חברת החדשות של ערוץ רשת 13 (לשעבר חדשות 10), ידועת טלטלות ומאבקים. אולם לפארסה הנוכחית איש לא ציפה: לתפקיד מנכ"לית החברה, שהיא גם העורכת הראשית והסמכות העיתונאית העליונה, מונתה פוליטיקאית לשעבר, ועוד מי שהתמודדה בעבר בליכוד ונחשבת מקורבת לרה"מ בנימין נתניהו, הנתון בעיצומו של משפט פלילי בשל ניסיונות ההתערבות שלו בתקשורת הישראלית.

המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד מנכ"לית חדשות 13 היה כה בוטה, כה מופרך, שהוא איחד את עיתונאי החברה שהחליטו פה אחד שאינם מקבלים את מרותה של המנכ"לית החדשה - והביא את המתחרים המרים מערוץ 12 להביע סולידריות ותמיכה בכנס החירום שאירגן ועד העובדים וארגון העיתונאים והעיתונאיות.

בתשובה שהגישה הנהלת רשת לעתירה של ועד העובדים וארגון העיתונאים לבג"ץ נגד המינוי, נטען כי הוא אינו פוליטי בשום צורה. מיד אחר-כך, כאילו כדי להוכיח את ההיפך, הודיע המנכ"ל הטרי של הערוץ, אמיליאנו קלמזוק, כי הוא מתעתד להוריד מהמסך את תוכנית האקטואליה של רביב דרוקר: העיתונאי המוכר ביותר בחברת החדשות ושנוא נפשה של משפחת נתניהו בשל התחקירים והחשיפות שפירסם בכיכובם. בנוסף, מדובר באחת התוכניות היחידות של הערוץ שמצליחות להביס בנתוני הרייטינג את המתחרים.

רביב דרוקר מגיש את "איזור מלחמה" בערוץ 13, 10.7.24 (צילום מסך)

רביב דרוקר מגיש את "איזור מלחמה" בערוץ 13, 10.7.24 (צילום מסך)

חוסר ההיגיון המשווע במהלכים של הנהלת הערוץ היכה בתדהמה את תעשיית הטלוויזיה, שכבר היתה מורגלת בחוסר היציבות העקבי בצמרת החברה: מחילופי המנכ"לים התכופים בערוץ ובחברת החדשות שלו ועד לפרוגרמינג ידוע לשמצה. השיח הציבורי געש בניסיון להבין מה עומד מאחורי המינוי התמוה וחיפוש אחרי טביעות האצבע של נתניהו - אחרי הכל, בלווטניק רכש את הערוץ מלכתחילה בברכתו של ראש הממשלה.

אולם יתכן שתשומת הלב צריכה להיות מופנית גם לשם מוכר פחות: נדב טופולסקי, נציגו של בלווטניק והאיש החזק בערוץ, ולתופעה מעניינת ולא מספיק מדוברת: העובדה שערוץ החדשות המתחרה על המקום השני בשוק התקשורת הישראלי, מוחזק ומנוהל בידי אנשים שלא באמת מכירים ישראל.

כישלון מתמשך

סוד גלוי בשנים האחרונות היה הניתוק של רבים מחברי דירקטוריון רשת 13 מההוויה הישראלית. שינוי הרגולציה על-ידי ממשלת נתניהו ב-2018 איפשר לראשונה השתלטות של אזרח זר, האוליגרך לן בלווטניק, על ערוץ חדשות ישראלי. מתוקף היות הערוץ בבעלות בינלאומית, הדיונים בישיבות מועצת המנהלים התקיימו בשפה האנגלית.

רוב החברים בדירקטוריון, ובהם נציגי חברת אקסס של בעל השליטה לן בלווטניק ונציגי חברת דיסקברי השותפה בערוץ, אינם ישראלים ומעולם לא היו בישראל. הדיונים עצמם, במועצת המנהלים של אחד הערוצים המרכזיים בישראל, התנהלו מרחוק, באמצעות תוכנת זום.

אחרי טבח ה-7.10, הניתוק הפך בולט עד כאב. באחד הדיונים שהתקיימו בדירקטוריון רשת 13 לאחר פרוץ המלחמה בעזה שאלו הדירקטורים הבריטיים את עמיתיהם הישראלים מתי המלחמה תסתיים. מספיק לצרוך ולו קורטוב של אקטואליה ישראלית, כדי להבין עד כמה מדובר בשאלה חסרת תוחלת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין) והאוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילומים: צילום מסך ופלאש 90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין) והאוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילומים: צילום מסך ופלאש 90)

הפער הזה, בין מועצת המנהלים של ערוץ הברודקאסט הישראלי לבין המציאות שבתוכה הערוץ פועל ושעליה הוא אמור לדווח לצופיו, יכול להסביר גם מדוע הערוץ הגיע לעברי פי פחת. בחמש וחצי השנים שחלפו מאז המיזוג בין רשת לערוץ 10 שבסופו נוצר הערוץ המאוחד תחת שליטתו של בלווטניק, הפסידה רשת 13 על פי הערכות עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים. בנוסף, החליפה ארבעה מנכ"לים וחמישה מנכ"לי חברת חדשות.

למרות ההפסדים וחוסר היציבות הניהולי הכרוני, לאורך כל הזמן הזה שמר יו"ר הדירקטוריון, נדב טופולסקי, על מעמדו.

בכל עסק אחר היה אפשר לצפות מבעל השליטה בחברה לזמן את היו"ר כבר אחרי המינוי הכושל הראשון שלו, ולהבהיר לו כי בפעם הבאה יהיה עליו לשאת במחיר באופן אישי. ברשת 13 בלווטניק המשיך להזרים עוד ועוד כספים לערוץ ולתת גיבוי לטופולסקי גם אחרי המינוי הכושל השני, השלישי, הרביעי, החמישי והשישי.

על הסיבות לכך הדעות חלוקות.

לבלווטניק הון עצום, המוערך בכ-30 מיליארד דולר, ובכל זאת הפסדיו בשוק המדיה הישראלית אינם מבוטלים. מנגד, הסיבה שבגינה נכנס לשוק ממילא לא קשורה לרווחים ישירים ששאף להפיק מהכנסות החברה, אלא לפנייה שקיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו.

אלי קמיר (צילום: סיון פרג')

אלי קמיר (צילום יחסי ציבור: סיון פרג')

בלווטניק עצמו סיפר בחקירתו במשטרה במסגרת חקירות תיקי האלפים, כי נתניהו לחץ עליו לרכוש את הערוץ ולשנות את אופיו, וכי ידע שמדובר ברכישה גרועה מבחינה עסקית. נתניהו אישר את הדברים כשנחקר גם הוא.

גורמים הבקיאים בפרטים מפנים את תשומת הלב לכך שלא רק רבים מחברי הדירקטוריון אלא גם בלווטניק עצמו יושב בלונדון, מנותק מהערוץ. הקשר הישיר שלו לנעשה בישראל עובר קודם כל דרך טופולסקי עצמו, שבוודאי לא יתנדב להציג את מהלכיו ככושלים ויעדיף להאשים את המנכ"לים שמינה.

קשר נוסף עם ישראל יש לבלווטניק דרך אלי קמיר, המשמש יועץ לעסקיו מאז נכנס לישראל ומונה בשנת 2019 ליועץ הדירקטוריון. קמיר היה גם מי שתיווך בין חלק מעובדי הערוץ לבלווטניק באחד המשברים הקודמים.

יש מי שטוענים שדרכו של טופולסקי ליציאה מהערוץ סלולה. אך טופולסקי עצמו מכחיש ועל פי ניסיון העבר, איש לא יופתע אם בסופו של דבר ישרוד היו"ר הנצחי גם את התהפוכה הנוכחית.

האם טופולסקי וקמיר מספקים לבלווטניק תמונה מעוותת של המציאות, שמאשימה את המנהלים בכישלונות כדי לשמור על מעמדם? בסביבת השניים מכחישים את הדברים בתוקף.

רכבת הרים

טופולסקי, בן 48, הגיע לרשת 13 ללא כל ניסיון קודם בטלוויזיה או עיתונות. בעבר תיאר טופולסקי עצמו כיצד אחרי לימודים באוניברסיטת חיפה וניהול פרויקטים ברפאל למד מינהל עסקים בהרווארד בזכות מלגה שהעניק בלווטניק, וכך נוצר הקשר בין השניים. עם תום לימודיו השתלב טופולסקי בחברת האחזקות של בלווטניק בארה"ב אקסס-אינדסטריז וב-2016 ייסד את פידו, אפליקציה שמספקת שירותים פיננסים ברחבי אפריקה למי שאין ברשותו חשבון בנק.

לזכותו של טופולסקי יש לזקוף את העובדה שמלכתחילה קיבל על עצמו משימה  קשה. רשת, עוד מימי ראשיתה בערוץ 2, היתה תמיד החברה השנייה, הנגררת, אחרי קשת. ערוץ 10, עוד מיומו הראשון, היה שרוי במשברים והפסיד מיליארדי שקלים במצטבר לבעליו לאורך השנים.

סמליל חדשות 10 (צילום מסך מתוך מעברון)

סמליל חדשות 10 (צילום מסך מתוך מעברון)

המיזוג בין רשת לערוץ 10 חיבר בין זכיינית חלשה, ללא היסטוריה של חדשנות טלוויזיונית, עם חברת חדשות בועטת, שמעדיפה ביקורתיות על פני ממלכתיות. אף שבאופן רשמי המיזוג הושלם כבר בשנת 2019, הוא מעולם לא התממש. השילוב בין רשת לערוץ 10 נותר על פני השטח בלבד. בפועל, האופי של החברות היה כה שונה, שהאתגר ליצור את הסינרגיה הנדרשת היה עצום.

אולם אין בכך כדי להמעיט מהאחריות של טופולסקי למצב הנוכחי. אחת המשימות החשובות של כל דירקטוריון הוא מינוי מנכ"ל וסיפוק התנאים הדרושים להצלחתו. במשימה הזו, יו"ר הדירקטוריון טופולסקי כשל לחלוטין.

מאז המיזוג מונו ברשת ובחברת החדשות שלה תשעה מנכ"לים, וגם אלה הנוכחיים מתקשים לתפקד. מי שסובלת מכך ראשית לכל היא חברת רשת עצמה, ויחד עמה כמובן בעלי המניות שלה. וכשאין ניהול יציב בראש הפירמידה, גם הניהול בדרגי הביניים ובדרגים התחתונים אינו פועל כשורה. בחברה נוצרת מסורת של בינוניות במקרה הטוב ומצבת העובדים שנותרים בה הם יותר ויותר מי שאין להם אפשרות לעבור למקום אחר.

גם החלטות שהוביל הדירקטוריון בשנים האחרונות ואינן קשורות למינוי מנכ"לים התגלו בדיעבד כשגויות

גם החלטות שהוביל הדירקטוריון בשנים האחרונות ואינן קשורות למינוי מנכ"לים התגלו בדיעבד כשגויות, בראשן ההחלטה למכור את מניותיו של בלווטניק בקבוצת RGE. עם השתלטות משפחת רקנאטי על כל מניותיו של בלווטניק בחברה, נפתחה הדרך לקשת לרכוש רבע ממניות RGE ולהשיק יחד איתה את מיזם הסטרימינג Free TV, שהפך למתחרה נוסף ברשת.

טופולסקי כמובן אינו החבר היחיד בדירקטוריון, אבל כיו"ר ונציג הבעלים הוא קובע את הטון. המינויים שהביא לאישור הדירקטוריון היו לא פעם מעשה עשוי, ולדברי גורמים המכירים את ההתנהלות בחברה, גם אם חלק מחברי הדירקטוריון הביעו תרעומת, לא היתה לכך השפעה של ממש על התוצאה.

ההבטחות התנדפו

"טופולסקי הוא הסיבה לשקיעה של הערוץ המאוחד", אומרים גורמים בכירים לשעבר ברשת 13. לטענתם, הסיבה לכך היא ש"הוא לא מבין בכלום ושום דבר. לא מבין תקשורת, לא מבין בעיתונות ולא מבין בעסקים. טופולסקי מביא מנכ"ל, מכתיר אותו לכוכב המציל, אחרי כמה זמן מתחיל ללכלך עליו, חותר תחתיו ומחליף אותו במנכ"ל אחר. הוא רוצה להראות שהוא מנהל, ודוחק הצדה את המנהלים. הוא מתערב וגורם נזק. עושה ירי בתוך הנגמ"ש".

ואמנם, עדויות על התערבויות של טופולסקי בניהול החברה, שבה הוא גם מחזיק במניות מיעוט, הופיעו כבר זמן קצר לאחר השקת הערוץ המאוחד.

באפריל 2019, ימים אחדים אחרי שבנימין נתניהו הוביל את הליכוד לזכייה בבחירות, חרג יו"ר רשת מסמכותו ופעל בניגוד לחוק הרשות השנייה כשנפגש אישית עם מנכ"ל חברת חדשות 13 גולן יוכפז והודיע לו כי יש כוונה להחליפו. "תודיע שאתה התפטרת מרצונך", אומר טופולסקי ליוכפז, "תצא בצורה נקייה".

מימין: אבי וייס מנכ"ל חברת החדשות, יוסי ורשבסקי מנכ"ל ערוץ עשר, יוליה שמאלוב ברקוביץ יו"ר הרשות השנייה, גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 10 (צילום: גיל דור)

מימין: אבי וייס מנכ"ל חברת החדשות, יוסי ורשבסקי מנכ"ל ערוץ 10, יוליה שמאלוב ברקוביץ בזמן שהיתה יו"ר הרשות השנייה וגולן יוכפז מנכ"ל חדשות 10; 2018, לפני מיזוג רשת וערוץ 10 (צילום: גיל דור)

כדי להבין עד כמה המהלך שערורייתי, יש לחזור כמה חודשים אחורה. בנובמבר 2018, כשחברי מועצת הרשות השנייה התמהמהו באישור המיזוג והביעו חשש לעצמאות חברת החדשות בערוץ הממוזג, התחייבו בכירי החברה של בלווטניק באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין לכך שחר.

אף אחד לא יפוטר בחברת החדשות, הצהיר מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי וחזר על כך שלוש פעמים. "יוכפז ימשיך בתפקידו עם שאר העיתונאים, אי-אפשר לשנות את זה באיזה הוראה". גם עו"ד יורם בונן, נציג בעלי המניות בערוץ 10, הצהיר כי משרתו של מנכ"ל חברת החדשות בטוחה והסביר כי המבנה הניהולי הקבוע בחוק אינו מאפשר הדחה שרירותית שלו על-ידי הבעלים.

ההבטחות נעלמו כלא היו. המבנה הניהולי התגלה ככזה שאינו חסין בפני רצונותיו של טופולוסקי. התנגדות העיתונאים בחברת החדשות והביקורת הציבורית הצליחו רק לעכב במעט את המהלך. כחודש לאחר מכן יוכפז פוטר, ואת מקומו תפס ישראל טויטו. בחברת החדשות התחולל ניקוי-אורוות, עיתונאים ביקורתיים פוטרו, ביניהם הכתב המדיני, כתב התחקירים ועורך מהדורת מוצ"ש.

הפוטש והניסיון להפוך את חברת החדשות לפחות נשכנית, לא העלו את הרייטינג ולא תרמו ליציבות

הפוטש והניסיון להפוך את חברת החדשות לפחות נשכנית, לא העלו את הרייטינג ולא תרמו ליציבות: מאז הדחתו של יוכפז התחלפו עוד שני מנכ"לים בחברת החדשות עד למינוי הכושל הנוכחי של שמאלוב-ברקוביץ'. את טויטו, שעורך היום את המהדורה בערוץ הימין i24news, החליף אבירם אלעד שהוחלף בידי אור צלקובניק. כל אחד מהם החזיק מעמד בחברה תקופת זמן קצרה מקודמו: טויטו כיהן בתפקיד שנתיים, אלעד עזב אחרי 22 חודשים וצלקובניק החזיק מעמד פחות משנה.

התערבויות בלתי פוסקות

ברקע חוסר היציבות, שהפך לסימן היכר הן בערוץ והן בחברת החדשות, עמדה נטייתו העקבית של טופולסקי לעשות בחברה כבתוך שלו.

באוגוסט 2019 דיווח "הארץ" על כך שיו"ר רשת הפך "לדמות קבועה במסדרונות מערכת החדשות". כבר אז נטען כי טופולסקי "מקיים שיחות עם כתבים ועורכים בכירים, דן איתם בשינויים אפשריים במהדורה ועושה זאת באין מפריע". ב"הארץ" ציינו כי "מצב זה עומד בניגוד לחוק הרשות השנייה, שמחייב הפרדה בין בעלי המניות, האמונים על הפן המסחרי של הערוץ, לבין מחלקת החדשות שלו". טופולסקי, כך נראה, לא התרשם. חודש לאחר הפרסום שלח מכתב לעיתונאי חברת החדשות וחתם במילים 'דלתי פתוחה בפני כל אחד ואחת מכם'".

אבי בן-טל באירוע של הרשות השנייה, 15.2.2022 (צילום: יורי יונתן)

עוד כחצי שנה חלפה וב"גלובס" תואר טופולסקי כמי שממשיך להתערב, "עד רמת צבע העניבה של המגיש". לדברי עובדים בערוץ טופולסקי לא איפשר לורשבסקי, המנכ"ל הראשון של הערוץ הממוזג, לנהל את החברה כראות עיניו. הוא "הגיע בתדירות גבוהה לדסק החדשות, לצילומים, למשרדים, השתלט על הערוץ והחליט על הכל". אז עוד היה מי שתלה זאת בהיעדר ניסיון של טופולסקי בתחום. כיום צבר כבר ניסיון של כמעט שש שנים בניהול ערוץ טלוויזיה. העובדה שהערוץ נותר כושל, מציעה כי הבעיה לא היתה טמונה מלכתחילה בהיעדר הניסיון.

אבי בן-טל, שהחליף את ורשבסקי כמנכ"ל הערוץ, קיבל הבטחה לעצמאות מלאה בניהול החברה, אולם לאחר שגם הוא מצא את עצמו בחוץ דווח ב"דה מרקר" כי "בפועל ההבטחה החזיקה מעמד כשנה". טופולסקי, כך נטען, שוב לא התאפק והתערב בניהול מאחורי הגב וגם מול פניו של המנכ"ל שהוא עצמו מינה. ב"וואלה" דווח אז כי טופולסקי התיישב פיזית בקומת ההנהלה של רשת 13 בתל אביב וחלק מזכירה משותפת עם המנכ"ל בן-טל. יום אחד, כך דווח, הגיע לסט צילומים של תוכנית בשם "אהבה חדשה", "וביצע במקום תשאול ותחקור מול העובדים בניסיון להבין 'למה העסק לא עובד?'".

לא קשה לדמיין כיצד היה מגיב מנכ"ל קשת אבי ניר אם יו"ר החברה, יואב נחשון, היה מגיע לסט של "זמר במסכה" ומתחיל לפקפק בעבודת אנשי ההפקה או באיכות הליהוק של הטאלנטים. בן-טל, מכל מקום, לא ראה זאת בעין יפה וכעבור זמן לא רב פרש גם הוא. במקומו של בן-טל הגיע יורם אלטמן, אלא שגם הוא לא שרד בתפקיד ואחרי כשנה וחצי פרש והוחלף בקלמזוק, המנכ"ל הנוכחי, שלא בילה לפני כן יום אחד בתעשיית הטלוויזיה הישראלית.

עליסה בארץ הפלאות

גורמים הבקיאים בתחלופת המנכ"לים טוענים כי בעוד המינוי של קלמזוק נעשה כראוי, לאחר שהציג בפני הדירקטוריון את החזון שלו והתוכנית להגשימו, המינויים של אלטמן במקום בן-טל ושל בן-טל במקום ורשבסקי בוצעו בהליך לא מוסדר, בלי מעורבות נאותה של הדירקטוריון, וממילא לא ניתן להם די זמן לממש את תוכניותיהם. העובדה שהדיונים בדירקטוריון רשת 13 מתנהלים באנגלית השפיעה גם על היכולת של המנכ"לים לאורך השנים להביע את עצמם בפני חבריו.

המינוי האחרון, של שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לות חברת החדשות של רשת, לקה בהיעדר תקינות חריף עוד יותר, כזה שהוביל, כאמור, לעתירה לבג"ץ, וגם לצעד יוצא דופן נוסף: עו"ד צביקה חוברס, נציג הציבור היחיד בדירקטוריון רשת 13, התפטר במחאה.

"מדובר במהלך פסול וכושל הן בהיבט התהליכי והן בהיבט המהותי"

"למדתי אתמול מאמצעי התקשורת על מינויה של הגב' יוליה שמאלוב ברקוביץ למנכ"לית של ערוץ החדשות וכי החלטה זאת התקבלה פה אחד ע"י חברי הדירקטוריון של ערוץ החדשות, כלומר- בתמיכתם ועידודם (ואני מניח שביוזמתם) של ה"ה טופולסקי וקלמזוק, היו"ר והמנכ"ל של הערוץ. לטעמי, מדובר במהלך פסול וכושל הן בהיבט התהליכי והן בהיבט המהותי", כתב במכתב ההתפטרות שלו.

"בהיבט המהותי - זה לא נכון וזה לא מקצועי למנות למנכ"ל ערוץ חדשות דמות שהפרופיל המקצועי שלה וקורות החיים שלה, לא רק שאינם תואמים את היכולות העיתונאיות הנדרשות לתפקיד חשוב זה אלא שהם גם צבועים בצבע בוהק וברור של עיסוק וזיקה פוליטיים. המינוי שאמור להיות מקצועי, יכתים את ערוץ החדשות כולו בצבע פוליטי. זאת טעות קשה הן כלפי ציבור הצופים והן כלפי עובדי חברת החדשות של הערוץ, אלא אם מדובר בהחלטה מודעת שאז, מדובר בהחלטה בעלת משמעות אסטרטגית".

קצפו של חוברס יצא לא רק על זיקתה הפוליטית של שמאלוב-ברקוביץ' אלא גם על עיתוי המינוי. עם מינויו של קלמזוק טען מנכ"ל רשת 13 החדש כי הוא שואף להעניק לשידורים צביון בידורי יותר וחדשותי פחות. שבועיים לאחר המינוי אמור היה להתקיים דיון אסטרטגי בדירקטוריון החברה, בין היתר על הכיוון שאליו הוא וחברת החדשות שלו הולכים. אך המינוי הקדים את הדיון.

אמיליאנו קלמזוק, בתמונת יחסי ציבור שנמסרה לאחר מינויו למנכ"ל רשת 13

אמיליאנו קלמזוק, בתמונת יחסי ציבור שנמסרה לאחר מינויו למנכ"ל רשת 13

"בהיבט התהליכי", הוסיף חוברס, "אחד הנושאים הראשונים שעלו עם מינוי המנכ"ל החדש לערוץ (אמילינו קלמזוק) הוא הצורך והרצון המבורך של המנכ"ל לגבש אסטרטגיה חדשה, ארוכת טווח, של הערוץ. ההנהלה אף הונחתה להכין מצגת תואמת ולהציגה לפני הבורד בזמן הקרוב. והנה, ממנים מנכ"לית לערוץ החדשות, שהפרופיל המקצועי והאישי שלה משקף ומצביע באופן הברור ביותר על קו אסטרטגי חדש, למצער בערוץ החדשות, שהינו רכיב ועוגן רב חשיבות לערוץ כולו.

"שוב אנחנו מוצאים את עצמנו במצב בו שני אנשים מתנהגים כמו המלכה בסיפור המפורסם 'עליסה בארץ הפלאות' אשר אמרה: 'קודם נכתוב את פסק הדין ואחרי זה נשמע את העדים..'. המינוי של הגב' שמאלוב משדר גם לארגון וגם לציבור כי ערוץ 13 אימץ קו אסטרטגי חדש. זה נעשה ללא שום דיון אסטרטגי בדירקטוריון של הערוץ, אשר חברת החדשות נשלטת על ידו.

"למעלה מן הצורך אני מוצא לנכון להדגיש כי הייתי נוקט באותה עמדה בדיוק אם הדמות שמונתה הייתה צבועה בצבע כה ברור של מחנה פוליטי אחר. במדינה דמוקרטית לא ממנים במודע ובמכוון 'דמות פוליטית' למנכ"ל של ערוץ חדשות. [...] עם כל חיבתי האישית לנדב, אינני יכול גם להתעלם מהפער בין הכרזותיו לבין מה שקורה בפועל, לשון המעטה".

רק שואל שאלות

בספטמבר 2022 התיישב יו"ר דירקטוריון רשת 13 נדב טופולסקי לראיון ראשון, ובינתיים גם אחרון, עם התקשורת הישראלית.

ארבע שנים קודם לכן, ב-2018, עשה טופולסקי את צעדיו הראשונים בשוק הטלוויזיה, כשייצג את האוליגרך לן בלווטניק במו"מ על מיזוג רשת וערוץ 10. מאז ועד לראיון שהעניק ל"גלובס" כבר הספיק טופולסקי לעבוד לצד שלושה מנכ"לים של רשת 13: יוסי ורשבסקי, שהוביל את המיזוג בין שני הערוצים עד שנדחק החוצה על רקע הפסדים מתמשכים; אבי בן-טל, שהוביל תוכנית קיצוצים אכזרית והפך את החברה מהפסדית לרווחית; ויורם אלטמן, שעל מינויו היתה גאוותו של טופולסקי באותה שיחה עם "גלובס".

כבר אז, התחלופה התכופה בצמרת ההנהלה של רשת 13 נראתה חריגה. כבר אז התפרסמו בעיתונות דיווחים לפיהם ברקע עומדות התערבויות בלתי פוסקות של היו"ר טופולסקי בניהול השוטף של החברה. כתבת "גלובס" הדס מגן, שקיבלה את ההזדמנות לראיון הבלעדי, שאלה את טופולסקי על הטענות להתערבויות ולפשר החילופים התכופים ומשמעותם.

"שינו את החילופים הנדרשים, השלב הראשון והשני קרו, ועכשיו יש הנהלה נהדרת לשלב השלישי. תסתכלי במבחן התוצאה"

"אני לא בן אדם מתערב, אבל אני בן אדם מאוד מעורב", אמר טופולסקי. "מחובתי הפורמלית והעסקית לשאול שאלות".

אשר לתחלופה הגבוהה בעמדת המנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון הסביר כי מדובר בסך הכל במהלך טבעי. "כששני ערוצים עם שתי תרבויות כל-כך שונות מתמזגים, יצטרכו להיות חילופים", אמר טופולסקי. "דבר שני, יש אנשים שמתאימים לתקופה אחת של העסק, וממש לא לשלב אחר. יש שלושה שלבים: שלב ראשון, של מיזוג שתי חברות מפסידות; שלב שני, להביא אותן למצב שהן לא מפסידות; ושלב שלישי, להביא אותן למצב של צמיחה. גם את תסכימי איתי שאין מה לעשות, זה דורש אנשים שונים. עשינו את החילופים הנדרשים, השלב הראשון והשני קרו, ועכשיו יש הנהלה נהדרת לשלב השלישי. תסתכלי במבחן התוצאה. אם היית אומרת: אתה מחליף אנשים, אבל התוצאות לא טובות....".

שנתיים לאחר מכן מבחן התוצאה חד משמעי: כישלון.

טופולסקי חזה באותו ראיון כי תחת ההנהלה החדשה שזה עתה מינה "רשת תרחיב את הנוכחות שלה מעבר לברודקאסט ישראלי חזק עם חברת חדשות, לשחקן מדיה לפחות אזורי אם לא גלובלי", אולם במציאות רשת רק המשיכה להידרדר ממשבר למשבר, איבדה את מעמדה כסגנית טבלאות הרייטינג לטובת ערוץ 14, החליפה גם את המנכ"ל אלטמן באמיליאנו קלמזוק וחזרה לרשום הפסדים גבוהים עד שהבעלים בלווטניק נאלץ, כך לפי תשובתו לבג"ץ, להזרים עוד למעלה ממאה מיליון מאות שקלים מכיסו הפרטי. המעבר לרווחיות בתקופת בן-טל, שבערוץ מתגאים בו בתגובה ששלחו לכתבה זו, הוא עניין היסטורי.

במבט לאחור, ההחלטה המופרכת למנות את יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות של הערוץ, היא רק אקורד הסיום הצורם במסע ארוך של ניהול כושל.

תגובות

מדירקטוריון רשת 13 נמסר: "משימתם המרכזית של נדב כשותף ויו"ר הערוץ והדירקטוריון כולו היתה מאז ומעולם להפוך את רשת 13 לערוץ רלוונטי ומשפיע שמתנהל על פי סטנדרטים עסקיים באופן יעיל וחכם לצד היתכנות כלכלית.

"נדב אינו מנהל רשת 13. העובדות הן שנדב הוביל את מיזוג ערוץ 10 ורשת בהצלחה ורתם את ענקית המדיה וורנר-דיסקברי כשותפה אסטרטגית משמעותית בערוץ.

מתן חודורוב, יו"ר ועד העובדים בחדשות 13, בכנס החירום להצלת חדשות 13, 14.7.24, תל-אביב (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)

מתן חודורוב, יו"ר ועד העובדים בחדשות 13, בכנס החירום להצלת חדשות 13, 14.7.24, תל-אביב (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)

"הדרך לאיתנות פיננסית היתה ארוכה ומאתגרת, אך המציאות היא שתחת נדב והדירקטוריון, בו חברים גם נציגי Access Industries ו-וורנר דיסקברי, עברה רשת 13 לראשונה מזה שנים לרווחיות ולצמיחה. לצערנו, הכתבה מציגה אוסף של טענות דמיוניות ומופרכות מיסודן".

ממשרד קמיר נמסר: "משרד קמיר מלווה בישראל את התאגידים והחברות המובילים בעולם. המשרד פועל על פי סטנדרטים מקצועיים מוקפדים בעבודתו עם כל אחד מלקוחותיו, וכך גם במקרה זה. כל טענה אחרת היא פשוט טענה מופרכת".