ב-11 בינואר 2014 מת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, כשמונה שנים אחרי שנפל לתרדמת. יומיים לאחר מכן נערכה לו הלוויה ממלכתית. באתר "וואלה", אז בשליטת בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ', סיקרו את האירוע בהבלטה כביתר אתרי החדשות. הכותרת בדף הבית שהפנתה לידיעה על הלוויה ציטטה משפט מהספדו של הבן גלעד שרון ("אבא אהוב, חזרת הביתה") והתמונה הראשית בדף הבית הוקדשה לבן האבל ולחילופין לארון הקבורה.

בשעה רבע לתשע באותו הערב העביר שאול אלוביץ' למנכ"ל אתר "וואלה" אילן ישועה הודעה שקיבל זמן קצר קודם לכן מזאב רובינשטיין, מקורבה של שרה נתניהו וציר מרכזי בהעברת מסרים ממנה למערכת "וואלה": "אני מחפש שוב את אילן. כולם שמו תמונה של ביבי ושרה בלויה רק וואלה לא! למה? למה לעצבן אותם??? אנא ממך אני מתחנן".

"מטפל", השיב ישועה, כפי שהשיב לעתים קרובות לדרישות שהונחתו עליו על-ידי בעלי השליטה באתר.

"בבקשה שיעלה בשער הראשי לקצת ותעדכנו [אותי], שאומר להם", ביקש אלוביץ'.

ישועה עדכן מיד את רובינשטיין: "שמעתי משאול, אתה צודק לגמרי. מטפלים מיד". "תעשה לי טובה, במהירות", השיב רובינשטיין לישועה, "תמונה יפה של הזוג, ותעדכן, שאומר להם, בבקשה. תודה".

"שימו את זה בראשית ונעדכן", כתב ישועה לעורך האתר דאז, ינון מגל, כיום מגיש תוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, "תמונה יפה של שניהם". "אבירם מטפל", השיב מגל בכוונו לאבירם אלעד, אז ראש מערכת החדשות באתר והיום מנכ"ל חדשות 13. "אמרתי לו לשים תמונה בידיעה על הלויה. צריך כבר להיות לדעתי".

"אתה מתקן עוול קשה. עם ישראל מברך אותך", כתב המנכ"ל לראש מערכת החדשות. "עוול היסטורי", התלוצץ בחזרה ראש המערכת. "זו מלאכת קודש, חשוב מאוד", המשיך המנכ"ל, "איזה עוול. אין לכם בושה. אפילו העין השביעית היתה מסכימה שזה עוול נורא"

"נורא נעלבו. אל תשאל כמה סמסים וטלפונים. אין לי חיים", התלונן ישועה באזני מגל.

"אוי יו יוי", השיב מגל לישועה בביטוי שלימים הפך למזוהה עמו. "צודקים. נודניקים. הפעם צודקים, אבל נודניקים בלי קלאסה".

"שאבירם ימצא תמונה יפה", הדגיש ישועה ופנה ישירות לאבירם אלעד, ראש מערכת החדשות, כדי לוודא שיקבל את המסר. אחרי שאלעד עדכן אותו כי שובצה בכתבה "תמונה מאוד יפה שלהם עם ביידן" (אז סגן נשיא ארה"ב, שנכח בלוויה), וכי בקרוב הכתבה תתעדכן, השיב לו ישועה באירוניה מרירה: "אתה מתקן עוול קשה. עם ישראל מברך אותך".

"עוול היסטורי", התלוצץ בחזרה אלעד.

"זו מלאכת קודש, חשוב מאוד", המשיך ישועה. "איזה עוול. אין לכם בושה. אפילו העין השביעית היתה מסכימה שזה עוול נורא".

לקראת השעה תשע וחצי בלילה, כשהידיעה טרם התעדכנה כנדרש, העביר אלוביץ' לישועה הודעה נוספת שקיבל מרובינשטיין: "שאול אני חוטף צעקות. בבקשה". בעל השליטה הוסיף שאלה משלו לגבי מועד הפרסום המיועד וישועה ניסה להרגיעו וכתב לו כי הוכנסה תמונה לכתבה וכי הידיעה שובצה בעמוד הבית במקום יחסית בולט. המידע המשמח עבר חיש קל לרובינשטיין וכולם בירכו זה את זה בלילה טוב.

אולם הסאגה המשיכה. בשעה 10:20 בלילה כתב רובינשטיין לישועה: "אין תמונה, תעשו מה שבא לכם, אני נכנע. שאול יאכל אותה. עלי יכעסו, אני אשרוד". ישועה כתב לו בחזרה כי דווקא יש תמונה של בני הזוג נתניהו בידיעה אולם רובינשטיין הסביר: "תמונה שהם יושבים ובקושי רואים אותם, תראה מה עשו ynet, גם בראשי וגם בכתבה. אין תמונה של הזוג, אני מנתק מגע, הצעקות עד לב השמים".

"דחוף", כתב ישועה לאלעד, "עשה לי טובה זרז את זה".

בעל השליטה באתר העביר למנכ"ל את ההודעה האחרונה שקיבל ממקורבה של שרה נתניהו: "שיוציאו את שרון מהקבר ויעשו עוד לוויה ועוד תמונות. נשבר לי"

אלוביץ' שב ולחץ על ישועה להיענות לדרישת רובינשטיין והעביר לו בין היתר את ההודעה האחרונה שקיבל ממקורבה של שרה נתניהו: "שיוציאו את שרון מהקבר ויעשו עוד לוויה ועוד תמונות. נשבר לי".

אחרי שבמערכת שיבצו בכתבה תמונה נוספת של בני-הזוג נתניהו, כשהשעון כבר מורה כמעט על השעה 11 בלילה, שוב נפרדו משתתפי השיחות זה מזה בברכת לילה טוב. "די עם אירועים בבקשה", כתב רובינשטיין לישועה. "אנא נוהל, יש אירוע, יש זוג, יש תמונה".

אך ב-23:30 שוד ושבר. "אני לא מבין, זה ירד?????", כתב ישועה לאלעד, ולעורך מגל כתב: "למה הורדתם את זה? שהתמונה של שרה וביבי עם ביידן תהיה ברוטציה עם גלעד בראשית ושתהיה גם באייטם עצמו בפנים".

השעה כבר היתה אחרי חצות כשרובינשטיין כתב לישועה: "אין תמונות, הורידו את התמונה בשער והשאירו אחת רעה בפנים". בשעה 02:13 הבטיח ישועה לרובינשטיין: "לגבי השער הם מדברים על לוויה אז שמו ארון. בבוקר אנסה שוב להחזיר....".

"לא עשיתם מה שביקשתי", כתב ישועה למגל בשעה 02:15, "אני לא מבין אותך". כעבור עשר דקות הוסיף: "דבר איתי על הבוקר בהול".

בשעה שמונה וחצי בבוקר, למחרת הלוויה, כתב אלוביץ' לישועה: "עכשיו אין אף תמונה שלה".

מי שיתבונן בידיעה כיום יבחין כי משובצות בה שתי תמונות של בני-הזוג שרה ובנימין נתניהו, מלווים בג'ו ביידן.

הדבר האחרון שאתה צריך להתעסק בו

האירוע הזה מינואר 2014, הוא אירוע מספר 33 בנספח לכתב האישום שהוגש נגד נתניהו ובני-הזוג אלוביץ בפרשה המכונה "תיק 4000". אתמול (20.6) העיד על המקרה אבנר בורוכוב, שבעשור הקודם, בזמן הרלוונטי לכתב האישום, עבד כעורך באתר "וואלה". כיום בורוכוב הוא סגן עורך מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", בבעלות הנאשם הרביעי בכתב האישום, בפרשה המכונה "תיק 2000", ארנון (נוני) מוזס.

עדותו של בורוכוב באה כחלק מביקור חוזר קצר של "תיק 4000" באולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים, אתנחתא מהעיסוק ב"תיק 1000", הפרשייה השלישית המרכיבה את כתב האישום. זאת לרגל בקשת צוותי הפרקליטים להתכונן לעדותו של המיליארדר ארנון מילצ'ן ב"תיק 1000" ו"תיק 2000", שתחל בשבוע הבא.

במסגרת "תיק 4000" מואשם רה"מ נתניהו בקבלת שוחד מבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שהיו בתקופה הרלוונטית בעלי השליטה בקבוצת בזק ובאתר "וואלה". לפי כתב האישום, כדי לקבל הטבות רגולטוריות עבור תאגיד בזק, הטבות שהיו שוות לבני-הזוג אלוביץ' למעלה ממיליארד שקלים, התערבו בני-הזוג בעבודת מערכת אתר "וואלה" ואילצו את העיתונאים להיענות לדרישות שבאו מכיוונה של משפחת נתניהו.

בורוכוב, שהחל לעבוד ב"וואלה" בשנת 2011, התקדם בהיררכיה המערכתית עד שנעשה לסגן ראש מערכת החדשות ומנהל הדסק. עדותו הראשית של בורוכוב, במענה לשאלותיה של עורכת-הדין יעל שחף מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נשמעה כווידוי של אדם שחווה טראומה, שנפשו חוללה.

"לשים את ראש הממשלה ורעייתו לצד ג'ו ביידן זה היה תלוש לחלוטין. לא היה לזה נימוק, כמו בשאר ההנחיות האלה. עושים כי צריך"

"הלוויה של ראש ממשלה לשעבר היא מטבע הדברים משמרת דסק חדשות מאוד אינטנסיבית", העיד בורוכוב כשנשאל על סיקור הלוויה של שרון והדרישות שהונחתו על דסק החדשות במהלך היממה הזו. "הכותרת החיצונית, כלומר זו שצמודה לתמונה בדף הבית, היתה מההספד של גלעד בנו, 'אבא אהוב, חזרת הביתה', עם תמונה של גלעד שרון צופה מעל קבר אביו.

"ואז, במהלך המשמרת, נדרשנו להחליף את התמונה החיצונית לתמונה של ראש הממשלה, אשתו וג'ו ביידן. באירועים כאלה אפשר לשים הרבה סוגי תמונות: את המנוח, את הבן שסופד, את חלקת הקבר, תמונת גובה שממחישה כמה אנשים הגיעו להלוויה. לשים את ראש הממשלה ורעייתו לצד ג'ו ביידן זה היה תלוש לחלוטין. לא היה לזה נימוק, כמו בשאר ההנחיות האלה. עושים כי צריך. [...] היינו שני ראשי דסק במשמרת, זו היתה משמרת מתוגברת, עמוסה, דבר אחרון שאתה צריך להתעסק בו זה להחליף את התמונה מגלעד שרון לראש הממשלה ורעייתו".

באופן כללי, סיפר בורוכוב, הוא נחשף בזמן עבודתו באתר "וואלה" לשלושה סוגים שונים של התערבויות פסולות בתכנים הקשורים לנתניהו: הראשון הוא "צנזור ביקורת על ראש הממשלה ובני משפחתו". השני הוא הנחתות של אייטמים מפרגנים לאשת ראש הממשלה, "מבלי שיש לי שיקול דעת להתנגד לזה, מבלי שיש לזה הצדקה עיתונאית לתפיסתי, מבלי שיש גורם עיתונאי כלשהו במערכת שיודע לתת לזה הצדקה רציונלית". השלישי הוא "דרישה לביקורת או לפגיעה, בלי שיקול דעת של עיתונאים באתר, וכל הדרישות שקיבלנו קראו לפגוע או לבקר רק פוליטיקאים מהימין, או מהליכוד שאינם נתניהו".

לפי בורוכוב, "החופש העיתונאי היה מוחלט עד שזה הגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו". כשנתניהו עמד במוקד כתבה "ניתנה הוראה להעלות את הכתבה מבלי שיש לה הצדקה והממונים עלי שביקשו את הבקשות האלה לא ניסו לשוות לזה ערך עיתונאי או הצדקה כלשהי, אלא מעלים כי צריך". לדברי העורך, אחרי שהמאבק למנוע את פרסום הכתבה כשל, החל מאבק חדש: "לקבוע לאן היא עולה ולכמה זמן היא עולה".

בורוכוב הדגיש כי התנהלות כזו אינה שגרתית באתר חדשות. "זה חריג לחלוטין", אמר, "אף אחד לא עומד עם סטופר לראש דסק, אף אחד לא אומר לך איפה ידיעה צריכה להיות ממוקמת וכמה זמן מבחינה טכנית, אלא סומכים על שיקולם של ראשי הדסק".

"זה חריג לחלוטין. אף אחד לא עומד עם סטופר לראש דסק, אף אחד לא אומר לך איפה ידיעה צריכה להיות ממוקמת וכמה זמן מבחינה טכנית, אלא סומכים על שיקולם של ראשי הדסק"

הפעם הראשונה שנחשף להתערבות בענייני נתניהו במערכת הגיעה בדצמבר 2012, אז פורסם דו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת לתת והכותרת הראשית של האתר הוקדשה לידיעה שסיקרה את התגובות לדו"ח. "ואז, בפעם הראשונה, נדרשנו להסיר ידיעה, כלומר למחוק אותה לגמרי, שזה חריג לחלוטין", העיד בורוכוב.

"[...] הייתי אז עורך בדסק, וראיתי שראש הדסק נדרש להסיר את הכתבה. זו היתה הפעם הראשונה שנתקלנו בפרקטיקה כזו. לאחר מכן הובהר לנו שהסיבה היא שהליכוד מפרסם קמפיין ב'וואלה'. 'מדובר בהרבה כסף וצריכים להיות רגישים לדבר'. באותה נקודת זמן מן הסתם רתחנו, כעסנו, זעמנו על זה, אבל חשבנו שזה נקודתי. לא היתה סיבה לחשוב שזה מעבר לזה".

בהמשך הדרך, בשנים 2015-2016, כך לפי עדות בורוכוב, ההתערבות היתה בשיאה. בשלב זה, תחת העורך אבי אלקלעי, הונהג במערכת "וואלה" "נוהל, שכל כתבה שקשורה בראש הממשלה ובני משפחתו ובאינטרסים הפוליטיים משפטיים וכן הלאה צריכה לעבור דרך העורך הראשי".

בורוכוב העיד כי שמע על כך מאלקלעי ישירות. "כל כתבה עוברת אותו, לא מעלים ידיעה על דעת עצמנו גם אם מדובר בניוז, כלומר חדשות מתפרצות". העורך הסביר כי בדסק חדשות מקוון השאיפה היא לפרסם כמה שיותר מהר ידיעות חדשותיות, אך "בכתבות שהיו קשורות לראש הממשלה ובני משפחתו זה פשוט לא היה רלוונטי, האייטם עוכב עד שיהיה אישור או שלא היה אישור, והוא חזר באופן שיטתי עם תיקונים שמיטיבים עם ראש הממשלה ובני משפחתו, ביקורות שמוסרות. והיו גם כתבות שנגנזו ולא פורסמו".

בתשובה לשאלת עו"ד שחף העיד בורוכוב כי אלקלעי אמר לו ש"הוא מתאם את הדברים עם לשכת ראש הממשלה".

"בכתבות שהיו קשורות לראש הממשלה ובני משפחתו זה פשוט לא היה רלוונטי, האייטם עוכב עד שיהיה אישור או שלא היה אישור, והוא חזר באופן שיטתי עם תיקונים שמיטיבים עם ראש הממשלה ובני משפחתו, ביקורות שמוסרות. והיו גם כתבות שנגנזו ולא פורסמו"

"זה דבר הבל!", העיר ממקום מושבו עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו.

"אבי אלקלעי אמר פעם אחר פעם שאם דברים לא יקרו כמו שהם מבקשים 'ניר חפץ ימנה ל'וואלה' עורך ראשי מטעם ראש הממשלה', סוף ציטוט", העיד מנגד בורוכוב, "ואחרי דבר כזה זו כבר מכת מוות לחופש העיתונאי באתר, ומאתר שסובל מהטיית תוכן והתערבויות בוטות זה כבר יהפוך לכלי שרת במשרה מלאה של השלטון בלי שיהיה מישהו שיוכל וירצה להיאבק. כל עוד לא מונו עורכים מטעם חשבתי שאין ערך בעזיבה ויש ערך במאבק".

"אצלך כותרות שרה לאישור, במייל"

ב-7.6.2016 התפרסמה באתר "וואלה" ידיעה תחת הכותרת "שרה נתניהו הגישה ערעור על ההחלטה שלא לאפשר לה לערער". עו"ד שחף הציגה בבית המשפט התכתבות של בורוכוב עם העורך אלקלעי שקדמה לפרסום.

"אצלך כותרות שרה לאישור, במייל", כתב מנהל הדסק לעורך.

"שלח לי לינק כשעולה בפנים לפני שאתה מוציא לדף הבית", הנחה אלקלעי את בורוכוב, שעשה כבקשתו. אחרי שאלקלעי התבונן בפרסום כתב לראש הדסק: "מאושר לעלות למצוות", ודן עמו במיקום שבו תשובץ הכתבה בדף הבית של האתר.

"השתדלתי לקחת על העצמי את הטיפול בכתבות האלה", העיד בורוכוב, "לא הרגשתי בנוח עם הדברים שאני עושה אבל מצד שני לא רציתי להנחית על העורכים תחתיי דרישות שאין לי שום הצדקה עיתונאית להם. הייתי שולח את הלינק הזה לראש הדסק והוא היה משבץ בהתאם למיקום שאמרתי לו".

התכתבות ווטסאפ שכזו, העיד בהמשך בורוכוב, הגיעה בדרך כלל רק לקראת סופה של כל התערבות בתוכן. קודם לכן היו פעמים רבות אמירות פנים אל פנים ושיחות טלפון. "והשיח היה שכל דבר עובר דרכו בניגוד מוחלט לכל מסוקר אחר שבו נגענו", שב והדגיש בורוכוב. גם תכתובות מייל עם אלקלעי היו.

ב-24.9.2015 שלח ראש הדסק לעורך הראשי מייל עם טקסט מלא של ידיעה תחת הכותרת "הקבינט אישר את תכנית ראש הממשלה להחמרת ענישה כלפי מיידי אבנים". בעדותו הסביר בורוכוב כי הידיעה נשלחה כדי לאשר את נוסחה. "ידיעה חדשותית סטנדרטית שאם היה מדובר בכל מסוקר אחר זה בחיים לא עובר דרך עורך ראשי, הוא לא מתעסק בדברים כאלה".

"מה היתה התחושה שלך?", שאלה עו"ד שחף את בורוכוב.

"אתה מרגיש שהחופש העיתונאי שלך נדרס. נכפה עליך לעשות דברים שנוגדים את צו מצפונך"

"קשה מאוד", השיב העורך, "אתה מרגיש שהחופש העיתונאי שלך נדרס. נכפה עליך לעשות דברים שנוגדים את צו מצפונך".

מלבד אישור מראש של ידיעות על נתניהו, היו מקרים רבים שבהם נדרשה מערכת החדשות של "וואלה" לפרסם ידיעות חיוביות על רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו.

"האייטמים שהונחתו לרוב היו זניחים מאוד ברמה החדשותית", העיד בורוכוב, "שרה נתניהו נפגשת עם לוחמי אש, שרה נתניהו נפגשת עם נבחרת התעמלות אמנותית, שרה נתניהו נפגשת עם ניצולי שואה, דברים שהחשיבות החדשותית שלהם היא זניחה עד לא קיימת. חלק מהכתבות האלה יכולות להיות לגיטימיות אבל לא היה שיקול דעת".

לפי בורוכוב, את ההנחתות הללו קיבל מאלקלעי ישירות, בליווי דרישה חד-משמעית לפרסם את הידיעה במהירות. "הן תמיד לווו בתבהלה חסרת פרופורציות לערך החדשותי של הכתבות האלה", העיד בורוכוב. "'מה קורה עם זה', 'למה זה לא עלה עדיין'. עורך ראשי יוצר איתך קשר כשמדובר בכותרת ראשית, חלילה פיגוע או עניין ציבורי שמחייב עלייה לכותרת ראשית. כתבות כאלה זה חריג לחלוטין וקרה רק באירועים האלה. זה יכול להיות על הבוקר וזה יכול להיות כשאני תורן חדשות, כלומר בשעות הערב, היו מקרים שזה הגיע לחצות".

אף על פי שרצה להימנע מלערב גורמים אחרים בדסק בהתערבויות בתוכן, בורוכוב העיד כי היו מקרים שבהם קיבל "הנחתה" כשלא היה במשרדי "וואלה" וגם לא בביתו ליד מחשב. "ואז אני מבקש מהדסק לעשות את זה", שיחזר מזיכרונו, "נבוך, מתנצל שאני מבקש את זה. לא מנסה להראות שיש הצדקה עיתונאית". העורכים בדסק, הוסיף, כעסו מאוד. "אני יכול להבין אותם. לא בשביל זה הגיעו לעיתונות".

"לעבות טיפה הטקסט על הגיברת"

בנובמבר 2015 ביקרה שרה נתניהו בצרפת, כשליוותה את נסיעתו של ראש הממשלה לוועידת האקלים. באתר "וואלה" התפרסמה ידיעה תחת הכותרת "שרה נתניהו ניצלה שהותה בצרפת וביקרה בבית ספר יהודי בפריז".

עו"ד שחף הציגה לבית-המשפט התכתבות בין בורוכוב לאלקלעי קודם לפרסום. "ביקשתי עוד חומרים טקסט מהלשכה, זה מה ששלחו…", כתב העורך הראשי לראש הדסק. "אין בעיה. האייטם טופל", השיב בורוכוב ושלח לאלקלעי קישור לידיעה.

"אם חשבת שלא יגיע גם ווידיאו", כתב לו בהמשך אלקלעי, "אז זהו שטעית".

"האירוע הזה זניח. אין סיטואציה אחרת שבה עורך ראשי מדבר איתי בשעה כזאת על אירוע בסדר גודל חדשותי דומה"

אחרי שראש הדסק שיבץ את הסרטון של שרה נתניהו בראש הידיעה ביקש ממנו העורך הראשי "לעבות טיפה הטקסט על הגיברת בהתחלה". "אטפל בזה מיד", הודיע בורוכוב ועדכן את העורך הראשי כי האייטם פורסם.

בעדותו בבית-המשפט אמר בורוכוב כי הבקשה "לעבות את הטקסט" משמעה להוסיף עוד ציטוטים של שרה נתניהו מהודעת הדוברות שנשלחה. עו"ד שחף הפנתה את תשומת לב העד לכך שההתכתבות שלו עם אלקלעי מתקיימת לאורך שעות, עד אחרי 22:30 בלילה.

"כן", אישר העד. "עיסוק בשעות האלה בין עורך ראשי לתורן חדשות זה רק באירועים ברומו של עולם. והאירוע הזה זניח. אין סיטואציה אחרת שבה עורך ראשי מדבר איתי בשעה כזאת על אירוע בסדר גודל חדשותי דומה".

"תסתכל רגע על הכתבה", ביקשה עו"ד שחף מהעד, "חתומה על הכתבה 'מערכת וואלה'".

"כן", אישר בורוכוב, "בידיעות שרה נתניהו באופן גורף לא החתמנו כתבים בח' כדי לא להכתים אותם בכ'. תמיד עלה 'מערכת וואלה חדשות' בניגוד לכל כתבה אחרת שעסקה בכל מסוקר אחר, בסופו של דבר כשמעלים ידיעה חדשותית חשוב להבהיר מי הכתב שעומד מאחוריה וכשאין בעל בית זה בהחלט לא נהוג ומעיד על זה שלא רצינו להחתים על זה כתב פוליטי או מדיני, כי לא הם העבירו את זה ולא הם ולא אנחנו חשבנו שידיעות כאלה צריכות להתפרסם על בסיס קבוע. חלקן לגיטימיות ברמה החדשותית, אישית אני לא יודע אם הייתי מעלה את זה. זו כתבה שיכולה לעלות, העניין שאין שיקול דעת, זה לא נתון להחלטה או תעדוף, האם יש אירוע אחר שטעון פרסום, ענייני כוח אדם".

שעות של תסכול

בשלהי מאי 2015 פורסם דו"ח של מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה ומימון טיסותיו לחו"ל. כשנשאל על זיכרונו מהאירועים באתר "וואלה" באותו היום, סיפר בורוכוב על הדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים, כשהתברר שהמנכ"ל ישועה מעוניין שבאתר כלל לא ידווחו על ממצאי המבקר.

"אני זוכר באותו יום", אמר, "את מיכל קליין, אז ראש מערכת החדשות, עולה ויורדת מהמשרד של אילן ישועה, מנסה להבהיר לו שכתבה כזו חייבת לעלות. היא ניסתה לשחק על הרציונל שבשעה 16:00 כשיורד האמברגו מדו"ח מבקר כל האתרים יהיו עם הכתבה הזו, ואם אנחנו לא, אנחנו נתבזה. אנשים לא יודעים מה לא פרסמת אבל כשיש כתבה שכולם מעלים כמו דו"ח מבקר המדינה מוזר מאוד אם אתה לא מעלה. אני זוכר אותה, באמת שעות של תסכול, של כעס. עולה, יורדת, מתמקחת ובסופו של דבר הצליחה בזה".

בורוכוב העיד כי שמע מקליין באופן אישי על המאבק שלה לפרסום ידיעה על דו"ח המבקר. "אני זוכר שישבנו על הגג של בית וואלה, ביחידות", העיד, "כדי שלא כל המערכת תיחשף לדרמה ולסערת הרגשות. ניסיתי לחזק אותה כי בסופו של דבר היא מתמודדת ישירות עם אילן ישועה, לא אני".

"מה היא אומרת לך, למה היא צריכה להתווכח?", תהתה עו"ד שחף.

"בקונטקסט של אותה תקופה היא לא צריכה להגיד הרבה. אני כבר יודע שכתבות כאלה תמיד דורשות אישור ושאנחנו לא עולים בצורה עצמאית בנושאים האלה. פה פשוט ניסינו... אילן הוא לא עיתונאי, לא מבין שיקולים עיתונאיים, אבל שיקול של לראות את האתר שלך מתבזה כשאתה היחיד שלא מעלה כתבה מסוימת, חשובה לכל הדעות, מבקר מדינה על ראש הממשלה, ברור שאת זה אתה לא יכול להסביר כמו כתבה שאנשים לא יודעים שרצית לפרסם ולא פרסמת".

רמיסה של העבודה העיתונאית הבסיסית

הסוג השלישי של ההתערבויות במערכת, כאמור, היו הוראות לתקוף יריבים של נתניהו מימין. בורוכוב העיד על מקרה שהתרחש אחרי בחירות 2015, כשגלעד ארדן שאף לקבל את תיק החוץ, נתניהו סירב, והחל עימות בין השניים.

"זה היה ביום שישי", סיפר בורוכוב, "היינו מעלים באופן קבוע פרשנות של הכתב הפוליטי אז. [...] אני מעלה את הכותרת, פיזית הייתי בדסק, הייתי ראש הדסק במשמרת הזו, מעלה את הכותרת הזו לידיעה הראשית, כותרת שמדברת על… מחמיאה לארדן, על זה שהוא עומד מול נתניהו בנושא שחשוב לו, ואז מגיע טלפון.

"אחרי שהידיעה כבר עלתה לאוויר ומשובצת כראשית באתר, התקשר אלי אבי אלקלעי ודורש שהכתבה תרד מיד. תרד הכוונה תימחק, שזו פרקטיקה בעייתית מהרבה מאוד סיבות. מעבר לרמיסה של העבודה העיתונאית הבסיסית, היא בעייתית כי גוגל זוכר הכל. ברגע שהעלית כתבה גוגל זוכר את הכותרת שהופיעה. ואם הורדת אותה הכותרת עדיין תופיע בגוגל, אבל כשתיכנסי הלינק יהיה שבור.

"התווכחתי איתו, אבל כאמור לא היתה לי ברירה. הכתבה ירדה מהאוויר ואז דיברתי עם ברוך שי, אז ראש מערכת חדשות, וכשהוא שמע מה קרה הוא זעם כמובן על האופן שבו הדברים נעשו, על הורדת כתבה לגיטימית וחשובה מהאוויר. ואחרי שיחה בין ברוך שי לאבי אלקלעי, שבה כמובן לא הייתי נוכח, הכתבה חזרה לאוויר בניסוח מרוכך הרבה יותר, שהוציא את העוקץ. אינפורמטיבי, בלי ערך פרשני, לא הסיפור שהכתב התכוון לספק כשהוא כתב את זה".

"בתקופה הזו במערכת החדשות של וואלה איך נתפס גלעד ארדן?", שאלה עו"ד שחף.

"זו היתה תקופה נוראית, נוראית, לחופש העיתונות ב'וואלה'. תחושה... התחושה היתה שרוחות בלפור מנשבות במסדרונות של 'וואלה'"

"אויב", השיב בורוכוב. "במילים האלה. אבי אלקלעי הציג אותו ככה, 'הוא אויב של קבוצת בזק, הוא לא עוזר לנו' וזה היה הנימוק להורדת הכתבה". בורוכוב העיד כי מעולם בכל ההתערבויות לא קיבל נימוק לפיו השינוי צריך להתבצע מסיבה עניינית או אידאולוגית.

"אבי אלקלעי באותה תקופה אמר שבנושאים האלה אין לנו שיקול דעת ואין שום עניין לדיון או ויכוח, בניגוד לכל תחום אחר וכל מסוקר אחר", אמר בורוכוב. "זו היתה תקופה נוראית, נוראית, לחופש העיתונות ב'וואלה'. תחושה... התחושה היתה שרוחות בלפור מנשבות במסדרונות של 'וואלה'".

"עד כמה ההתערבויות דומה לאלו שחווית ביחס למסוקרים אחרים באתר וואלה?", שאלה לסיום עו"ד שחף.

"שום מסוקר אחר בוואלה לא קיבל את היחס שנתניהו ובני משפחתו קיבלו בתקופה שאנחנו מדברים אליה. חריג בכל קנה מידה", השיב בורוכוב. "עורך ראשי כמובן יכול לבקש מהכפופים אליו לבצע מטלה כלשהי, אבל תמיד מתנהל דיון ענייני, מקצועי, יש רציונל עיתונאי. בנושאים האלה זה תמיד היה 'כי צריך' בלי שום נימוקים או אפילו ניסיון להראות שיש פה שיקולים מקצועיים".

על הקבר של שרון

רוב יום הדיונים הוקדש דווקא לחקירה הנגדית של בורוכוב בידי עו"ד בעז בן-צור, שכלל לא ניסה להתמודד עם הטענות של העד ישירות, אלא רק להראות כי אינו מודע לנעשה מאחורי הקלעים ב"וואלה". כך, לדוגמה, לא היה מודע ליחסים של ישועה עם פוליטיקאים ומושאי סיקור אחרים.

בורוכוב אישר פעם אחר פעם שהעיד רק על מה שידע מכלי ראשון. עו"ד בן-צור ניסה להראות לו שגם בנושאים אלה הגיע לעתים מסקנות שגויות. נתניהו, כך סיפר לעד, סוקר באתר "וואלה" בארבע השנים הרלוונטיות לכתב האישום 15 אלף פעם, כך לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה. כיצד יתכן, אם כך, שהיה נוהל שחייב אישור מראש של כל ידיעה על ראש הממשלה?

בורוכוב שאל אם המספר 15 אלף כולל רק ידיעות או גם מבזקים (עו"ד בן-צור השיב באופן סתום: "יש לנו דו"ח של יפעת"), וציין גם כי היה אחראי על הידיעות במדור החדשות בלבד, ואינו יודע מה התרחש במדורים אחרים באתר.

במקרה של סיקור הלוויית שרון, הוסיף עו"ד בן-צור בהמשך החקירה, בידיעה המקורית של "וואלה" לא שובץ אפילו תצלום אחד של ראש הממשלה (ורעייתו) אף ששובצו בה 22 תצלומים שונים. העד אישר כי במקרה כזה ראוי היה "להעיר על כך" למערכת ולהוסיף תצלום. עם זאת, הדגיש, "אני דיברתי על התמונה החיצונית שאמורה להיות התמונה המרכזית וראוי שיהיה שם גלעד שרון או חלקת הקבר. לשים ציטוט של גלעד שרון עם תמונה של ראש הממשלה ואשתו זה לא שייך".

בלי נימוק, בלי הצדקה

בחלק אחר של החקירה ביקש עו"ד בן-צור להראות כי הפרסומים ב"וואלה" על אשת ראש הממשלה לא היו שונים מפרסומים בכלי תקשורת אחרים. כך, לדוגמה, ביחס לפרסום שעליו נחקר בורוכוב, ידיעה מיוני 2016 שפורסמה תחת הכותרת "אחרי הזכייה באליפות: נבחרת ההתעמלות התארחה במעון ראש הממשלה".

הסנגור של נתניהו הראה לבית-המשפט ולבורוכוב כי ידיעות על מפגשים דומים פורסמו באתר "וואלה" בשנת 2018, כשכבר לא היה בשליטת בני-הזוג אלוביץ', באתרים אחרים שאינם נכללים בכתב האישום וכן לגבי ראשי ממשלה אחרים, מלבד נתניהו.

"כל הידיעות האלה עלו במדור הספורט בכלי התקשורת האלה, ב'וואלה' זה עלה במדור החדשות"

"הראינו פה מקבץ ראשי ממשלה שונים ונבחרות שונות. זה אותו דבר, נכון או לא? זה הפורמט", אמר עו"ד בן-צור לעד בורוכוב.

"כל האייטמים האלה כמובן לגיטימיים ויש בהם ערך חדשותי", השיב העד. "הטענה שלי היא לא על עצם העלאת האייטם, אלא הדרך. אם זה היה מגיע מכתב מדיני או שעורך תחתיי היה אומר, זה מקובל. האופן שזה מונחת, בלי נימוק, בלי הצדקה, זו הטענה שלי".

בחקירה החוזרת ביקשה עו"ד שחף מהפרקליטות להפנות את תשומת לבו של העד למדורים שבהם הופיעו כל יתר הידיעות, אלה שאינן נכללות בכתב האישום. "כל הידיעות האלה עלו במדור הספורט בכלי התקשורת האלה, ב'וואלה' זה עלה במדור החדשות", ציין העד.

ישנו הבדל נוסף, שהנוכחים באולם לא עמדו עליו. הידיעה שבכתב האישום היא היחידה שבה שרה נתניהו מצוטטת בכותרת המשנה. למעשה, מלבדה יש רק עוד ידיעה אחת שבה שרה נתניהו, או כל אשת ראש ממשלה אחר, מופיעה בתצלום: ידיעה משנת 2016 שפורסמה באתר ynet, שבבעלות המו"ל הנאשם בשוחד ארנון (נוני) מוזס.

גם לגבי ידיעות אחרות שנכללו בכתב האישום הציג עו"ד בן-צור כי הופיעו גם באתרים אחרים, שכן היו תולדה של הודעה לעיתונות. בורוכוב העיד כי אינו יודע דבר על שיקול הדעת של העורכים באתרים האחרים שהביא אותם לפרסם את הידיעות.

לגבי מקרים אחרים שעליהם העיד בורוכוב טען עו"ד בן-צור כי כלל לא נעשתה פנייה מצד ראש הממשלה או בני משפחתו לשינוי הסיקור ב"וואלה". העד שב והדגיש פעם אחר פעם כי ההתערבויות בנושא נתניהו היו חריגות ביותר, וכי אינו יודע דבר מעבר למה שנאמר לו ישירות מפי הממונים עליו.

"אתם סברתם אני לא יודע למה ואיך, שזה קשור לנתניהו", מחה עו"ד בן-צור.

"כי יש קונטקסט", השיב העד. "[...] אני לא יודע מה התנהל מעלי. אני יודע לומר שזה היה אירוע חריג מאוד ואירועים כאלה עסקו רק במשפחה אחת".

"תראה כמה זה מסוכן", התריע עו"ד בן-צור. "אתה עד במשפט פלילי, אף אחד לא פנה מטעם נתניהו, אתה חיית בתודעה מוטעית".

"זו לא תודעה מוטעית", התעקש בורוכוב, "כי פעולות מסוג זה נדרשתי אליהם אך ורק בסיטואציה של מסוקר בודד".

עוד בטרם נפתח הדיון נראתה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, יוצאת מאולם הדיונים כשלצדה עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב"תיק 4000" ועורכת הדין נעה פירר, מצוות ההגנה של בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. הם צעדו לכיוון לשכת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ושהו שם קרוב לעשר דקות.

בסיום הפסקת הצהריים נערכה פגישה דומה, כשהפעם את מקומה של עו"ד פירר החליף עו"ד ז'ק חן, הסנגור הבכיר בצוות ההגנה של בני-הזוג אלוביץ'. הפעם שהו שלושת הפרקליטים בלשכתה של השופטת פרידמן-פלדמן כרבע שעה. בצאתם חייכו עורכי-הדין חן ותירוש, ועו"ד חן פנה לעיתונאים כממתיק סוד ואמר: "אין תגובה".

מיד כשנכנסו לאולם נראה עו"ד בן-צור משוחח בטלפון כשבתו עו"ד כרמל בן-צור לצדו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.42MB)