כעשרים תומכי נתניהו הגיעו אתמול (1.2) אל אולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי לצפות במו עיניהם בהמשך חקירתו הנגדית של תת-ניצב יואב תלם, האחראי על חקירת הפרשה המכונה "תיק 4000". הם מילאו את כל הספסל הארוך שנשמר בירכתי האולם לקהל הרחב וכן חלק נכבד מספסלי העיתונאים, שרובם בחרו לא להגיע לדיון.

בשבועות האחרונים, ככל שמספר העיתונאים הטורחים להגיע לאולם הולך וקטן, נראו יותר ויותר תומכי נתניהו בדיוני משפט המו"לים. חלקם מגיעים על בסיס קבוע, יום אחר יום. אחרים מגיעים באופן חד-פעמי כמעין מימוש של מצוות עלייה לרגל (שניים, למשל, סיפרו כי הגיעו כל הדרך מכרמיאל ולנו בירושלים במלון סמוך לבית-המשפט רק כדי להתייצב בשעת בוקר מוקדמת, עוד לפני פתיחת דלתות האולם, כי "צריך פעם אחת לראות בעיניים").

ובכל זאת, גם ביחס לריבוי תומכי נתניהו שפוקדים את האולם בתקופה האחרונה, עשרים איש שמגיעים בבת אחת הם כמות נכבדה, ונוכחותם בהחלט הורגשה. פעם אחת במהלך הדיון, כשהעד תלם טען כי האמת והדיוק חשובים לו, הם השמיעו רחשי בוז. הרעש היה כה חזק עד שנשמע היטב גם בחרטום האולם, מקומם של השופטים, העד ועורכי-הדין. עו"ד אמיר טבנקין מהפרקליטות מיהר לעמוד, והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן נזפה בקהל: "מה זה הדבר הזה?", אמרה בקול רם, והשתיקה את הצופים.

נוכחותם של אוהדי נתניהו הרבים היתה אולי גם הסיבה לכך שעו"ד בעז בן-צור, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בנימין נתניהו, היה אתמול עוקצני אף יותר מהרגיל כלפי העד תלם ונציגי הפרקליטות.

כבר בתחילת הדיון טען עו"ד בן-צור כי בחדרי הבקרה של להב 433 בשנת 2018 לא רק צפו בזמן אמת בניר חפץ כובש את פניו בידיו ומתייפח בחדר החקירות, אלא שהם גם "מחככים ידיים בהנאה". עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, מחתה. היא טענה כי מדובר ב"אמירה מיותרת" וגם ביקשה מבית-המשפט לומר לסנגור כי האמירה מיותרת. השופטת פרידמן-פלדמן מִלמלה הערה רפה, ועו"ד בן-צור מיהר להפוך הגנה למתקפה: "בית-המשפט היה צריך להגיד" 'מה אתם מתעללים באנשים האלה'", טען.

"גם זו אמירה מיותרת", השיבה עו"ד תירוש, והוסיפה כי האמירה הזו גם "חסרת אחריות", ככל הנראה על רקע הנאצות והאיומים שהיא ואחרים בפרקליטות ומחוצה לה סופגים מתומכי נתניהו מאז החל המשפט, וביתר שאת ככל שחולף הזמן.

עו"ד בן-צור המשיך והקניט את העד תלם לאורך כל היום, והִרבה שמחה בקרב הקהל באולם. כשהסנגור חקר את תלם על "מניעת השינה" של חפץ, הקצין הבכיר השיב כי לאור תנאי תא המעצר שתיאר חפץ בעדותו, כלל לא בטוח שמתן רשות לשהות זמן רב יותר במתקן שב"ס על חשבון שעות חקירה בלהב 433 היה מיטיב את מצבו. בתגובה טען סנגורו של נתניהו כי התשובה של תלם היא "כמעט בנאליזציה... אני לא אוסיף של מה".

את המושג "הבנאליות של הרוע" טבעה חנה ארנדט בהתייחסה לחלקו של הקצין הנאצי הבכיר אדולף אייכמן בהוצאה לפועל של שואת יהודי אירופה. האם עו"ד בן-צור השווה את פועלו הביורוקרטי של קצין המשטרה תלם בחקירת "תיק 4000" לפועלו של הפושע הנאצי בשואה? לא, הוא הרי לא הסביר לאיזו בנאליזציה הוא מתכוון. כך יוכל להמשיך לטעון כי אינו נוטל חלק במכונת ההסתה והתעמולה המטרטרת ללא הרף מאז החלו חקירות נתניהו, ושפרקליטי הנאשמים טרחו כבר פעם או פעמיים להתנער ממנה מול השופטים.

בהמשך החקירה שב וטען עו"ד בן-צור כי חוקרי המשטרה התעללו בניר חפץ, והוסיף: "התשובות שלך זה כמעט כמו פסיכולוגיה חברתית, מה קורה כשנותנים לאנשים את העמדה הזו". בכך נראה שהסנגור כיוון לניסוי המפורסם של "הכלא של סטנפורד", שם הפכו נסיינים שקיבלו עמדת כוח לסדיסטים שהתעללו בנסיינים האחרים.

בהזדמנות אחרת, כשתלם הבהיר לעו"ד בן-צור כי הוא מקשיב היטב לשאלתו, אמר לו הסנגור: "נפלא, תחרוט את זה על לוח לבך". "זה אני לא מבטיח", אמר תלם, ואז עו"ד בן-צור אמר: "אז במקום אחר".

האם הסנגור אמר לעד כי מבחינתו הוא יכול לחרוט את השאלה שלו על התחת? ודאי שלא. עו"ד בן-צור מבקש את סליחת השופטים כשהוא משתמש בביטוי כמו "לכל הרוחות". בוודאי שלא יעלה על דל שפתיו באולם בית-המשפט ביטוי וולגרי שכזה. ובכל זאת נראה שהעד הבין את הרמז, שכן בתגובה להערת עו"ד בן-צור זעם תלם ותהה בקול רם: "מה זה מקדם? מה זה הסגנון הזה?". השופטת פרידמן-פלדמן פנתה לסנגור ואמרה: "עו"ד בן-צור". לא יותר.

בחלק אחר של החקירה סנגורו של נתניהו הפנה עוד שאלה לעד תלם וביקש את תשובתו, אלא שבמקום להמתין לתשובה החל מיד לענות במקומו ולהגיד את המילים שניחש שישמע, זאת כדי ללעוג לנוסח התשובות שקיבל מהעד לאורך כל החקירה. עו"ד טבנקין מהפרקליטות נעמד ואמר: "באמת... לחקות את העד, לזלזל בתשובות של העד, זה לא במקום. אני מבקש מבית-המשפט להורות לחברי להימנע מכך". השופטת פרידמן-פלדמן פנתה לסנגור ואמרה לו: "עו"ד בן-צור, יש דברים מיותרים".

ככל שהתקדם יום החקירה, ועו"ד בן-צור המשיך ללעוג לתשובות העד, השופטת פרידמן-פלדמן נטתה להעיר מיוזמתה לסנגור וביקשה ממנו להימנע מהערות מיותרות ולגלות איפוק. עו"ד בן-צור השתדל, ככל הנראה, שכן לא נפלטו לו עוד רמזים לגסויות והשוואות בין משטרת ישראל לקציני האס-אס, ובין תלם לבין סטודנט מסטנפורד ששכרון הכוח שלו הפך אותו לסדיסט.

להגנתו של עו"ד בן-צור יש לציין כי גם העד תלם התנהג אתמול באופן חריג, והִרבה להשיב לשאלות באופן מקניט. אולי משום שהיה זה יום החקירה הנגדית השישי שלו, אולי משום שהוא כבר רואה את הסוף באופק (בשבוע הבא ייחקר עוד יום אחד, ודי). קצין המשטרה הבכיר נראה זחוח אף מהרגיל, צחק מדי פעם, גם כשהתבקש להשיב על נושאים רציניים כמו סבלם של נחקריו, והשתדל באופן כללי לעצבן את הסנגור, רק כדי להגיד מיד אחר-כך: "לא התכוונתי להרגיז אותך".

בהפסקות הדיון אפשר היה לשמוע את קהל תומכי נתניהו מחמיא לעו"ד בן-צור ומביע תדהמה מתשובותיו של העד תלם. קצין המשטרה תואר בפיהם ככליל הרוע האנושי, והיו מי שתהו איך השופטים לא מפסיקים כבר בשלב זה את המשפט לאור מה שכבר התגלה ומכריזים על ביטול כתב האישום לאלתר.

ואמנם, לא רק סגנון היה אתמול בדיון משפט המו"לים, גם תוכן. לא כזה שמצדיק הפסקה מיידית של משפט המו"לים, אבל בוודאי כזה שיסייע לתביעה בבוא היום, כשתציג את טענותיה להגנה מן הצדק.

ביום חקירתו הנגדית השלישי של תלם בידי עו"ד בן-צור התמקד הסנגור של נתניהו בכמה נושאים שכבר נדונו בבית-המשפט עם נחקרים אחרים. תלם התבצר בדרך כלל בעמדה שלפיה הוא ואנשיו לא חרגו מהסביר, אך בכמה מקרים גם הודה כי פעלו באופן פסול.

במיוחד בלט הדבר כשתלם נחקר על הלחצים שחוקריו הפעילו על חפץ להחליף את עורך-דינו ירון קוסטליץ בעורך-דין אחר, שיאפשר את הפיכתו לעד מדינה.

בחקירת פרשת 1270, שגם עליה היה אחראי תלם, פנה אל חפץ החוקר מיקו גנדי ורמז לו כי כדאי לו להחליף עורך-דין. היה זה אחרי שחפץ דימה את עורך-דינו לרופא שבו הוא שם את מבטחו לקבלת טיפול מיטבי. החוקר גנדי אמר לו שלפעמים רופאים גם יכולים להזיק, כמו רופא שבמקום לגשת לניתוח "עם סקלפל כמו שהוא אמור לפתוח אותך, אלא לפתוח אותך עם מסור חשמלי [...] למדת עם הרופא הזה לא להתעסק. אתה מבין למה אני מתכוון? במשחק של ההקבלה?".

"ככל שיש פה הקבלה למרחב הייעוץ זו אמירה שמוטב שלא תיאמר", אמר תלם. עו"ד בן-צור התעקש כי האמירה של החוקר גנדי היא יותר מכך. "ככל שהאמירה הזו מבקשת לרמוז, להציע לחפץ להחליף את עורכי-דינו", השיב תלם, "האמירה הזו היא לא ראויה".

"לא חוקית!", התעקש עו"ד בן-צור, "זה לא כרגע חנה בבלי נימוסים והליכות. אנחנו כרגע עוסקים בהפרת חוק. כמובן שמוטב היה שלא תיאמר, אבל הואיל ונאמרה היא הפרת הוראה". תלם הסתפק בשלב זה בכך שהאמירה היא "לא תקינה".

במקרה אחר תלם היה נחרץ יותר. במסגרת חקירת "תיק 4000" השתמש החוקר יניב פלג בדימוי העורך-דין כרופא ואמר לחפץ מפורשות: "אתה משווה את העורך-דין שלך למנתח, או רופא... אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שאתה
באיזשהו שלב מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא [...] אני מכיר את העורך-דין שלך, אבל אם הוא רופא אז...".

"אנחנו אומרים שזו עצה מפורשת להחליף את עורך-הדין", טען עו"ד בן-צור בפני תלם, "כי הוא יכול להרוג אותך. ולכן תחליף אותו. תשובתך?".

"אני מסכים איתך", השיב תלם.

עם זאת, בהמשך הוסיף קצין המשטרה כי "בשום שלב לא היתה הוראה או הנחיה שלי, ולכך אתה מרמז, לבוא ולדרוש להחליף את עורכי-הדין של מי מנחקרי. זו לא דרכי וזה לא נכון. [...] לא מקבל שזו שיטה שתוכננה. יש פה אמירות מתוך טקסטים ארוכים שבוודאי נסרקו במסרקות ברזל ונשלפים המשפטים האלה, זה לא מייצר שיטה קונספירטיבית כדי לפעול להחלפת עורך-דינו של ניר חפץ".

בחלק אחר של החקירה אישר תלם כי אותו יניב פלג כרך באופן פסול בין זכויותיו הבסיסיות של חפץ לבין חוסר נכונותו לשתף באותה עת פעולה עם החקירה. ברקע הדברים עמד הסבל שנגרם לחפץ כתוצאה מעקיצות פשפשים בתא המעצר שבו שוכן. עו"ד בן-צור הקרין כמה וכמה קטעים מחקירותיו של חפץ במשטרה שבהן הוא מתלונן על הגירודים ומבקש לראות רופא.

אחרי שאחד הקטעים הללו הוקרן התערבה השופטת פרידמן-פלדמן בחקירה ותהתה כיצד קורה שנחקר אומר שמהבוקר הוא מבקש לראות רופא ואינו זוכה למענה רפואי. העד תלם טען כי החוקר אינו רופא, "אבל צריך לראות אם השיקול דעת היה נכון. נראה לי שלא היתה פה חריגה".

"מה זה שיקול דעת נכון", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן, "כששומעים אותו שמהבוקר הוא מבקש. זה המצב הנתון. יושב החוקר ושומע. אז איזה שיקול דעת בדיוק? על מה מדובר? איזה שיקול דעת? הוא מתלונן שכל הזמן מגרד לו, הוא לא יכול יותר. מה מוסיף שיקול הדעת שיתגרד ויתגרד ויתגרד?".

"לא, גברתי", השיב תלם, "שיקול הדעת הוא לגבי דרכי המענה, האם כתוצאה מהמצב עכשיו זה משהו שאני רוצה לבחון במקשה מכל השיח, האם זה הפעם הראשונה במקטע הזה שהוא מתלונן, האם כשהגיע בבוקר...".

"הוא אמר שמהבוקר הוא מתלונן", התעקשה פרידמן-פלדמן, "לא שמענו את החוקר אומר 'עכשיו אתה מתלונן פעם ראשונה'".

"אני לא משוכנע ששיקול הדעת פה לא היה נכון", השיב תלם, "אבל אני אומר את הדברים בזהירות. אני לא יודע כמה דקות אחרי זה החקירה נמשכה. צריך לבחון כל דבר ברצף".

"הנושא הזה לא עלה עכשיו לראשונה", הטיחה השופטת בעד. "ההנחה היתה שאדוני ידע שהיו תלונות, שאדוני יודע שיש בעיה. הוא לא הגיע לכאן עכשיו ושומע לראשונה, זה לא 'אני רואה רק מקטע אחד ולא יודע על עוד'. זה איזשהו אירוע משמעותי ואדוני ידע עליו גם בזמן אמת, ובוודאי מאז ועד היום".

"בריענון לקראת העדות, לפי מה שהוצג לי, אני לא זוכר באיזה מקטע זמן חפץ כן ראה חובש וכן קיבל כדורים, גם בקליטה למתקן הכליאה וגם בחקירה", השיב תלם. "האם הטיפול הרפואי היה מספיק טוב? אני לא משוכנע. האם היו צריכים לעשות הפסקות רבות יותר כדי לאפשר לו לראות חובש? אני באמת לא יודע. אין לי פה תשובה חד משמעית. אני התרשמתי שבמכלול הוא כן קיבל את הטיפול הרפואי הנדרש".

למשמע תשובה זו הנידה פרידמן-פלדמן בראשה כמיואשת.

בהקשר זה, של מניעת טיפול רפואי, ציטט עו"ד בן-צור בפני תלם כמה משפטים שאמר החוקר פלג לחפץ כשניסה לשכנע אותו לצאת מעמדתו המתבצרת ולשתף פעולה עם החקירה. בימים הראשונים של חקירתו הפנה חפץ פעם אחר פעם את החוקרים לתשובה היחידה שמסר, "תשובה מספר 1", ובה הפנה אותם לגרסתו כפי שנמסרה בחקירתו ברשות ניירות-ערך. "שווה לך את כל הגירודים האלה והבלאגן הזה והסבל הזה והחוסר שינה הזה? תשובה מספר אחד שווה לך את זה?".

עו"ד בן-צור טען כי במשפט זה פלג קשר בין זכות השתיקה למניעת טיפול רפואי. תחילה התעקש תלם כי הוא "דוחה את הטענה שעשינו שימוש במצבו הרפואי או מנענו ממנו טיפול רפואי כדי לחלץ ממנו גרסה". אולם לאחר שעו"ד בן-צור הפנה את תלם לאמירות הברורות של השופטים בחקירת פלג על דבריו אלו, תלם שינה את דעתו.

"אחד, החוקר שלך אומר 'יש סבל', החוקר מודע לסבלו. ראית?", שאל עו"ד בן-צור.

"כן", השיב תלם.

"שתיים, החוקר לכאורה כורך בין הפתרונות של היבטי הסבל לבין העובדה שהוא חשוד בפלילים ולא נותן גרסה. נכון?", שאל עו"ד בן-צור.

"כן", השיב תלם.

"שלוש, הכריכה הזו לא חוקית", הוסיף עו"ד בן-צור

"טוב, נכון", נכנע תלם.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.79MB)