הכלכלן יאיר חקאק שימש עד לאחרונה סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון במשרד התקשורת. לפני כארבעה חודשים פרש, אבל לא היתה זו הפעם הראשונה שעזב את המשרד. בסוף ספטמבר 2016 החליט לצאת לחופשה ללא תשלום של כחצי שנה. בעדות שמסר היום (28.11) במשפט המו"לים סיפר כי ברקע ההחלטה עמד רצונו להשלים את כתיבת הדוקטורט שלו כמו גם סיבה אחת נוספת.

"באותה תקופה יש תחושה מאוד מאוד לא טובה במשרד", העיד חקאק, "תחושה שבעצם הדרג המקצועי במשרד לא בא לידי ביטוי בהחלטות שלו. במקרים מסוימים הדרג המקצועי משמש ללא יותר מתפאורה להחלטות שהתקבלו זה מכבר". בחקירתו ברשות ניירות-ערך הוסיף ואמר חקאק כי הוא חש "שהמשרד לא מקדם את האינטרס הציבורי" והסביר: "רציתי להתחבא עד שיעבור זעם".

ה"זעם" הוא זה של שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, שנכנס לתפקידו ביוני 2015, זמן קצר אחרי ניצחון הליכוד בראשות בנימין נתניהו בבחירות, ושינה מן הקצה לקצה את היחס של המשרד לתאגיד התקשורת הגדול במדינה, בזק. לפי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 4000", אותו שינוי גישה רגולטורי היה התמורה שהעניק נתניהו לבעלי השליטה בבזק, שאול ואיריס אלוביץ', שמצדם העניקו לנתניהו דלת פתוחה למערכת העיתונאית של אתר "וואלה", שהיה אז אף הוא בשליטתם.

כמה חודשים אחרי שחקאק חזר מהחופשה שנטל לעצמו קרמה עור וגידים פרשת "תיק 4000", ראשית בחקירה של מבקר המדינה ובהמשך בחקירת רשות ניירות-ערך ואחר-כך בחקירת משטרה. פילבר נוטרל ובהמשך הוחלף, המדיניות שלו הוקפאה, וחקאק מצא את עצמו שוב במשרד שבו הוא יכול להמשיך בעבודתו כמשרת ציבור.

הסיכון גדול מהתועלת האפשרית

בימים האחרונים של תקופת עבודתו במשרד התקשורת בספטמבר 2016, זמן קצר לפני שיצא לחופשה ללא תשלום, עבד חקאק על מסמך מקיף שנשא את הכותרת "הפרדה מבנית טיוטת מדיניות".

ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, שכוננה על ידי ממשלת ישראל כדי להגביל את כוחו המונופוליסטי של תאגיד הענק ולעודד תחרות בתחום התקשורת שבחלקו הגדול שלט, אילצה את בזק להקים חברות בת שסיפקו שירותים שונים (פלאפון, בזק בינלאומי, yes) ואסרה על חברת האם להציע ללקוח חבילת שירותי תקשורת מקיפה. ביטול ההפרדה המבנית בבזק, מהלך שפילבר דחף בכל הכוח למן יומו הראשון במשרד, היה משרת היטב את האינטרסים של בני-הזוג אלוביץ'. חקאק היה אחד מאנשי המקצוע במשרד שחששו כי פעולה נחרצת מדי בכיוון תפגע באינטרס הציבורי.

"ההפרדה המבנית היא כלי רגולטורי עדין, שצריך להתייחס אליו בחרדת קודש כי הוא משית עלות מאוד גבוהה על התעשייה, אבל יש לו גם מעלות מאוד גדולות", הסביר חקאק בעדותו, "יתרה מכך, תעשייה שלמה נבנתה על בסיסו, ולכן שינויים בו צריכים להיות להיעשות לאט ובצורה מדודה".

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 18.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

שנה קודם לכן אחזה גם עדי קאהן גונן, העוזרת המקצועית של פילבר, בעמדה כזו. במסמך שחיברו בספטמבר 2015 קאהן-גונן וחקאק יחדיו ועסק באפשרות להפרדה מבנית בבזק סיכמו השניים כי הם "סבורים שבהרבה תחומים הסיכון בביטול ההפרדה המבנית גדול מהתועלת האפשרית, ועל כן, בתחומים שאין בהם להשפיע לטובה על חווית הלקוח, אנו ממליצים שלא להעניק הקלות בהפרדה הנוהגת כיום". אולם ככל שחלף הזמן עברה קאהן-גונן לצדד בעמדה של פילבר, שקידם במרץ את ביטול ההפרדה.

גורמי המקצוע באגף הכלכלה ובאגף האסטרטגיה שבראשו עמד חקאק, לא חשבו שנכון לקדם את ביטול ההפרדה בקצב שרצה פילבר. בתחילת 2016 הופעל עליהם לחץ חיצוני לשנות את הגישה. חקאק העיד היום כי באותה תקופה נקרא לפגישה בתל-אביב עם כמה מחברי ועדת חייק, ועדה שמונתה בשנת 2010 על ידי משרדי האוצר והתקשורת כדי לבחון את הרגולציה הרצויה על בזק.

חקאק עצמו היה חבר בצוות המקצועי של ועדת חייק, שהמליצה בין היתר על ביטול חלקי של חובת ההפרדה המבנית. ב-2016 הוא מצא את עצמו בצד שמקבל את ההמלצות, לא נותן אותם.

"התקשרתי לעדי קאהן ואמרתי לה שאם תהיה עוד ישיבה אחת כזו אני אלך למבקר המדינה"

בישיבה, בהשתתפות יו"ר הוועדה לשעבר רואה חשבון אמיר חייק וחברי הוועדה לשעבר מיכל אבן-חן ודוד אסוס, לחצו השלושה על חקאק ועל יתר נציגי משרד התקשורת לקדם את ביטול ההפרדה המבנית.

"התקשרתי לעדי קאהן ואמרתי לה שאם תהיה עוד ישיבה אחת כזו אני אלך למבקר המדינה", העיד חקאק. "אני ישבתי בתחושה שהיה ניסיון להרביץ תורה בדרג המקצועי באופן שנועד ליצור רושם שהדרג המקצועי נכח בכל הישיבות או שמע את הדברים, למרות שהבנתי שאמיר חייק דיבר עם המנכ"ל לפני ותיאם עמדות וזה משהו שלא עלה בישיבה, ודבר שני היתה תחושה שהישיבה הזו נועדה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית על אפו וחמתו של הדרג המקצועי במשרד".

עד שהגיע ספטמבר 2016 כבר היתה לקאהן-גונן עמדה נחרצת: יש לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק. פילבר פנה אז לחקאק וביקש ממנו לחבר מסמך מדיניות בנושא ביטול ההפרדה. חקאק העיד כי פילבר הסביר לו שעליו לחבר את המסמך לשם אישור עסקת בזק-yes, עסקה שתזרים מאות מיליוני שקלים מהחברה הציבורית בזק לחברה הפרטית של אלוביץ', אשר היתה נתונה אז בחובות כבדים. "בזק צריכה ודאות רגולטורית כדי לעשות את העסקה הזו", ציטט מהזיכרון חקאק את דברי פילבר.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 9.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 9.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

חקאק נענה, וחיבר לבקשת פילבר מסמך ובו הסביר כיצד בכל זאת ניתן לבצע ביטול חלקי ומדורג של ההפרדה המבנית בבזק. חקאק הציע כצעד ראשון "הפרדה חטיבתית" וכן ביטול מוחלט של ההפרדה המבנית בכל הקשור לחברת בזק בינלאומי, שלדבריו ממילא היתה מלאכותית וטעונת ביטול. קאהן-גונן נטלה את הטיוטה שחיבר חקאק והוסיפה לפרק שהוקדש לצעדים העתידיים הצהרה גורפת: "בכוונתי לתקן את רישיונה של בזק באופן שתוסר חובת ההפרדה התאגידית בקבוצה".

"על הדבר הזה באירופה יש תורה שלמה. על איך עושים הפרדה פונקציונלית. יש שם התלבטויות מאוד קשות, סוגיות חשבונאיות, תחרותיות, הנדסיות. יש הרבה דברים שצריך להחליט לפני שפונים לתיקון רישיון. לכן, בעיני, מדיניות כזו לא יכולה לצאת כשהיא לא בשלה"

"בנקודת הזמן הזו", שאל עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, "עד כמה התהליך היה בשל לתיקון רישיון? עד כמה הצעדים העתידיים האלה היו על דעתך?".

חקאק השיב כי "הריצה הזו לתקן את הרישיון היתה טעות", והשיב כי קשה לו להתייחס לשאלה לגבי עמדתו משום שהקביעה על שינוי הרישיון ניתנה בלא כל פירוט.

"בשולי הדברים", הוסיף, "על הדבר הזה באירופה יש תורה שלמה. על איך עושים הפרדה פונקציונלית. יש שם התלבטויות מאוד קשות, סוגיות חשבונאיות, תחרותיות, הנדסיות. יש הרבה דברים שצריך להחליט לפני שפונים לתיקון רישיון. לכן, בעיני, מדיניות כזו לא יכולה לצאת כשהיא לא בשלה".

ימים ספורים לפני שיצא לחופשה ללא תשלום קיבל חקאק שיחת טלפון מקאהן-גונן שביקשה ממנו לחתום בעצמו על המסמך שחיבר.

"אמרתי לה שאין בכוונתי לחתום על המסמך הזה מכמה סיבות", העיד חקאק. "אל"ף, מבחינה פרוצדורלית ראוי שאגפים אחרים יתנו עליו את הדעת. בי"ת, מדובר במדיניות שבעצם מחליפה מדיניות של שר ולכן ראוי שלפחות מנכ"ל יחתום עליו וגימ"ל כי המדיניות הזו לא בשלה. המסמך הוא לא במצב שאפשר לחתום עליו. עדי ניסתה לשכנע אותי לחתום עליו. התקשרתי לאריק רשף שעבד איתי קצת על המסמך ואמרתי לו בלי לתת לו רקע מה אתה תגיד אם אני אגיד לך שאני אחתום על המסמך הזה. אריק גמגם לי מאוד, אמר לי 'תקשיב, מדיניות שר צריכה להיות מוחלפת במדיניות שר [...] זה יהיה מאוד לא מקובל שמנהל אגף יחתום על מדיניות כזו'. אמרתי לאריק 'זה בדיוק מה שרציתי לשמוע', התקשרתי לעדי ואמרתי שאני לא חותם ואפילו אמרתי 'אם פילבר רוצה לפטר אותי שיפטר אותי'. וזה הדבר האחרון ששמעתי על זה".

"אתה זוכר עוד סיבה שתיארת שעמדה בבסיס הסירוב שלך לחתום?", שאל עו"ד טבנקין.

"ראיתי בניסיון הזה, עם כל הכנות, ניסיון להשתמש במוניטין המקצועי שלי כשאני עם רגל אחת מחוץ למשרד כדי לקבוע עובדות", השיב חקאק.

"מה ידעת על העברה של טיוטת המסמך הזה למישהו מבזק?", שאל עו"ד טבנקין את חקאק, שהשיב: "לא ידעתי דבר וחצי דבר".

בנימין נתניהו בבואו לשאת נאום בתגובה לכתב החשדות נגדו. מאחור: יועצי התקשורת טופז לוק ויונתן אוריך. בית ראש הממשלה, 28.2.2019 (צילום: יונתן זינדל)

בנימין נתניהו בבואו לשאת נאום בתגובה לכתב החשדות נגדו. מאחור: יועצי התקשורת טופז לוק ויונתן אוריך. בית ראש הממשלה, 28.2.2019 (צילום: יונתן זינדל)

כמה שבועות אחר-כך, כשחקאק כבר בחופשה, קיבל לפתע טלפון מהרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד (והעד הבא במשפט המו"לים). לבאות סיפר לו שפילבר שלח אליו טיוטה של מסמך שבכוונתו לפרסם וביקש לדעת האם מדובר באותו מסמך שחקאק עצמו חיבר טרם עזיבתו את המשרד. אחרי שחקאק קיבל מלבאות את המסמך של פילבר אמר סמנכ"ל האסטרטגיה לסמנכ"ל הכלכלה: "אין שום קשר בין המסמך הזה למסמך שלי. הוא שונה בתכלית".

המסמך של פילבר, שכונה "מסמך מדיניות המשך", קרא לביטול כולל של ההפרדה המבנית וקשר בינה לבין פריסת תשתיות מתקדמות. הכריכה של השניים יחד היא תמצית ההסכם אליו הגיע פילבר עם אלוביץ' בפגישה אישית שקיימו השניים מאחורי גבם של אנשי המקצוע במשרד. בעדותו היום בבית-המשפט הסביר חקאק מדוע הכריכה הזו של השניים טעונה הוכחה, וכיצד, לו באמת היה נדרש לקדם אותה, היה צריך קודם כל לגבות אותה בניתוח כלכלי שלוקח בחשבון גם את הסיכון שטמון בה.

כשחזר למשרד מחופשתו הצטרף לצוות שעסק בהפרדה המבנית, אולם "העבודה שם לא כל כך מתקדמת". במענה לשאלת השופט משה בר-עם הסביר חקאק: "יש תחושה שאני לא יודע לשים עליה את האצבע מאיפה היא באה שזה פחות חשוב עכשיו".

באוזניהם של גורמים זרים

חקירתו הנגדית של חקאק, שנוהלה ברובה על ידי בא-כוחם של בני-הזוג אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, נפתחה בסערה. עו"ד חן פתח בהצהרה כי חקאק הוא "טהרן וצדקן" והחל לחקור אותו על מקרה שבו ליווה נציגים של הנציבות האירופית בביקור בישראל לפגישות עם נציגי חברות המתחרות בבזק (הוט וסלקום) וכן לפגישה עם פרופ' ראובן גרונאו, שעמד בראש ועדה ציבורית שעסקה ברגולציית שוק התקשורת בישראל וקדמה בכמה שנים לוועדת חייק, ומי שהחזיק בעמדות שונות מאוד מאלו של פילבר לגבי הרגולציה הרצויה בשוק.

"מי שלח אותך להיפגש איתם?", שאל עו"ד חן, "אתה מקפיד על הנהלים. מי שלח אותך?".

"מנכ"ל המשרד", השיב חקאק.

"איזה?", שאל עו"ד חן.

"אני לא זוכר אם ברגר או פילבר", השיב חקאק.

אבי ברגר, המנכ"ל המפוטר של משרד התקשורת (צילום: מרים אלסטר)

אבי ברגר, המנכ"ל המפוטר של משרד התקשורת (צילום: מרים אלסטר)

עו"ד חן העיר כי הפגישות נערכו כשנה אחרי שהמנכ"ל הקודם אבי ברגר כבר עזב את המשרד, וציין כי בחקירתו ברשות ני"ע חקאק אמר כי פילבר לא היה מודע להן.

"מנכ"ל משרד שפרש, מבקש ממך, פקיד במשרד התקשורת, ללוות לפגישות יועצים זרים שיפגשו עם המתחרות של בזק ועם האופוזיציה של פילבר, פרופ' גרונאו, זה מה שראינו. אתה מקיים את דברו למרות שהוא פרש מהמשרד ואין לו שום תפקיד רשמי, ואתה עושה את זה בצורה חתרנית מבלי לגלות למנכ"ל שלך שאתה מחויב לו בחובת ציות. אתה דיברת בטהרנות על חובת שקיפות. [...] אני אומר לך שלדבר הזה קוראים 'הפרת אמונים'. אני סבור שהוא מעורר חשד כבד להפרת אמונים של עובד ציבור. האם נחקרת במשטרה או ברשות ני"ע כאשר גילית להם על הפגישות?".

"לא", השיב חקאק.

"הרגשת בבית, לא חששת", העיר עו"ד חן.

"למה שאני אחשוש?", תהה חקאק.

"כי עשית עבירה", העיר משולחנו עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של בנימין נתניהו.

"משום שעשית עבירה", החרה החזיק אחריו עו"ד חן. "אתה יודע שאסור לך לפעול ולחתור תחת המנכ"ל, הממונה הישיר עליך".

"אתה השתמשת במילה 'לחתור', אני לא מסכים", הסתייג חקאק.

פרופסור ראובן גרונאו (משמאל) מוסר את המלצות הועדה בראשותו לשר התקשורת אריאל אטיאס (באמצע) ולמנכ"ל משרד התקשורת מרדכי מרדכי, 12 במרץ 2008 (צילום: פלאש 90)

פרופסור ראובן גרונאו (משמאל) מוסר את המלצות הועדה בראשותו לשר התקשורת אריאל אטיאס (באמצע) ולמנכ"ל משרד התקשורת מרדכי מרדכי, 12 במרץ 2008 (צילום: פלאש 90)

העד חקאק אמר כי משרד התקשורת עובד דרך קבע עם הנציבות האירופית ועם הרגולטורים המקבילים ביבשת, והפגישה נערכה על רקע זה. לדבריו, המשלחת הגיעה כחלק מתוכנית משותפת וארוכת טווח של הנציבות והמשרד, במסגרת פרויקט רשמי של ממשלת ישראל בשם Twinning. "מגיעים לארץ יועצים ומבקשים, כדי לכתוב את המכרז לאותו פרויקט, להיפגש עם גורמים שונים", אמר. "אחד הגורמים שהם ביקשו מפורשות להיפגש איתו זה פרופ' גרונאו, ואני אכן ליוויתי אותם לביתו לבקשתו ולבקשתם".

עו"ד חן העיר כי העד משתמש במילים לועזיות כמו Twining כדי "להוסיף לזה איזה נופך מרשים" ותהה כיצד יכול להיות שבפרויקט רשמי שכזה חקאק הסתיר מהמנכ"ל פילבר את דבר הפגישה. "למה ברגר מפעיל אותך?", שאל עו"ד חן.

"קודם כל ברגר לא מפעיל אותי", השיב חקאק. "הישיבה היא לבקשתם. פרופ' גרונאו הוא באותה תקופה פרסונה נון גרטה במשרד התקשורת מכל מיני סיבות. הוא מבקש שהישיבה תהיה בביתו ולא ראיתי בזה כל פסול".

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של נאשם מס' 2 שאול אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של נאשם מס' 2 שאול אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

"דיווחת למנכ"ל?", חידד השופט בר-עם, וחקאק השיב בשלילה. "אתה לא חושב שצריך?", שאל השופט בר-עם. "לא", השיב חקאק, "מדובר בעבודה שוטפת לקראת פרויקט. אגב עשינו עוד פרויקט טווינינג ואפשר לשאול את המנכ"לית הנוכחית האם דיברתי איתה והתשובה היא לא".

עד לשלב זה בחקירה הנגדית לא הציג עו"ד חן מידע כלשהו על תוכן הפגישה עם גרונאו ונציגי הנציבות. כעת הטיח בעד חקאק: "נכון שבפגישה עם גרונאו הוא אמר דברים קשים ביותר על פילבר ועל ראש הממשלה נתניהו?".

"כן", השיב חקאק.

"באוזניהם של אותם גורמים זרים", הדגיש עו"ד חן, במשפט שהנוסח שלו עורר רושם מקארתיסטי.

"כן", השיב חקאק.

"אני חייב לומר לך שזה מאוד מכעיס!", העיר עו"ד חן, ושאל: "האם לא הרגשת שכפקיד ציבור אתה נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית, בה גורם פרטי ישראלי מביע עמדה ומוציא דבר דיבתם של מנכ"ל משרד וראש ממשלה נבחר ללא ידיעת המנכ"ל שלך מבלי לדווח לו על הדבר זה? האם הרגשת או הבנת שנוכח הדברים הקשים שאומר אדם פרטי כנגד ראש ממשלה נבחר וכנגד המנהל שלך אתה חייב לדווח למנכ"ל פילבר? זה אירוע תקלה, אירוע קשה".

"זה לא אירוע תקלה", השיב חקאק והוסיף כי לא חש צורך לדווח על כך לפילבר.

בהמשך החקירה הנגדית ניסה עו"ד חן פעם נוספת לערער את מהימנותו של העד חקאק. בעוד שבחקירה הראשית סיפר חקאק כי עם שובו מהחופשה, העבודה בצוות ההפרדה המבנית התנהלה בעצלתיים בשל "תחושה" שזה "פחות חשוב עכשיו", בחקירתו ברשות ניירות ערך הודה כי הוא ואחרים "גררנו רגליים".

"האם אתה רואה קשר בין החירות שאתה נוטל לעצמך לגרור רגליים לבין הפעולה החתרנית שאתה עשית, החמורה ביותר שאתה עשית, בפגישות עם נציגי האיחוד האירופי?", שאל עו"ד חן והעד השיב בשלילה.

"האם אתה חושב שזה לגיטימי ומותר לך לגרור רגליים כדי לא לקדם מדיניות של מנכ"ל המשרד שלך", שאל עו"ד חן.

"אני לא יודע", השיב חקאק.

"ובכל זאת גררת רגליים", אמר עו"ד חן.

"כן", הודה חקאק.

האווירה היתה עכורה

המשך החקירה הנגדית הוקדשה להשוואה בין יחסי פילבר ובזק לבין יחסיו עם בכירים ב-Hot. חקאק אישר לבקשת עו"ד חן כי כל ביקורת שיש לו על היחסים של פילבר עם בזק נכונה גם ליחסים של פילבר עם Hot, ככל שפעל באופן דומה.

בפועל, ולמרות שפילבר אכן קיים פגישות רבות עם בכירי Hot בבתי קפה, כפי שנהג לעשות עם ראשי בזק, היו גם כמה הבדלים משמעותיים. מעל כולם, לא הוצגו עד כה ראיות לערוץ ישיר וחשאי שכלל העברת מסמכים פנימיים רבים לראשי Hot, כפי שהוכח במקרה של בזק.

לקראת סיומה של החקירה חילץ עו"ד חן מהעד חקאק אמירה לפיה יצא לחופשה ללא תשלום משום שלא הסכים עם המדיניות שהוביל פילבר מבחינה מקצועית. "האווירה היתה עכורה", הדגיש חקאק. "האם ידעתי או חשדתי שיש אי תקינות? התשובה היא לא".

מחר יעלה להעיד הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד והאופוזיציה הפנימית הכי תקיפה שעמדה מול פילבר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.58MB)

משפט המו"לים