לקראת סיום יום החקירה האחרון של הדס קליין בידי עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של ראש הממשלה לשעבר ונאשם מספר 1 במשפט המו"לים בנימין נתניהו, ביקש הסנגור לשאול על קשריה של קליין עם העיתונאי בן כספית.

קליין, העוזרת האישית של שני המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שעל פי כתב האישום העבירו לבני-הזוג בנימין ושרה נתניהו טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים, לא שמעה מפיו של חדד את שמו המפורש של העיתונאי כספית. עוד לפני שהתחילה היום (19.9) החקירה על בכיר כותבי "מעריב" הוצאה קליין אל מחוץ לאולם כדי לאפשר לנציגי התביעה וההגנה להתנצח בשאלה האם מותר בכלל לשאול אותה על דברים שאמרה לכספית ודברים שסיפרה לחוקרי המשטרה עליו.

בחקירתה במשטרה בשנת 2017 סיפרה קליין כך, לפי תמליל החקירה:

"בן כספית ישב עם ארנון על איזה ספר שהוא כותב על ביבי... וארנון כמו ארנון סיפר לו על השמפניות ועל הדרישות שלהם...  בן היה אצלנו, ארנון הרים טלפון שם אותי על ספיקר... 'תספרי, תספרי לבן...'. אמרתי 'לא מספרת, מה... אני לא באמת ארנון, אני עכשיו בבית בלילה...'. 'את חייבת לשבת עם בן. את חייבת... עכשיו...'. קבעתי עם בן כי לא היתה לי ברירה כי ארנון נדנד אבל... ארנון גם אמר לי מה לספר. ... אני אמרתי בסדר ואני יודעת לשמור על עצמי... אמרתי אני לא מספרת. זה לא שאני חושבת שעשינו איזה משהו לא בסדר, אבל גם בעיני זה לא משהו שאתה יש פה משהו להתפאר בו וזה... ישבתי עם בן בהדסון ברמת החייל לצהריים ובן אמר לי 'שתדעי לך שיש איזה שמועות שיש איזה חדר מתנות', דרך אגב יצא את יואב יצחק וזה... 'חדר מתנות... ואומרים שבבית של ארנון'.

"עכשיו אתה יודע אל תצחיק אותי... אין לנו שום חדר מתנות אתה... אני לא מכירה אותך, עדיין אף פעם לא זה אבל אני... לעצמי אומרת לך אני יודעת אין, אין דבר כזה, אין חיה כזאת, זה בדיחה. הוא אמר לי 'תדעי לך... תזהרו...', ויום אחד אני  מקבלת טלפון מבן זה היה חמש-עשרה [2015]  לדעתי. והוא אומר לי 'תדעי לך שזה המאבטחים', לא יודעת מה, 'מדברים, ותדעי לך שכל הזמן מדברים עליכם שזה שם...'. אמרתי 'בן, זה מצחיק אותי, נו, אני אומרת לך אתה יכול לבוא לראות אין כלום'".

עו"ד ד"ר אלון גילדין מהפרקליטות טען היום כי לא ניתן לשאול את קליין על יחסיה עם עיתונאים כיוון שהדבר מפר את חסיון המקור שלה. אך מבחינת עו"ד חדד, כלל לא מדובר בסוגיה של יחסי מקור-עיתונאי.

"כספית הוא לא ממש עיתונאי בתיק הזה", הצהיר עו"ד חדד. "הוא על תקן של משהו אחר, ואנחנו נראה את זה בהמשך עוד ועוד". עו"ד חדד הדגיש כי קליין סיפרה במשטרה על המפגש שלה עם כספית מיוזמתה כך שוויתרה בפועל על חסיונה כמקור והוסיף: "המקור של בן כספית לחלק מהידיעות אלו מאבטחי השב"כ של מר נתניהו. לטעמנו זה חשוב. זה קריטי לתיק הזה, במיוחד שהמידע מגיע ממאבטחי השב"כ לבן כספית ומשם למשטרה. זו שרשרת מאוד חשובה, גם מבחינת הלגיטימיות של החקירה וגם בגלל שבן כספית הוא המבוע של החקירה הזו. הוא לא פעל פה בכובע של עיתונאי הוא פעל פה בכובע אחר, בכובע של מודיע משטרתי".

לאחר דיון ארוך על אודות יחסי מקור-עיתונאי בראי הפסיקה, בעיקר מול השופט עודד שחם, הוסכם כי עו"ד חדד יוכל לשאול את קליין על תכני השיחה שהיתה לה עם גורם שלישי, מבלי לציין כי היה זה העיתונאי כספית, אך זאת רק אחרי שיובהר לה כי אינה חייבת להתייחס לשיחותיה עם עיתונאים.

"כולם יודעים שזה בן כספית", העיר עו"ד חדד, "נראה לי נורא מוזר". ובכל זאת כך היה.

משחזרה קליין לאולם הבהירה לה ראשת ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי ככל שתישאל על שיחותיה עם עיתונאים, שתזכור שיש לה חיסיון ועומדת לה זכות שלא להשיב. מיד אחר כך פנה אליה עו"ד חדד ושאל אותה על אדם מסוים, "את השם של האדם לא אזכיר", אשר מר מילצ'ן ישב איתו לפגישה וש"אותו אדם סיפר לו שהוא כותב ספר על בנימין נתניהו".

בשלב זה צחקה קליין, ואחריה גם השופטים, התביעה והסנגורים.

"מה לעשות, זו המציאות", תירץ עו"ד חדד. התובע עו"ד גילדין התלוצץ: "אולי תגיד את האות הראשונה והאחרונה של השם הפרטי" ומיד הוסיף, "סתם סתם".

"הסוסים", הוסיף עו"ד גילדין והשופט משה בר-עם השלים: "יצאו מן האורווה".

על אף בריחת הסוסים אל האחו, כל הנוכחים המשיכו להתנהל כאילו הם עדיין מלחכים חציר באורווה. עו"ד חדד לא נקב בשמו של כספית, וקליין שיתפה פעולה. היא סיפרה כי המפגש עם אותו גורם שלישי אלמוני התרחש בביתו של מילצ'ן, כי המיליארדר ידע מיהו אותו אדם, וכי בכוונתו לכתוב ספר על נתניהו. "הוא לא המתיק לו סוד", הציע עו"ד חדד וקליין הסכימה.

בהמשך אישרה כי מילצ'ן אילץ אותה להיפגש עם כספית ולספר לו על המתנות שהעבירה לבני-הזוג נתניהו, על אף התנגדותה. "למה הוא מחייב אותך?", התעניין עו"ד חדד. "הוא אמר לי שהוא מחבב אותו, הוא זוכר לו חסד נעורים על איזשהו משהו".

"סיימנו עם האיש שאין לומר את שמו", הודיע עו"ד חדד, ועבר לדבר על נושא אחר.

"תיק 2000" פוגש את "תיק 1000"

כמה שעות קודם לכן, בתחילת יום החקירה של קליין, עלה לדיון איש אחר שאין לומר את שמו. זאת כשעו"ד חדד שאל את קליין על מי שמכונה בבית-משפחת נתניהו "וולדמורט", על שם האיש שאין לומר את שמו בסדרת ספרי הארי פוטר: ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות".

קליין הגדירה את מערכת היחסים בין מילצ'ן למוזס "ידידותית מאוד", סיפרה כי הם מכירים שנים רבות וכי היא מודעת לפעם אחת שבה הגיע מוזס לבית של מילצ'ן "בצהרי היום".

מילצ'ן, כך עלה כבר מחקירותיהם של עדים אחרים כניר חפץ, ניסה בשלב מסוים לתווך בין מוזס לשלדון אדלסון, מייסד ומממן החינמון "ישראל היום", ומי שרתם את העיתון עד מותו לשירותו של נתניהו. כידוע, ניסיונותיו של מוזס לסכל את התחרות שהציב "ישראל היום" ל"ידיעות אחרונות", הביאה אותו לנסות ולשחד את נתניהו, כך לפי כתב האישום שהוגש נגד שניהם בפרשת "תיק 2000".

קליין סיפרה כי בשנת 2009, אחרי שב"ישראל היום" החליטו להוציא מהדורת סוף שבוע, אכן היה ניסיון של המעסיק שלה לפשר בין שני הניצים, מוזס ואדלסון. "הוא ניסה באמת לסייע, כדי שאפשר יהיה לגשר ושלא יהיו מאזני אימה ולחצים", סיפרה, "וזה לא עבד. שלדון הלך והחליט שהוא הולך להרוס את הצד השני, וארנון לא הצליח [למנוע את זה]".

עו"ד חדד ביקש לטעון כי בעקבות הכישלון למצוא פשרה פעל מילצ'ן לאתר רוכשים ל"ידיעות אחרונות", אך קליין דחתה זאת. "לאתר רוכשים? ארנון לא מחפש לאתר רוכשים", אמרה, "ארנון מקבל ממר נתניהו שמות של רוכשים פוטנציאליים".

בחקירתה במשטרה התייחסה קליין למוזס בהקשר של פרשה מעט מוזרה, במרכזה גניבת הכספת שלה מביתה. בחודש שעבר פרסם איתמר ב"ז באתר "העין השביעית" סקירה מקיפה של הפרשה. לפי קליין, בשנת 2016 קיבלה פנייה נרעשת מנתניהו, אגב חשש שלו מפרסום בחדשות ערוץ 2 כי בביתו של מילצ'ן קיים "חדר מתנות" שבו מאחסן המיליאדר את טובות ההנאה שהעביר לראש הממשלה.

עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של נוני מוזס, ועו"ד עמית חדד, פרקליטו של בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 19.9.22 (צילום: אוליביה פיטוסי)

עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של נוני מוזס, ועו"ד עמית חדד, פרקליטו של בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 19.9.22 (צילום: אוליביה פיטוסי)

מילצ'ן עירב במשבר את ידידו מוזס, וזה ביקש מקליין לתעד בפתק את כמות הטלפונים שקיבלה מנתניהו ולהכניס את הפתק לכספת שבביתה. "עכשיו, אני את נוני מכירה הרבה שנים, הכל בסדר. אבל למה שהוא יידע שיש לי כספת בכלל בבית?", אמרה קליין לשוטרים, "אבל הוא דיבר כאילו הוא יודע על זה. הוא אמר לי, 'אני אומר לך, יום אחד אתם תיקראו למשטרה'. וארנון אומר: 'את שומעת אותו? את שומעת אותו? תעשי מה שנוני אומר לך'". למחרת, הוסיפה קליין, מוזס התקשר אליה וביקש לוודא כי הכניסה את הפתק לכספת. על אף שלא עשתה זאת, השיבה לו בחיוב.

כמה חודשים לאחר מכן ביתה נפרץ והכספת נגנבה. מילצ'ן עדכן בכך את בני הזוג נתניהו, את ראש המוסד יוסי כהן ואת מוזס. כשסיפרה על גניבת הכספת לחוקרים אמרה קליין: "חשבתי שזה נוני" ולפי תמלול החקירה פרצה בצחוק.

היום, בבית-המשפט, אישרה קליין בתשובה לשאלות עו"ד חדד כי אין לה שום ראיה בעולם שמוזס הוא שגנב לה את הכספת, ושאין לה שום הוכחה שמוזס פרץ לביתה. "חס וחלילה", אמרה קליין, "אבל אתה רוצה שאתייחס לזה? יש שם סיפור שלם". עו"ד חדד השיב בשלילה, וקליין השתתקה. אולי מחר, כשקליין תיחקר על ידי עו"ד נוית נגב, באת-כוחו של מוזס, תתבקש לספר את הסיפור השלם.

זה נראה רע מאוד

כיוון שהיה זה יומו האחרון של עו"ד חדד לחקירה הנגדית של קליין, ניצל הסנגור את ההזדמנות לשאול את העדה על שלל נושאים שנותרו פתוחים. בין היתר ביקש להראות כי פעולות ההסתרה שביצעה, להסוואת מפעל העברת טובות ההנאה ממילצ'ן ופאקר לבני-הזוג נתניהו, נבעו מחשש פרטי שלה ולא מהוראה שקיבלה מהנאשם נתניהו.

קליין אישרה זאת, והסבירה: "אם היינו מוסרים את זה לאנשים שהם לא אישים ציבוריים כמובן שזה לא היה מפריע לי, אבל עצם זה שאנחנו שולחים דברים כל הזמן לראש ממשלה זה נראה לי... רציתי לשמור על ארנון ועל ג'יימי".

לדבריה, "אם אתה נותן את זה לידיד שלנו, חבר שלנו, שהוא איש רגיל כמוני וכמוך, שלא נושא במשרה ציבורית", יש לדבר משמעות אחת אולם "כשמדובר בראש ממשלה" יש לכך משמעות שונה: "לא נראה לי בנראות שאנחנו מעבירים ארגזים ושמפניות וסיגרים וכאלה לראש ממשלה, זה נראה לי רע מאוד [...] לא הלכנו בראש חוצות ואמרנו 'אנחנו שולחים שמפניות לראש הממשלה' כי זה נראה לי נורא ואיום".

"תכף נראה אם הלכתם בראש חוצות או בראש עיתונאי", אמר עו"ד חדד בהכינו את הקרקע לחקירה על הסיפורים שסיפרו קליין ומילצ'ן לכספית.

בעדותה במשטרה סיפרה קליין כי את קופסאות הסיגרים לקח נתניהו מבית מילצ'ן בדרך כלל בשקיות ממותגות של חנות "חינאווי", שבה הם נרכשו. "בחינאווי רוכשים אלכוהול וסיגרים, נכון? אין שם צעצועים", אמר עו"ד חדד וקליין אישרה. "לשים סיגרים בשקית של חינאווי זה לא ממש להסתיר, נכון?", הוסיף ושאל עו"ד חדד. "זה כמו להחביא ספר בשקית של סטימצקי, נכון?". "נכון", השיבה קליין.

חלק אחר, וממושך, בחקירה הוקדש לטענה של עו"ד חדד כי קליין תיאמה את עדויותיה במשטרה עם עדי תביעה אחרים ובהם מילצ'ן עצמו וכן יונתן חסון, הנהג של מילצ'ן ופאקר ומי שביצע בפועל חלק נכבד מהעברות הסיגרים ובקבוקי השמפניה.

עו"ד חדד תהה מדוע קליין טסה לבקר את מילצ'ן בביתו שבלוס-אנג'לס בפעם הראשונה בחייה רק אחרי שהחלה החקירה. קליין השיבה כי אחרי פרוץ החקירה  מילצ'ן חדל להגיע לישראל. עו"ד חדד חידד וטען כי היא טסה אליו רק בסמוך לימים שבהם עבר חקירות בחו"ל. קליין טענה כי היתה גם פעם שטסה בלי קשר לחקירות.

"אתה מכוון דברים לתקשורת", התפרצה בשלב מסוים קליין על חדד. "אני לא יודעת מי כותב לך את השאלות האלה אבל נסעתי בלוויית עורך-דין". קליין התכוונה לעו"ד בעז בן-צור, אז פרקליטו של מילצ'ן ושלה וכיום אחד הסנגורים של נתניהו. "אם אתה חושב שהוא [עו"ד בן-צור] לא שמר עלי בדברים מסוימים אז יש לך בעיה עם הקולגה שלך", הוסיפה. "אם הוא חשב שיש פה בעיה וחציית גבולות הוא היה צריך להגיד לי לא לבוא".

עו"ד חדד הציג לקליין ידיעה שהתפרסמה באתר "וואלה" בנובמבר 2017 לפיה מילצ'ן כינס את צוות יועציו בלונדון לקראת ההכרעה במשטרת ישראל לגבי הפרשה המכונה "תיק 1000". עו"ד חדד תהה מה נאמר בשיחה הזו וקליין התעקשה כי הדיון, בהשתתפות איש יחסי-הציבור רונן צור, היה ברובד התקשורתי בלבד.

"כשאתם מתכוננים להמלצות המשטרה, יושבים את, בן-צור וצור, ספרי מה הולך בשיחה הזו", ניסה עו"ד חדד פעם נוספת. "אין לי מה לספר לך", היתה התשובה של קליין.

"אני רואה אירוע מוזר", אמר עו"ד חדד, "אתם לא מדברים על החשדות?".

"לא מדברים באופן מהותי אלא רק על הכותרת", התעקשה קליין, "שאם ארנון יהיה חשוד בשוחד הוא אומר 'אני לא ישן בלילות, יעצרו לי את הבנקים', שאספר לכולם על המצב הפסיכולוגי שלו?".

אחרי שעו"ד חדד שאל פעם נוספת על הסוגיה הגיבה קליין בסיפור משלה: "אגיד לך משהו. עו"ד בן-צור רצה שאתראיין לתוכנית 'עובדה', הוא אומר לארנון שאני לא שוכבת על הגדר בשבילו כי הוא רוצה שאפריך את תזת השוחד ב'עובדה'. ואני ורונן צור אומרים לו שלא יהיה דבר כזה ועו"ד בן-צור מושך אותי בכוח ומפגיש אותי עם אילנה דיין במשרד שלו כדי שאעשה את זה. אני באתי לשם והיא חיכתה לי שם. לא דיברתי איתה מילה על התיק הזה".

מי גמר את כל הבקבוקים בבית ינאי

בהמשך החקירה עבר עו"ד חדד לשאול את קליין על שיחותיה עם הנהג חסון. קליין סיפרה כי פעם אחת העבירה מעו"ד בן-צור הנחיה לחסון להוריד תמונות מחשבון האינסטגרם שלו, "כי לא יכול להיות שכשמילצ'ן נחקר בחשד לשוחד יונתן נמצא לו בחופשה, ואני העברתי את המסר למרות מחאתי".

בהמשך התברר כי העבירה לחסון גם עצה משפטית נוספת מעו"ד בן-צור, שלא לנדב למשטרה מידע על תכשיטים שהועברו ממילצ'ן ופאקר לבני-הזוג נתניהו, אלא להשיב על כך רק במקרה של שאלות ספציפיות בנושא.

עו"ד חדד הקריא לקליין קטע מחקירתה במשטרה שבה לא מילאה אחר עצת עו"ד בן-צור והכחישה את מתן התכשיטים. כשנשאלה "האם ג'יימס פאקר נוהג להעניק לזוג נתניהו מתנות שונות, כגון סיגרים ו/או שמפניות ו/או תכשיטים?", השיבה: "לא שידוע לי על תכשיטים".

כמו קליין, גם חסון נשאל ישירות על-ידי חוקרי המשטרה על העברת תכשיטים מפאקר לבני-הזוג נתניהו וגם הוא השיב בשלילה. "נס גלוי", הגדיר זאת עו"ד חדד בלשון סגי נהור. קליין התעקשה כי היא דיברה עם חסון על המשפט רק בהקשר של החוויה האישית של מתן עדות, "איך זה לבוא לפה ושכל הצלמים עטים עליך".

אחרי שהחקירה בנושא התארכה, השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה להבין מעו"ד חדד "לאן כל זה הולך?" והאם "אפשר להתקדם?" ולבסוף העירה: "מה השאלה? האם תיאמו עדויות?". על כך השיבה קליין: "לא תיאמנו".

עו"ד חדד בכל זאת הציג בפני העדה ובית-המשפט עוד ועוד צירופי מקרים שבהם מסר חסון במשטרה עדות דומה להפליא לשלה. כמו קליין, גם חסון נזכר לספר על חלק מהתכשיטים רק בהשלמת חקירתו שנערכה במועד מאוחר יחסית. כמו קליין, גם חסון נזכר לספר על שני אירועים נוספים רק ברענון העד שנערך לפני חודשים אחדים.

אחד משני האירועים התרחש עם פרוץ מגפת הקורונה, אז התארחו עו"ד בן-צור ובתו כרמל, החברה אף היא בצוות ההגנה של נתניהו, באחוזת מילצ'ן שבבית ינאי ושתו את שאריות בקבוקי השמפניה שנרכשו עבור שרה נתניהו ומעולם לא נמסרו לה בשל תחילת החקירה הפלילית.

"למה סיפרת את זה בריאיון העד?", תהה עו"ד חדד. "כי כשמתחילים להתקיף איפה הבקבוקים, אני אתן לך דוגמה מי גמר את כל הבקבוקים בבית ינאי", השיבה קליין.

"אז גם יונתן?", שאל עו"ד חדד. "אין לי מושג", השיבה קליין והשופטת פרידמן-פלדמן שוב העירה כי זו אינה שאלה רלוונטית לעדה.

בפעם אחרת שעו"ד חדד עמד על דמיון בין העדות של קליין לזו של חסון השיבה העדה כי היא אינה זוכרת את הנסיבות. אחרי שעו"ד חדד עקץ אותה בשאלה "גם הוא לא זכר?", בכוונו שוב לחסון, החליטה קליין לתקוף. "אני רק זוכרת שאני קונה בגדים בכיכר המדינה למר נתניהו ובאה הסטייליסטית מאשדוד", אמרה. "שקרים", קטע אותה עו"ד חדד.

עם חור

חזית נוספת שבה ניסה היום עו"ד חדד לתקוף את עדות קליין נגעה לתכשיטים שלדבריה רכש פאקר, באמצעות עוזרו איאן מוריס, לשרה נתניהו. עו"ד חדד הציג לקליין שלל טעויות בגרסתה, כולל מיקום החנות שבו נרכשו התכשיטים (סניף ה. שטרן במצודת דוד ולא סניף ה. שטרן בממילא, כמה מאות מטרים משם) והמחיר הכולל (כ-45 אלף שקלים ולא כ-70 אלף שקלים). קליין הודתה כי שגתה.

כמו כן הראה עו"ד חדד לקליין כי התכשיטים שנרכשו היו שרשרת וזוג עגילים ולא שרשרת וצמיד כפי שהעידה במשטרה.

"סיפרת כבר שלגברת נתניהו אין חורים באוזן, זוכרת?", הטיח עו"ד חדד בקליין. "כן", השיבה העדה. "רוצה שנסתכל על התכשיטים שנרכשו?", איתגר עו"ד חדד את קליין ואז הציג על המסך תצלום של העגילים. "רואה את העגילים?", הצהיר בניצחון, "אפשר לראות שזה עגילים לאוזן עם חור".

"אני לא רואה מפה", אמרה קליין.

השופטת פרידמן-פלדמן העירה "איך אפשר לראות?".

"אני לא מבין בזה", הודה עו"ד חדד.

"אני ממש לא רואה שזה עם חורים פה", אמרה קליין.

"את רואה שזה בלי חורים? את גם לא רואה. נכון?", שאל רטורית עו"ד חדד ועבר לנושא הבא.

67104-01-20

משפט המו"לים