שתי חקירות שנערכו היום (8.11) השלימו את הפרק הרגולטורי הקצר בחטיבה הפותחת של משפט המו"לים. אחרי שבשבועיים האחרונים נחקר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, היום נחקרו שני עדים הקשורים לחברת יורוקום של הנאשם שאול אלוביץ': דרור שטרום, שייצג את יורוקום שבשליטת אלוביץ' מול רשות ההגבלים בשלל הליכים, ובין היתר בנוגע למיזוג בזק עם חברת yes (וכיהן בעצמו בעבר כממונה על ההגבלים), וסמנכ"ל הכספים לשעבר בקבוצת יורוקום פליקס כהן.

שתי העדויות נועדו לבסס את הרקע לעסקת המיזוג בין בזק ל-yes, עסקה שאלוביץ' היה צפוי להרוויח ממנה הון עתק בכובעו כבעל מניות ב-yes. משרד התקשורת סירב לאשר את העסקה במשך תקופה ארוכה, כדי ללחוץ על בזק להתקדם ברפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה להכניס תחרות לשוק התקשורת בישראל. בסופו של דבר רק בשנת 2015, אחרי שהמנכ"ל ברגר הוחלף על-ידי שר התקשורת דאז בנימין נתניהו במנכ"ל החדש שלמה פילבר, אושרה העסקה.

לפי כתב האישום, אישור זה הוא חלק מעסקת השוחד בין נתניהו לאלוביץ'. עדות אנשי יורוקום היום נועדה לבסס את תזת התביעה ולהוכיח כי אלוביץ' היה נתון במצוקה כפולה: שטרום האיר את עיניו לכך שיצטרך את אישור הממונה על ההגבלים כדי להתקדם בעסקת המיזוג, זאת למרות אישור עקרוני שכבר ניתן בעבר. בנוסף, באותה עת היה אלוביץ' נתון בלחץ כלכלי כבד בשל חובות עתק של יורוקום, החברה הפרטית שלו.

בן-צור ידע

כבר בפתח עדותו של שטרום התברר כי מצג עניינים שהציג בשבוע שעבר עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, כשחקר את המנכ"ל לשעבר ברגר, היה שגוי.

שטרום נשאל על-ידי עו"ד ניצן וולקן מהפרקליטות על התנאים שהציב הממונה על ההגבלים בשנת 2010, כשאישר ליורוקום לרכוש את גרעין השליטה בבזק. לפי ההחלטה של הממונה דאז, הסביר שטרום, יורוקום של אלוביץ', שהיתה בעלת השליטה ב-yes, חויבה למכור את מניותיה בחברת הטלוויזיה בתוך תקופה קצובה לצד שלישי שאינו קשור לבזק.

עד שהמניות יימכרו, כך החליט הממונה, הן יוחזקו בידי נאמן (בפועל, יורוקום קיבלה בסיוע שטרום עוד ועוד אורכות למועד חובת מכירת המניות, עד שבסופו של דבר זו בוטלה). המשמעות של הסדר זה, הסביר שטרום, היא שהמניות של יורוקום ב-yes "מנוטרלות מבעלי השליטה ב-yes", כלומר מאלוביץ'.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו, בכניסה לאולם בית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו, בכניסה לאולם בית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

בשבוע שעבר, כשעו"ד בן-צור חקר את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ברגר על בקשת yes לקבל את אישור משרד התקשורת למיזוג עם בזק, בן-צור טען שמדובר בעניין פורמלי בלבד.

"גם יורוקום וגם בזק מוחזקות במישרין ובעקיפין על-ידי מר שאול אלוביץ' ואחיו יוסף אלוביץ'", אמר עו"ד בן-צור. "גם לפני העברת השליטה, שאול אלוביץ' שלט בעקיפין דרך יורוקום ב-yes". המנכ"ל לשעבר ברגר השיב כי למיטב זכרונו המניות של yes היו בידי נאמן, ולכן העברת השליטה היתה משמעותית. אך עו"ד בן-צור התעלם, והמשיך להציג את עסקת המיזוג בין בזק ל-yes כאילו מדובר בסך הכל, כדבריו, ב"שינוי החזקות פנימי בתוך הקבוצה", ועל כן משרד התקשורת "לא צריך לאשר בעל שליטה חדש". היום, עדותו של שטרום אישרה באופן ברור כי לפני עסקת המיזוג yes היתה בפועל מחוץ לידיו של אלוביץ'.

שטרום לא ידע

בהמשך עדותו הראשית סיפר שטרום על זימונו לישיבת הוועדה המיוחדת שהקימה בזק לעניין החזקותיה במניות yes. ועדה זו נועדה להיות ועדה בלתי תלויה מבעל השליטה בבזק, אך לפי כתב אישום נפרד שהוגש נגד אלוביץ', בפועל היא שירתה אותו ופרטיה דלפו אליו באופן שיטתי.

שטרום הופיע בפני הוועדה ב-16.12.2014 כדי להתריע בפני חבריה על חוסר נכונותה של רשות התחרות להעניק אורכות נוספות למועד מכירת המניות ב-yes מעבר לחודש מרץ 2015. עוד סיפר שטרום לוועדה כי אם ברצון בזק לנצל את האופציות שיש לחברה לרכישת כ-8% ממניות yes עליה לפנות מחדש לממונה על ההגבלים, שכן ברשות ההגבלים לא יאפשרו לחברה לעשות זאת על סמך אישור המיזוג שכבר ניתן להשתלטות מלאה של בזק על yes.

שטרום, כאמור, היה נציג יורוקום בהליכים מול רשות ההגבלים ולא היה חשוף לציר שבין בזק ו-yes למשרד התקשורת. עם זאת, הוא העיד כי באופן עקרוני ידע שכדי לאשר את העסקה יש צורך גם באישור של משרד התקשורת, שכן הממונה, ככלל, "לא מאשר מיזוג [בשוק התקשורת] אלא אם כן הוא מתייעץ קודם עם משרד התקשורת". שטרום הוסיף כי בעוד הסמכות בענייני תחרות היא של רשות התחרות, שאז נקראה רשות ההגבלים, הרי ש"למשרד התקשורת יש את הפריבילגיה שלו לחולל כל מיני שינויים שהוא חפץ בהם".

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובעל השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר שאול אלוביץ' בפתח משפטם באשמת שוחד בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילומים: עמית שאבי)

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובעל השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר שאול אלוביץ' בפתח משפטם באשמת שוחד בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילומים: עמית שאבי)

בחקירה הנגדית, במענה לשאלות של עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הרחיב שטרום לגבי חלקו של משרד התקשורת. כשנשאל אם ידע שהמשרד מתנגד למיזוג, השיב: "כל מה שידעתי, ידעתי מכל מיני משפטים שנזרקו לחלל האוויר. אני לא שמעתי מעולם את משרד התקשורת אומר שהוא מתנגד או לא רוצה במיזוג". לדבריו, בשלב מסוים היועץ המשפטי ברשות ההגבלים סיפר לו שמשרד התקשורת "רוצה להכניס כל מיני תנאים להחלטה" לאשר את המיזוג, אולם במענה לשאלת עו"ד רוזן-עוזר אישר שטרום כי הממונה לא הכניס שום תנאים כאלה.

לפני שהממונה על ההגבלים אישר את מיזוג בזק-yes הוא יצא לשימוע ציבורי. שטרום, שכאמור ייצג את יורוקום, בעלת השליטה ב-yes, טען כי "השימוע הציבורי הזה היה חריג לחומרה". לדבריו, כיוון שרק כמה שנים קודם לכן פסק בית-המשפט העליון כי ההפרדה המבנית בבזק תישמר, ויימשך האיסור על מיזוג חברות הבת בקבוצה, הרשות היתה זהירה במיוחד. רק לאחר מסע שכנועים ארוך בהובלתו, סיפר שטרום, הצליח לגרום לרשות ההגבלים להכיר בכך שאף שחלפו שנים בודדות מאז מתן פסק הדין בעליון, שוק התקשורת השתנה ומיזוג בזק-yes לא רק שלא יפגע בתחרות אלא דווקא ילבה אותה.

"היה מצב שקבוצת Hot היתה עם מערך שלם של שירותים שהציעה, 'הקוואדרו' קראנו לזה: טלפון נייח וטלפון נייד וטלוויזיה ותשתית אינטרנט. לעומת זאת בזק היתה נתונה להפרדה מבנית ולא יכלה להציע את הטלוויזיה יחד עם שאר השירותים שלנו. אנחנו חשבנו, וזה היה הטיעון שלנו שהתקבל, שכדי לאפשר תחרות בין קבוצה לקבוצה צריך לאפשר תחרות על מגרש משחקים שווה, שבו כל אחד יכול להציע את כל חבילת השירותים, ולא כשאחד מסתובב עם רגל קשורה. זו מהות התיקון".

בבזק ידעו

בהמשך חקירתו ביקשה עו"ד רוזן-עוזר מהעד שטרום לחוות דעתו על הימנעות משרד התקשורת ממתן תשובה כלשהי לבקשת yes לאשר את המיזוג עם בזק. כשמנכ"ל המשרד ברגר נחקר על כך התערבו השופטים והעירו כי ראוי היה להגיב, גם אם לא לספק תשובה סופית, בתוך פרק זמן קצר, ולא להתעלם מהבקשה.

עו"ד וולקן התנגדה לשאלה, משום שלשטרום לא היתה נגיעה להתנהלות משרד התקשורת, אך לאחר דין ודברים עם השופטים הוסכם כי העד יענה על סמך נסיונו האישי ובלי לקבל את ההנחות הטמונות בגרסת ההגנה כעובדות, אלא ישיב באופן כללי על רגולטור שאינו מוסר תגובה לגוף מפוקח במשך חודשים ארוכים. "אני לא מכיר התנהלות כזו אלא אם כן זה נובע מטעות סופר", השיב שטרום. "בדרך כלל פונים מחדש, ואם פונים מחדש ולא מקבלים תשובה משהו לא בסדר".

עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את הנאשמת בשוחד איריס אלוביץ', בעלת השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את הנאשמת בשוחד איריס אלוביץ', בעלת השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד רוזן-עוזר המשיכה ושאלה לדעתו של שטרום על רגולטור שמחזיק בעמדה ו"לא מגלה אותה ולא מוסר אותה לצד השני". "זה נראה דבר שהוא חריג ולא הגיוני על פניו, כי זה לא מאפשר להתעמת עם הנימוקים", השיב הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים.

גם לפי עדות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, המשרד לא העביר מסמך כתוב שבו הוא מבהיר כי הוא מתנגד לאישור עסקת מיזוג בזק-yes כל עוד בזק מתנגדת לקידום רפורמת השוק הסיטונאי, אולם ברגר טען כי המסר עבר בעל פה. פרוטוקולים של דיונים פנימיים בדירקטוריון בזק ובוועדה שהקימה החברה לבחינת החזקותיה ב-yes מאששים גרסה זו, שכן עולה מהם כי בחברה ידעו גם ידעו על עמדת הרגולטור.

כהן לא ידע

העד השני, סמנכ"ל הכספים לשעבר בקבוצת יורוקום פליקס כהן, כלל לא נחקר בחקירה ראשית. הצדדים הסכימו כי חלף החקירה יוגשו ההודעות שמסר בחקירתו ברשות ניירות ערך, והעדות בבית-המשפט תחל מהחקירה הנגדית.

בחקירתו ברשות ניירות ערך, כהן תיאר את עצמו כמי שעבד ביורוקום במשך 30 שנה ובמקביל לעבודתו כסמנכ"ל כספים היה דירקטור בכמה חברות של הקבוצה. "את יודעת מה אני ביורוקום?", שאל כהן בשלב מסוים את החוקרת פולינה קריב, והשיב: "פקיד". כשנשאל למה נכנס לדירקטוריון yes השיב: "כי התבקשתי". כשנשאל על-ידי מי, השיב: "שאול". "אמר לך למה?", שאלה קריב. "לא. החיים שלי פשוטים". "מה, שאול אומר ואתה עושה?", תהתה החוקרת. "כן", השיב כהן. "אם הדברים הם בסדר".

בתשובה לקשר שלו לעסקת המיזוג בין בזק ל-yes אמר כהן: "רק קיבלתי את הכסף. זה הקשר הטוב". בתשובה לשאלה מה עשתה יורוקום עם 680 מיליון השקלים שקיבלה ביוני 2015 מעסקת בזק-yes השיב: "הקטינה את החוב לבנקים, כבר באותו היום, אני הרי אפסיד ריבית". תשובה זו תואמת את תיאור התביעה, שלפיה אלוביץ' (בכובעו כבעלים של יורוקום) היה נתון בחובות והיה זקוק לכסף שיתקבל מעסקת המיזוג כדי לכסות אותם.

פליקס כהן לפני עדותו במשפט המו"לים, 8.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

פליקס כהן לפני עדותו במשפט המו"לים, 8.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בחקירתו הנגדית של כהן, שנוהלה על-ידי עו"ד ז'ק חן, ביקש הסנגור לשכנע כי החלטת סמנכ"ל הכספים כהן להעביר את הכספים שקיבל מהעסקה אל הבנקים לצורך הקטנת חוב היתה טריוויאלית ולא העידה על מצב פיננסי קשה של החברה.

עו"ד חן ביקש מכהן לאשר לו כי גם ערב ביצוע העסקה מצבה הפיננסי של קבוצת יורוקום היה איתן. כהן השיב בחיוב. בחקירתו ברשות ניירות ערך סיפר כהן כי בעקבות אובדן שני לוויינים של חברת חלל הורע מצבה הפיננסי של קבוצת יורוקום והיה "תזרים קצת קשה", אולם עו"ד חן הדגיש כי שני האירועים הללו התרחשו לאחר אישור עסקת בזק-yes, ועל כן לא השפיעו על מצבה הפיננסי של הקבוצה ערב המיזוג.

עם זאת, בחקירה החוזרת של כהן, שנערכה על-ידי עו"ד וולקן מהפרקליטות, נשאל כהן אם הוא מודע לכך שבשנת 2018 הוגשה בקשת פירוק ליורוקום ובמהלכה הבנקים דיווחו על כך שכבר מ-2015 יורוקום לא עמדה בהתחייבויות שלה. סמנכ"ל הכספים של יורוקום השיב בשלילה. הוא לא ידע.

בכך תמה עדותם של שטורם וכהן. בשבוע הבא צפוי להתחיל עד המדינה ניר חפץ את עדותו, עדות שצפויה להימשך חודשים מספר.

בן-צור לא ידע

עוד לפני עדותו של פליקס כהן ביקש עו"ד בן-צור את רשות הדיבור כדי להתייחס לידיעה מאת כתב המשפט נטעאל בנדל שהופיעה הבוקר ב"הארץ" תחת הכותרת "סנגורי נתניהו המליצו לו להגיע לאולם בזמן עדות חפץ: 'זה עשוי להפחיד אותו'".

"אני הסנגור", הצהיר עו"ד בן-צור, "אני היחיד שיכול לנהל שיחה מסוג השיח הזה, ואני אומר בצורה ברורה: לא היה ולא נברא. אין כל שחר לדברים". סנגורו של נתניהו הבהיר כי חשוב לו לציין זאת בפני בית-המשפט מחשש שידיעה כזו עלולה להשפיע על השופטים. "אני אפילו לא ראיתי את זה", הגיבה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, "אין לי מושג על מה אדוני מדבר".

עו"ד בן-צור ציין כי ידיעה כזו יכולה להשפיע גם על עמדת הציבור וגם על עמדת העד חפץ. "אנחנו נשתמש בכל הכלים הלגיטימיים של חקירה נגדית", הבהיר הסנגור, "אבל לכותרת הזו אין שום אחיזה במציאות. אנחנו רואים את הדברים האלה בחומרה".

בתשובה לשאלת השופטת פרידמן-פלדמן אישר עו"ד בן-צור כי ראש הממשלה לשעבר נתניהו אכן צפוי להגיע לבית-המשפט ולהיות נוכח במהלך עדותו של חפץ.

67104-01-20

משפט המו"לים

להורדת הקובץ (PDF, 1.45MB)