פרוטוקולים פנימיים של חברת בזק מאששים את גרסת התביעה ב"תיק 4000", כפי שהעיד עליה עד התביעה אבי ברגר בשבועות האחרונים בבית המשפט המחוזי בירושלים. בניגוד למצג של ההגנה, בחברת התקשורת שהיתה אז בבעלות שאול אלוביץ' ידעו בזמן אמת כי במשרד התקשורת מעכבים מהלך אחד (מיזוג בזק-yes וביטול ההפרדה המבנית בקבוצה) כדי לקדם מהלך שני (רפורמת השוק הסיטונאי). אלוביץ' נשפט כעת באשמה ששיחד את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו כדי שיקדם את עסקת המיזוג ויעכב את הרפורמה.

הפרוטוקולים, מישיבות של דירקטוריון בזק ושל דירקטוריון ועדה מיוחדת שהוקמה בבזק, מלמדים כי בחברה דנו מספר פעמים בכריכה שביצע משרד התקשורת בין ביטול ההפרדה המבנית ואישור המיזוג בין חברת בזק ל-yes – לבין הנכונות של החברה להתקדם ברפורמת השוק הסיטונאי (ההפרדה המבנית היתה מדיניות של משרד התקשורת, שמנעה מבזק לאחד את כל חברות הבת שלה כדי להציע ללקוחות סל שירותים אחד הכולל טלפון קווי, טלפון נייד, שירותי אינטרנט וטלוויזיה).

בשבוע שעבר נחקר מעל דוכן משפט המו"לים מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר. במשך שעות ארוכות הוא נשאל על היחס שהפגין המשרד בניהולו לבקשה שהגישה חברת yes בשנת 2014 למיזוג עם חברת האם בזק.

שר התקשורת דאז גלעד ארדן, טען ברגר, לא רצה שהמשרד יאשר את המיזוג כל עוד חברת בזק לא הסכימה להתקדם עם רפורמת השוק הסיטונאי. ביצוע המיזוג היה מניב הון עתק לבעל השליטה דאז והנאשם כיום שאול אלוביץ'. הרפורמה, מאידך, נועדה להכניס תחרות לשוק הטלפוניה בישראל, להיטיב עם הציבור ולהפחית מהרווחים המונופוליסטיים של בזק. ארדן, חזר ואמר ברגר, רצה "לכרוך" בין המיזוג לרפורמה, וזאת מתוך ראייה כוללת של השוק ורצון לעודד את התחרות, ובהמשך המדיניות שהתווה קודמו, השר משה כחלון.

חילופי שרים במשרד התקשורת, גלעד ארדן (מימין) ומשה כחלון, 19.3.13 (צילום: יונתן זינדל)

אחד מקווי ההגנה שהציגו הסנגורים היה כי בחברת בזק כלל לא ידעו על אותה "כריכה". כבר בחקירתו הראשית של ברגר, כשמנכ"ל משרד התקשורת טען כי חברת בזק ידעה על עמדת המשרד, תהה עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו "כשאומר העד 'הם ידעו'. על מה הוא מדבר? על הכריכה?". "הם שמעו שמשרד התקשורת לא רוצה לאשר את העסקה", השיב ברגר. עו"ד בן-צור חזר ושאל עוד פעמיים באותה הזדמנות האם בבזק וב-yes ידעו על "הכריכה", וברגר השיב בחיוב. "היתה עמדה של הכריכה", אמר.

בחקירתו הנגדית טען ברגר כי הכריכה נובעת מסעיף 14 במסמך המדיניות שהוציא כבר בשנת 2012 שר התקשורת דאז משה כחלון, בעקבות ועדת חייק. עו"ד בעז בן-צור תהה: "מר ברגר, באיזשהו מקום אמרתם ל-yes 'שמעי גברת yes היקרה יש לנו סעיף 14 במסמך המדיניות, אנחנו מפרשים אותו כך, לכן לא נתקדם ולא נאשר, כי אנחנו חושבים שזה קשור לעניין התשתיות של בזק'?".

אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, בפתח חקירתו הנגדית במשפט "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, 27.10.2021 (צילום: יונתן זינדל)

ברגר השיב כי מעולם לא נכתבה תשובה כזו באופן רשמי, אולם הדברים נאמרו בעל פה. כשנשאל לגבי הנסיבות הצביע המנכ"ל לשעבר על פגישה שנערכה במרץ 2015 עם מנכ"ל yes דאז רון אילון. "yes לא קיבלה תשובה בכתב, במייל, בפקס", שב והדגיש עו"ד בן-צור, "שאומר 'חברים, יש לנו עמדה של השר והעמדה אומרת כך: אנחנו כורכים בין הבקשה לשינוי ההחזקות לבין השוק הסיטונאי'". ברגר, מצדו, חזר והזכיר את הפגישה ממרץ 2015.

יום קודם לכן הציג עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', מכתב מאת סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, שהתייחס לאותה פגישה ממרץ 2015. במייל של לבאות אין זכר לכריכה שכזו. לפי סיכומו, לחברת yes הובהר בפגישה כי המשרד אינו רואה מניעה עקרונית באישור המיזוג. האם בפגישה לא נאמר דבר על אודות מדיניות המשרד לכרוך בין המיזוג לרפורמה? ברגר התעקש כי באותה פגישה הדברים נאמרו גם נאמרו.

פרס תנחומים על הגזירות

פרוטוקולים של דירקטוריון בזק ושל ועדה נפרדת שהקימה החברה לעניין החזקותיה במניות yes, שהגיעו לידי "העין השביעית", מעלים כי הרבה לפני אותה פגישה כבר ידעו בכירים בבזק שבמשרד התקשורת קושרים בין שיתוף הפעולה של בזק עם יישום הרפורמה לבין אישור המיזוג עם yes וביטול ההפרדה המבנית בקבוצה.

בחודש אוקטובר 2013, לקראת אפשרות השתלטות של בזק על מניות yes, הקים דירקטוריון החברה ועדה בלתי תלויה לבחינת הנושא, בראשות הדירקטור יצחק אידלמן. הוועדה היתה חייבת להיות בלתי תלויה, כיוון שאלוביץ' היה גם בעל השליטה ברוכשת הפוטנציאלית (בזק) וגם בעל השליטה במוכרת (יורוקום), ולכן עסקת הרכישה היתה מוגדרת "עסקת בעלי עניין".

הוועדה הבלתי תלויה עומדת במוקד כתב אישום שהוגש נגד אלוביץ' ואחרים, בנפרד מכתב האישום של הפרשה המכונה "תיק 4000", ולפיו הוועדה לא היתה בלתי תלויה כמחויב. לפי כתב האישום, מזכירת הוועדה לינור יוכלמן העבירה באופן שוטף לבעל השליטה אלוביץ', לבנו אור אלוביץ' ולדירקטור עמיקם שורר, פרוטוקולים של הוועדה, לצד מצגות שהוצגו בה והתכתבויות פנימיות של חבריה.

עמיקם שורר מובא לדיון בהארכת מעצרו, 21.2.18 (צילום: פלאש90)

עיון בפרוטוקולים של הוועדה מעלה כי חבריה היו מודעים לקשר שכרך משרד התקשורת בין התקדמות ברפורמה של השוק הסיטונאי לבין ביטול ההפרדה המבנית.

בישיבה מ-21.12.2014 של הוועדה דנו החברים באפשרויות השונות העומדות בפניהם: שמירה על המצב הקיים באותו הזמן, כשלבזק 49% ממניות חברת yes; ניצול האופציה שניתנה להם לרכישת מניות נוספות של yes מחברת יורוקום והעלאת שיעור ההחזקה ל-58%, או השתלטות מלאה על החברה ובעלות על 100% ממניותיה.

במהלך הדיון אמר יהושע רוזנצוויג, דירקטור בבזק, כך: "צודקים גלעד [גלעד רוזיליו, נציג מריל לינץ', שליווה את המהלך פיננסית] ושירי [שירי שחם, יועצת משפטית לדירקטוריון] שאומרים שהרבה מאוד תלוי בביטול ההפרה המבנית. כדירקטור שנמצא בחברה ארבע שנים אני מעריך שמאחר ובמספר הזדמנויות הבטיחו לנו את הביטול הזה, כ'פרס תנחומים' בגלל גזירות שהטילו עלינו, שוק סיטונאי וכדומה, אזי בשלב מסוים נקבל את ביטול ההפרדה הזו".

כפי שניתן לראות, בדצמבר 2014 אומר הדירקטור בחברה כי בשנים האחרונות כבר "הבטיחו" לחברה "במספר הזדמנויות" לבטל את ההפרדה המבנית כ"פרס תנחומים" על כך שהוטלו עליה "גזירות" ובהן "השוק הסיטונאי".

צילום מסך מתוך פרסומת של חברת בזק, 2011

כשלושה שבועות לאחר מכן, בישיבה של הוועדה מ-11.1.2015, היו"ר יצחק אידלמן עידכן את החברים על מצב המו"מ מול יורוקום ואמר: "הצענו להתנות את נושא ביטול ההפרדה המבנית והמס ואמרנו שבזכות ההתניה הזאת בזק תהיה מוכנה להגיע למספרים גבוהים יותר. דיברנו על 555 מיליון ש"ח במזומן ועוד 300 מיליון ש"ח מותנה. זו לא היתה ההצעה האחרונה שלנו, מבחינתי לפחות אפשר היה להגיע לאזור ה-900 מיליון ש"ח, אם מקבלים את ההתניה הזאת. אנשי יורוקום חזרו אלינו עם הצעה אחרת. לטענתם, הרגולטורים, בעיקר משרד התקשורת, יכולים לנצל את זה שאנו בידיהם, בנושא ביטול ההפרדה המבנית, ולהשתמש בזה בכדי לפגוע ביורוקום, בבזק וכו'".

במקרה זה שומעים בבזק כי בחברת יורוקום טוענים ש"הרגולטורים, בעיקר משרד התקשורת", עלולים לנצל את הצורך לקבל את אישורים לביטול ההפרדה המבנית ויפגעו בבזק. יורוקום, כאמור, היא חברה בבעלות הנאשם אלוביץ'.

לפתוח את השוק לתחרות

העדות המובהקת ביותר לכך שבבזק ידעו היטב שבמשרד התקשורת קושרים בין מיזוג החברה עם yes לבין ההתקדמות ברפורמת השוק הסיטונאי מגיעה מישיבה של דירקטוריון בזק עצמו, שהתקיימה ב-10.2.2015 והוקדשה לדיון בנושא "קבלת תנאי המיזוג ואישור עסקה עם בעלת השליטה – מיזוג yes".

במהלך הישיבה בירר הדירקטור רמי נומקין: "האם יש לחברה את כל האישורים הרגולטוריים לביצוע העסקה – כלומר משרד התקשורת, משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד הביטחון?". יו"ר הישיבה, הדירקטור יצחק אידלמן, השיב כי "העסקה מותנית באישור שר התקשורת".

בתגובה לכך אמר נומקין: "כלומר נכון לרגע זה אין אישור. אם אין אישור של משרד התקשורת, [מושחר] כי הגשנו בג"ץ נגדו, הוא חושב שאנו צריכים לפתוח את השוק לתחרות, שוק סיטונאי וכו', הם יכולים לתת אישור תחת מגבלות שמסבכים את דירקטוריון החברה שלא יוכל לקבל החלטה. האם המגבלות האלה גוברות על העסקה או לא. זו עסקת בעלי עניין שיכולה להסתבך".

הנה, אם כן, עדות לכך כי חודש לפני הפגישה בין ברגר למנכ"ל yes אילון, שבמהלכה לפי ברגר נאמר לאילון כי משרד התקשורת כורך בין אישור המיזוג בין בזק ל-yes לבין קידום רפורמת השוק הסיטונאי, שוחחו בדירקטוריון בזק על כך שמשרד התקשורת אינו מעניק להם אישור למיזוג בין היתר משום ש"הוא חושב שאנו צריכים לפתוח את השוק לתחרות, שוק סיטונאי וכו'".