מבט העומק אל הקרביים של אתר "וואלה", שנפתח בחודש אפריל האחרון עם עדותו של מנכ"ל האתר לשעבר אילן ישועה, הגיע היום (25.10) לסיומו, עם חקירתה של ראש הדסק לשעבר עמית אשל. בין המנכ"ל לראש הדסק, כזכור, העידו ונחקרו גם דרגי הביניים בשרשרת ההיררכיה: העורך הראשי לשעבר אבירם אלעד וראש מערכת החדשות לשעבר מיכל קליין.

"יש לנו עוד שרשראות כאלה שיובאו בהמשך הדרך", אמרה בסוף יום הדיונים עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). לדבריה, הפרקליטות רצתה "לתת טעימה" לאופן שבו ההתערבויות בסיקור ירדו ממקורבי משפחת נתניהו, דרך בני-הזוג אלוביץ', אל מנכ"ל ומערכת האתר.

כעת, עם סיום הצגת השרשרת הראשונה, יעבור הדיון המשפטי לשדה הרגולטורי, במסגרתו ניתנה לבני-הזוג אלוביץ' התמורה המוגדרת בכתב האישום. אחרי שייחקרו עדי המדינה, הוסיפה עו"ד תירוש, צפויים לחזור עיתונאים נוספים מ"וואלה" להעיד על ההתערבויות באתר.

העדות של אשל, שעבדה כעורכת בדסק החדשות של באתר "וואלה" מ-2014 ועד 2018 וכיום עובדת ב"הארץ", היתה קצרה וממוקדת יחסית לקודמותיה.

עמית אשל, לשעבר ראש דסק באתר "וואלה", מגיעה להעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפט המו"לים, 25.10.21 (צילום: יונתן זינדל)

לדבריה, במחצית השנייה של שנת 2015 החלה לעבוד לראשונה כראש דסק. לפני המשמרת הראשונה שלה הסביר לה אבנר בורוכוב, אז סגן ראש מערכת החדשות, כי קיים נוהל ולפיו "כל אייטם שיש לו נגיעה מדינית צריך לעבור את העורך אבי אלקלעי".

בתשובה לשאלת עו"ד ניצן וולקן, ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הוסיפה אשל כי היא הופתעה לשמע הנוהל. "הופתעתי מזה שאני צריכה לדבר עם אבי", אמרה בעדותה. "הוא הרבה יותר בכיר ממני. אין ממשק עבודה יומיומי איתו ,מה גם שבכל משמרת יש סמכות להתייעץ איתה. והוא מעל-מעל. קפיצה של שתי מדרגות כדי לאשר את הדברים".

בעדותה במשטרה אמרה "אני שאלתי אותו גם אם זה לא קשור לביבי, והוא ענה לי שכל נושא מדיני גם אם לא קשור לביבי צריך לעבור את אלקלעי". מנגד, בעדותה בבית-המשפט הסבירה כי אף שהנוהל הרשמי שמסר לה בורוכוב התייחס ל"נושאים מדיניים" ולא למשפחת נתניהו, היא הסיקה שגם ידיעות על משפחת נתניהו שלא קשורות לנושאים מדיניים יש להעביר לעורך אלקלעי.

"אני הבנתי שיש סוגיות רגישות שנוגעות למשפחת נתניהו וצריך לפקח ביתר שאת על הדיווח שלהן, אי אפשר לדווח בחופשיות", אמרה. "זה עובר איזשהו פילטר שהוא מחוץ לסייקל של דסק החדשות. מחוץ לאנשים שבשגרה עוסקים בזה". מלבד עניינים מדיניים ציינה אשל ידיעות פליליות על חקירות של בני משפחת ראש הממשלה לשעבר ונאשם מספר 1 בהווה, ח"כ בנימין נתניהו.

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

"האם היה משהו יותר קונקרטי או רק הבנה כללית?", שאל השופט משה בר-עם.

"מבחינתי זה היה נוהל מאוד ברור. אם יש אייטמים הקשורים לנתניהו ומשפחתו צריך לבקש אישור", השיבה אשל, אך הודתה כי היא מתקשה לזכור איך ומתי הובהר לה המצב.

"אם כך איך את יודעת שזה נוהל?", הקשתה השופטת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. "אני זוכרת שזה מה שעשיתי באופן קבוע", השיבה אשל. "מתווכחת עם אנשים, לא מוכנה לעשות דברים מסוימים, רואה את חברים שלי מתווכחים".

"איך הגבת? נענית לבקשות?", שאלה עו"ד וולקן. "לעתים כן ולעתים מנסה לדרדר את זה הלאה למישהו אחר או למשמרת אחרת", השיבה אשל. "למה לעתים כן?", שאלה עו"ד וולקן. "כי נגמר לנו הכוח באיזשהו שלב", השיבה אשל. "אני יודעת שזה יעלה, מישהו יעשה את זה. או שאתן את זה לחבר שיושב לידי או במשמרת הבאה. זה יעלה כנראה".

בתשובה לשאלת השופטת פרידמן-פלדמן הזכירה אשל דוגמה למקרה שאירע בתחילת 2015, עוד לפני שהפכה לראשת דסק, וממנו למדה על הרגישות של הדיווח על משפחת נתניהו: הסרת ידיעה על שרה נתניהו מאת הכתבת גלי גינת.

אשל: "זה דבר חריג שלא קורה בדרך כלל. זה היה תמוה. לא ידענו למה זה קרה ולא קיבלנו הסברים וזה נעשה מעל לראשים של עובדי דסק החדשות"

"זה דבר חריג שלא קורה בדרך כלל", העידה אשל. "זה היה תמוה. לא ידענו למה זה קרה ולא קיבלנו הסברים וזה נעשה מעל לראשים של עובדי דסק החדשות. מאז היינו תמיד באיזשהו איחור בכל מה שקשור לדיווחים שנוגעים לנתניהו ומשפחתו כי היו כל מיני בדיקות שהיה צריך לעשות, בין אם אפשר לדווח, איך מדווחים, על מה מדווחים. היו אייטמים שהגיעו פתאום לדסק והיה צריך לעבוד בהם, כל מיני הודעות דוברות שנוגעות למשפחת נתניהו שצריך להפיק מהם אייטמים במהירות כי מישהו לחוץ על זה. המישהו הזה הוא מחוץ למערכת החדשות, אותה אני תוחמת בראש מערכת החדשות".

בכירים בסביבת ראש הממשלה

מבין האירועים בהם היתה מעורבת ישירות לאחר שהפכה לראשת דסק, העידה אשל במשטרה על שלושה. הראשון שבהם, מספטמבר 2015, נגע להצעת חוק להחמרת הענישה על מיידי אבנים. בסיקור ההצעה באתר "וואלה" ניתן הקרדיט ליוזמה לשרה איילת שקד.

"בשלב מסוים אני מתבקשת להוסיף לכותרת את המילים 'שיזם נתניהו'. אני לא זוכרת אם זה היה אלקלעי או שהיתה בקשה מקדימה", העידה אשל, "אבל נמשך הלחץ בדסק ואלקלעי ניגש אלי ישירות וביקש להוסיף פיסקה שהכתיב מהטלפון שלו על כך שבסביבת נתניהו מופתעים לשמוע שאיילת שקד לקחה את הקרדיט על המהלך שהוא יזם".

ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

בחקירתו הראשית של ישועה הציגה עו"ד תירוש מהפרקליטות את השתלשלות הדברים בדרגות שמעל אשל.

דוברו של ראש הממשלה דאז ניר חפץ כתב לישועה: "בכותרת ציטוט של הבוס שלי", כלומר של נתניהו, "'בקשה אישית שלו בגלל ששרת המשפטים מנסה לקחת את הקרדיט ממנו ולא בצדק".

ישועה העביר את ההודעה שקיבל מחפץ לאלקלעי עם המסר "שיפוד לשולחן הראשי 1", ביטוי ששימש את השניים לתיאור מקאברי של השירות האנטי-עיתונאי שהם מעניקים לראש הממשלה ובני משפחתו.

ידיעה אמנם עלתה, ומי שיגלוש אליה היום יראה את הכותרת "היום: הקבינט יתכנס לאשר תכנית למלחמה במיידי האבנים". נתניהו הוזכר בכותרת המשנה, אך לא הטרוניה שלו על איילת שקד.

בעל השליטה באתר "וואלה", נאשם מספר 2 שאול אלוביץ', התכתב עם המנכ"ל ישועה על נוסח הידיעה והביע מורת רוח ממה שפורסם. אלוביץ' כתב לו בין היתר כך: "אחרי ההתכתבות שלנו אתמול נכתב מה שנכתב ובעקבות זאת שיחת הטלפון שקיבלתי, אני יוצא או לא אמין או מטומטם שמשלם לאנשים שכר כדי שידפקו אותו. אני לא מרוצה מתפקודו של אבי".

ישועה, בתגובה, הגן על העורך אלקלעי והשיב לאלוביץ': "זה ממש לא אשמתו במקרה הזה, אני חשבתי שניר לא רוצה שזה [הטענה ל"גניבת הקרדיט" של שקד; א"פ] יפורסם וגם אתה הסכמת איתי שצריך להיות זהיר שם. בקיצור, אבי לא ידע שזו הנקודה הרגישה, הוא עשה מה שהתבקש, העלה ידיעה עם ביבי בכותרת ובמשנה".

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

אחרי שחטף מבעל השליטה אלוביץ' כתב ישועה לעורך אלקלעי, ככל הנראה לקראת פרסום ידיעה נוספת: "אבי, הידיעה חשובה מאוד. שים לב, שלא יהיו פספוסים: 1. להבליט מאוד שהוא דוחף את זה. 2. לתת כל הציטוטים שלו בהרחבה. 3. לא לצטט אותה [את שקד]. 4. להדגיש שחוגים טוענים את מה שטוענים. 5. שיהיה במקום בולט רצוי בראשית. סמס לי ואף צלצל אלי כשעולה. חייבים תיקון כי השיפוד של טיפנברון [עורך ynet באותה תקופה; א"פ] היה יותר טעים". "אין מצב", השיב השף אלקלעי.

לאחר ההתכתבות הזו אמנם התפרסמה ידיעה נוספת, הפעם בחתימת אמיר תיבון ותחת הכותרת "הקבינט אישר את התכנית שיזם נתניהו להחמרת ענישה למיידי אבנים". בגוף הידיעה נכתב: "בכירים בסביבת ראש הממשלה הביעו פליאה על הניסיון של שרת המשפטים איילת שקד לנכס לעצמה את ההחלטה שעה שמי שיזם אותה היה ראש הממשלה".

אבי אלקלעי (צילום מסך)

"תסתכל בראשית", כתב ישועה לניר חפץ לאחר פרסום הידיעה המתוקנת, ולאלקלעי כתב המנכ"ל: "תוודא שנשאר כמה שעות טובות". בכותרת הראשית של האתר התנוסס באותו הערב, למשך למעלה משעתיים, המשפט "הקבינט אישר את יוזמת נתניהו להחמרת ענישה למיידי אבנים".

בשיחת טלפון שנערכה אותו ערב בין ישועה לנאשמת מספר 3 איריס אלוביץ' אמר המנכ"ל דאז: "הלקח ברור, בכל צומת כזאת אני צריך אישית לעבור על הידיעה, על הכותרת, על המשנה, על הזה, על הזה, לעבור על זה עם ניר וזהו ואז הוא מקבל את המסר שהוא קיבל את ההרים ולא את  הגבעות", "נכון", השיבה אלוביץ'. "נכון נכון נכון. אתה יודע מה? זה בדיוק העניין, בדיוק העניין זה. וגם אז כאילו אין לך בעיה כי זה מאושר על ידו ואתה מכוסה. ואני אומרת עוד פעם, אנחנו לא מדברים על כל החיים אני אומרת לך אילן, הרי זה לא לכל החיים. יש תקופות בחיים שהן קריטיות".

חריג גם לאותה תקופה

ראש הדסק אשל, כאמור, לא היתה חשופה לכל ההתנהלות שהתרחשה מעליה סביב האירוע הזה. היא היתה מודעת רק למתרחש בקצה השרשרת, ההוראה הישירה מהעורך אלקלעי להוסיף את הפיסקה על השרה שקד. אך גם מבלי לדעת על המתרחש מעל לראשה, ההוראה היתה חריגה בעיניה.

"לא זו הדרך שבה מערכת אמורה לפעול", העידה אשל. "אלקלעי הוא לא כתב, אין לו מקורות. יש כתב שחתום על האייטם הזה וזה לא נעשה על דעתו. זו לא הדרך שבה אייטמים מסוקרים ב'וואלה'. זה היה חריג, חריג גם לאותה תקופה, בגלל שאבי הגיע אלי בעצמו והדבר הזה לא דורדר בשרשרת הרגילה שבה כל אחד מאיתנו גילגל לבא אחריו".

מימין: עו"ד בעז בן-צור, סניגורו של נתניהו; עו"ד ז'ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ'; ועו"ד מיכל רוזן-עוזר, סניגורתה של איריס אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

בחקירתם הנגדית ניסו עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה, ועו"ד מיכל רוזן-עוזר, הסנגורית של איריס אלוביץ', לקעקע את האמינות של העדה, להציג חוסר דיוקים בגרסאותיה ולהפריך את קביעותיה. כמו בחקירות העדים הקודמים, הם לא התכחשו לעצם ההתערבויות בדסק ותחת זאת התמקדו בעיקר בהשוואות לפרסומים באתרים אחרים ובהשוואות בין דברי העדה כיום לבין דבריה בעבר.

עו"ד בן-צור הציג לבית-המשפט דוגמאות רבות לידיעות שבהן נכלל שמו של יוזם הצעת חוק בכותרת. "הטענה שלך, שמה פתאום שהשם יופיע בכותרת זה חריג, זה דבר הבל תקשורתי", הטיח באשל. "אני התייחסתי לזה שאם היינו רוצים לציין מי יוזם היינו מציינים, ושזה לא התגלגל כמקובל", השיבה אשל, "אם אמיר תיבון היה מתקשר ואומר 'יש כאן עניין של מאבק קרדיטים, אולי תוסיפי', אפשר היה לדבר. לאייטם הזה ספציפית לא היתה משמעות להכנסת יוזם חוק בכותרת ובטח לא באופן שבו זה הגיע אלי".

עו"ד בן-צור טען כי לאשל לא היה אז די ניסיון כעיתונאית כדי לקבוע מה ראוי ומה לא באייטם שכזה. "גם אם זה היה קורה לי היום הייתי טוענת שזה חריג", השיבה העיתונאית. "עורך ראשי לא אמור להגיע אלי ולהגיד לי מי יזם את החוק ולהעלות את זה לכותרת".

עמית אשל, לשעבר ראש דסק באתר "וואלה", בתוכנית "המקור" (צילום מסך)

עו"ד רוזן-עוזר הקרינה לבית-המשפט קטע מהופעתה של אשל בתוכנית המקור שהוקדשה ל"תיק 4000", שם אמרה כי "לא היה עוררין" שהצעת החוק להחמרת הענישה למיידי אבנים היתה של השרה שקד. עו"ד רוזן-עוזר הציגה שלל ידיעות על כך שנתניהו הוא זה שלמעשה יזם את הצעת החוק. "כשאני אומרת שלא היה עוררין אני אומרת שאנחנו לא דיווחנו על איזשהם עימותים בסוגיה הזו", השיבה אשל. "לא טענתי שהיתה תמימות דעים מלאה בציבור. אבל במערכת, לא התקשר אלי כתב ואמר לי 'יש קרב קרדיטים'".

אירוע נוסף עליו העידה אשל במשטרה נגע לדרישה ממרץ 2016 לפרסם ידיעה על טיול שערכו בני-הזוג בנימין ושרה נתניהו ברמת הגולן לרגל חתונת הכסף שלהם.

"זו היתה משמרת שישי אחה"צ", שחזרה אשל על דוכן העדים, "והגיעה בקשה, לדעתי מבורוכוב, שצריכים להעלות את זה וצריכים להעלות את זה מהר. הוא הפנה אותי להודעת דוברות, אולי גם לפוסט בפייסבוק, וביקש מספר מינימלי של תמונות שייכנס לאייטם. למרות שהתמונות דומות אחת לשנייה ואין הרבה ערך להוסיף עוד ועוד תמונות. ביקשו שזה יעלה מהר, הייתי צריכה להקצות לזה עורך, זה לא היה דבר טבעי".

בתשובה לשאלת עו"ד וולקן הסבירה אשל כי חוסר הטבעיות נבע לאו דווקא מתוכנו של האייטם ("יש אייטמים כאלה שמנהיגים שוברים דיסטנס. זו אופציה") אלא מהאופן שבו התבקשה להכין אותו. "אני לא חשבתי שזה מעניין וזו העמדה שלי ובסדר. אבל כשזה הונחת עלי מאבנר זה לא עניין אף אחד שלדעתי זה לא מעניין. זה משהו שצריך לעשות עכשיו. במצב רגיל אבנר אולי היה אומר לי 'זה נראה לי חמוד, אולי נעשה עם זה משהו', אבל כאן היה ברור שצריך להעלות את זה מהר ולהכניס מספר של תמונות".

בני הזוג נתניהו מטיילים בגולן, 2016 (צילום: חיים צח, לע"מ)

בחקירתו הנגדית ציין עו"ד בן-צור כי כשנשאלה על פרסום הידיעה במשטרה אמרה אשל "חריג לסקר דבר כזה בכלל, לאף אחד לא אכפת מזה". היום בבית-המשפט נזף בה עו"ד בן-צור ואמר: "את לא אפוטרופסית של הקוראים", והציג בפניה עדויות לכך שהטיול של בני-הזוג נתניהו סוקר גם סוקר באתרים אחרים. "ייתכן שלאנשים אכפת [מחגיגת בני-הזוג נתניהו]", הודתה אשל.

אולם, הסבירה, גם אם יש בכך עניין לציבור הדרישה ממנה היתה "לעצור את העבודה בדסק ולעשות קודם כל את זה". "דסק זה חדר מיון", אמרה. "זה לא אמור לעניין אף אחד בערב שבו יש חדשות. זה יכול לעניין עוד שעתיים-שלוש כשמישהו יתפנה לעסוק בזה. במצב הזה זה לא אייטם מעניין, וגם לא הישגי".

עו"ד רוזן-עוזר ציינה בחקירתה הנגדית כי הידיעה ב"וואלה" עלתה אחרי הידיעות באתרים המתחרים. עו"ד בן-צור ציין כי לעומת שלוש פסקאות וארבעה תצלומים ב"וואלה" על הטיול של בני-הזוג נתניהו, ב-ynet פורסמה ידיעה עם ארבעה תצלומים וסרטון ואילו ב"מעריב" היו חמישה תצלומים, כך שממילא השירות כביכול שהעניק "וואלה" לראש הממשלה דאז היה נחות לעומת המתחרים. אגב, בגרסה מוקדמת של הידיעה ב"וואלה", השמורה בארכיון האינטרנט, נכללו רק שלושה תצלומים של בני-הזוג. התצלום הרביעי, כך מתברר, נוסף לאחר פרסום הידיעה.

אירוע נוסף עליו העידה אשל במשטרה נגע אף הוא, כמו הידיעה על החוק להחמרת הענישה על מיידי אבנים, לעיתונאי אמיר תיבון. הפעם היה זה טור שכתב פרשן "וואלה" על הסכסוך הישראלי-פלסטיני תחת הכותרת "העולם לא מתנדב להציל את ישראל והפלסטינים מהסלמה נוספת".

עו"ד בן-צור תהה כיצד זכרה דווקא את המקרה הזה, לאור העובדה כי בסופו של דבר התוספת של אלקלעי לא פורסמה. אשל שבה והסבירה כי עצם הניסיון של אלקלעי להכניס כותרת שלא קשורה לטקסט הוא שנחרת בזיכרונה

לפי עדות אשל, אחרי שערכה את הטקסט של תיבון שלחה אותו לפי הנוהל לאישור אצל העורך אלקלעי. "הוא אמר לי שתכף יעדכן", נזכרה אשל, "והחזיר לי כותרת משנה שהסוף שלה שונה. נכנס אליה המשפט 'נתניהו שב מארה"ב נחוש להילחם בכוחות המחלישים את הממשלה'".

"איך הגבת?", שאלה עו"ד וולקן. "שלחתי לאמיר תיבון באותו רגע", השיבה אשל. "למה?", שאלה עו"ד וולקן. "רציתי לחמם אותו, רציתי שיתעצבן", השיבה אשל והסבירה: "זו פרשנות, וזה לא נמצא בפנים, זה לא בטקסט. להגיד שהוא יילחם בכוחות המחלישים את הממשלה? אין דבר כזה משהו שנמצא בכותרת ולא נמצא בטקסט. תיבון לא כתב את זה וזה בעייתי מאוד מבחינת כתב. אז שלחתי לו את זה ואז הוא דיבר עם אלקלעי והכתבה עלתה בגרסתה המקורית".

עו"ד בן-צור תהה כיצד זכרה דווקא את המקרה הזה, לאור העובדה כי בסופו של דבר התוספת של אלקלעי לא פורסמה. אשל שבה והסבירה כי עצם הניסיון של אלקלעי להכניס כותרת שלא קשורה לטקסט הוא שנחרת בזיכרונה.

עו"ד רוזן-עוזר עימתה את אשל עם העובדה שבמשטרה טענה כי הטור של תיבון כלל לא התמקד בנתניהו, בעוד שבפועל ראש הממשלה לשעבר מוזכר לכל אורכו. אשל הודתה כי שגתה לגבי מהות הטור. עוד ציינה עו"ד רוזן-עוזר כי אלקלעי התבקש להכניס כותרות אחרות לטור (עו"ד רוזן-עוזר לא ציינה על-ידי מי), ודווקא לא התבקש להכניס את המשפט שניסה בסופו של דבר לשרבב לכותרת המשנה. כשנשאלה על הכותרות שהוצעו לאלקלעי הודתה אשל כי הן לגיטימיות.

מקרה רביעי ואחרון, אותו לא זכרה אשל כשזומנה לחקירה במשטרה אך הוא הוצג לה על-ידי החוקרים, נגע לעריכה של ידיעה על חקירת שרה נתניהו בפרשת המעונות. מתכתובת המייל שבין אשל לראש מערכת החדשות דאז קליין עולה כי פיסקאות שלמות של רקע על מהות פרשת המעונות נמחקו מהידיעה, כמו גם הביטוי "פעם נוספת" במשפט הפתיחה לידיעה שדיווח כי נתניהו "נחקרת פעם נוספת" בפרשה.

שרה נתניהו בהגיעה לבית-משפט השלום בירושלים לדיון במשפטה בפרשת המעונות, שבסופו הורשעה בפלילים. 7.10.2018 (צילום: יונתן זינדל)

בעדותה ביקרה אשל את העריכה שבוצעה בטקסט שהגישה לקליין. "אי אפשר להבין מה זה פרשת המעונות מהטקסט", קבעה. "כל הרקע נמחק. לא מפורטים החשדות שלה. [...] כשאנחנו מביאים מידע לגולשים הוא אמור להיות שלם, לא מצופה מגולש לזכור אילו חשדות יש בפרשת המעונות, במה היא עוסקת. ברגע שירד הרקע, שתי פסקאות של רקע, בעצם אין כאן מה שמסביר מהו תיק המעונות. כל עורך מתחיל אמור לדעת שזה צריך להיות באייטם".

עוד ציינה אשל כי "ירדו המילים 'פעם נוספת', כלומר שזו לא חקירה ראשונה. יש כאן את המילים 'בנושא המעונות', שלא אני כתבתי. אני מניחה שהיה כתוב שם 'תיק המעונות' או 'פרשת המעונות'. יש כאן תוספת לגבי חקירה של גיל שפר באותה עת שלא אני הכנסתי. מנסים לטעון שהחקירה נגד שפר נועדה להפעיל לחץ על נתניהו. בעיני, בצורה הזו, זה לא לגיטימי איך שזה מובא".

בתשובה לשאלת המשך של עו"ד וולקן אמרה אשל כי כשהוצג לה המייל עם המחיקות בחקירת המשטרה לא זכרה את האירוע אך לא הופתעה. "אני לא זוכרת את זה כי זה היה קורה תדיר. זה היה שגרתי. האייטמים האלה היו עוברים למיכל או למי שהיה תורן באותו הזמן", אמרה.

עו"ד בן-צור לא התייחס לאירוע בחקירתו הנגדית. עו"ד רוזן-עוזר, לעומת זאת, הציגה לעדה מיילים נוספים מאותו היום ומהם עולה כי התוספת שצורפה לידיעה שהעבירה אשל לא באה מגורם זר אלא דווקא מהגרסה המקורית של הידיעה, כפי שנכתבה בשעת צהריים באותו היום. אשל אמרה בתגובה כי אם הגרסה הראשונה של הידיעה נוסחה בשעת צהריים הרי שזה אירע לפני תחילת המשמרת שלה, ומכאן אולי נובע הבלבול שלה לגבי מקור הפיסקה שנוספה לידיעה.

מדור מיוחד בגיהינום

מלבד הניסיונות לערער את גרסת העדה לגבי האירועים שבהם היתה מעורבת, הסנגורים של הנאשמים ביקשו להציג אותה כאשת שמאל שעוינת את נתניהו.

"תאשרי לי שאת שוטמת את נתניהו ובני משפחתו", ביקש עו"ד בן-צור מאשל. "אני לא שונאת את משפחת נתניהו", השיבה העדה. "יש מעשים שלהם שיש לי סלידה מהם, והתבטאתי לגביהם ברשתות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור הציג שלל דוגמאות מפרסומים של אשל ברשתות החברתיות בגנות משפחת נתניהו. באחד לעגה לעובדה שבתמונות המשפחתיות שהעלה נתניהו לרגל יום המשפחה חסרה בתו מנישואיו הראשונים; באחר טענה כי "יש מדור מיוחד בגיהינום ליאיר נתניהו ושכמותו" משום שלדבריה הוא רמז לקשר מיני בין פעילה פוליטית לבני גנץ. הסבלנות של השופטים לדוגמאות הללו אזלה מהר והם הורו לעו"ד בן-צור להתקדם.

עו"ד בן-צור התקדם וטען כי יש דווקא היגיון בנוהל להעביר ידיעות מדיניות לעורך הראשי שכן הן עוסקות בנושאים משמעותיים ולכן "לא מתקבל על הדעת שזה יוותר בד' אמות של טירונים בתחום". אשל הסבירה בתגובה כי יש ראש מערכת חדשות וסגנים שיכולים לפקח על עבודתה של ראש דסק חדשה, לפני שמערבים את העורך הראשי.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.91MB)