משפט השוחד "תיק 4000": נמשכת ההתכתשות המשפטית סביב עניין צדדי, שהנאשמים מקווים כי יערער את אמינותו של אחד מעדי התביעה בתיק, מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה.

בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו, המואשמים כי הוציאו לפועל תוכנית שיחוד של רתימת אתר "וואלה" לטובת משפחת נתניהו תמורת שינויי רגולציה בשווי מאות מיליוני שקלים לטובת משפחת אלוביץ', דורשים מבית-המשפט העליון לדחות את טענותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמתנגד לפתוח בחקירה לאיתור מדליף השיחות בין אלוביץ' לבין מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה.

את תגובותיהם הגישו במסגרת עתירה של בני-הזוג אלוביץ', שדרשה לחייב את היועמ"ש לפתוח בחקירה לאיתור מדליף השיחות ששודרו על ידי העיתונאי רביב דרוקר בתוכנית "המקור" של חדשות 13, ולאחר שבדיון שנערך בעתירה הציעו השופטים אסתר חיות, נעם סולברג וג'ורג' קרא לבא-כוח היועמ"ש לשקול קיום בדיקה מקדמית לאיתור מקור ההדלפה.

בתחילת החודש הודיע היועמ"ש כי לאחר שערך בדיקה נוספת הגיע למסקנה כי צדק כשהחליט שלא לפתוח בחקירה לאיתור המדליף של שיחות אלוביץ'-ישועה. חקירה שכזו, הסביר, תדרוש הפרת זכויותיהם של עשרות ואף מאות אנשים שהיו בעלי גישה להקלטות בשנים האחרונות והסיכוי שתעלה את זהות המדליף קלוש.

מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

בני-הזוג אלוביץ' וראש הממשלה נתניהו, שביקשו וקיבלו רשות להגיב להודעת היועמ"ש, הגישו את עמדותיהם אתמול (18.10).

בני-הזוג אלוביץ' טוענים, באמצעות עורכי-הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, כי מנדלבליט מציג תנאים קשוחים מאין כמוהם לפתיחת חקירה: "לו הייתה מערכת האכיפה מתנהלת באופן בו מציג המשיב [היועמ"ש] את שיקוליו במקרה דנא, לא הייתה נפתחת חקירה לעולם".

לדבריהם, מנדלבליט אינו מעוניין לחקור את ההדלפה כיוון שהוא יודע כי מקור השיחות שהודלפו הוא אחת משתיים: גורם הכפוף לו במערכת אכיפת החוק או ישועה עצמו, עד תביעה מרכזי במשפט נגד בני-הזוג אלוביץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. "זו דוגמא מובהקת להפעלה בלתי סבירה של הסמכויות שהופקדו בידי המשיב באופן המחייב התערבות בהחלטתו", הם כותבים.

מנדלבליט יצר "קושי דמיוני בפני קיומה של בדיקה מקדמית", טוענים העותרים, בכך שהרחיב באופן מלאכותי את מעגל הנחקרים הפוטנציאלי. לטענתם, לא היה כל צורך לכלול במעגל הנחקרים הפוטנציאלי של הבדיקה את כל אנשי מערכת האכיפה שהיתה להם נגישות לקלטות לאורך שנים, וכן עוד מספר לא ידוע של גורמים שאולי קיבלו את הקלטות מישועה עוד לפני תחילת החקירה.

"האפשרות הסבירה היא שהדלפת חומרים שהתפרסמו ביוני 2020 נעשתה בסמוך לפני כן", טוענים בני-הזוג אלוביץ'. האפשרות שהעלה היועמ"ש, כאילו הקלטות נמסרו לפני פתיחת החקירה לעיתונאי שהמתין עם פרסומן לאורך תקופה ארוכה "כה בלתי סבירה עד שקשה לתאר מערכת אכיפה שכך שוקלת אם לפתוח בחקירה", כותבים בני הזוג אלוביץ', ומוסיפים: "קל לדמיין לאיזה יחס הייתה זוכה טענה מסוג זה, לו הייתה עולה כטענת הגנה מפיו של נחקר, חשוד או נאשם".

צילום מסך מתוך ידיעה של עמית סגל בחדשות 12, בשירות הנאשם אלוביץ' (צילום מסך)

צילום מסך מתוך ידיעה של עמית סגל בחדשות 12, בשירות הנאשם אלוביץ' (צילום מסך)

אפשרות אחרת שהעלה היועמ"ש, כאילו מקור ההקלטות בבני-הזוג אלוביץ' עצמם, נדחית אף יותר בתוקף על-ידי העותרים. "עצם העלאת אפשרות זו מעידה אף היא עד כמה מאולצת ומלאכותית עמדת המשיב [מנדלבליט] ועד כמה הוא נזקק להרחיק בחיפושיו אחר אפשרויות קלושות ותלושות מן המציאות, על מנת להצדיק את עמדתו הבלתי סבירה בעליל", הם טוענים.

בתקשורת דווקא התפרסמו מספר פרסומים שכללו חומרי חקירה או התייחסות אליהם, ושהאפשרות שבני הזוג אלוביץ' היו מי שעמדו מאחוריהם אינה דווקא קלושה ותלושה. למעשה, לאחד הבולטים שבהם, של עמית סגל בחדשות 12, ניתן השם "גרסת אלוביץ'". כפי שיצוין בהמשך, את ההדלפות מאחורי פרסומים אלו הנאשמים אינם דורשים לחקור.

האינטרס הציבורי

היועמ"ש טען כי אין מקום לזמן דווקא את ישועה לבדיקה מקדמית בחשד להדלפת השיחות כיוון שחקירתו עלולה להיות שימוש לרעה בהליך חקירתי על מנת להשפיע על המשפט הפלילי, וכן משום שאין מקום להחשידו באופן ממוקד לעומת אחרים. בני הזוג אלוביץ' דוחים את שתי הסיבות בטענה כי היותו של אדם עד תביעה אינה צריכה להיות שיקול להימנעות מחקירה במקרה כה מובהק שכזה.

מנדלבליט הצדיק את טיעוניו בין היתר באינטרס הציבורי, אולם אותו האינטרס ממש משמש גם את בני-הזוג אלוביץ' לטעון כי יש דווקא מקום לחקור את ההדלפה. "מעבר לעניין הציבורי המובהק שבאיתור מדליפים, על אחת כמה וכמה מקום שאלה באים משורות עובדי רשויות האכיפה והתביעה או מבין עדי התביעה, לעותרים יש עניין לגיטימי מכח היותם נאשמים בתיק פלילי הזכאים לניהול הליך הוגן. אין ספק שיש להם עניין לגיטימי לדעת אם עובד ציבור או עד תביעה שיעיד נגדם, ביצע עבירה כך ששיחותיהם הוצגו [באופן] חלקי ומגמתי בשער בת רבים באופן שהניסיון להשפיע על בית המשפט שישב בדין זועק ממנו", הם כותבים.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: יוסי זליגר)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: יוסי זליגר)

לטענתם, "למשיב, היועץ המשפטי לממשלה וממלא מקום פרקליט המדינה, יש חובה לחקור ביצוען של עבירות ויש לו גם חובה כלפי העותרים. בגדר שיקול דעתו הסביר כלולה גם חובתו היסודית לעשות ככל יכולתו כדי שהם יזכו למשפט הוגן וצודק. עניינם הלגיטימי של העותרים בבירור האמת הוא חלק מהאינטרס הציבורי".

כאמור, לצד פרסומים שלא היו נוחים לנאשמים ב"תיק 4000", התפרסמו בתקשורת גם דיווחים וכתבות שהציגו את גרסתם. פרסומים אלו אינם אינם מוזכרים בכתב העתירה הראשון של האלוביצ'ים אך הוא מתייחס אליהם מבלי להזכיר אותם. למעשה, כבר בפתח העתירה נטען כי בכל הנוגע להדלפות חומרי חקירה יש להבדיל בין הפרקליטות לבין הנאשמים: "לעניין האיסור על הדלפות והעברות מידע יש הבחנה חדה בין מערכת אכיפת החוק לבין ההגנה. לא רק מחמת שהוראות החוק הספציפיות חלות רק על עובדי הציבור, אלא גם מתוך עקרונות יסוד של המשפט", טוענים בני הזוג אלוביץ'.

לדבריהם, נאשמים בעבירות פליליות מורשים להדליף לתקשורת חומרי חקירה, לשוחח עם עיתונאים ולערוך תדרוכים - אולם על התביעה ועל עדי התביעה אסור לעשות כן. בני הזוג אלוביץ' מאשרים כי ייתכנו מפגשים מותרים גם בין אנשי מערכת התביעה לבין עיתונאים, אולם "בתנאי שמטרתם של תדרוכים אלה היא קידום אינטרס ציבורי לגיטימי". כתב העתירה אינו מפרט מהו אותו אינטרס, והאם הצגת גרסת התביעה באשר לאשמתם של הנאשמים אינה בגדר אותו אינטרס ציבורי לגיטימי.

לפי התגובה הנוכחית שהגישו האלוביצ'ים לביהמ"ש, נראה שגם "הניסיון להשפיע על בית המשפט" באמצעות פרסומים בתקשורת אינו פסול בפני עצמו אלא רק כשהוא בא להשפיע על בית המשפט נגד הנאשמים, ולא בעדם.

החשוד הסביר

נתניהו מעלה, באמצעות באי-כוחו, עורכי-הדין בעז בן-צור, עמית חדד וכרמל בן-צור, טענות דומות. לדברי ראש הממשלה, היועמ"ש הגדיל באופן מלאכותי את מספר הגורמים ממערכת אכיפת החוק שנחשפו לקלטות במהלך החקירה.

"בבדיקה של ממש היה נערך בירור ביחס לשאלות הבאות", כותב נתניהו לבג"ץ: "(1) מי מגורמי האכיפה עסק בקלטות באופן ממשי; (2) מי הכיר את תוכנן ואת משמעותן; ו-(3) מי היה בעל מוטיבציה למוסרן – בניגוד לחוק – לידי כלי תקשורת, ערב פתיחת משפט פלילי". כל יתר הגורמים שהיועמ"ש "העמיס" לחקירה הפוטנציאלית, טוען ראש הממשלה, מיותרים בשלב הראשוני של החקירה.

ממילא, מוסיף נתניהו, ראוי לפתוח את החקירה דווקא בישועה, שכן "על פני הדברים דומה כי החשד הסביר הוא כי מי שהעביר את החומרים לכלי התקשורת הוא מר אילן ישועה". ישועה, הם מזכירים, הוא מי שהקליט את השיחות, מסר אותן לרשויות האכיפה, אחז בהן במועד ההדלפה וכן מי שלגביו יש אינדיקציה כי היה בקשר עם עיתונאי "המקור". האינדיקציה, כזכור, היא עדות שמיעה מפיו של ניר חפץ, שאמר למשטרה כי כשאילנה דיין ניסתה לגייס אותו כמרואיין ל"עובדה", אמרה לו כי ישועה הוא מקור של רביב דרוקר בתוכנית המתחרה, "המקור".

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

גם נתניהו, כמו בני-הזוג אלוביץ', מתייחס לטענת מנדלבליט כי יש להיזהר מפתיחה בחקירה שתשמש כאמצעי לחץ על המשפט המתנהל. ישועה הוא "עד יוצא דופן", כותב ראש הממשלה ומסביר זאת בכך שעל אף חלקו בפרשה הפלילית שבלב כתב האישום, ישועה עצמו לא נחקר באזהרה ולא חתם על הסכם עד מדינה.

"המאשימה רואה בו חשיבות רבה, ולראיה היא בחרה לפתוח את משפטם של העותרים בעדותו", מוסיף נתניהו. "ברור, אם כן, כי רצונה הוא שלא יתברר כי עד זה פעל בנגד להצהרותיו, מסר לא אמת לחוקריו (עת הודיע להם שלא שוחח עם איש בנושאי החקירה) ושיבש מהלכי משפט. יכול שאירוע מסוג זה יסייע להגנה. זהו לא סוד; העותרים אומרים זאת בגלוי".

אולם לפי נתניהו, "ככל שישועה פעל באופן אקטיבי להדלפת חומרי חקירה ושיקר לחוקריו, גם התביעה, לא פחות מההגנה, צריכה לרצות לברר מידע זה עד תום. התביעה וההגנה במשפט פלילי אינן שני צדדים אדברסריים רגילים. התביעה אמונה על האינטרס הציבורי ועל הגעה לחקר האמת. עד שאינו מהימן הוא עניינה של התביעה לא פחות משהוא עניינה של ההגנה".

3917/20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 283KB)

להורדת הקובץ (PDF, 444KB)