בני הזוג איריס ושאול אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה ב"בזק" ו"וואלה" וידידיו של ראש הממשלה נתניהו וכיום נאשמים במתן שוחד לראש הממשלה בפרשיית "תיק 4000", רשמו לעצמם אתמול (14.9) הישג במאבק שהם מנהלים נגד הפרקליטות. נשיאת בית-המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, המליצה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בבדיקה מקדימה לאיתור המקור שהדליף לעיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר קלטות שמע ובהן תיעוד שיחות בין שאול אלוביץ' למנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה.

הנאשמים אמנם דרשו לפתוח בחקירה ולא בבדיקה, וכיוונו לפרסומים עיתונאיים נוספים שלא הציגו אותם באור נאה במיוחד, אולם גם ההמלצה הצנועה יותר של העליון היא מבחינתם צעד קדימה לעומת עמדת היועמ"ש מנדלבליט, לפיה אין לחקור כלל את ההדלפות בתיק. לעמדת העליון, כפי שהובעה בסופו של הדיון, עשויה להיות השפעה על גורלם המשפטי של בני הזוג אלוביץ', אולם במבט רחב יותר, היא עלולה גם להשפיע על חופש העיתונות בישראל, התלוי ברצונם של מדליפים להעביר חומרים חסויים לעיתונאים לצורך פרסום.

אם בעקבות המלצת בית המשפט העליון אכן תיבדק ההדלפה, ואם לבסוף יתברר כי אכן אחד מגורמי התביעה הוא שהדליף את החומר, הנאשמים יוכלו להשתמש בכך כדי לחזק טענתם כי הם נרדפים על ידי מערכת אכיפת החוק, וכי לאורך כל הדרך, משלב החקירה ועד ימינו אנו, גורמי האכיפה פועלים באופן בלתי ראוי שפוגע בזכותם להליך הוגן. אם יתברר כי המדליף היה אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" בתקופת האלוביצ'ים, יהיה בכך כדי לפגוע באמינותו של עד מרכזי ביותר ב"תיק 4000", העד שהפרקליטות הודיעה היום כי הוא שיפתח בחודש ינואר הקרוב את שלב ההוכחות במשפטי נתניהו והמו"לים.

רביב דרוקר בפרק "המקור" שהוקדש ל"משפט פומבי" ב"תיק 4000", סמוך לפתיחת המשפט האמיתי. 21.5.2020 (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 13)

בחודש יוני, זמן קצר לאחר שתוכנית "המקור" של חדשות 13 הוקדשה לפרסום קלטות השמע של שיחות אלוביץ'-ישועה, עתרו בני-הזוג אלוביץ', באמצעות באי-כוחם, עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, בדרישה כי בג"ץ יורה ליועמ"ש לפתוח בחקירת הדלפות לעיתונאים ו"תדרוכים מגמתיים" לכלי תקשורת. לטענתם, ההדלפות והתדרוכים הפסולים פוגעים בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

היועמ"ש טען מנגד, באמצעות עורכי-הדין נחי בן-אור ויונתן נד"ב מפרקליטות המדינה, כי יש לדחות את העתירה על הסף. לפי היועמ"ש, לפני החלטה על פתיחת חקירה בנוגע להדלפות יש לקחת בחשבון שלושה שיקולים מרכזיים: פגיעה או חשש לפגיעה באינטרסים חיוניים; מורכבות החקירה במקרים שבהם לא ברורה זהות המדליף; וחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. בכפוף לשיקולים אלה נבחן המקרה הנוכחי, כמו כל מקרה אחר, והוחלט כי הוא אינו מצדיק פתיחת חקירה, טען היועמ"ש וקרא למנוע התערבות של בית-המשפט בסמכותו לקבל החלטה על פתיחת חקירה פלילית.

ההדלפות במקרה הנוכחי אינן מובילות לפגיעה חמורה באינטרס חיוני, קבע היועמ"ש, שכן ממילא מדובר בראיות שיוצגו ויידונו בבית-המשפט. היועמ"ש הסכים כי "הזירה שבה צריכים להיות מוצגים ומנותחים חומרים אלה היא אולם בית המשפט ולא 'כיכר העיר', ועל כן יש להצר על חשיפת החומרים ופרסומם באופן זה באמצעי התקשורת", אך אין בכך לדבריו כדי להשפיע על "חומרת הפגיעה" כתוצאה מההדלפות שכן ממילא כבר הוחלט על הגשת כתב אישום.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

מורכבות חקירה לאיתור המדליף צפויה להיות רבה, טען עוד היועמ"ש, כיוון ש"מדובר בחומרים אשר להם נחשפו לכל הפחות עשרות אנשים, לרבות גורמים אשר אינם חלק מרשויות האכיפה ושאינם עובדי ציבור". משום כך, "החלטה על פתיחה בחקירה בעניין תחייב החשדת רבים, וחקירתם באזהרה של חשודים פוטנציאליים רבים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מידת העניין הציבורי שבגילוי האמת במקרה זה".

אשר לשיקול חופש העיתונות, היועמ"ש כתב כי אפשר לחקור את העיתונאי באשר למקורותיו אך הוא צפוי לטעון לחיסיון. טענת החיסיון תיאלץ את היועמ"ש לפנות לבית-המשפט בבקשה לחייב את העיתונאי לחשוף את המקור, בקשה שמתקבלת רק במקרים חריגים. לפי היועמ"ש המקרה הנוכחי אינו הולם החלטה חריגה שכזו.

בדיון שנערך אתמול, בפני השופטים אסתר חיות, נעם סולברג וג'ורג' קרא, כשלו טיעוני היועמ"ש מלשכנע.

כבר בפתיח דבריו, תיאר בא-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' עו"ד ז'ק חן את הפרסומים בתוכנית "המקור" כמעין ניסיון להציב אלטרנטיבה למערכת המשפט המוסמכת. "חזקת החפות והזכות להליך ההוגן הם גם הזכות של משפטם של העותרים להתנהל בבית משפט המוסמך, ולא בכיכר העיר, שם ייגזר דינם לקול מצהלות הקהל", אמר. עו"ד חן טען כי דרוקר פעל בתוכניתו כאילו הוא "מתחרה במשפט שמתנהל בבית המשפט". בהמשך דירבן את השופטים חיות, סולברג וקרא לפעול נגד המתחרה שקם בכיכר העיר, כלשונו. "יש כאן הזדמנות לתפוס את השור בקרניו, לקראת מה שצפוי בחודש ינואר", אמר עו"ד חן, וכיוון לתחילת שלב ההוכחות במשפט.

אחד הטיעונים המרכזיים בדברי עו"ד חן, שסיפק לבית-המשפט העליון הופעה בעלת להט ועוצמת שכנוע פנימי גדולה אך גם רהוטה וסדורה למהדרין, נגע לטענה של היועמ"ש כי אין מקום לפתוח בחקירה לאיתור המדליף בשל מורכבותה. החומרים נחשפו בפני עשרות אנשים, ועל כן לא ברור האם תהיה תוחלת לחקירה, טען היועמ"ש. המקרה של פרסום קלטות השמע בין אלוביץ' לישועה, הדגיש מנגד עו"ד חן, הוא מקרה חריג, שבו המורכבות להגיע למקור המידע דווקא אינה כה גדולה.

עורכי-הדין מיכל רוזן-עוזר וז'ק חן. סניגוריהם של בני הזוג אלוביץ', בעת הדיון בעתירה נגד הדלפות ב"תיק 4000", 14.9.2020 (צילום: אורן פרסיקו)

בדרך כלל, כך סיפר עו"ד חן, בו ברגע שהפרקליטות מעבירה לנאשמים את ליבת חומרי החקירה מתחיל מבול של הדלפות לתקשורת, "קונצרט", כלשונו, כיוון שבשלב זה קל לטעון שאלה הם הסנגורים שמדליפים. אולם במקרה הנוכחי, לדבריו, לסנגורים לא היתה כלל אפשרות להדליף את הקלטות שתיעדו את שיחות אלוביץ'-ישועה.

במועד שידור תוכנית "המקור", הבהיר עו"ד חן, הוא ועמיתתו עו"ד רוזן-עוזר טרם אספו את הדיסק שהכינו בפרקליטות עם הקלטות השמע. באי-כוח הנאשמים האחרים אמנם אספו את הדיסקים שהוכנו עבורם, כך שמי שבדק וגילה זאת בזמן אמת יכול היה להניח שהקלטות עם השיחות כבר הגיעו למספר רב ביותר של גורמים. ואולם, מעשה שטן, תקלה נפלה בעת צריבת החומר בפרקליטות כך שגם באי-כוח הנאשמים האחרים לא החזיקו בקלטות שעה ששודרו בתוכנית של דרוקר בערוץ רשת 13.

השופטת חיות אמרה כי ההדלפות פוגעות "בהליך השיפוטי, שאמור להתנהל בבית המשפט המחוזי", ובכך אימצה את קו המחשבה של עו"ד חן, שתיאר את תוכנית "המקור" כניסיון להתחרות בבית-המשפט

משום כך, טוען עו"ד חן, ההדלפה יכלה להגיע משני מקורות בלבד: גורם כלשהו ברשויות האכיפה, או העד עצמו, ישועה. לגבי זה האחרון, הוסיף והדגיש עו"ד חן, במשטרה נהגו באופן חריג ומעורר תמיהה. לאחר שהעתיקו ממכשיר הטלפון של ישועה את חומר הראיות, כולל השיחות שלו עם אלוביץ' ואחרים, במשטרה החזירו לו את המכשיר, כולל השיחות. "עד עצם היום הזה מחזיק עד התביעה את הקלטות", אמר עו"ד חן וסימן חץ גדול לעבר האפשרות כי ישועה הוא המקור של דרוקר.

"אם במקרה הזה לא תיפתח חקירה פלילית – לעולם לא תוכל להיפתח חקירה לאיתור מקור הדלפה", טען עו"ד חן. "אם במקרה הזה אין עניין לציבור לחקור את מקור ההדלפה, משמעות הדבר היא מתן היתר חופשי להדלפת חומרי חקירה וזיהום ההליך".

עו"ד יונתן נד"ב (צילום: אורן פרסיקו)

בא-כוח היועמ"ש, עו"ד יהונתן נד"ב, הכיר בכך שמעשה ההדלפה הוא חמור ופגום, אך שב וטען כי החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה היא הנכונה וכי היא התקבלה בסיומו של הליך מסודר וענייני, כתמיד. כבר בפתח דבריו הקשה עליו השופט סולברג ושאל מדוע לא בוצעה אף פעולה ראשונית לחקור האם ההדלפה הגיעה מגורמי התביעה או מהעד ישועה.

הנשיאה חיות, שבעצמה עמדה במוקד של תחקירים עיתונאיים בשנה האחרונה, בעיקר מצד עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד, החרתה החזיקה אחרי השופט סולברג. "פעם אחרי פעם, בית המשפט באות לפתחו הדלפות", אמרה. "זה היה בתיק של הנשיא קצב ובעתירות של ליברמן, חברי השופט רובינשטיין קרא לזה 'מכת מדינה', אני והשופט עמית קראנו לזה 'רעה חולה'. אלו לא אירועים נדירים. יש כאן תופעה מדאיגה".

לדברי הנשיאה חיות, נזקי ההדלפות פוגעים לא רק בנאשמים אלא גם באמון הציבור בתביעה. הנשיאה חיות הוסיפה כי ההדלפות פוגעות כמובן גם "בהליך השיפוטי, שאמור להתנהל בבית המשפט המחוזי", ובכך אימצה את קו המחשבה של עו"ד חן, שתיאר את תוכנית "המקור" כניסיון להתחרות בבית-המשפט. "אם זה מגיע לרמה של תופעה", תהתה השופטת חיות, "האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה ולבדוק?".

בא-כוח היועמ"ש חזר על העמדה שהוגשה לבית-המשפט לפיה לפחות עשרות אנשים נחשפו לקלטות טרם מועד הפרסום בערוץ 13 ועל כן החקירה עדיין תהיה מורכבת.

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

אגב, יצוין כי למרות דבריו של חן, לחומר המודלף נחשף ככל הידוע לפחות עוד צד אחד מלבד רשויות האכיפה וישועה עצמו. "בדצמבר 2017, במסגרת השלמות חקירה בתיק בזק, זומן ישועה למתן עדות במשרדי הרשות בתל אביב", כתבו השנה תומר גנון וליטל דוברוביצקי ב"כלכליסט", "למרבה תדהמתם של החוקרים, הוא סיפר להם ששמר את כל תוכן הטלפונים שלו בשנה האחרונה - התכתבויות ושיחות מוקלטות - מוסתרים בכספת של עורכי דינו".

עו"ד נד"ב הוסיף וטען כי כיוון שמקור ההקלטה אינו בפעולת חקירה ממשלתית אלא ביוזמה של עד שהחליט על דעת עצמו להקליט עוד טרם נפתחה בכלל חקירה, אין לרשויות האכיפה שליטה מלאה על ההקלטות. "צריך לזכור גם שיש שני צדדים לשיחה", הוסיף. "הטיעון הזה לא ברור", העירה השופטת חיות. "מאי נפקא מינה? אדוני רומז שזה יצא מהם [בני הזוג אלוביץ']? יש כלל פשוט שאדם לא משים עצמו רשע".

"אין לנו את זה", העירה באת-כוח בני-הזוג אלוביץ' עו"ד רוזן-עוזר.

בשלב זה העבירה הנשיאה חיות פתק לעמיתה השופט קרא והוא הנהן.

אשר לטענת בא-כוח בני הזוג אלוביץ', כי אם במקרה זה לא תיפתח חקירה לאיתור מקור לא יהיה עוד מקרה שבו תיפתח חקירה שכזו - השיב עו"ד נד"ב כי אין לכך כל בסיס. "לעמדת היועמ"ש המקרה הזה הוא אפילו לא מקרה גבולי".

שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

השופט סולברג העיר כי עוד לפני פתיחת חקירה ניתן לעשות "פעולות ראשוניות" כדי לאתר את המקור. "גם אם יש עשרות חשודים פוטנציאליים, יש מי שחשוד יותר ומי שחשוד פחות", אמר, "אפשר לעשות פעולות לגביהם. אילן ישועה נחקר והוזהר [שלא להיות בקשר עם התקשורת]. אם אחרי שקורה דבר כזה לא עושים שום דבר אז מה פשר האזהרה שנחקר מוזהר?".

"לגבי גורמי התביעה", הוסיפה השופטת חיות, "אפשר ליצור מעגלים רחבים יותר ופחות. אולי היו כאלה שנחשפו לקלטות השמע אבל לא היתה להם גישה להעתיק אותן". בהמשך אמרה כי "אם יש הצטברות של מקרים, כאשר יש לנו תופעה שחוזרת על עצמה ופוגעת באינטרסים חשובים, אולי צריך להחמיר את המדיניות". "לא פותחים בחקירה על מקרה שלא מתאים כדי להראות שעושים משהו", השיב עו"ד נד"ב. "יש הנחיה עם קווים מנחים ברורים, רציניים, מפורטים. גם במקרה הזה הבחינה הייתה כזאת. לכן, לפי הפרמטרים האלה, ההחלטה היא סבירה".

כשקיבל עו"ד חן בחזרה את רשות הדיבור הוא הביע זעם רב על עצם העלאת האפשרות שמקור ההדלפה הוא ב"צד השני של השיחה", כלומר בבני-הזוג אלוביץ'. עמיתתו עו"ד רוזן-עוזר הוסיפה: "אם המדינה יכולה הייתה להעסיק מאות שוטרים ואלפי שעות חקירה, ותרגילי חקירה שונים, כל המשאבים שהוקצו בתיק הזה – האם לא ראוי להשקיע מעט משאבים בשאלה האם עד תביעה הדליף חומרים?".

לאחר התייעצות קצרה הודיעה הנשיאה חיות כי "יש כאן קושי עם העובדה שההחלטה היא לא לעשות כלום". לדבריה, "אם הייתם אומרים 'עשינו בדיקה מוקדמת, הזמנו את העד שהוא אחד המועמדים הפוטנציאליים, עשינו בדיקה פנימית, צמצמנו את המעגלים', משהו שמעיד על ניסיון לפני שאומרים 'אין תוחלת'. במצב של החלטה שלא עושים כלום, גם לא בדיקה מוקדמת, אנחנו מתקשים עם הדבר הזה. ההצעה שלנו היא שתשקלו לקיים בדיקה כלשהי מקדמית בכל הנוגע להדלפת קלטות השמע".

אחרי שעו"ד נד"ב יצא בעצמו להתייעצות של כשעה הוא ביקש מבית-המשפט לאשר לפרקליטות למסור הודעת עדכון בעוד כחודש. השופטת חיות הביעה מורת רוח ואמרה: "אנחנו מבקשים תשובה עד יום שני הקרוב".

3917/20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 116KB)