האגודה לזכויות האזרח מבקשת מבית-המשפט לאפשר לה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" לתביעה שהגישו לשכת עורכי-הדין בישראל והעומד בראשה עו"ד אפי נוה נגד העיתונאית שרון שפורר.
בתחילת השנה תבעו הלשכה ועו"ד נוה כמיליון שקל משפורר בשל סדרת כתבות שפרסמה באתר "המקום הכי חם בגיהנום". באמצעות עורכי-הדין שמוליק קסוטו, דוד יצחק ורונן בוך ממשרד קסוטו, נוף ושות' טענו עו"ד נוה והלשכה כי שפורר כלל לא נהגה כעיתונאית אלא כ"תועמלנית", אשר פרסמה בכוונה תחילה מידע מכפיש ושקרי על הלשכה והעומד בראשה. בתגובה טענה שפורר, שזכתה לגיבוי משפטי מצד "המקום הכי חם בגיהנום" ומיוצגת על-ידי עו"ד יהונתן קלינגר, כי כל פעולותיה היו בגדר "עיתונות אחראית" וכי בלשכת עורכי-הדין כלל לא חולקים על העובדות שבפרסומים, אלא על "איש קש" שהם עצמם יצרו.
"התביעה דנן נחזית כתביעה משתיקה, ולעצם התנהלותה עלולות להיות השלכות קשות על חירות הביטוי, על חופש העיתונות, ועל זכות הציבור לדעת", טוענת כעת האגודה לזכויות האזרח בבקשה שהגישה באמצעות עו"ד אבנר פינצ'וק. "מימוש חופש הביטוי וחופש העיתונות הופך לנטל כבד עבור עיתונאים שאיום התביעה מרחף מעל ראשם כל אימת שהם פונים לחקור גוף בעל כוח והשפעה".
האגודה מציינת בבקשתה כי במסגרת פעילותה צברה ניסיון ומומחיות בנושא תביעות השתקה, ואף פרסמה דו"ח מקיף בנושא. בהקשר זה יש לציין כי בתביעת עתק אחרת שהוגשה נגד שפורר, ואשר בה ביקשה התנועה לאיכות השלטון להצטרף כידידת בית-המשפט, טענו התובעים כי לתנועה לאיכות השלטון, להבדיל מלאגודה לזכויות האזרח למשל, אין כלל מומחיות בסוגיית תביעות ההשתקה.
על תביעות השתקה, מתוך מגזין הוידיאו של "העין השביעית"
באגודה לזכויות האזרח מפרטים את המאפיינים העיקריים של תביעות השתקה: העניין הציבורי שבפרסום והאפקט המצנן שעלול לנבוע מהתביעה; פער הכוחות בין התובע לנתבע; יסוד משפטי רעוע וסיכוי נמוך להתקבל; וכמובן הפגיעה בשיג ושיח הציבורי.
"ככל שתופעת התביעות המשתיקות נעשית נפוצה ומאיימת יותר, די באיום בהגשת תביעה ואפילו אין צורך להגיש אותה", נכתב בבקשת האגודה. "במקרה שכזה מאזן העלות-תועלת מבחינת המאיים הוא משתלם במיוחד: עלות מכתב התראה היא אפסית, ואין בשליחתו אפילו את מעט הסיכונים הכרוכים בהגשת תביעה. המאיים מרגיש חופשי להעלות טענות מן הגורן ומן היקב, לרבות טענות משפטיות שאין בהן ממש".
בהתייחסות ישירה לתביעה של לשכת עורכי-הדין נגד שפורר כותבים באגודה כי "קלישותה של התביעה והאיומים הבוטים שקדמו לה רק מוסיפים על סימני ההיכר הבולטים של תביעה משתיקה: פערי הכוחות העצומים, העניין הציבורי הגדול שיש בתחקירים ופרסומים מסוג הפרסומים נשוא התביעה, והאפקט המצנן הברור שכרוך בעצם ההתדיינות, ושמאיים על העיתונות העצמאית בישראל".
"תביעות השתקה של גורמים עתירי עוצמה, דוגמת התובעת והתובע דכאן, מציבים אתגר מסוכן לחופש העיתונות ולדמוקרטיה"
בבקשה מדגישה האגודה כי על רקע הבעיות המבניות שמאפיינות את שוק התקשורת הריכוזי של ישראל, "עולים הייחוד והחשיבות של העיתונות העצמאית שצומחת בשנים האחרונות בעיקר ברשת האינטרנט", כדוגמת "המקום הכי חם בגיהנום". "יתרונם המרכזי של עיתונאים וגופי תקשורת עצמאיים הוא בחוסר הכפיפות שלהם לבעלי אינטרסים ברשויות השלטון, לבעלי הון בשוק הפרטי, והעדר תלות בתרבות הרייטינג", נטען בבקשה. "לגופי תקשורת עצמאית יש תפקיד חשוב בחשיפת נקודות שהתקשורת הממוסדת תיטה להתעלם מהן, והם מפרסמים ידיעות ודעות, שבעלי המאה מבקשים להצניע למרות, ליתר דיוק - בגלל, חשיבותן הציבורית".
"[...] לצד היתרונות הברורים של במות התקשורת החדשות, ברור שעצמאותן היא גם מקור לחולשה המרכזית שלהן: משאבים מוגבלים מאוד והעדר 'גב' כלכלי. העיתונאים, העיתונאיות ואתרי החדשות העצמאיים מתבססים באופן בלעדי על גיוס המונים ועל תרומות של הקוראות והקוראים. חולשה זו הופכת אותם חשופים ורגישים במיוחד לתביעות ההשתקה. האפקט המצנן שפועל על אמצעי התקשורת המסורתיים, מאיים גם וביתר שאת על העיתונות העצמאית. הנה כי כן, תביעות השתקה של גורמים עתירי עוצמה, דוגמת התובעת והתובע דכאן, מציבים אתגר מסוכן לחופש העיתונות ולדמוקרטיה. עיתונות עצמאית ממלאת תפקיד ייחודי וחשוב מעין כמוהו, במיוחד בתחומים שבהם תש כוחו של 'כלב השמירה של הדמוקרטיה'".
71274-01-17