01.05.2002 למי צלצלו הפעמונים כל מי שחי במקצוע יודע שאין חיה כזאת, עיתונאי אובייקטיבי, חף מרגש, חף מדעה, חף מנטיית-לב כזאת או אחרת, ואם יש אחד שמתיימר, הוא איננו אלא זיוף, ברווז עיתונאי נחום ברנע
01.05.2002 דברים שאני יודע אכן, אנו חיים בזמנים אפלים. והתקשורת הישראלית יכולה לחגוג עתה את שעתה המכוערת והמבישה ביותר עמוס נוי
01.05.2002 ככה זה במלחמה בנהר הדם שמציף אותנו, אנחנו יכולים בקושי לזכור את הפיגועים של לפני שבוע-שבועיים, שלא לדבר על שמות הנפגעים כרמית גיא
01.05.2002 ללא ימי חסד מנקודת המבט של הכתבים הזרים, המדיניות התקשורתית של צה"ל היתה כשלון מוחלט שחר אבירי
01.11.2001 נפקדים הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמעט אינו קיים על המרקע בתוכניות הילדים והנוער. כך מונצח התיוג דנה וינקלר
01.11.2001 שאלות שאין שואלים אם יש משהו שהתקשורת הישראלית נעדרת כמעט לחלוטין, זהו ייצוג סביר לעמדות ביקורתיות בנושאים חשובים באמת, כאלה שעליהם מושתת הקונסנזוס הלאומי עמוס נוי
01.05.2001 אכזרי זה טוב מאוד על הנושא הנדוש הבא כמעט לא מדברים בתקשורת - מה קורה לצה"ל בשטחים עמוס נוי
01.01.2001 השמאל הקולינארי בעוד שנים, כשיבוא חוקר תרבות רציני לנתח את תגובותיה של התקשורת הישראלית לאינתיפאדה הנוכחית בשטחים, הוא יגיע למסקנה החד-משמעית הבאה: בעיתונות של אותה תקופה שלטו נציגיו של זרם רעיוני, מעמיק ומסועף, שייחס משמעות כמעט דתית לקיבה האנושית, בעיקר זו היהודית עמוס נוי
01.01.2001 בגנות המבוכה בחוקיות בלתי נמנעת הוביל התהליך המדיני של השנה האחרונה לאינתיפאדה והיא מובילה לבחירות. בדיאלקטיקה דומה נסחפת העיתונות בזרם המאורעות, הופכת לחלק מהם אם לא יוצרת אותם ממש, ואינה מצליחה להתבונן בהם ממרחק עוזי בנזימן
01.11.2000 מבחן הלינץ' מתברר שהתמיכה של אחדים מהבולטים בעיתונאים בעניין הפלסטיני מוחלטת. היא לא נובעת מרגישות לזכויות אדם אלא ממניעים אחרים נחום ברנע
01.11.2000 כאשר רועמים התותחים עימות הדמים הישראלי-פלסטיני קרא לדגל גם את התקשורת של שני הצדדים עוזי בנזימן
01.07.2000 רואים כפול דוד לנדאו נזכר בחלחלה איך פרסם בטעות את אותה ידיעה - פעמיים - בעמוד השער של "הארץ" דוד לנדאו