שופטי העליון דחו היום (5.5) על הסף עתירה שהוגשה נגד המשך כהונת ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל ניגוד העניינים שנוצר עקב היותו נאשם בפלילים.
העותרים טענו כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים חריף בשל משפטו הפלילי, וכי בקשתו לעיכוב הליכים במשפט הוא עדות לכך. עוד טענו כי נתניהו הפר את הסכם ניגוד העניינים, ששימש עילה לכך שהתאפשר לו מלכתחילה לכהן כראש ממשלה למרות היותו נאשם בפלילים.
בפסק-הדין קבעו השופטים כי ניגוד העניינים נפתר בכך שנחתם הסכם ניגוד עניינים, וכי נתניהו הצהיר כי לא הפר את הסכם ניגוד העניינים ולכן הם דוחים את העתירה.
"ניגוד עניינים מובנה, חריג, עוצמתי וקיצוני ביותר"
לפני כחודש עתרה קבוצת אנשי עסקים ואקדמיה לבג"ץ בבקשה להורות על הוצאת נתניהו לנבצרות. "לפנינו עתירה חריגה ביותר ויוצאת דופן, בה מתבקש בית המשפט הנכבד לעשות את הצעד הקיצוני ביותר שעשה מימיו", נטען בעתירה, "צעד קיצוני זה מתבקש בשל מצב דברים חריג ויוצא דופן בו מצויה מדינת ישראל, כאשר סכנה קיומית של ממש מאיימת עליה,וזאת בשל הצטברותן של נסיבות נדירות ביותר. וכך - מצב חריג קורא לנקיטה בפעולה חריגה לא פחות".
העותרים, שיוצגו בידי עורכות הדין דפנה הולץ-לכנר וקמילה אביגיל-מיכמן, טענו כי מאז פרוץ המלחמה בעזה מצוי נתניהו נמצא "בניגוד עניינים מובנה, חריג, עוצמתי וקיצוני ביותר". לראיה ציינו כי באי-כוחו של נתניהו במשפט המו"לים ביקשו לאחרונה כמה פעמים לדחות עדויות בשל אי-היכולת להתכונן אליהם עם הנאשם נתניהו.
השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ועופר גרוסקופף דחו את העתירה על הסף, עוד לפני שביקשו את תגובת המשיבים.
השופטים מזכירים כי עתירות דומות כבר נידונו, ונדחו. תחילה בפסק-דין בהרכב מורחב שקבע כי לא קיימת עילה משפטית המונעת את הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו - לאור הצהרת היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט כי כהונתו של נתניהו תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים אשר יקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק".
בעתירה שנידונה כשנה לאחר מכן על ניגוד העניינים הביעו השופטים "חשש סביר" כי ניגוד העניינים שבו שרוי נתניהו הינו "חריג בטיבו ובעוצמתו" ואולם סברו כי הסדר ניגוד העניינים מספק פתרון ראוי למצב שנוצר.
"הנה כי כן, תֹּרֶף פסקי הדין בעניין הרכבת הממשלה ובעניין הסדר ניגוד העניינים הוא כי על אף שקיים קושי ניכר וחריג במצב שבו מתנהל הליך פלילי נגד ראש ממשלה מכהן, ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו, על מערך האינטרסים האישיים הכרוך בו, אינו יוצר מניעה מוחלטת כי יכהן כראש הממשלה, ובוודאי שלא במידה שאיננה ניתנת לריפוי באמצעות הסדר ניגוד עניינים, כפי שסוברים העותרים", כותבים השופטים בהחלטתם היום.
העותרים אמנם טענו כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים, בין היתר בקידום מה שכונה "הרפורמה המשפטית", אך השופטים דחו זאת. בעתירה קודמת, הם מזכירים, כבר נדחתה הטענה כי התנהלותו של נתניהו בקשר לקידום הליכי החקיקה מצדיקה את הפסקת כהונתו בשל הפרת הסדר ניגוד עניינים, בין היתר לאור הצהרתו של נתניהו כי הוא "ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים".
על רקע הצהרת היועמ"ש גלי בהרב-מיארה במענה לעתירה קודמת, לפיה היא "מודעת לצורך בבחינת הסדר ניגוד העניינים באופן שוטף", מוסיפים השופטים בפסק-הדין מהיום: "ובהיעדר טעם מיוחד לסבור שהיא אינה עושה כן (והעותרים אף לא העלו כל טענה בעניין), איננו מוצאים הצדקה להתערב באופן הפעלת סמכותה, וזאת על אחת כמה וכמה בהינתן הסעדים הדרמטיים המבוקשים בעתירה".
לאחרונה, עם פרסום יומנו של נתניהו לשנת 2023, הצטברו ראיות נוספות לכך שגם הצהרתו זו של ראש הממשלה היתה שקרית. לפי היומן, מתוך 40 הפגישות שקיים ראש הממשלה נתניהו עם שר המשפטים יריב לוין בשנת 2023, מחצית מהן - עשרים פגישות - התקיימו בין ה-1 בינואר ל-19 במרץ, התקופה שבה דחפה ממשלת נתניהו במלוא הכוח את הניסיון להחליש את מערכת המשפט.
העותרים חויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 שקלים.