מעט לפני שממשלת ישראל אישרה "לסגור את 'אל-ג'זירה'", כלשונו של שר התקשורת שלמה קרעי, עתר הערוץ הקטארי לבג"ץ בטענה שמדובר ב"ישראבלוף" למטרות פוליטיות. לדבריו, ממשלת ישראל משתמשת בתירוץ ביטחוני כאמתלת שווא על מנת לצבור נקודות בקרב תומכיה.

בעוד הממשלה החליטה לפעול נגד הערוץ בטענה כי שידוריו פוגעים בביטחון בתקופת המלחמה, ב"אל-ג'זירה" מצהירים כי לא קיבלו שום פנייה מאף גורם ביטחוני מאז תחילת המלחמה, וכי ממילא ניתן לראות כי לא נגרם שום נזק ביטחוני  על-ידי שידוריהם בשבעת החודשים שעברו מאז.

ה"סגירה", טוענים ב"אל-ג'זירה", היא רק התנכלות לצרכי תדמית של נתניהו וממשלתו, שכן שידורי הערוץ ימשיכו ממילא וניתן יהיה לקלוט אותם בקלות בישראל - כך שאם אכן היתה אמת בטענה ששידורי הערוץ פוגעים בביטחון, הרי שהחוק כלל לא מטפל בכך.

עוד מזכיר הערוץ בעתירה כי אנשיו פועלים מזה שנים בישראל כחוק ובהתאם להוראות הצנזורה, כי הם משדרים את כל הודעות ראש הממשלה, שר הביטחון ודובר צה"ל באופן קבוע. בנוסף מזכירים בערוץ כי לא קיבלו זכות שימוע.

לא ביטחון, פוליטיקה

חברת אל-ג'זירה ושלושה מעיתונאיה הישראלים עתרו הבוקר (5.5) נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי, ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בדרישה לבטל את החוק המכונה "חוק אל-ג'זירה".

העתירה הוגשה שעות ספורות לפני שהממשלה אישרה לשר התקשורת קרעי להפעיל את סמכותו ולהוציא צווים המגבילים את שידורי הערוץ הקטארי בישראל.

במקביל לעתירה הוגשה גם בקשה לקבלת צו ביניים המורה לקרעי שלא להוציא את הצווים עד להכרעה בעתירה, אולם בקשה זו נדחתה על ידי השופט נעם סולברג לאור העובדה שהחוק כולל מנגנון של ביקורת שיפוטית ולאור עתירה נוספת שהוגשה בעניינו.

"שופר של החמאס, מי שמסית נגד מדינת ישראל, מי שפוגע בביטחון ישראל ובחיילי ולוחמי צה"ל לא ישדר כאן יותר מישראל וציודו יוחרם", צייץ השר קרעי הבוקר, עם חתימתו על הצווים להגבלת שידורי "אל-ג'זירה". מאז כבר הספיקו פקחי משרד התקשורת בליווי שוטרים לפשוט על חדר מלון ששימש את הערוץ ולהחרים את הציוד.

ב"אל-ג'זירה" טוענים בעתירתם כי כבר בחודש אוקטובר האחרון פנו ליועמ"ש בהרב-מיארה וכן ליועצת המשפטית של משרד התקשורת ברוריה מנדלסון, וביקשו ליידע את באי-כוח הערוץ על כל החלטה שתתקבל בנושא המשך שידוריו. עוד ביקשו בערוץ הקטארי לקבל זכות שימוע לפני כל החלטה. מאז שבו ופנו בערוץ פעמים נוספות ליועמ"ש בהרב-מיארה, כולל בשבוע שעבר, אולם בסופו של דבר אישרה הממשלה את סמכות השר קרעי להוציא צווים להגבלת שידורי "אל ג'זירה" בישראל בלא שניתנה לערוץ זכות הטיעון.

על פי חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, אין צורך להעניק זכות שימוע ואף לא ליידע את הערוץ שנגדו פועלת הממשלה. תחת זאת, החוק כולל חובה להביא את הצווים לאישור בית-משפט "בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות משעת כניסתה לתוקף", סעיף שנציגי הקואליציה ביקשו להסיר ואך בקושי נשמר בשל מאמצי הייעוץ המשפטי בוועדת הכנסת לביטחון לאומי.

לטענת "אל-ג'זירה", המניע למהלך נגדה הוא פוליטי ולא ביטחוני.

"בחינה ביקורתית של הוראת השעה מביאה למסקנה כי למרות שתכליתה המוצהרת של הוראת השעה הינה ביטחונית, מסתבר כי ניתן להסיק שהמגמה היא פוליטית", נטען בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים, "שכן, היה מצופה שהסמכות מכוח החוק – סיכון ממשי לביטחון המדינה – תוקנה בעיקר לשר הביטחון, אולם, משניתנה סמכות זו לשר התקשורת, ניתן להבין כי לא מדובר בשיקולים ביטחוניים, כי אם בשיקולים פוליטיים".

"אל-ג'זירה" וכתביה טוענים עוד כי החוק החדש נועד "מלכתחילה בכוונת מכוון" לסגור את שידוריה. בערוץ הקטארי מזכירים כי הם פועלים בישראל מאז 1996 ולטענתם חרטו על דגלם "מחויבות להשמעת מגוון דעות". בין היתר, כך מוזכר, מאז ה-7.10 העבירו בשידור חי את כל מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, השרים בני גנץ ובצלאל סמוטריץ' וראש המל"ל צחי הנגבי, וכן את מסיבות העיתונאים של דובר צה"ל דניאל הגרי. דבריהם, כך נטען, שובצו גם במהדורות החדשות השעתיות של הערוץ.

עוד נטען בעתירה כי מאז ה-7.10 הגישו ב"אל-ג'זירה" ארבע בקשות לראיונות עם ראש הממשלה נתניהו, דובר הממשלה, שר החוץ ודוברו, אולם לא זכו למענה. ב"אל-ג'זירה" מציינים כי מתחילת המלחמה לא קיבלו כל התראה או הערה מגורם ביטחוני כלשהו ביחס לשידוריהם וכי להבדיל מעשרות אמצעי תקשורת אחרים, "אל-ג'זירה" היא "הערוץ הערבי היחיד שרשום בישראל", שכל עיתונאיו מחזיקים בתעודת לע"מ ושרשום בתור תאגיד בישראל ומשלם מסים ואגרות כחוק.

"ייתכן והסיקור העיתונאי של העותרת אינו מניח את דעתו של הדרג הפוליטי השולט בממשלה, אולם, מתח זה התקיים לכל אורך שנות פעילותה של העותרת, שכן, הדרישה לסגירת התחנה והפסקת שידוריה עלתה פעמים רבות בעבר". במהלך המלחמה הנוכחית, מוסיפים בערוץ, התבטאויות מצד הדרג המדיני נגד "אל-ג'זירה" "גרמו לכך שהיא וכתביה, לרבות העותרים, יסומנו כאויבים ויסבלו מרדיפות שגלשו לא פעם אף לתקיפות פיזיות".

ה'פגיעה הוודאית' בביטחון המדינה לא התרחשה

העתירה של "אל-ג'זירה" מצטרפת לעתירת האגודה לזכויות האזרח, שהוגשה לבג"ץ לפני שבועות מספר וטרם נענתה בידי הממשלה. בדומה לעתירת האגודה לזכויות האזרח, גם בעתירה של הערוץ הקטארי טוענים למניעים זרים בקידום וחקיקת החוק.

"מעקב אחרי קבלת הוראת השעה והליך יישומה לגבי העותרת מעיד על 'ריצת אמוק' של דרג מדיני להשיג 'ניצחון' בדמות של סגירת ערוץ תקשורת עוין, כאשר הליך החקיקה נגוע במניעים ושיקולים זרים, לא כל שכן, הליך קבלת ההחלטה לסגור את הערוץ ולהפסיק את פעילותו, ללא איסוף עובדות יסוד ומתן זכות תגובה וזכות שימוע לערוץ, מהווה פעולה פסולה בעליל", נטען בעתירה.

לטענת הערוץ, החוק שעבר פוגע בחופש הביטוי, חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת וחופש העיסוק של כתביה.

"כמעט שבעה חודשים חלפו מאז תחילת המלחמה והעותרת משדרת 24 שעות ביממה בערבית ובאנגלית ומקיימת אתרי אינטרנט במגוון שפות ועושה שימוש פעיל ברשתות החברתיות ומסתבר כי ה'פגיעה הוודאית' בביטחון המדינה לא התרחשה עקב שידורי העותרת", נטען בעתירה.

"[...] אין זה סוד כי ערוצי התקשורת הישראלים אינם מדווחים על המתרחש בעזה וכי העותרת היא כלי התקשורת שמדווח הכי הרבה על הקורה שם. מכאן חשיבות המשך פעילותה של העותרת דווקא בתקופה כל כך רגישה שכן קיימת חשיבות עליונה לשיח חופשי ולעיתונאות שאינה מגויסת לספר סיפור אחיד".

ממילא, כך נטען בעתירה, שהוגשה בשם חברת אל-ג'זירה וכן בשם העיתונאים אליאס כראם, נג'ואן סמרי ופאטמה עומר ח'מאיסי, "גם אם נקבל את ההנחה ששידורי הערוץ פוגעים בביטחון המדינה, הרי שיישום החוק לא ימנע את הפגיעה, שכן 'אל-ג'זירה' תמשיך לשדר וצופיה ימשיכו לצפות בשידוריה באמצעים זמינים אחרים".

בג"ץ 3749/24