בית המשפט המחוזי הפך את החלטת השלום וחייב את ערוץ 14 לפצות מרצה בטכניון ולהסיר מאתר הערוץ דברי לשון הרע שפרסם עליו.
בחודש מאי 2023 פורסם באתר ערוץ 14 טקסט מאת אביטל פריד תחת הכותרת "אנטישמיות בחסות האקדמיה: מרצה בטכניון משווה בין הנאציזם לציונות הדתית". בכתבה, שהתבססה על תלונה של ארגון אם-תרצו, נטען כי פרופ' שלמה מורן "משתמש במשאבי הפקולטה לקידום אג'נדה פוליטית".
בין היתר נטען כי פרופ' מורן "תלה על דלת משרדו כתבות שבזות למסורת, מגדפות את ציבור הציונות הדתית ומשמיצות את ערכי היהדות" והשווה בין "התפתחות הציונות האמונית" להתפתחות הנאציזם בשנות ה-30, זאת "על ידי הפנייה למאמרים אקדמיים עם הכותרות 'ציוני אמוני רצחני' ו'יודו-גזענות'".
עוד נטען כי "מעיון באתרו הרשמי של הפרופ' באתר הפקולטה למדעי המחשב עולה כי דלת משרדו היא אינה המשאב הציבורי היחיד שהקדיש למען המטרה: באתר הוא מצטט ומפרסם קטעים מכתביו לצד חומרי לימוד הקורס, ואף מתגאה כי למרות האמון הדל בהם בזמן אמת, הכתבים נהפכו ל'נבואיים' במרוצת הזמן".
בעקבות הכתבה תבע מורן פיצוי בסך 140 אלף שקלים מהערוץ. לדבריו, הטענה כאילו הוא מצטט ומפרסם קטעים מכתביו כחלק מחומרי הלימוד בקורס שלו היא "שקר מפגיע ופוגעני". מורן הדגיש, באמצעות עו"ד איתן להמן, כי הוא אכן "אוחז מזה שנים בדעות מוצקות באשר לסכנה הנובעת מתפיסות לאומניות בחלקים מהציבור הדתי לאומי, אך אינו מערב כלל את הדברים בעיסוקו האקדמי".
בערוץ 14 טענו להגנתם, באמצעות עו"ד יגאל דנינו, כי "אין בכתבה ולו עובדה אחת שאינה הולמת את המציאות העובדתית". לפי הערוץ, מורן עירב את דעותיו הפוליטיות בעיסוקו האקדמי, בין היתר בכך שתלה על דלת משרדו מאמרים פוליטיים ופרסם מאמרים פוליטיים בדף הבית שלו באתר הפקולטה.
מוקדם יותר השנה דחתה השופטת אביגיל פריי את התביעה של פרופ' מורן.
"בסיס הטענה העובדתית לפיה התובע עושה שימוש במשאבי הטכניון לצורך הצגת דעותיו הפוליטיות עומד בקנה אחד עם המציאות", פסקה. אמנם, לא הוכח כי מורן משלב את מאמריו הפוליטיים בחומרי הלימוד שלו, ובערוץ 14 אף הודו שהדבר אינו נכון, אולם השופטת קבעה כי מדובר בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
"הטענה כי המאמרים היוו חלק מחומר הלימוד הינה פרשנות סבירה לאמור בכתבה", הוסיפה השופטת, "[...] אולם היא אינה מהווה סטייה הגורמת לפגיעה שונה מהותית במכלול הטענות שהובאו על ידי הנתבעת במסגרת הכתבה". לצד זאת קבעה השופטת כי בערוץ 14 לא הצליחו להוכיח שפעלו בתום לב, בין היתר משום שלא הוכח שפעלו באופן סביר לאמת את הדיווח טרם פרסומו.
מורן החליט לערער.
"אם עיקר הכתבה הוא התנהלות לא ראויה של המערער, כפרופסור אמריטוס, בעת שימושו במשאבי האוניברסיטה כדי לקדם את עמדותיו הפוליטיות, הרי טענה כל כך קיצונית, כאילו כתביו האידיאולוגיים נהפכו על ידו לחלק מחומרי לימוד הקורס אינה יכולה להיות 'טענת לוואי', אלא היא הופכת להיות עיקר הכתבה", טען בערעורו.
בערוץ 14 טענו מנגד, כי הכתבה לא עסקה במורן אלא בסיקור תלונת אם-תרצו, ועל כן יש לקבל את הפרשנות לפיה אין הבדל של ממש בין הטענה שפורסמה כי מאמרי הדעה היו חלק מחומרי הקורס לבין טענת התלונה של אם-תרצו כי המאמרים פורסמו בדף הבית יחד עם חומרי הקורס.
בסך הכל, טענו בערוץ 14, מדובר בהבדל של אות אחת. במקום המשפט "מפרסם קטעים מכתביו כחלק מחומרי לימוד הקורס" יש לקרוא כאילו נכתב "מפרסם קטעים מכתביו וחלק מחומרי לימוד הקורס".
השופט דרור ארד-אילון דחה הסבר זה וקיבל את הערעור.
"לעתים די באות אחת או במילה כדי להּפך את משמעותו של ביטוי", כתב השופט ארד-אילון.
"מעיתונאי ומכלי תקשורת המפרסמים דבר הנוגע לכבודו של אדם ולשמו הטוב נדרשת דרגת זהירות רבה, שמא בשל טעות או החלפת מילה מתאימה במילה שאינה מתאימה יפגעו פגיעה משמעותית בשם הטוב, פגיעה רבה מהדרוש לשם הצגת העניין שהם מבקשים לפרסם", הוסיף השופט בפסק הדין.
אשר לקביעת השלום כי מדובר בפרט לוואי, שופט המחוזי קבע קביעה הפוכה.
"יש יסוד מוצדק לאבחנה בין הצגת המערער כמי שמבטא את עמדותיו האידיאולוגיות והפוליטיות האמורות במקום העבודה גם תוך שימוש במשאבי הטכניון (כמו דלת משרדו ודף הבית שלו), לבין הצגתו כמי שמחייב סטודנטים ללמוד את מאמרי הדעה הללו כחלק מקורס הלימוד", כתב השופט ארד-אילון.
"ההיבט הראשון, עשוי להצדיק ביקורת ציבורית [...] מנגד, הכללת מאמרי דעה פוליטיים ואידיאולוגיים בחומר לימוד של קורס אקדמי (במדעי המחשב), מנוגדת בעליל לסטנדרט האקדמי. [...] ברי שטענה בדבר חריגה מסטנדרט אקדמי עלולה לפגוע באיש אקדמיה באופן שונה ונפרד מהפגיעה בו בכך שהוא מביע את דעותיו על דלת משרדו או בדף הבית ובכך משתמש במשאבי הטכניון".
השופט ארד-אילון הדגיש גם כי בניגוד לטענת ערוץ 14, הכתבה לא עסקה בעיקרה בתלונת אם-תרצו וכי בכל הקשור לערבוב בין מאמרי הדעה לחומר הלימוד, המידע הוצג בנפרד מסיקור התלונה. מכאן, שלא מדובר ב"פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".
לפיכך חויב ערוץ 14 לפצות את מורן ב-20 אלף שקלים, ולשלם לו הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים נוספים.
כמו כן חויב ערוץ 14 להסיר מהאתר שלו את המילים "מעיון באתרו הרשמי של הפרופ' באתר הפקולטה למדעי המחשב עולה כי דלת משרדו אינה המשאב הציבורי היחיד שהקדיש למען המטרה. באתר הוא מצטט ומפרסם קטעים מכתביו כחלק מחומרי הלימוד בקורס".
82480-05-26


