האגודה לזכויות האזרח פנתה אל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בועז יוסף, בדרישה כי ינחה את גורמי ביקורת הגבולות שלא לאסור כניסת עיתונאים זרים לישראל על סמך עמדותיהם.
בשבועות האחרונים, לקראת הבחירות לכנסת, מנעה ישראל כניסתם של חמישה עיתונאים זרים, כך לפי דיווחה של ליזה רוזובסקי ב"הארץ": פרנצ'סקה צ'יקרדי, כתבת האתר הספרדי elDiario; סילוואן מרקדיה, כתב העיתון הצרפתי L'Humanité; מרטינה סטנפוני, עיתונאית תחנת הרדיו האיטלקית Radio Popolare; סרנה בילנצ'רי, כתבת העיתון הגרמני Taz; סקונדר קרמאני, עיתונאי ערוץ 4 הבריטי (בהמשך בוטלה ההחלטה על מניעת כניסתו) וסופיה גודפרנד, חוקרת שמפרסמת מפרי עטה בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים.
במקרה של בלינצ'רי הצהיר משרד התפוצות כי אשרת הכניסה שלה בוטלה בשל העובדה שבמאמריה קראה להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים.
ביולי 2025 בוטלה הוויזה של אלסנדרו סטפנלי, עיתונאי איטלקי שעובד כפרלינס עם כלי תקשורת בינלאומיים. בהמשך קיבל תגובה סטפנלי מסמך רשמי מרשות האוכלוסין ולפיו נקבע כי הוא "עיתונאי המסקר בצורה חד צדדית" וכן כי "האשים את מדינת ישראל באפרטהייד ביו"ש".
רפ"ק שמואל אשכנזי, ראש מחלקת "תשאול לאומנית" של ימ"ר ש"י, קבע כי יש לשלול מסטפנלי את הכניסה לגדה המערבית משום שגם "פרסם כתבה על כך שבכפרים בדואים אין מיגוניות, אבל שם שתי תמונות של מיגוניות מאולתרות כמו שיש בהרבה מקומות כולל בסיסי צה"ל בלי לתת הסבר במה מדובר", וכן פרסם כתבה "המאשימה את ישראל בזיהום סביבתי בטול כרם".
סגניתו של רפ"ק אשכנזי, פקד קרן בן גל, מנתה פרסומים נוספים שהובילו אותה למסקנה כי יש למנוע את כניסתו של העיתונאי למדינת ישראל, כיוון שזו נועדה "לצורך הגעה לאזור יהודה ושומרון לחילופין עזה, וזאת, לצורך ביצוע תעמולה של דה לגיטימציה כנגד מדינת ישראל".
במכתב ששלח אתמול (25.10) עו"ד עודד פלר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, נטען כי מניעת כניסת עיתונאים זרים לישראל היא "תופעה הולכת ומתרחבת". לדבריו, "מצטייר חשש ממשי, שמניעת הכניסה מבוססת על ניסיון להימנע מסיקור 'בלתי אוהד' של מדיניות הממשלה".
לדברי האגודה, "החלטה מנהלית המבוססת על השקפותיו הפוליטיות של אדם – האמיתיות או המשוערות – או על החשש שמא יתבטא באופן בלתי אוהד כלפי הממשלה, משמעה הפלייה מטעמי דעה והשקפה. הפלייה שכזו היא שיקול זר בעת הפעלת הסמכות לפי חוק הכניסה לישראל".
מלבד הפגיעה בחופש הביטוי של העיתונאים, מזהירים באגודה, מניעת כניסת העיתונאים פוגעת גם בזכותו של הציבור בישראל לקבל מידע ולהיחשף לדעות מגוונות.
"דיכוי ביטוי אסור, ואין כל הוראה חוקית המסמיכה לפגוע בביטוי באמצעות איסור כניסה", קובעת האגודה. "אפילו היתה כזו – הרי שהרצון למנוע ביקורת או סיקור שלילי אינו תכלית ראויה במדינה דמוקרטית. ואפילו היתה זו תכלית ראויה, הרי שמניעת כניסה של עיתונאים אינה מידתית. היא אינה משרתת תכלית רציונלית, שכן ספק אם מניעת כניסה מצמצמת ביקורת. היא אינה האמצעי שפגיעתו פחותה, שכן אינה מבוססת על אפשרות למגבלות מצומצמות יותר, אך ורק במקרים שבהם יש ודאות קרובה לפגיעה בסדר הציבורי או בביטחון.
"ובאשר למבחן התועלת מול הנזק – התועלת היא ספקולטיבית בעוד הפגיעה בעיתונאי הזר, בכלי התקשורת שהוא פועל מטעמו, ובציבור הישראלי שמאבד גישה למקורות מידע מגוונים – ממשית. נשוב ונדגיש: אף על פי התבחינים, עמדה אנטי-ישראלית, פרו-פלסטינית או ביקורתית כלפי מדיניות הממשלה אינה, כשלעצמה, עילה למניעת כניסה, ויש לבחון את מידת ההשפעה והנזק של מי שעניינו נבחן לפני קבלת ההחלטה".
לפיכך מבקשת האגודה ממנכ"ל רשות האוכלוסין לפרסם נוהל פומבי לבחינת בקשות לאשרות כניסה של עיתונאים, "המבחין בין תוכן הסיקור, עמדותיו של העיתונאי וביקורתו – שאינם עילות למניעת כניסה – לבין עילות סטטוטוריות או סיכון ביטחוני מבוסס ראיות ממשיות".
בנוסף מבקשת האגודה לבחון בכל מקרה, שבו יש ראיות ממשיות לסיכון, חלופות פוגעניות פחות מאיסור כניסה ובכל מקרה לנמק כל החלטה בעניין סירוב כניסה בכתב.