הסרטון החדש של מפלגת הדמוקרטים, שמציג סצינה בה מצביע צעיר מתייעץ עם הצ'אט בקלפי, הוא אולי מצחיק ומשעשע אבל מעביר מסר מאוד בעייתי מבחינת השימוש בצ'אטבוטים לצורך גיבוש דעה וקבלת מידע על הצבעה בבחירות.
כוונת התשדיר היתה מן הסתם להשתמש בצ'אט כאמצעי הומוריסטי ולא להמליץ עליו כמקור לסיוע בהתלבטות במי לבחור, אבל לפי סקר עדכני של איגוד האינטרנט הישראלי רבע מהציבור בישראל שוקל להשתמש בצ'אטבוטים כדי לקבל את ההחלטה הגורלית הזאת. בפועל זה רעיון גרוע מאוד.
ברחבי העולם כבר יש לא מעט מומחים וגופי בחירות שקראו לציבור להימנע משימוש בצ'אטבוטים על מנת לגבש דעה או לקבל מידע עדכני וחיוני בכל הקשור לבחירות. מחקרים שונים ברחבי העולם הראו שגם לצ'אטים יש הטיות והם עשויים "להעדיף" מועמדים או מפלגות מסוימות, או להקצין עמדות של משתמשים על בסיס היסטוריית השיחות שלהם.
במקרים גרועים יותר הם עשויים לספק תשובות שגויות או משובשות מתוך "הזיות" או שיבושים של מודלי שפה (שלמעשה חוזים את התשובה הנכונה באופן סטטיסטי על בסיס אימון ולא כי הם מבינים את השאלה), או אפילו ליפול קורבן למבצעי השפעה של גורמים פוליטיים או זרים שמסוגלים לבצע "הרעלת נתונים" ולגרום למודלים שונים לפלוט תשובות מתומרנות - הרעלות שכבר ראינו שישראל מבצעת בעצמה ומנסים לבצע גם נגדה.
בישראל השימוש בצ'אטבוטים גבוה מאוד ביחס לעולם. בסקרי איגוד האינטרנט האחרונים 88% מדווחים על שימוש בצ'אט ג'יפיטי ו-73% בג'ימיני. חוויית השימוש בצ'אטים יוצרת דינמיקה של אינטימיות ואמון מוחלט בתשובות שהמכונה מספקת, מה שמוריד את רמת הספקנות והביקורתיות של המשתמש ומגדיל את הסיכון להטעיה. בנוסף, הנטייה של הצ'אטבוט לרצות את המשתמש מייצר אשלייה של מידע אמין ומבוסס, ללא קשר למציאות.
לכן ההמלצה החד-משמעית של מומחי איגוד האינטרנט הישראלי היא לא להשתמש בצ'אטבוטים לצורך גיבוש עמדה סופית על זהות המפלגה שתצביעו לה. לבחור פתק בקלפי זה לא כמו לבחור מתכון לעוגה, תכנית אימונים לריצה או אתר לטיול המשפחתי הבא. המחיר שנשלם על הטייה או מניפולציה במידע שאזרחים יקבלו בצ'אטים יכול להיות גדול מאוד, במיוחד במציאות הנוכחית בה התוצאות כל כך צמודות וגורליות.
מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות, דין לבנה, אמר דברים דומים בוועידת "ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, אך הם לא הדהדו מספיק ולמרבה הצער לא יצאה הנחיה מסודרת של הוועדה בנושא. חשוב לזכור שהיכולת לקבל מענה מפלטפורמות המידע והסושיאל הגדולות במקרה של דפוס שגוי או השפעה זדונית היא נמוכה ממילא. בוודאי במקרה של חברת OpenAI, שהנוכחות שלה בישראל אפסית.
כשמחפשים מידע על הליך הבחירות או על עמדות המפלגות, עדיף להשתמש באתרים והעמודים הרשמיים של ועדת הבחירות המרכזית ושל המפלגות עצמן. אם רוצים תשובות על שאלות ספקולטיביות כמו מי יישב עם מי ומה הסיכוי שתקום קואליציה מסוימת - עדיף לעשות תחקיר רשת ולקרוא פרשנים פוליטיים מקצועיים במקום להסתמך על תשובות מג'ונרטות ולא מספיק מבוססות של בוטים.
ומה ההמלצה אם בכל זאת החלטתם להתייעץ עם הבוט לגבי הבחירות? במדריך לבוחר של איגוד האינטרנט הישראלי, שכתבה מומחית אוריינות המידע ד"ר שקד דברן-זיון, יש כמה המלצות שכדאי להכיר.
1. נסחו את הבקשה בצורה ברורה ומפורטת. אל תסתפקו בשאלה כללית. הסבירו בדיוק איזה מידע אתם מחפשים, באיזה הקשר ומה חשוב לכם לדעת. כשמדובר במידע עובדתי, בקשו מהצ'אט להסתמך על מקורות רשמיים ומוסמכים, להציג אותם לצד התשובה ולהבהיר כאשר אין לו מקור אמין למידע. ככל שתגדירו בצורה מדויקת יותר מה אתם מבקשים ואילו מקורות אתם מצפים לראות, כך יהיה לכם קל יותר לבחון את התשובה שקיבלתם.
2. תמיד חשוב לבדוק את הבוט. גם פרומפט טוב והפניה למקורות אינם ערובה לתשובה אמינה. פתחו את המקורות שאליהם הצ'אט מפנה ובדקו שהם קיימים ואקטואליים, מי עומד מאחוריהם והאם מדובר במקור רשמי ואמין, והאם הם אכן תומכים בטענות שהוצגו. הצליבו את המידע עם מקורות מוסמכים נוספים שמצאתם בעצמכם בגישה אקטיבית וישירה.
3. צ'אט AI יכול לעזור לכם להתמצא במידע, אבל הוא לא תחליף למקורות עצמם. קראו, בדקו והצליבו – ואת העמדה והבחירה גבשו בעצמכם. אל תתנו לבינה המלאכותית לבחור במקומכם!
עידן רינג הוא מרצה וחוקר תקשורת. סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי