אמירתו של יו"ר מפלגת "הדמוקרטים", יאיר גולן, אצל מורן אזולאי ב-ynet, לפיה יש לסגור את ערוץ 14 כיוון שהוא ערוץ תעמולה ממשלתי, חוללה סערה ופתחה דיון בגבולות חופש הביטוי. רבים, לא רק בקרב תומכי הערוץ, יצאו באופן נחרץ נגד הרעיון של סגירת כלי תקשורת במדינה דמוקרטית.

זהו דיון חשוב ומבורך, שנחוץ במיוחד כדי להבין את המנגנון הערמומי של פלטפורמות כמו ערוץ 14. אבל לפני שצוללים למים העכורים האלה חשוב להגיד: אין שום צורך "לסגור את ערוץ 14". צריך פשוט לנהוג בו לפי החוקים והתקנות הקיימים, הוא ייסגר מעצמו.

אם מדינת ישראל הייתה אוכפת את החוק על ערוץ 14, הוא היה מפסיק להתקיים, זאת מכיוון שמדובר, בפשטות, בערוץ פורע חוק. אלא שהמדינה - אגב, גם בתקופת ממשלת השינוי - לא רק שלא אוכפת את החוק על ערוץ 14 אלא גם מעניקה לו הטבות מפליגות וחסרות תקדים.

אנחנו יודעים שמילים כמו "רגולציה" מטילות תרדמה באופן מיידי, לכן ננסה לצמצם את לידתו בחטא וחייו בפשע של ערוץ 14, הערוץ של בן האוליגרך יצחק מירילשוילי, לפסקה אחת:

ערוץ 14 פעל כמעט מן הרגע הראשון בניגוד לתנאי הרישיון שנתנה לו המדינה. במקום לפעול נגדו, ממשלות נתניהו, אותן שירת באופן יומיומי, יצרו עבורו סט חוקים חדש שאיפשר לו פוטנציאל רווחים של עשרות מיליוני שקלים בשנה שנמנע מהמתחרים, והסיר מעליו חובות חוקיות בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה. אם זה לא מספיק, הוא מקבל פרסום ממשלתי עודף בשווי מיליוני שקלים בשנה.

ולכן, אם פשוט ניישר את מגרש המשחקים, ערוץ 14 ייאלץ להתכווץ לגודלו האמיתי: משהו שבין ערוץ "טוב" לליכוד T.V. אחרי הכל, הכסף שמירילשוילי מוכן לזרוק עליו הוא שבריר ממה שערוץ טלוויזיה עולה באמת.

רה"מ בנימין נתניהו עם איל ההון מיכאל מירילשוילי (צילום: מארק ישראל סלם). במרכז: יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0))

רה"מ בנימין נתניהו עם איל ההון מיכאל מירילשוילי (צילום: מארק ישראל סלם). במרכז: יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

עד כאן ההסבר הפשוט, אבל זה יהיה ממש חבל אם נחמיץ את ההזדמנות ונעצור כאן. בגלל שערוץ 14 הוא לא סתם עוד סיפור של שחיתות ציבורית. ערוץ 14 הוא מכשיר מתוחכם ומסוכן שמאיים על שלום הציבור והמדינה, והוא ממש לא לבד. לא בישראל ולא בעולם.

כדי להתמודד עם התופעה של ערוץ 14, חייבים להבין אותה. כדי להבין את ערוץ 14 צריכים לדעת שיש כאן יצור חדש: לא עיתונות או כלי תקשורת, גם לא עיתונות רקובה או כלי תקשורת חולה. ערוץ 14 הוא התגלמות של "אנטי עיתונות".

מה זו אנטי-עיתונות

"אנטי עיתונות" הוא מושג שתבעה חוקרת התקשורת ד"ר איילה פנייבסקי (חברת הוועד המנהל של "העין השביעית"), בין היתר בספרה החדש, "The New Censorship". הוא מתייחס לכלי תקשורת שמשתמשים בפסאדה עיתונאית על מנת להפיץ שקרים, שנאה, תעמולה, תיאוריות קונספירציה, ולתקוף כלי תקשורת שמתעקשים לבצע עבודה עיתונאית.

בסדרה של דו"חות ציבוריים הגדירה "העין השביעית" מהו סיקור המאפיין "אנטי עיתונות", והדגימה כיצד הוא מתבטא בשידורי ערוץ 14 ומדוע אין להתייחס אליו כאל כלי תקשורת עיתונאי.

ערוץ 14 הוא כלי תעמולה פוליטי. הוא משרת באופן עקבי את נתניהו ונאמן לדף המסרים שלו, ללא תלות באידיאולוגיה כזו או אחרת. הערוץ מנהל יחסי גומלין עם ממשלות נתניהו, המעניקות לו הטבות עתק ויתרון עצום על פני כלי תקשורת אחרים.

ערוץ 14 הוא פלטפורמה למתקפות עקביות, הסתה מתמשכת וקמפיין דה-לגיטימציה לתקשורת ולעיתונות בישראל ולמוסדות המדינה: מערכת המשפט ואכיפת החוק, האקדמיה, מערכת הביטחון ועוד.

ערוץ 14 עושה את כל זאת באמצעות שימוש תדיר בחדשות כזב, מיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה, הסתה לאלימות, פשעי מלחמה וגזענות, עידוד להט"בופוביה, שנאת נשים ואנטי-חילוניות.

ערוץ 14 מעניק את השירותים הפוליטיים הללו בתחפושת של ערוץ חדשות הפועל לכאורה בתוך המסגרת של הנורמות והאתיקה העיתונאיות ומנצל את התחפושת של מערכת עיתונאית על מנת לבקש את ההגנות הקבועות בחוק ובפסיקה לעיתונאים.

תעמולה, הסתה ושקרים אחרים

המאפיינים המרכזיים, גם אם לא היחידים, של ערוץ 14 כפלטפורמה של "אנטי-עיתונות" הם ההתמסרות לתעמולה ממשלתית, להסתה נגד מוסדות המדינה והתקשורת החופשית, לחדשות כזב ולתיאוריות קונספירציה. הנה הרחבה קצרה:

ערוץ 14 הוא פלטפורמה להפצת תעמולה ממשלתית: הערוץ משמש בפועל כ"כלי להעברת מסרים" של שלטון נתניהו, כפי שהגדיר זאת השדרן הפופולרי ביותר בערוץ, ינון מגל. במקום דיווחים ופרשנויות עיתונאיות, צופי הערוץ מקבלים תעמולה ממשלתית בכסות עיתונאית.

כלי תקשורת יכול לאחוז בעמדה אידיאולוגית או פוליטית, זה לגיטימי לגמרי. מתי נחצה הקו מעיתונות עם נטייה אידיאולוגית או פוליטית לתעמולה? כשבכלי התקשורת משרתים את דף המסרים של פוליטיקאי גם כשהוא שקרי וגם כשהוא סותר את העמדות שקודמו רק לפני רגע; כשלא ניתן שום פתחון פה אמיתי לעמדות ומסרים אחרים; וכשכל זה נעשה תוך העמדת פנים של "עיתונות" ו"חדשות".

אחת הדוגמאות המובהקות לאופן בו ערוץ 14 משרת באופן אישי את נתניהו, בניגוד לעובדות הפשוטות וללא קשר ל"אידיאולוגיה" כזו או אחרת, היא קידום הנרטיב של רה"מ הנאשם לפיו מתנהל נגדו "מסע ציד" (או דיג, תלוי בעונה) במסגרתו מערכות אכיפת החוק והמשפט בישראל "תפרו לו תיקים", שכעת "קורסים", במטרה להדיח ראש ממשלה מכהן שנבחר בבחירות דמוקרטיות.

מפרוץ מלחמת השביעי באוקטובר התגייס ערוץ 14 לקמפיין ההתחמקות מאחריות למחדל של אותו ראש ממשלה מכהן. הערוץ העלה הילוך בדברור דף המסרים של נתניהו לפיו הוא לא אשם במחדל, אלא מערכת הביטחון, צה"ל, השב"כ, ה"סרבנים", ה"קפלניסטים", הפצ"רית, היועמ"שית, בית המשפט העליון, אהוד ברק, אהרן ברק, שמעון פרס ואולי אפילו בן-גוריון.

במהלך המלחמה, הערוץ התגייס גם לקמפיין הציני של נתניהו נגד משפחות החטופים, הגדיר אותם ואת מאבקם כפוליטי והפעיל נגדם את אותם ספינים ואותה רטוריקה רעילה שמוטחים במתנגדי ההפיכה המשטרית. כאשר נתניהו שינה ב-180 מעלות את עמדותיו בנושא בשל אילוצים פוליטיים, הערוץ התהפך בסיקורו בין לילה. תופעה שחזרה על עצמה לא אחת.

גם בימים אלו ניתן לראות את המסרים העדכניים של נתניהו מקודמים בערוץ בכסות של עיתונות: מהקמפיין לביטול משפטו הפלילי דרך הקמפיין נגד ועדת חקירה ממלכתית ועד לקמפיין הקורא שלא לציית לבית המשפט.

ערוץ 14 הוא פלטפורמה להפצת חדשות כזב, מניפולציות ותיאוריות קונספירציה: התפקיד הבסיסי ביותר של עיתונות הוא דיווח אמין של המציאות לציבור, היצמדות לעובדות וחתירה אחר האמת. בערוץ 14 לעומת זאת, בהיותו כלי תקשורת אנטי-עיתונאי, אין משמעות לאמת או למתרחש במציאות. הערוץ מדווח באופן עקבי שקרים ברי הפרכה, משדר מיסאינפורמציה ומפיץ תיאוריות קונספירציה.

ערוץ 14 מפרסם דיווחים כוזבים ושקריים, ומקדם תיאוריות קונספירציה שקריות כמו "בוגדים מבפנים". המאפיין הזה קשור קשר הדוק למאפיין הקודם: כאשר המציאות מתנגשת עם התעמולה הממשלתית ומאיימת עליה, חייבים לשקר, להטעות ולטוות תיאוריות קשר. למעשה, חלק ניכר מהתעמולה הממשלתית עצמה מורכבת מתיאוריות קונספירציה, מ"תפירת התיקים", דרך "מסע ציד" ועד ל"דיפ סטייט".

הפצת חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה מפוררת את תפיסת המציאות הקולקטיבית שלנו ופוגעת בלכידות החברתית. מדובר בנזק אדיר לחברה ולדמוקרטיה הישראלית.

ערוץ 14 הוא פלטפורמה להפצת שנאה, גזענות והסתה לאלימות: ערוץ 14 מוקדש להפצת מסרים מסיתים כלפי יריביו של נתניהו, משמאל ומימין, בזירה הפוליטית ובשדה האזרחי. אלו יכולים להיות מפגינים נגד הממשלה, ראשי אופוזיציה בהווה ולשעבר, היועצת המשפטית לממשלה, שופטים, עיתונאים, מורים, אקדמאים, וכל אדם, קבוצה או מוסד שסומנו כמאיימים על שלטון נתניהו.

עם פרוץ מלחמת אוקטובר החל גל בלתי פוסק של הסתה נגד ערבים ובכלל זה קריאה לביצוע פשעי מלחמה. התבטאויות מסוג זה נכללו בתלונה שהוגשה נגד ישראל לבית המשפט הבינלאומי בהאג, שערוץ 14 היה כלי התקשורת המצוטט ביותר בה.

בימים אלו מתנהלת בעצלתיים בדיקה משטרתית בעקבות תלונה שהגישו ארגונים אזרחיים בשל מאות התבטאויות של הערוץ ושל שדרניו שהסיתו לאלימות, גזענות ופשעי מלחמה.

ההסתה בערוץ 14 אינה נחלתם של הפלסטינים בלבד, אלא גם של מערכת המשפט, מערכת הביטחון, התקשורת החופשית ומתנגדי ממשלה. כך למשל הרמטכ"ל הנוכחי, אייל זמיר, והרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי, התלוננו בפני הערוץ והרשות השנייה בגין ההסתה וההכפשות של הערוץ כלפיהם.

דוגמה אקטואלית למאפיינים המסיתים של ערוץ 14 ניתן למצוא ב"סיקור" של "פרשת הפצ"רית". מדובר במקרה בוחן מייצג של האופן בו ערוץ 14, המשרת את רה"מ הנאשם נתניהו, התגייס לקמפיין הסתה נגד מערכות החוק, המשפט והתקשורת, שכלל מניפולציות, שקרים גמורים ותיאוריות קונספירציה.

אין קשר בין ביקורת עיתונאית לגיטימית וחיונית על מוסדות המדינה, לבין קריאות עקביות, חוזרות ונשנות, לגזענות ולאלימות, תוך תיוג אינדיבידואלים, קבוצות ומוסדות כבוגדים ומשתפי פעולה עם האויב. זו אינה ביקורת, זוהי הסתה.

ערוץ 14 הוא פלטפורמה למתקפה על התקשורת הישראלית: הערוץ מנהל מתקפה מתמשכת על מי שמזוהה כמתנגד לנתניהו או כמקור כוח וסמכות המאיים על שאיפת ריכוז הכוח המוחלט בידיו של נתניהו. מוקד מרכזי במתקפה זו, אולי החשוב מכולם עבור פלטפורמות של "אנטי עיתונות", היא התקשורת החופשית.

ערוץ 14 ושדרניו מנהלים קמפיין שנאה והסתה בלתי פוסק נגד התקשורת הישראלית, שאת עיתונאיה הם מכפישים ככמפיצי תרעלה ותבהלה, משתפי פעולה עם האויב ("אל ג'זירה 12") ובוגדים.

ערוץ 14 מקדם בעקביות פעולה ממשלתית נגד כלי תקשורת - כך למשל מקדם הערוץ את חיסול תאגיד השידור הציבורי, החרמת עיתון "הארץ" סגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל; ונגד עיתונאים ספציפיים - כמו למשל אמנון אבמרמוביץ' וגיא פלג, עיתונאי חדשות 12.

הסכנה של ערוץ 14

"אנטי עיתונות" אינה סתם פלטפורמה של תעמולה והסתה. פלטפורמות של "אנטי עיתונות", שערוץ 14 הוא לא ההתגלמות היחידה שלהן בישראל, מבוססות על התחזות ותעתוע.

המתקפה, התעמולה, ההסתה והשקרים, נוצרים ומופצים בכסות של פרסומים עיתונאיים, על ידי עיתונאים ומתוך מערכת עיתונאית, על כל סממניה הויזואליים והרטוריים - מהחליפות של מגישות החדשות ועד לתפאורת האולפן. אולם, בניגוד לטענות השגויות והמטעות, לא מדובר בעיתונות פוליטית, מפלגתית או אידיאולוגית, עיתונות ימנית או מסורתית.

מדובר ב"ערוץ חדשות" המשדר חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה מופרעות כעובדות אובייקטיביות, ש"כתביו" מדקלמים את דף המסרים של נתניהו ומתווכים לצופים את המציאות דרך פריזמת האינטרסים של פוליטיקאי בודד.

"כלי תקשורת" שמקדיש את עצמו, כחלק מקמפיין פוליטי, למתקפה על כלי תקשורת אמיתיים ועיתונאים המבצעים את עבודתם ומעזים לבקר את השלטון. "כלי תקשורת" ש"עיתונאיו" משתמשים בפרקטיקות אנטי-עיתונאיות בעליל כמו הסתה לאלימות ולגזענות.

מסיבות אלו, ערוץ 14 אינו זכאי ליוקרה ולחסינות של כלי תקשורת עיתונאי. ערוץ 14 אינו זכאי להגנת חופש הביטוי שדמוקרטיות ליברליות מעניקות לכלי תקשורת עיתונאי. חופש הביטוי אינו ערך מוחלט, והוא לא נועד להגן על שקרים, תעמולה, הסתה ושיח שנאה וגזענות.

לפלטפורמה המתחזה לערוץ חדשות השפעה הרסנית על החברה. מי שצורך את תכניה מקבל תמונה מעוותת ושקרית של המציאות ומגבש עמדות ודעות מוטות ואלימות. הסכנה שמהווה כלי תעמולה פוליטית המפיץ שקרים והסתה, היא כפולה בזמן שהוא משרת מנהיג סמכותני המנסה לשנות את שיטת המשטר ולרכז את כל הכוח השלטוני בידיו.

מדינת ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. ערוץ 14 חותר באופן עקבי תחת ערכי הדמוקרטיה והליברליזם. סכנה זו חמורה עוד יותר השנה משום שאנחנו בשנת בחירות. ההמלצה של יאיר גולן "לסגור את ערוץ 14" היא כללית וסתמית מדי. לכשתתחלף הממשלה יש למלא אותה בתוכן:

לחזור ולהחיל על ערוץ 14 את המגבלות הרגולטוריות החלות על כל ערוץ ברודקאסט, שהמחוקק קבע על מנת לשמור על חופש העיתונות, לעודד יצירה מקורית, למנוע ריכוזיות ועוד.

להתחיל לאכוף על ערוץ 14 את התקנות והחוקים שחלים עליו כבר כעת, החל מתנאי הרישיון שלו וכלה בחוקים האוסרים על הסתה, גזענות ותמיכה בטרור.

ולא פחות חשוב: מדינת ישראל חייבת רפורמה באסדרת התקשורת שתתמודד עם עלייתן של פלטפורמות תעמולה מסוגו של ערוץ 14. כדי לעשות זאת, החברה הישראלית - האקדמיה, התקשורת וארגוני החברה האזרחית - חייבת לעדכן את התפיסות שלה ביחס לחופש ביטוי ועיתונות.

לא יתכן שהציבור הליברלי בישראל, בוודאי שלא מנהיגיו, יגיבו באופן פבלובי, אוטומטי ועיוור לתחינה לטפל באיום הקיומי שמהווה "אנטי-עיתונות" למדינה ולדמוקרטיה.

*  *  *