עובדה: "מה שנכון וקיים במציאות; ממשות; אמת; נתון נטול פרשנות הניתן לאימות".

עמדה: "השקפת עולם או דעה המתארת את נקודת המבט של אדם או קבוצה בנושא מסוים, המלווה לרוב במטען רגשי והתנהגותי".

*  *  *

בעידן מכונות הרעל, הקרב על האמת קשה ומסובך מאי-פעם. התוכנית ה"תיעודית" ששודרה לאחרונה (1.9) בערוץ 14, ערוץ ההסתה והתעמולה המשרת את נתניהו, הוא דוגמה מצוינת, ומחליאה, לאופן  בו התועמלנים המודרניים פועלים.

השדרנים, איתמר פליישמן ויותם זמרי, מקדמים את אחת מתיאוריות הקונספירציה השקריות המסוכנות ביותר שהצמיח היקום הביביסטי אחרי טבח ה-7.10, אולם הם עושים זאת לא רק באמצעות קידום שקרים אלא בטכניקה של טשטוש האמת.

המטרה: לא רק לקדם את הקונספירציה המפלגת והמסיתה, אלא להכתים בבגידה את כל מי שאינו שותף לאמונה במנהיגותו של נתניהו.

ההבדל בין עובדה לעמדה עומד בבסיסה של העיתונות, אבן הפינה של הדמוקרטיה הליברלית. ללא הסכמה על בסיס משותף של עובדות ואבחנה ברורה בין אמת לשקר, לא ניתן לקיים בחירות הוגנות, וגם לא לכידות חברתית, מדע משגשג, מינהל תקין או שיח חופשי.

האוקיינוס הכאוטי של הרשתות החברתיות משמש את מכונות הרעל על מנת להפיץ חדשות כזב ושקרים בוטים. בערוצי תעמולה כמו ערוץ 14 ניתן להשתמש באופן מתוחכם יותר: לא רק להפיץ שקרים, אלא לטשטש את ההבדל בין אמת לשקר.

קונספירציית "הבוגדים מבפנים" של זמרי ופליישמן, ערוץ 14, 1.9.25 (צילום מסך)

קונספירציית "הבוגדים מבפנים" של זמרי ופליישמן, ערוץ 14, 1.9.25 (צילום מסך)

ככל שהגבול בין עובדה לעמדה מיטשטש ונעלם, ועובדות הופכות לעמדות והאמת לנרטיב, לתועמלנים קל יותר לכפור בעובדות או להמציא עובדות משלהן, "עובדות אלטרנטיביות".

התוכנית "בגידה" של זמרי ופליישמן היא דוגמה מושלמת למהלך תודעתי כזה. הבגידה שבכותרת התוכנית היא קונספירציית "בוגדים מבפנים". עלילה שקרית שהחלה להיות מופצת ע"י פעילי רשת ביביסטים כבר ביום הטבח ב-7.10 ומופצת מאז באגרסיביות, בין היתר ע"י יאיר נתניהו, בנו של רה"מ הנאשם.

העלילה, לפיה מתקפת חמאס היא למעשה יוזמה ישראלית, מאפשרת לתועמלנים לשבץ בתפקיד ה"בוגדים" את הישראלים שמחו על ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו. הקסם האפל של התיאוריה נעוץ בכך שהיא עונה על צרכים פסיכולוגיים בסיסיים שנוצרו בעקבות טראומת מתקפת הפתע של חמאס: החיפוש האנושי כל-כך אחר הסבר הרמטי לתופעה חידתית והצורך להימנע מתחושות של השפלה ומבוכה.

האמונה לפיה בוגדים מבפנים הם מי ש"פתחו את השערים" ו"הרדימו את הכוחות", יכולה לרכך את ההלם והפחד שיצרה ההתקפה, לשקם את תחושת הגאווה (של הישראלים "האמיתיים") ולהציע את אותו הסבר הרמטי ופשוט - הגם שהוא כמובן שקרי לחלוטין.

קונספירציית "הבוגדים מבפנים" של זמרי ופליישמן, ערוץ 14, 1.9.25 (צילום מסך)

קונספירציית "הבוגדים מבפנים" של זמרי ופליישמן, ערוץ 14, 1.9.25 (צילום מסך)

פליישמן וזמרי משתמשים כמובן בתירוץ הקבוע של קונספירטורים ותועמלנים: "רק שאלתי שאלה". אותו תירוץ ששימש גם את המפיצים המקוריים של עלילת הדם. הטריק הרטורי הזה משמש מפיצי קונספירציות גם בבית המשפט, למשל: עידו שיפוני ושי גולדשטיין (טיפ: זה לא עוזר).

אלא שהתועמלנים של ערוץ 14 לא הסתפקו בכך, והשתמשו במוטציה של אותו תירוץ: "ציבור גדול מאמין שהייתה בגידה אז חייבים לדבר על זה". מדובר כמובן במניפולציה. ישנה קהילה גדולה שמאמינה שהעולם הוא שטוח, אז מה? (אגב, זה לא מקרה שבערוץ 14 מצאו מקום לקדם גם את הקונספירציה ההזויה הזו).

אבל מעבר לכך, האמירה הזו של שדרני ערוץ 14 נועדה לטשטש את ההבדל בין אמונה לעובדה. העובדה היא שהעולם אינו שטוח ושלא היתה "בגידה" מעורבת במתקפת חמאס. אין סיבה לחשוב כך מלכתחילה, אין שום בדל ראיה שתומך בכך ועשרות תחקירים צבאיים ועיתונאיים סיפקו הסברים מפורטים לאופן בו המתקפה תוכננה ויצאה אל הפועל.

יצחק מירילשוילי (צילום: רונן גולדמן, רישיון CC BY-SA 3.0)

יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רישיון CC BY-SA 3.0)

עצם השימוש שתועמלני ערוץ 14 עושים בתירוץ בסגנון: "איך קרה שכל כך הרבה אנשים מאמינים בקונספירציה הזו?", על מנת לעסוק באותה קונספירציה, נועד לטשטש את האמת. כך גם מי שהמניפולציה שקופה עבורו, מוצא עצמו לכוד במציאות האלטרנטיבית של זמרי ופליישמן, מציאות של"אמונות" ו"עובדות" יש בה אותו המשקל.

והמניפולציה אכן שקופה למדי. המומחים שפליישמן וזמרי עולים אליהם לרגל על כדי לשמוע את דעתם המלומדת בעניין, כוללים לצד לשעברים למיניהם ופסיכולוג פליט ריאליטי, גם את אותם משפיעני רשת שהפיצו את הקונספירציה. המסר המרחף מעל הוא האמת המרה של תקופתנו: לא משנה אם היה או לא היה, העובדות מיותרות, הכל עניין של דיוק המסר ועוצמת הפצתו.

אבל לערוץ 14 הייתה מטרה נוספת. פליישמן וזמרי רצו להרחיב ולהעמיק את קונספירציית "בוגדים מבפנים" באופן שייתר לגמרי את העיסוק בשאלה אם מדובר באמת או שקר. טשטוש האמת נועד להעביר אותנו מממלכת העובדות לממלכת האמונות. שם ניתן לצקת את העובדות האלטרנטיביות כבסיס למגדל של אמונות ודעות, מבלי שלאמיתותן תהיה חשיבות או משמעות.

בפתח התוכנית עומדים זמרי ופליישמן ומצהירים שהם אינם מאמינים בתיאוריית ה"בוגדים מבפנים". בסיום התוכנית הם חוזרים על עמדתם בעניין, אך מוסיפים טוויסט קטן שחיכה שם מההתחלה - יש בוגדים מבפנים, אבל לא מדובר ביחידים מתוך צמרת הצבא או המחאה. הבוגדים מבפנים הם השמאלנים, באשר הם.

כל מי שהטיף או קידם את המילה "שלום", אשמים בכל מה שהוביל ל-7 באוקטובר, מוסרים לנו התועמלנים של ערוץ 14. לא משנה אם מדובר במי ששיתפו פעולה עם חמאס (קונספירציה שאנחנו לא מאמינים בה כמובן) או במי שאוחזים בעמדות אידיאולוגיות או פוליטיות שאיננו מסכימים איתן - אלו הם הבוגדים האמיתיים.

רה"מ והנאשם נתניהו מפיץ את תיאוריית הקונספירציה "בוגדים מבפנים", בנוגע לחקירת הקשר הקטארי בלשכתו ע"י השב"כ, 22.3.25 (צילום מסך)

רה"מ והנאשם נתניהו מפיץ את תיאוריית הקונספירציה "בוגדים מבפנים", בנוגע לחקירת הקשר הקטארי בלשכתו ע"י השב"כ, 22.3.25 (צילום מסך)

הטוויסט הקטן הוא גדול מאוד. בממלכת הדעות, אפשר לטעון שהתנהלות של ציבור כזה או אחר פוגעת במדינה. יש מי שיצביע על כך שהמחאה נגד ההפיכה המשטרית החלישה את ההרתעה הישראלית ויש מי שידגיש כי ההחלטה לצאת להפיכה משטרית היא זו שהחלישה את החברה הישראלית עצמה. יש מי שיטען שעבודה של יועצי ראש הממשלה עבור מדינה תומכת טרור היא מעשה חתרני ומסוכן לשלומה של המדינה ויש מי שיטען שמדובר בהתנהלות מקובלת ובלתי נמנעת.

אבל בממלכת העובדות אין מקום לשני פנים: או שהיו אנשים בצה"ל ששיתפו פעולה עם חמאס, או שלא. או שהיו אנשים בלשכת ראש הממשלה ששיתפו פעולה עם קטאר, או שלא. והעובדות הן שלא היו אנשים בצה"ל ששיתפו פעולה עם חמאס. שכן היו אנשים בלשכת נתניהו ששיתפו פעולה עם קטאר.

בערוץ 14, ובחלקים אחרים של מכונת הרעל, מקדישים מאמץ כביר על מנת לגרום לנו לשכוח את העובדות האלו, ואת העובדה הפשוטה מכולן: ישנן בעולם עובדות, וישנה אמת.