מערך התעמולה המשרת את ממשלת נתניהו מורכב מאוסף אקלקטי של דוברים ותועמלנים, פעילים פוליטיים, פעילי רשת, אנשי תקשורת וכלי תקשורת שלמים. חלקם פועלים בשכר וחלקם בהתנדבות, מניעים אותם אינטרסים שונים, וקשה להצביע על המקור המרכזי המזין אותם, אולם פעם אחר פעם ניתן להבחין באופן בו דף המסרים מופץ, לפעמים באופן כמעט סימולטני, בחלקיה השונים של "מכונת הרעל".
המסך המכסה את פעולת המכונה הופך שקוף יותר במיוחד בתקופה של עדכוני גרסה של דף המסרים. דוגמה לכך ניתן לראות ביממה האחרונה, בעקבות חזרת החטופים מרצועת עזה וסיום המלחמה. בחלקים השונים והלא קשורים לכאורה של המערך, ניתן היה לשמוע ולקרוא את אותו המסר: דמם של משפחות החטופים מותר.
"לא דיברנו על משפחות החטופים, לא משנה מה אמרו, לא משנה את מי תקפו", אמר אתמול (14.10) אחד הפאנליסטים בערוץ 14, אולם "ברגע שהחטופים חזרו [...] האירוע הזה נגמר". הפאנליסט, יותם זמרי, דיבר בתוכנית "הפטריוטים", תוכנית הדגל של ערוץ 14, אבן הראשה במערך התעמולה הנתניהואי, שבמסווה של "ערוץ חדשות" משדר דרך קבע הסתה ותעמולה ממשלתית.
רה"מ בנימין נתניהו עם איל ההון מיכאל מירילשוילי (צילום: מארק ישראל סלם). במרכז: יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
בניגוד לדבריו של הפאנליסט, בערוץ 14, שבבעלות משפחת מירילשוילי, פעלו בנחישות נגד משפחות החטופים. הם תקפו את מי שתמך בעסקה לשחרור החטופים, הנהיגו סלקציה בסיקור מאבק משפחות החטופים, התעלמו מעצרות ואירועים שערכו וטירגטו את בני משפחות החטופים עצמם. גם בכותרות ה"מהדורות" בערוץ התעלמו ככל האפשר מסוגיית החטופים. "היחס בערוץ 14 לחטופים הוא מטונף, מגביר שנאה ושוטף את המוח", העידה בעבר סיון כהן, שהנחתה עצרות של משפחות החטופים.
אתמול, מיד בהמשך לדבריו של הפאנליסט זמרי, ביקש המנחה ינון מגל (מי שהסביר בשנה שעברה כי: "הם משרתים של האליטה, האליטה צועקת חטופים חטופים, והם מסתדרים עם הסיפור הזה") להקרין על המסך דברים שאמר יהודה כהן, אביו של החטוף נמרוד כהן, שדרש מנתניהו לשאת באחריות על המחדל החמור בתולדות מדינת ישראל שקרה במשמרתו ומתח עליו ביקורת חריפה. "לך תנוח תהיה בבית", הגיב מגל לאחר שקטע את דבריו של האב, "אם אתה פעיל פוליטי נתייחס אליך כמו אל פעיל פוליטי".
לא מדובר בגחמה של מגל, כפי שאפשר לצפות ממי שהגדיר עצמו "כלי להעברת מסרים" של נתניהו. את אותו המסר ניתן היה למצוא אתמול חוזר שוב ושוב במכונה. המילים והסגנון השתנו מדובר לדובר, אולם קווי המתאר נותרו זהים: משפחות החטופים כפויות טובה, הן צריכות "ללכת הביתה" ולשתוק. אם ידברו - יחטפו.
ערוץ "מלוכדים News", בניהולו של איש התקשורת החרדי אבי רבינא, מפיץ תעמולה פרטית של חברי כנסת ושרים בליכוד תמורת תשלום, אולם משמש גם כצינור לדף המסרים הכללי ומצטיין בסגנון ארסי ומלא שטנה. אתמול התפרסם בערוץ כי בני משפחות חטופים ש"ממשיכים בשיח הפוליטי הופכים להיות פעילים פוליטיים לכל דבר וענין. [...] קחו בחשבון חברים - אתם הופכים לפעילים פוליטיים מלא מלא - זה היחס שתקבלו".
היום כבר פורסם שם כי יהודה כהן ועינב צנגאוקר הם "אנשים חוצפנים וכפויי טובה שמישהו צריך לעשות לזה סוף" ו"צריך להעמיד אותם", הם "ייזכרו לדראון עולם כמי שפגעו בביטחון המדינה ובחיילי צה"ל". כיצד צריך לעשות ל"זה" - כלומר, העובדה ששני הורי החטופים מתבטאים באופן פומבי - סוף? ומה הכוונה כי "צריך להעמיד אותם"? ובכן, כולנו יודעים מהו העונש הנדרש למי שפגע בביטחון המדינה.
אבי רבינא, צילום מסך מערוץ הכנסת
מוטי קסטל, אחד הנלעגים בשדרני ערוץ 14, צייץ על "כפיות הטובה והשנאה התהומית של חלק ממשפחות החטופים", אותה כינה "דוחה וזועקת לשמים" ו"מוכיחה כי אין גבול לתהומות השפל" אליהם יגיעו. זמרי, אותו פאנליסט ששרק במשרוקית הכלבים בתוכנית "הפטריוטים", צייץ בתגובה לפרסום של כאן 11 על כך שהחטוף תמיר נמרודי נהרג מאש צה"ל, כי "המאבק החדש" של משפחות החטופים הוא "לנקות את חמאס ולהאשים את לוחמי צה"ל כדי להכניס לביבי".
כרגיל אצל מכונת הרעל, המציאות עצמה לא חשובה. זמרי לא מערער על כך שההחלטה להמשיך במהלך הצבאי הביאה למותו של החטוף. מה שחשוב מבחינת מכונת הרעל אינן העובדות, אלא השאלה האם הן משרתות את הנרטיב או לא.
גם שמעון ריקלין, שדרן אחר בערוץ 14, הכריז בתוכניתו שעינב צנגאוקר היא "אדם פוליטי" ושככזו יראה אותה מעכשיו. וכמובן, אצל מגל עצמו, ערוץ הטלגרם הפופולרי של השדרן יצא במתקפה על משפחות החטופים, במספר פוסטים בהם כונו "אלימים", "בוטים" ו"חסרי עקבות" (כך במקור), "כפויי טובה" המחזיקים ב"פוזיציה פוליטית קטנונית". מגל תקף במיוחד את עינב צנגאוקר, מושא מרכזי להסתה של השוליים הרעילים ביותר של מכונת הרעל, בשל הזיהוי הפוליטי שלה כאשת ימין.
מעבר לקווי המתאר הדומים המעידים על כך שמדובר במסר משתכפל ממקור מרכזי, ישנו מאפיין נוסף החורז את התכנים השונים: כרגיל אצל מכונת הרעל, ההאשמות שהיא מפנה כלפי מושאי התקיפה שלה הן תמיד שיקוף של פעולותיה שלה עצמה.
אצל מכונת הרעל הכל תמיד פוליטי, במובן המיידי והמצומצם ביותר. הנאמנות למנהיג אינה הערך העליון, אלא הערך היחיד. כך גם מה שמניע את משפחות החטופים אינו דאגה לגורל יקיריהם ולעתיד המדינה אלא מזימה להפיל את נתניהו, "ראש ממשלה מכהן".
מתוקף הערבות ההדדית והאחדות הישראלית, משפחות שכולות ומשפחות חטופים מחזיקות בנכסים מוניטיניים המעניקים לדבריהם משנה עוצמה. לכן מתגייסת נגדם מכונת הרעל. ובסופו של דבר, המסר הוא תמיד אותו מסר: אין שום דבר קדוש. אין שום דבר שלא נפרק, כדי להגן על המשך שלטונו של נתניהו.