"אני רק רוצה לומר לך שראיתי סקר שנעשה אתמול, בו 70% מהציבור תומכים בעסקה" אמר ינון מגל, מגיש תוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. יו"ר עוצמה-יהודית הגיע להתארח בתוכנית ששודרה ביום רביעי ה-15 בינואר, בישורת האחרונה של המאבקים הפוליטיים בקואליציה סביב העסקה לשחרור החטופים.

אם אינכם נמנים על צופי ערוץ 14, האמירה של מגל נשמעת לכם ודאי טריוויאלית. התמיכה הציבורית בעסקת לשחרור החטופים נותרה עקבית בכל הסקרים שנערכו מאז תחילת המלחמה. אולם עבור מי שמכיר אפילו מעט את תכני הערוץ, האמירה של מגל היתה לא רק חדשה, היא היתה שערורייתית ממש. כמו לשמוע פתאום מנחה בערוץ אל-אקצא של חמאס מדקלם את "התקווה".

מאז החלה המלחמה, בערוץ 14, ובאופן מיוחד בפאנל תוכנית הדגל שלו, "הפטריוטים", מביעים התנגדות נחרצת לעסקה לשחרור החטופים. בערוץ תקפו את מי שתמך בעסקה, הנהיגו סלקציה בסיקור מאבק משפחות החטופים, התעלמו מעצרות ואירועים שערכו וטירגטו את בני משפחות החטופים עצמם. גם בכותרות המהדורות בערוץ בוחרים להתעלם ככל האפשר מסוגיית החטופים. "היחס בערוץ 14 לחטופים הוא מטונף, מגביר שנאה ושוטף את המוח", העידה בעבר סיון כהן, שהנחתה עצרות של משפחות החטופים. 

טל מאיר, מנחת "ישראל הבוקר", סיכמה זאת בפשטות במאי 2024, באחד מרגעי המפתח של טרפוד העסקה על-ידי נתניהו:  "רוב התקשורת כיום מדברת על כך שצריך 'עסקה עכשיו' למעט כאן, באולפן ערוץ 14". "כולם יודעים שמערכת הביטחון לוחצת על עסקה לשחרור החטופים, וכל הזמן צריך לשאול אותה למה? למה? מה לא רוצים לנצח?", הציע הפאנליסט יוני שטבון באוגוסט 2024 וינון מגל הסביר: "הם משרתים של האליטה, האליטה צועקת חטופים חטופים, והם מסתדרים עם הסיפור הזה".

כוכבי הערוץ גם מגייסים את חשבונות המדיה החברתית הפופולרית שלהם לצורך ההתנגדות לעסקה. כך למשל מגל, שבינואר 2025 גילה פתאום שישנו רוב מוחץ בעד העסקה, פרסם ביוני 2024 בחשבון הטוויטר שלו כי "רוב גדול בציבור היהודי סבור שרק לחץ צבאי יביא לשחרור חטופים (סקר INSS)".

ההתנגדות לעסקת חטופים היתה כה בוטה, עד שבערוץ לא היססו להשוות את התומכים בה למשתפי פעולה עם החמאס. כך למשל, בספטמבר 2024, עת הלחץ הציבורי לעסקת חטופים הגיע לשיא אחרי רצח שישה מהחטופים על-ידי חמאס, תקף מגל את שר הביטחון דאז, יואב גלנט: "הכי פוגע בביטחון: שר הביטחון שרוצה לשנות החלטת קבינט כי חמאס רצח חטופים. מה חמאס אמור להבין מזה?? האיש שאיים בתחילת המלחמה על חמאס במוות או כניעה נכנע לחמאס. מביך, עצוב ומסוכן".

אבל אז, כמעט בין רגע, הכל השתנה.

ערוץ 14 והיפוכו

לפני כשבועיים, ב-9 בינואר, עלה ינון מגל על הבימה באירוע לציון שלוש שנים לערוץ 14 (מאז שינה את שמו מערוץ 20). במקום כובע "ניצחון מוחלט" על ראשו, הופיעה על דש החליפה שלו הסיכה הצהובה של מטה משפחות החטופים. לראשונה מתחילת המלחמה.

מגל, שהיה מודע לכך שמדובר בצעד הגובל בחילול הקודש, סיפק הסבר: "באופן חריג שמתי את סיכת החטופים בעקבות בקשתה של שורדת השבי ספיר כהן, שהתראיינה אתמול בתוכנית 'הפטריוטים'", אמר לקהל בבנייני האומה בירושלים, "הדילמות עליהן סיפרה הן דילמות של שואה. מה שהם עוברים אצל הנאצים זה נורא".

האם פתאום, אחרי שנה וחודשיים, היכתה במגיש הכוכב של ערוץ 14 ההכרה כי החטופים והחטופות עוברים "דבר נורא"? בהמשך, כשמגל החל לענוד את הסיכה גם בשידורי "הפטריוטים", התברר כי לא מדובר במחווה חריגה אלא בשינוי מגמה. לא רק באקססוריז של עובדי הערוץ כמובן: השינוי היה בתכנים, בקו ובמסגור. החטופים החלו להופיע בכותרות המהדורות בערוץ וה"כתבים" וה"פרשנים" בתוכניות השונות שינו את עורם. העמדה הנוקשה והחד-משמעית של הערוץ - התהפכה על ראשה.

כך בפברואר 2024, מגישת "ישראל הבוקר", טל מאיר, קבעה בנחרצות, כי עסקה עם חמאס לשחרור החטופים, היא "עסקה מופקרת": "החשש שאם נלך על עסקה מופקרת נוספת, לא נתמודד עם מאתיים חטופים אלא עם אלף חטופים, שייחטפו מתוך המיטות שלהם".

בינואר 2025 מאיר נשמעה אחרת. הפוך. לדבריה, כריתת עסקה עם החמאס אינה הפקרות אלא ביטוי מוחץ לניצחון מוחלט: "כשמדברים על ניצחון מוחלט בסופו של דבר זה אומר שהם מתחננים. הם מתחננים להחזיר לנו את החטופים. רק תפסיקו, רק תפסיקו. זה ניצחון מוחלט מבחינתנו".

יקי אדמקר, פאנליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים", היה אף הוא חד-משמעי בנוגע לעסקה לשחרור חטופים. באוגוסט 2024 קבע כי "זו לא עסקה להשבת החטופים, זו עסקה להפקרת חטופים אחרים". בינואר 2025 הוא שינה את דעתו ב-180 מעלות: "בסופו של דבר העסקה הזאת היא גרועה, אבל היא נכונה". ומה עם "החטופים האחרים", הדמיוניים, שיופקרו? שיסתדרו. "אני לא חושב שלכל אחד צריכה להיות דעה האם הוא בעד או נגד", פסק אדמקר.

פרק מכוער במיוחד בקמפיין של ערוץ 14 נגד עסקה להחזרת החטופים היו המתקפות הבוטות על בני משפחות החטופים ומי שהתגייסו למאבקם על חיי יקיריהם. גם כאן נרשמה אותה מידה של ציניות וצביעות.

בינואר 2025, המגישה טל מאיר התרגשה עד עמקי נשמתה מתגובות של אלמונים בטוויטר שהתייחסו בזלזול לאמירה של מירב ברגר, אמה של החטופה אגם ברגר. "אנשים באמת שפלים, אין דרך אחרת לתאר אותם", הזדעזעה מאיר, "כתבו דברים בלתי נתפסים, איך אומרים דבר כזה לאמא של חטופה?? איך אנשים מעיזים לכתוב את זה במקלדות שלהם?? איך הם מעיזים להראות את הפרצוף שלהם בחברה הישראלית עם אמירות כאלה על אמא של חטופה שלא ישנה כבר 477 ימים??".

זעזוע דומה לא נרשם בערוץ 14 באינספור המתקפות שאנשי הערוץ - לא צייצנים אלמוניים - אמרו בקולם, באופן גלוי, ברשתות החברתיות ומעל המסך. כך למשל, על קצה המזלג, בדיוק שנה לפני ההתבטאות המזועזעת של מאיר, בינואר 2024, תמיר מורג, שדרן בערוץ 14, קבע כי בקרב המפגינים בעד החזרת החטופים יש מי ש"רוצים לראות את ביבי הולך הביתה עכשיו, אפילו יותר משהם רוצים לראות את החטופים חוזרים הביתה עכשיו", הפאנליסט המתפכח אלדד יניב כינה אותם "תנועת הדיכאוניסטים" ושי גולדשטיין, מגיש ומתפכח, כתב על גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת (עוד לפני שנודע כי נרצחה): "תירו בי מצידי אבל פשוט נמאס לי ממנו. כן הוא בן דודה של חטופה אבל בכל זאת נמאס לי ממנו. זכותי".

הפליק-פלאק הציני נמשך עוד ועוד. רק ב-7 בינואר הזהירו בערוץ 14 כי חתימה על עסקת חטופים פירושה כי קורבנות הלחימה היו לשווא. בכותרות המהדורה המרכזית של הערוץ אמר נועם אמיר, המוגדר "פרשן צבאי" בערוץ, כי ישנם קשיים במשא ומתן על עסקה בגלל ביקורת של קצינים בשטח על כוונת ישראל להתגמש מול חמאס בסוגיית חזרת אזרחים עזתים לצפון הרצועה. אמיר הציג ציטוטים של מפקדי צה"ל ברצועה המתלוננים כביכול ואומרים: "לא נלחמנו לחינם", כלומר למען עסקה מופקרת שתאפס את ההישגים הצבאיים, וקרא "להקשיב למפקדים בשטח".

כמה ימים אחר-כך, ב-15.1, התברר כי בערוץ סבורים שההיפך הוא הנכון. איתמר פליישמן, פנאליסט ומגיש ב"פטריוטים", קבע כי גם לאחר חתימה על עסקה: "אף אחד לא מת שם לשווא, אנשים שהלכו לשם הלכו למשימה הכי גדולה שאפשר לקחת על עצמך וזה להגן על עם ישראל, על מדינת ישראל ועל הקיום של העם היהודי. וזה לא משנה אם העסקה תיחתם אם היא טובה או לא טובה, הם גיבורי ישראל שמתו על המטרה הנעלה ביותר וככה הם ייזכרו לעד".

או למשל, בנובמבר 2024, הסביר אמיר בתוכנית "ישראל הבוקר", כי הסכם לשחרור החטופים הוא למעשה כניעה לטרור. "ראשי מערכת הביטחון חזרו אמש לדרג המדיני עם עוד הסכם כניעה לשחרור חטופים במקום להציג תוכניות אופרטיביות ומודיעין איך לשחרר חטופים", נזף עובד הערוץ בצמרת מערכת הביטחון.

לעומת זאת, בינואר 2025, הכניעה לטרור הפכה להחלטה מחויבת המציאות, אקט מנהיגותי מהמדרגה הראשונה. מדובר בכלל ב"סוג ההחלטות שהן החלטות בן גוריוניסטיות", הסביר אמיר אביבי, יו"ר תנועת הימין הקיצוני "הביטחוניסטים" ופאנליסט קבוע בתוכניות הערוץ.

בן-גוריון, כמובן, יש רק אחד: נתניהו. "החלטות במציאות מורכבת מאוד שצריך להסתכל על המערכה השלמה, יש רק בן אדם אחד שרואה את התמונה השלמה במדינת ישראל, מדבר עם נשיא ארה"ב, רואה את המשמעות עם איראן, הסכמי שלום אזוריים, ריבונות, כל מה שצריך לעשות במעלה הדרך וזה כנראה יקרה בשנה-שנתיים הקרובות, זה ראש הממשלה ואני מאוד מקווה שהוא באמת מבין את זה בדרך הנכונה". סיכם הפאנליסט.

כשנתניהו משנה את דעתו

מגל, הכוכב של ערוץ 14, טען שהראיון שלו עם שורדת השבי ספיר כהן כה השפיע עליו שהוא החליט להתחיל לענוד את סיכת החטופים. אבל מדוע החליט להזמין אותה לתוכנית מלכתחילה? מה עוד קרה באותם ימים משני תודעה? דונלד טראמפ, אחרי שנבחר בבחירות לנשיאות ארה"ב, החל להפעיל לחץ כבד על רה"מ נתניהו, הכוכב האמיתי של ערוץ 14, לחתום על העסקה שהצליח לטרפד במשך יותר משנה.

"הגיהנום יפרוץ אם החטופים האלה לא יחזרו עד שאכנס לתפקיד, כל הגיהנום יתפרץ במזרח התיכון", איים טראמפ ב-7 בינואר. "זו לא הייתה אזהרה לחמאס. זו הייתה אזהרה לביבי", הסביר סטיב באנון, לשעבר האסטרטג הראשי של טראמפ.

ב"וול סטריט ג'ורנל" חשפו כי סטיב וויטקוף, השליח שמינה טראמפ, הבהיר לנתניהו כי "דברים צריכים להיעשות" ("הנשיא היה ידיד גדול של ישראל, ועכשיו הגיע הזמן להיות חבר בחזרה"), וב"ניו יורק טיימס" התפרסם מועד הפגישה בה אילץ את נתניהו לשלוח את הנציגים הישראלים לחתום על העסקה. נתניהו הכחיש, אבל טראמפ עצמו מיהר להתרברב בכך ברשת החברתית שבבעלותו.

וכך, כמעט בן לילה, נאלצו השופרות להפוך את עורם ולהגן על עסקת חטופים. "עכשיו, תבין. אנחנו כל הזמן מדברים על הציר הרציונלי, והציר הרגשי. בסוף, זה איפשהו באמצע", הסביר משה כהן אליה ב"פטריוטים", "ואני חושב שנקודת האיזון של העסקה הזו, זה בדיוק האמצע הנכון. אין מה לעשות, אתה לא יכול להיות רק רציונלי ואתה לא יכול להיות רק רגשי, אתה חייב לאזן בין השניים".

אלא שהעסקה עליה חתמה ישראל היתה אותה עסקה, פחות או יותר, אותה ניסח ממשל ביידן כבר בפברואר 2024. "נקודת האיזון" היתה אותה נקודה בזמן שנתניהו השתמש בתירוצים שונים ומשונים, מכיבוש רפיח ועד הנוכחות בציר פילדפי, על מנת לסכל את העסקה.

יקי אדמקר, פאנליסט נוסף בתוכנית, כבר מודה כי מדובר באותה עסקה: "בחודש מאי, כשהייתה את העסקה הזאת או עסקה דומה על השולחן, הם אמרו: נתניהו, תקדם את העסקה, תאשר אותה בכל מחיר, עכשיו, לא משנה מה. הבחירה הזאת במקרה הזה, וזאת מנהיגות, היא בחירה בין שתי ברירות רעות מאוד. וכנראה, כשאנחנו מדברים פה בימים האחרונים על המנהיגות של נתניהו, כנראה שכשהוא מכיר את התמונה המלאה, והוא מכיר את הערבויות שהאמריקאים נתנו לנו". מה השתנה? נתניהו הוא התגלמותה של ה"מנהיגות" ולכן ההחלטה שלו לקדם את העסקה שדחה עד כה, היא החלטה נכונה.

פאנליסטית שלישית ב"פטריוטים", יערה זרד, המגישה תוכנית בערוץ, כבר אמרה את הדברים ביתר פשטות: מה שהשתנה הוא דבר אחד בלבד - עמדתו של נתניהו. עמדה שלפיה אנשי הערוץ מתיישרים באופן אוטומטי. או במילותיה שלה: "אני סומכת על ראש הממשלה נתניהו. אם היה יושב לפיד ומביא את אותה עסקה, לא הייתי סומכת עליו".

ערוץ תעמולה

ב-15 בינואר, היום בו הודיע טראמפ על החתימה על העסקה, הוזמן השר איתמר בן-גביר לאולפן "הפטריוטים". ארבעה ימים אחר-כך הוזמן גם השר בצלאל סמוטריץ'. בן-גביר וסמוטריץ', ראשי שתיים מהסיעות בקואליציה, היו שני המתנגדים העיקריים לעסקה מאז החלה המלחמה. בעוד נתניהו סיפק הסברים מתחלפים מדוע הוא נמנע מלקדם את המשא ומתן כל אימת שחמאס מתגמש, כולם ידעו שהסיבה האמיתית היא אחת: שלמות הקואליציה. יומיים לפני ההופעה ב"הפטריוטים", הודה בכך בן-גביר בפה מלא: "בכוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע את ההסכם עד כה"

על פניו, ניתן היה לחשוב כי הזמנת מתנגדי עסקת החטופים לאולפן "הפטריוטים" מטרתה לתת קול להתנגדות לעסקה, קול אותו קידמו בערוץ במהלך כל השנה החולפת. בפועל, מדובר היה באמבוש. מתנגדי העסקה הוזמנו לאולפן כדי שמגל וחברי הפאנל יוכלו להוכיח אותם על טעותם, לדבר על ליבם ובהמשך - לביישם מול צופי התוכנית ו"הבייס" - במטרה לסייע לנתניהו בציפוף השורות.

"להיות מנהיג הולך לשני הכיוונים", גער מגל בבן-גביר, "הוא גם צריך לדעת לבוא ולהגיד שצריך להחזיר את החטופים, וצריך לעשות הכל להחזיר את הנשים האלה הביתה, שהן עוברות שם שואה במרתפים האלה". כעת, כשטראמפ לא מותיר ברירה וכשלקואליציה נוספו ארבע האצבעות של חברי הימין-הממלכתי, התפנה מקום בליבם של אנשי הערוץ לשואה שהנשים האלה עוברות, שם, במרתפים האלה.

ואם לבן-גביר עדיין לא היה ברור, פרסם ינון מגל בחשבון הטוויטר שלו: "אני תומך בהחלטת ראש הממשלה ובשיקול דעתו. נתניהו הוכיח במלחמה שליבו וראשו במקום הנכון, שהוא מבין היטב את המציאות, את מה מטרות המלחמה ואיך להשיג אותן! מצופה גם מהמתנגדים לעסקה לא לשבור את הכלים ולא להחליש את המחנה. עוד נכונות לנו שעות קשות ומבחנים משמעותיים. מנהיג (גם של מפלגה קטנה) צריך לראות את התמונה הרחבה, לדעת לקבל החלטות קשות ולא לסבול מקיבעון של סיסמאות בחירות".

למעשה, חודשים לפני שבן-גביר אמר בקול את מה שעד אז אמרו בשקט, ניסח זאת ינון מגל בבוטות אופיינית: "לא תהיה עסקה, כי אם תהיה עסקה לא תהיה ממשלה". מגל אמר את הדברים בשיחה עם אלי ושירה אלבג, הוריה של החטופה לירי אלבג. כשהם סיפרו על כך לעיתונאים, איים מגל לתבוע וטען כי מדובר בשקר, אלא שהוא עצמו פלט אישור לדברים בקולו בתוכנית הרדיו שלו.

בסדרת הדו"חות הציבוריים שפורסמו ב"העין השביעית" הובאו מאות דוגמאות למאפיינים השונים המוכיחים מדוע ערוץ 14 אינו כלי תקשורת מן השורה, ובוודאי שלא ערוץ חדשות עיתונאי. אחד מהם הוא הדבקות העקבית בהפצת תעמולה וההיצמדות לדף המסרים של נתניהו והליכוד - ללא קשר לאידיאולוגיה כזו או אחרת.

ה"אידיאולוגיה" שנזנחה על-ידי העורכים בערוץ, ששינו את הקו המוצהר של השידורים; אוסף הדוגמאות מכמיר הלב של הקביעות ההפוכות בתכלית של אנשי הערוץ נגד עסקת חטופים ובעדה (כשהדבר נוח לנתניהו); הלוליינות הרטורית חסרת הבושה של פאנליסטים ומגישים על מנת להצדיק את היפוך המגמה; וההודאה של אחרים כי מדובר, פשוט, ביישור קו אוטומטי לצידו של נתניהו - כל אלה הם הוכחה נוספת להיותו של ערוץ 14 ערוץ פרופוגנדה. גם כשהדבר בא על חשבון שואה שעוברות נשים במרתפים.