עוד טפח מהחקירה שהובילה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לכתב אישום פלילי נחשף היום במשפט המו"לים.

חומר חדש שהוצג בידי הפרקליטות, "לפנים משורת הדין ובהמשך להערת בית המשפט על הצורך לייתר מחלוקות", כפי שהקפידה להעיר התובעת עו"ד יהודית תירוש, מעלה כי בסוף ספטמבר 2017 חוקרי רשות ניירות ערך ביקשו להרחיב את החקירה שניהלו על אודות המתרחש בחברת בזק אחרי שגילו קשר לראש הממשלה נתניהו, אך בפרקליטות התנגדו.

באותו שלב נחקרה ברשות ניירות ערך הפרשה המכונה פרשת בזק, במסגרתה התברר כי מנכ"ל משרד התקשורת שלמה (מומו) פילבר, לשעבר מנהל הקמפיין של נתניהו, פעל באופן נכלולי כדי לסייע לתאגיד בזק של שאול ואיריס אלוביץ'.

בשלב מסוים בחקירה נחשף כי היו לפילבר גם קשרים ישירים לאתר "וואלה" של בני הזוג אלוביץ'. כך, התגלה לחוקרים כי נתניהו העביר לפילבר מעטפה ובה ניתוח לפיו מאמרי הדעה באתר "וואלה" ביקורתיים כלפי נתניהו, וכי פילבר פעל בהמלצת דובר ראש הממשלה ניר חפץ והעביר ליועצו של אלוביץ' אלי קמיר הודעות בדבר הצורך לסכל את מינויו של יואב גולן לעורך ב"וואלה".

מעבר לכך ריחפה כל העת מעל החקירה כתבת התחקיר שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" באוקטובר 2015 ובה נטען כי בין נתניהו לאלוביץ' התקיימו יחסי תן קח מושחתים בדמות התערבות בסיקור תמורת הטבות רגולטוריות.

היום (5.5) נחשף כי בסוף ספטמבר 2017 כתב פרקליט המדינה שי ניצן ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המכתב הבא:

שלום ליועץ,

ראה המסמך שכתבה אלי פרק' מיסוי וכלכלה המצ"ב בנוגע למכתב של רשות ני"ע שביקשה להרחיב את חקירת פילבר [...] כפי שתראה, עמדת מיסוי וכלכלה, שתואמה גם עמי, הינה כי אכן יש מקום לחקירת פילבר עצמו בנושא מניעיו להיטיב עם בזק בהקשרים שעלו מחומרי חקירה שנתפסו, אך אין מקום לפתיחת חקירה נגד ראה"מ ואח' בחשדות רחבים יותר שהעלתה רשות ני"ע. כעולה מסוף המסמך, לאחר שהרשות ראתה עמדתנו, היא למעשה חזרה בה מבקשתה הרחבה והיא מסתפקת בבקשה מצומצמת שלה מסכימה הפרקליטות.

לקראת הישיבה מחר אני מעביר המסמכים הללו לעיונך.

תודה,
שי

במכתב של רשות ני"ע, כך נחשף בפרפרזה שנמסרה לסנגורים והוצגה בבית המשפט, נכתב על אודות "ממצאים ראייתיים שעלו מתוך חקירת בזק, שעיקרם כ-10 בקשות מגורמים הנחשבים מקורבים לרוה"מ המועברות לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל וואלה, לקבל סיקור אוהד לרוה"מ ואשתו וכ-6 מקרים בהם פועל ישועה לשינוי תוכן באתר כשחלקם בהנחיית אלוביץ'". המקרים הללו, כך התברר במהלך הדיון, הם המקרים שמוזכרים בכתבה של וייץ משנת 2015.

"בנוסף", כך נכתב בהמשך הפרפרזה, "עלו ממצאים הקשורים לקשר בין פילבר לאלוביץ' בכל הנוגע למידע ביחס לכמות הכתבות השליליות בוואלה כלפי רוה"מ, וכן ראיות המצביעות על מעורבותו של פילבר בניסיון להשפיע על מינוי בוואלה".

מיד בהמשך נכתב כי "לשיטת הפרקליטות בשלב זה, אין בסיס ראייתי מספק להרחבת החקירה בעבירת שוחד כנגד מעורבים נוספים בהם רוה"מ ואחרים. הפרקליטות סבורה כי יש מקום להרחיב ולחקור את פילבר במסגרת החקירה המתנהלת נגדו, בכל הנוגע לעמדה שנקט ביחס לאי קבלת עיתונאי למערכת וואלה, וכן בנוגע ל[...] שנשלחה לו אודות כמות הכתבות השליליות בוואלה בנוגע לרוה"מ".

אמנם המסמכים החדשים מעלים כי הפרקליטות דווקא לא היתה להוטה לחקור את ראש הממשלה נתניהו, בניגוד נחרץ לתזת ההגנה המרכזית, אך עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה, ראה במכתב של פרקליט המדינה ניצן ליועץ מנדלבליט, ובעיקר בפרפרזה על עמדת רשות ני"ע באותה תקופה, חיזוק לקונספירציית "תפירת התיקים" לפיה גורמי החקירה ביקשו להפליל את ראש הממשלה נתניהו וכי החקירות של הפרשות האחרות נועדו לאתר ראיות כדי להגיש כתב אישום נגד נתניהו.

לפי עו"ד חדד, מאחר שנראה כי ברשות ני"ע הסתמכו על המידע שהוזכר בכתבה של וייץ כדי לטעון שיש להרחיב את החקירה ולהחשיד גם את נתניהו, הרי שלא פילבר היה הנחקר האמיתי בפרשת בזק אלא דווקא ראש הממשלה.

חן נהורן, לשעבר מנהל יחידת החקירות ברשות ניירות ערך, טען כי הקישור שמבצע עו"ד חדד חוטא לאמת. לדבריו, בין מועד הפקת החומרים הנוגעים לכתבת וייץ ביולי 2017 ועד למועד כתיבת המכתב שמזכיר אותם חלפו כחודשיים במהלכם התנהלה חקירה אינטנסיבית על המניע האפשרי של פילבר לפעול לטובת בזק, וחקירה זו העלתה ממצאים נוספים.

לפי נהורן, שהעיד היום בפעם השלישית והאחרונה, החקירה שינתה פניה רק כשהגיע מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה לחדר החקירות ומסר לחוקרים את מכשיר הטלפון שלו ובו מאות ואלפי הודעות עם בני הזוג אלוביץ' על הסיקור באתר "וואלה", בהן כאלה שקושרות ישירות בין הטבות רגולטוריות לבין השפעה על הסיקור לפי האינטרסים של ראש הממשלה.

מבחינת עו"ד חדד, עצם העובדה שברשות ני"ע היו חשדות כלפי נתניהו עוד לפני חקירת ישועה מהווה חריגה מהדין, שכן בשלב זה לא ניתן אישור של היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה.

השופט משה בר-עם הקשה על התובעת תירוש. "יש פה התייחסות לחשדות רחבים יותר, שגברתי מסכימה שמתייחסים לראש הממשלה, שהעלתה רשות ני"ע ולאחר מכן חזרה בה", אמר השופט בר-עם לעו"ד תירוש. "בשלב המוקדם יותר החשדות הרחבים יותר נחקרו מבלי שניתן אישור? אולי לא צריך אישור?".

"הם לא נחקרו", השיבה עו"ד תירוש. "חומרי החקירה מצויים בחומר שהועבר להגנה".

"ואלה נאספו בקשר למה?", התעניינה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

"אני לא מעידה", השיבה עו"ד תירוש.

אולם בהמשך שבה והסבירה עו"ד תירוש כי החומרים שנאספו עלו מתוך חקירת בזק, כולל התקשורת עם אלי קמיר על מינוי יואב גולן. "זה לא קשור בכלל לבזק- ני"ע אבל זה התגלה", אמרה. "דברים יכולים להתגלות אגב חקירה".

עו"ד חדד לא השתכנע, והביע לאורך החקירה זעם על כך שהחקירה התבצעה ללא אישור יועמ"ש וללא בקשת צו הרחבה.

מופרך מיסודו

רוב הדיון היום הוקדש להשלמת החקירה הנגדית של העד נהורן בידי עו"ד ז'ק חן, פרקליטם של בני הזוג אלוביץ'.

עו"ד חן המשיך בקו שטוען לחקירה ממוקדת בראש הממשלה תוך התעלמות מראיות לקשרים של מנכ"ל "וואלה" עם פוליטיקאים ואנשי עסקים אחרים.

"באופן כללי החקירה לא היתה על קשרי פוליטיקאים תקשורת", שב והסביר נהורן. "החקירה היתה על מערכת יחסים בין רגולטור, גוף שלטוני, גורם שלטוני, לבין בעל חברות, במקרה הזה חברת בזק". ואכן, נתניהו, בניגוד לכל אדם אחר בישראל, היה באותה העת שר התקשורת, האחראי הישיר לרגולציה על בזק.

לדברי נהורן, החוקרים "לא חיפשו אינטרסים של פוליטיקאים אחרים" ומנגד נתקלו בראיות שמהן עלה כי בני הזוג אלוביץ' התייחסו לאינטרסים שלהם מול נתניהו באופן "שאני לא מכיר שהיה לנו לגבי גורמים שלטוניים אחרים".

בהמשך חקירתו הודה נהורן כי לו היה מודע ליחסים של מנכ"ל "וואלה" ישועה עם פוליטיקאים ואנשי עסקים אחרים היה מנחה לחקור לגביהם, ולו כדי לעמת את ישועה עם גרסתו המקורית לפיה כמעט כל ההתערבות מצדו בתוכן האתר נועדה לשרת את נתניהו.

עו"ד חן שאל את נהורן באופן ממוקד על חלקו של ישועה בקידום חתימת נתניהו על עסקת יד 2, עסקה שהניבה לישועה בונוס של 15 מיליון שקלים. הסנגור תהה מדוע ישועה לא נחשד בעבירה ולא נחקר באזהרה לאור התנהלותו בפרשה זו. נהורן השיב כי ההחלטה על כך התקבלה על ידי הפרקליטות, בדרגים הגבוהים ביותר, וכי הוא לא נחשף לנימוקים.

בהמשך היום הודה נהורן כי מסמכים מסוימים שהוצגו לו, ואשר היו בזמן אמת בידי החוקרים, היו צריכים לשמש אותם כבר אז לצורך החקירה. לדבריו, אין לו הסבר מדוע הם לא הוצגו לנחקרים. "טעות", אמר באחת ההזדמנויות.

"איך קורות כל הטעויות האלה, תחת אחריותך, יש לך הסבר?", שאל עו"ד חן.

"לא", השיב נהורן, "מעבר לזה שטעויות קורות. יש פה מאות אלפי מסמכים, אני מניח שהיו פה ושם פספוסים".

"פה ושם?", שאל עו"ד חן כלא מאמין.

"כן", התעקש נהורן, "אל מול כמות המסמכים".

"הפרופוזיציה שלי", הכריז עו"ד חן, "היא שכל המסמכים האלה סותרים את התזה החקירתית שלכם [ומשום כך לא הוצגו לנחקרים, א"פ]. זו התזה שלי, רוצה להגיב?".

"זה מופרך מיסודו", השיב נהורן.

מסעות דיג

כמו בימי חקירה קודמים של נהורן, וכמו בימי החקירה של עשרות עדים אחרים, גם החקירה היום התנהלה כשלא תמיד ברור מדוע השאלות של הסנגורים מופנות אל העד. גם היום השופטים אפשרו לסנגורים להמשיך בקווי חקירה לא רלוונטיים לכאורה, רק כדי לא להתעמת איתם.

בשלב מסוים בחקירה היום, כשעו"ד חן הציג לנהורן שאלות על פרשת פוזננסקי-כץ, פירט הסנגור לגבי היחסים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין עו"ד ערן שחם-שביט ואמר: "בעקבות ההחלטה הלא חוקית והשערורייתית הזו לבחור בשופטת הזו, ערן שחם-שביט הוטלה עליו המשימה להתקשר אליה בטלפון הסלולרי, והיא הסכימה כי הפנייה החמיאה, כך היא מסבירה. היועץ המשפטי מבקש, מה היא תגיד לא? וגם כאן בבקשה הזו...".

"מה הקשר אליו בכל זה?", קטעה השופטת פרידמן-פלדמן את עו"ד חן.

"הוא אחראי על שחם-שביט", הסביר הסנגור.

"אני לא אחראי על שחם-שביט", העיר העד נהורן.

עו"ד חן התלונן כי כל עד מטיל את האחריות בדבר האירועים בחקירות על עד אחר. הזוטרים על הבכירים, הבכירים על הפרקליטות, וכן הלאה.

"אבל שאלת אותו", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן, "הוא אומר שהוא לא קשור". ואכן, כבר בפתח פרק החקירה של עו"ד חן על פרשת פוזננסקי-כץ הבהיר נהורן כי אין לו כל קשר לעניין.

"זה ממש חבילה עוברת כבודכם!", זעם עו"ד חן. "זכותי לברר בחקירה נגדית מי קשור. מה לעשות, זה הלקוחות שלי שמדממים שמונה שנים כבר כתוצאה מזרעי הפורענות! אני מבין שזה לא נעים לשאול איש רשות...".

"לא קשור נעים לא נעים", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן, "השאלה מה זה נותן?".

"בוודאי שזה נותן!", התעקש עו"ד חן.

"חבל על הזמן", ויתרה השופטת, "תמשיך".

עו"ד חן שאף אוויר, שתק שתיקה ארוכה, ופצח מחדש בשאלות החקירה הנגדית שהכין.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.01MB)