"תיק 4000", תיק השוחד של בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', מתפרש על פני שתי חזיתות: החזית של בזק ו"וואלה", שהוחזקו בידי האלוביצ'ים בתקופה שבה עוסק כתב האישום, והחזית של נתניהו – משרד התקשורת, שבראשו עמד במקביל לכהונתו כראש ממשלת ישראל. בשנה שעברה התייצבו באולם משפט המו"לים עובדי "וואלה" לשעבר, ובראשם המנכ"ל אילן ישועה, ותיארו כיצד גויס אתר החדשות למען האינטרסים של נתניהו, וכיצד ההתגייסות הזאת הועברה להילוך גבוה ברגע קריטי מבחינתו: מערכת הבחירות של 2015.

בהמשך עלו להעיד כמה מהיחצנים שעבדו עם נתניהו באופן צמוד בתקופת "תיק 4000": עד המדינה ניר חפץ והעדים בועז סטמבלר ושי חייק, שתיארו כיצד מימשו את הדרישות והצרכים של נתניהו במגעים עם בכירי "וואלה".

בחזית השנייה, החזית של משרד התקשורת, השלים אותם איש אמון אחר של נתניהו: שלמה פילבר, מנכ"ל המשרד, שנחקר כחשוד בפרשה וחתם על הסכם עד מדינה. בכתב האישום מתואר כיצד השחית פילבר את המשרד הממשלתי בשליחות נתניהו, וכיצד ופעל נגד המדיניות שקידם הדרג המקצועי ופגע באינטרס הציבורי הרחב כדי להיטיב עם חברת בזק של האלוביצ'ים.

פילבר, שעלה על דוכן העדים בתחילת השנה, הצטייר כעד בלתי אמין ומסר גרסה בעייתית בכמה מסוגיות המפתח, שלא תמיד תאמה את העדות שבגינה הוצע לו להפוך לעד מדינה. המנכ"ל לשעבר אמנם אישר רבות מהעובדות שמתוארות בכתב האישום, אבל טען בלהט – יש שיאמרו בעזות מצח – שהוא פעל ממניעים מקצועיים בלבד ובניסיון להיטיב עם הציבור הישראלי, ואף הצליח בכך. כדי לקעקע את התזה הזאת, שמשותפת לפילבר ולנאשמים, זימנה הפרקליטות שורה של עדים שאיישו את הדרג המקצועי במשרד התקשורת והשקיפו מקרוב ובזמן אמת על פעולותיו של המנכ"ל לשעבר פילבר.

הראשון בסדרת העדים העכשווית של "תיק 4000" התייצב השבוע בבית-המשפט המחוזי בירושלים. עדי קופלוביץ' היה עד לפני כשנה מנהל המחקר והרגולציה באגף הכלכלה של משרד התקשורת. בתחילת השבוע, בחקירתו הראשית, סיפר קופלוביץ' שההתגייסות של פילבר למען בזק היתה כה בוטה, שהוא הבחין בה גם בלי שידע על המגעים הסודיים בין הצדדים – הרבה לפני פרוץ החקירה. בכך סייעה עדותו לבסס את טענת הפרקליטות, שלפיה היחס של פילבר לבזק היה חריג, ולא דמה ליחס שהעניק לגופי תקשורת אחרים.

עדי קופלוביץ', לשעבר מנהל מחקר ורגולציה באגף הכלכלה של משרד התקשורת, לפני עדותו במשפט המו"לים. 21.11.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

העד עדי קופלוביץ' בפתח עדותו במשפט המו"לים, השבוע (צילום: אוליבייה פיטוסי)

שלשום (23.11), עם פתיחת חקירתו הנגדית של קופלוביץ', סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ' ניסה להוכיח שבעצם לא מדובר ביחסים חריגים אלא בתורת ניהול לגיטימית שהנהיג פילבר, שהתבססה על "מדיניות דלת פתוחה" כלפי כלל חברות התקשורת שבאו במגע עם המשרד הממשלתי.

קופלוביץ' לא עִרער על עצם קיומה של המדיניות. כמנכ"ל, פילבר העניק נגישות עמוקה לכמה ממושאי הפיקוח שלו – ולא רק לנציגי בזק. פילבר נפגש עם נציגי החברות מחוץ למשרד התקשורת, לעתים קרובות בלי לעדכן בכך את כפיפיו, התכתב איתם באופן אינטנסיבי בווטסאפ, קיבל מהם בקשות וטיפל בהן. על-פי התזה שהציג הסנגור, עו"ד ז'ק חן, פילבר פשוט שִחזר עם בזק את מערכת היחסים שהיתה לו עם החברות המתחרות – אבל הן והבעלים שלהן, מסיבה שבה לא נקב, לא נחקרו.

העד עדי קופלוביץ', שהקפיד להתבטא בזהירות ובדקדקנות, דחה את התזה. הוא אמנם מצא טעם לפגם בהתכתבויות שקיים פילבר עם מנהלות בכירות בחברת הכבלים Hot – אך הזכיר שבמקרה של בזק פילבר לא רק התכתב וקיים פגישות בלתי מתועדות, אלא גם הדליף שלל מסמכים פנימיים. ההדלפות סייעו לבזק לעצב את התנאים הרגולטוריים שחלו על החברה ולעכב רפורמות שנועדו להיטיב עם הציבור אך איימו לפגוע בשורת הרווח של האלוביצ'ים.

קופלוביץ' סיפר שהוא אמנם היה מודע למדיניות הדלת הפתוחה, ושזו באה לידי ביטוי לא רק מול בזק, אך ציין שלא ידע שהמדיניות הזאת כללה מגעים בלתי פורמליים נרחבים שקיים פילבר עם מושאי הפיקוח מחוץ למשרד התקשורת. תוכן המגעים טושטש. לדברי קופלוביץ', לעתים נודע לו על פגישות אישיות שקיים פילבר עם מושאי הפיקוח בדיעבד, כשהמנכ"ל היה מעביר עדכונים כלליים לדרג המקצועי. "אלו דברים שהיו יורדים מלמעלה למטה לפעמים, אבל אני לא זוכר שראיתי סיכומי פגישות. רק אומרים: 'ב-Hot מוסרים שכך וכך' או 'ישבתי עם טל גרנות'".

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית Hot, היא אחת מבעלי התפקידים הבכירים בשוק התקשורת שנהנו מגישה בלתי פורמלית לפילבר. מבחינת עו"ד חן, ההתכתבויות שלה עם פילבר מוכיחות שהיחס לבזק לא היה חריג, אלא חלק ממדיניות הדלת הפתוחה.

למשל, הודעת ווטסאפ מיוני 2016 שכנראה נשלחה זמן קצר אחרי פגישה בין השניים. "מומו, אני מדגישה שוב, כל מה שדיברנו זה בינינו, היה חשוב לי באופן אישי שתבין את התמונה המלאה", כתבה לפילבר מנכ"לית Hot, והוסיפה: "הפרטים שדיברנו לא יוצאים החוצה מאיתנו, גם לא בהודעה שתצא שייסגר. אסור שייצא החוצה, זה יעשה לי נזק באופן אישי. פשוט בגלל המערכת יחסים היה לי חשוב". פילבר השיב מיד: "ברור. מיותר להגיד".

בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת. בית-החולים שערי-צדק, ירושלים, 23.11.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת. בית-החולים שערי-צדק, ירושלים, אתמול (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד חן הציב בפני העד קופלוביץ' תהייה: האין זו דוגמה לשיח בלתי פורמלי בין מנכ"ל משרד התקשורת למנכ"לית של חברה גדולה שמשרד התקשורת אמור לפקח עליה? האין זה מסוג המקרים הבעייתיים שבהם, כפי שטען קופלוביץ' קודם לכן, מנכ"ל המשרד הממשלתי מעניק יתרון בלתי הוגן לחברה מפוקחת?

קופלוביץ' סיפק תשובה זהירה. "קודם כל אני אדייק, למקרה שאולי השתמע משהו אחר ממה שאמרתי, עצם העובדה שפילבר נפגש עם גורמים בשוק, 'מדיניות הדלת הפתוחה' כפי שאדוני קרא לה, היא כשלעצמה נראית לי מבורכת", אמר העד לסנגור. "האדון שאל מה קורה אם מעבירים את העמדות שלנו, אם נותנים להם ידע מראש – על הדברים האלה אמרתי שיש בהם בעיה. בטח אם אנחנו, הדרג המקצועי, לא יודעים מה הם.

"פה ספציפית מראים לי התכתבות לא פורמלית, אבל אני לא יודע על מה ההתכתבות הזאת. אני יכול לחשוב ספציפית, או לשער, שיש פה פעולה של Hot שעומדת לקרות, והיא [המנכ"לית גרנות-גולדשטיין] רוצה להסביר אותה למומו במסגרת יחסי האמון, והיא לא רוצה שהוא יהיה מופתע מזה – זה מה שהייתי מנחש ממה שכתוב פה, אבל אני לא באמת יודע".

עו"ד חן לא הציג לעד את ההקשר המלא, והמשיך למסרון הבא, מינואר 2017: "אפשר שנעשה את השיחה הטלפונית של יום ה' על הסיטונאי ביום א' בבוקר פרונטלי? מיכל תבוא לקפית, יש כמה דברים שהתקדמנו. קשה בטלפון", כתבה גרנות-גולדשטיין לפילבר. "מיכל" שהוזכרה בהודעה היא מיכל פליישר, סמנכ"לית הרגולציה של Hot, והמונח "הסיטונאי" מתייחס לרפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה להוזיל את שירותי התקשורת לציבור הכללי ואיימה על אחד ממקורות הרווח העיקריים של בזק.

"זה תקין בעיניך שמנכ"ל משרד התקשורת נפגש בנושא השוק הסיטונאי עם מנכ"לית של חברה מפוקחת והסמנכ"לית שלה לענייני רגולציה ואין לדבר הזה איזשהו תיעוד, אפילו לא בצעטאלה?", חקר עו"ד חן. קופלוביץ' שוב סיפק תשובה מדודה: "אני חושב שכדאי שיהיה תיעוד, זה עוזר. זו לא תהיה הפגישה הראשונה שאין לה תיעוד – גם בפגישות שאני עשיתי לפעמים אין תיעוד".

מימין שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת תחת המנכ"ל פילבר (צילום: משה שי)

מימין שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת תחת המנכ"ל פילבר (צילום: משה שי)

בהמשך הדיון הציג עו"ד חן קטעים מחקירותיהם של שניים מבכירי הדרג המקצועי במשרד התקשורת, המשנה למנכ"ל מימון שמילה וסמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות. מדבריהם של לבאות ושמילה עולה שכמו פילבר, גם הם נהגו לקיים פגישות מקצועיות בבתים פרטיים, במסעדות ובבתי-קפה. "אני לא הייתי נוהג ככה, אני חושב שיש בזה טעם לפגם", אמר על כך קופלוביץ', אך בהמשך העיר: "פגישה א-פורמלית היא כשלעצמה בעייתית, אבל זו לא הבעיה שעליה דיברנו כאן".

בערך בשלב הזה עו"ד חן תקף חזיתית: "תגיד לי", אמר לעד, "באמת אני שואל, ולא כדי להקניט: מי שָׂמְךָ? הם סמנכ"לים בכירים, מנוסים, ותיקים. הרן לבאות, עם כל הכבוד – ואני יודע שאתה גם מעריך אותו מאוד – הוא שועל ותיק, חי במשרד התקשורת הרבה מאוד שנים. שמילה...".

כשהשופטים העירו לעו"ד חן על הביקורת הלא עניינית, הוא ניצל את ההזדמנות כדי להסביר שלטעמו, השיפוט המוסרי של קופלוביץ' אינו רלבנטי לתיק. "מאיפה באה הביקורת שלו? בתור מה הוא מבקר? מתוך הניסיון הרב שלו (קודם לכן ציין הסנגור שהעד הגיע למשרד כמעט ללא ניסיון מקצועי; א"ב וא"פ)? בתור קצין ציות במשרד התקשורת? בתור יועץ משפטי? בתור מה?".

"אנא התערבותך להפסקת מחול השדים"

אחרי הדברים הללו, שנראה כי התקבלו באדישות אצל העד, עו"ד חן המשיך להציג לו קטעים מהתכתבויות בין פילבר למנכ"לית Hot. במסרונים נידונה יוזמה שעלולה היתה לפגוע בחברת הכבלים ובצורך לרסן את מי שתוארה כמוציאה לפועל שלה – ד"ר יפעת בן-חי שגב, שהיתה אז יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין. "העמדת את יפעת על טעותה בנוגע למבצעי טלקום? היא מתכוונת להוציא בירור ומאיימת בקנס לכל לקוח, וזה מבצע של האינטרנט פרופר. לדעתי עד שלא תשמע ממך היא תתחיל שוב להתחפר", כתבה גולדשטיין-גרנות.

"טרם", השיב פילבר. "ביקשתי שתשלחו אלי ואליה מכתב פורמלי שטוען שאין לה סמכות".

"שולחת", השיבה גרנות-גולדשטיין, ובהמשך הוסיפה: "הפעם זה ממש במגרש של המשרד, אין ספק בכך. אנא התערבותך להפסקת מחול השדים".

עו"ד חן התנדב לפרש את חילופי הדברים: "פה אני רואה תיאום עמדות קלאסי מהסוג שנגדו יצאת חוצץ", אמר לקופלוביץ', "אבל כזה שיש בו אפילו מרכיב נוסף – המפוקח מתלונן על גורם מפקח אחר, עובד מדינה בכיר, בפני מנכ"ל משרד התקשורת, והם מתאמים יחד שהמפוקח ישלח למנכ"ל משרד התקשורת מכתב שבו הוא יטען שאין לו סמכות לעשות זאת. והיא מקבלת את עצתו הטובה. זה גם תיאום עמדות, גם הזמנת מכתב של החברה המפוקחת, והכל מעל לראש של מפקחת אחרת. הכרת?".

קופלוביץ' השיב בשלילה. כשנשאל מה דעתו האישית על ההתכתבות, הוא הציע פרשנות אחרת. "מאוד חשוב פה הקונטקסט", אמר. "מה שאני יכול לקרוא כאן זה שיש מפוקח שמתלונן על פעולה של הרגולטור בפני המנכ"ל, שהוא רגולטור אחר, והמנכ"ל אומר: בוא תסביר לי בצורה פורמלית מה אתה טוען, במכתב, ואני אבדוק את זה". העובדה שפילבר מציע למנכ"לית Hot לשלוח את המכתב גם ליו"רית מועצת הכבלים והלוויין, הרגולטורית שלכאורה מנסים לרסן, תומכת בניתוח הזה.

עו"ד חן שלל את ההסבר של קופלוביץ'. "זה לא מה שהוא כותב", אמר הסנגור לעד, והוסיף בנימה לועגת: "זה יפה, זה היה ניסיון יפה. אתה יודע שאתה דייקן מאוד, כך התרשמנו".

לא לכל הדוגמאות השיב קופלוביץ' בספקנות. בחלק מהמקרים, הציטוטים התלושים שהוצגו לו הספיקו כדי לגרום לו להסיק שהמגעים בעייתיים. למשל, במקרה שבו עו"ד חן הציג לו מסרון שנראה כמו דרישה שהנחיתה מנכ"לית Hot על פילבר: "אוף רקורד, יש אפשרות לקבל מיידי צו שעה? על מה ששוחחנו", כתבה לו גרנות-גולדשטיין. "הבקשה הזאת נראית לי בעייתית", אמר קופלוביץ'. "יש בה טעם לפגם".

בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בשוחד ב"תיק 4000", עם עורך-דינם ז'ק חן (משמאל). בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בשוחד ב"תיק 4000", עם עורך-דינם ז'ק חן (משמאל). בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

בהמשך, בעקבות הערה של השופט משה בר-עם, קופלוביץ' ביקש להבדיל בין מקרים כגון זה להתגייסות המתמשכת של פילבר למען בזק, שכללה כאמור הדלפה שיטתית של מסמכים פנימיים. "ההרגשה שיש התנהלות מיטיבה עם בזק היא הרגשה שהיתה לי עוד לפני החקירה, עוד במהלך עבודתי במשרד התקשורת", הבהיר העד.

"הרושם שנוצר אצלי הוא שהמנכ"ל קיבל החלטות שמיטיבות עם בזק בכל מיני נקודות. ככל שהיתה התנהלות דומה עם חברות אחרות, שבה הציגו להן טיוטות – יכולות להיות דרגות של כמה זה פסול או לא פסול, ראוי או לא ראוי. אם היו מקרים אחרים שבהם חברות העירו על מסמכים, והציגו לצוות המקצועי את ההערות של הגורמים המפוקחים כאילו הן הערות של לשכת מנכ"ל – כלומר, לא הביאו דברים בשם אומרם – אז כן, זה פסול באותה מידה".

בפועל, חומר הראיות בתיק לא כולל הוכחות להדלפות שיטתיות מצד פילבר למתחרות של בזק. התזה של עו"ד חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', מתבססת על המסרונים – שאמנם, כפי שציין העד, עשויים להעיד על יחסים בעייתיים, אבל לא מתקרבים לחומרת הראיות בהיבט של בזק.

כיצד קרה שאין ראיות חזקות יותר על קשריו של פילבר עם Hot ושאר המתחרות של בזק? אופציה אחת, שמתיישבת עם כתב האישום, היא שאין ראיות כאלה משום שהיחסים עם בזק היו ייחודים וחריגים, והתיישבו עם האינטרס של הבוס של פילבר – ראש הממשלה ושר התקשורת דאז נתניהו. אופציה אחרת, שבה מצדד הסנגור, היא שרשויות החקירה לקו ב"ראיית מנהרה" ולכן התמקדו רק ביחסים בין משרד התקשורת לבזק – וכלל לא בחנו כיווני חקירה אחרים. את התיעוד על הקשר בין פילבר לשאר המפוקחים, טען חן, נאלץ ללקט מ"רצפת חדר העריכה".

בחזרה לסוכות 2015

בחקירתו הראשית, ביום שני, סיפר קופלוביץ' שהמקרה הראשון שבו ביצע פילבר מהלך שנראה לו חריג ביחס לבזק אירע אחרי חג הסוכות של 2015. החקירה העלתה שבמהלך החג ההוא פקד פילבר את ביתם של שאול ואיריס אלוביץ' למפגש שלאחר חשיפתו זכה לכינוי "פסגת התאנים והיין". בפגישה, שהוסתרה מהדרג המקצועי במשרד, גיבשו פילבר ואלוביץ' באופן עצמאי הסכמות שעמדו בניגוד למדיניות הרשמית של משרד התקשורת בנוגע לרפורמת השוק הסיטונאי. מיד אחרי החג, במפתיע, הודיע פילבר לדרג המקצועי על השינוי.

אתמול (23.11), ביום השני של החקירה הנגדית, עו"ד חן הקדיש זמן ניכר להנחת מסד עובדתי שלפיו אחד השינויים שדרש פילבר כששב מחופשת הסוכות לא היה כה מפתיע. רפורמת השוק הסיטונאי, בבסיסה, נועדה לאלץ את בזק לאפשר לחברות מתחרות להשתמש בתשתיות התקשורת שלה – חלקן כאלה שהוקמו עוד כשבזק היתה חברה ממשלתית – ובכך להוזיל את השירות לצרכנים.

בגרסה המקורית של הרפורמה, זו שקודמה על-ידי הדרג המקצועי במשרד, החברות המתחרות אמורות היו לקבל שליטה נרחבת על השימוש שיעשו בתשתיות. המונח המקצועי, ציין עו"ד חן, הוא "Carrier Pre-Selection". לדברי חן, פילבר בסך הכל רצה להחליף את השיטה הזאת לשיטה אחרת, "שיטת הריסייל", שנחשבת נחותה אך פשוטה יותר להפעלה.

שלמה פילבר מובל לדיון בהארכת מעצרו, לפני שהסכים להפוך לעד מדינה נגד נתניהו. בית-משפט השלום בתל-אביב, 18.2.2018 (צילום: פלאש 90)

שלמה פילבר מובל לדיון בהארכת מעצרו בפברואר 2018, לפני שהסכים להפוך לעד מדינה (צילום: פלאש 90)

סנגורם של בני הזוג אלוביץ' הציג לעד ולבית-המשפט מסמך אחר מסמך בניסיון להוכיח שההחלטה על המעבר משיטה אחת לאחרת התבצע רק לאחר עבודה מקיפה, ממושכת, שבה היו מעורבים כל אנשי המקצוע – כולל קופלוביץ'. תוך כדי שהוא מציג עוד ועוד מסמכים, פרוטוקולים וסיכומי דיונים, עו"ד חן קבל על כך שאף אחד מהם לא הוצג לעד במהלך חקירותיו ברשות ניירות ערך, שלא לדבר על חקירתו הראשית בבית-המשפט.

עקב בצד אגודל הוביל עו"ד חן את קופלוביץ' לאשר כי שלל המסמכים שהציג מאששים את התזה שביקש להוכיח, כי הדיון בנושא המעבר בין שתי השיטות היה סדור ותקין. בהמשך הציג לעד סיכומי דיונים ופרוטוקולים שמהם עלה כי שבועות אחדים לפני חג הסוכות של שנת 2015 כבר שררה במשרד הסכמה רחבה על המעבר משיטה אחת לאחרת – והדיון עסק רק בשאלות משנה הנוגעות לתמחור.

"בהנחה שאין ישיבת המשך ושולחים אותך לעשות את התחשיבים", אמר עו"ד חן כשסיים להציג את כלל פרוטוקולי הישיבות שעסקו בנושא טרם בוא החג, "אין מקום לאותה הפתעה אחרי חג הסוכות".

"אני זוכר את ההפתעה, ואני זוכר את הסיכום", השיב קופלוביץ'. בהמשך הסביר: "ההפתעה שאני זוכר היא השינוי משיטת התמחור שדיברנו עליה קודם לזה, לחזרה ל'חבילות'". במילים אחרות, השינוי בעמדה של פילבר, כך לפי קופלוביץ', לא נגע לעצם המעבר משיטה המקורית לשיטה החדשה, הנחותה יותר, שעליה סוכם עוד קודם לכן במשרד – אלא לסוגיה פנימית של אופן התמחור בתוך השיטה החדשה.

מגדל הראיות המרשים שהקים עו"ד חן, כך עלה מהתשובה של העד קופלוביץ', נבנה לריק. ממילא לא היה בו צורך, שכן קופלוביץ' אישר מראש שעוד לפני החג הוסכם במשרד על מעבר לשיטה החדשה. למעשה, קופלוביץ' העיד עוד בחקירה הראשית שהשינוי שהפתיע אותו לא נבע מהחלפת השיטות אלא משאלת התמחור.

"בכל מקרה לא מדובר פה בשינוי מדיניות", העיר השופט משה בר-עם, שנוטה פעם אחר פעם לצדד בבאי כוח הנאשמים ולהקשות על עדי התביעה. "זה משהו פנימי", הוסיף השופט בר-עם, "זה לא שינוי לגמרי במדיניות משרד התקשורת".

השופט משה בר-עם (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופט משה בר-עם (צילום: אתר הרשות השופטת)

"לדעתי זה מהותי", השיב העד.

"אתה חושב שזה כן שינוי מדיניות?", שאל השופט בר-עם.

"אני לא יודע", השיב קופלוביץ'. "באותו זמן חשבתי שהפתרון כשלעצמו [המעבר לשיטה החדשה] סביר ונותן מענה לשוק. השאלה איך משלמים עליו, כמה זה יעלה ומה זה יאפשר לחברות המתחרות לעשות – אלו פרטים קריטיים שבלעדיהם אי-אפשר לקבוע אם זה פתרון נכון או לא נכון".

בהמשך הציג עו"ד חן לקופלוביץ' את סיכום הדיון שנערך במשרד התקשורת עם שובם של אנשי הצוות מחופשת חג הסוכות. הסנגור שאל את העד האם המסמך "מגלם את ההפתעה שלו". קופלוביץ' השיב שהמסמך לא משקף את ההפתעה, שכן "לא מופיע בו כל הדיון על זה שאנחנו חוזרים אחורה, וההתנגדות שלנו לעניין הזה".

בשלב זה חייך עו"ד חן. הוא ניסה להגחיך את האפשרות שבית-המשפט יקבל את דבריו אלה של העד ויעדיף אותם על פני הסיכום הכתוב. קופלוביץ' התעקש שהתיאור שלו מדויק. הוא ציין כי במשרד התקשורת נהגו בעבר להעביר פרוטוקולים של ישיבות לכל המשתתפים בגרסת Word, כדי שכל אחד יוכל להעיר ולדייק נוסחים. בשלב מסוים, הוסיף, הנוהג הזה פסק – ותחת זאת הועברו סיכומי הדיון בפורמט PDF שאינו ניתן לעריכה. קופלוביץ' הוסיף כי כשהופץ המסמך שמסכם את הדיון, הוא עצמו לא היה בין המכותבים – ולכן כלל לא קיבל אותו.

מדוע שקופלוביץ' ימציא הפתעה ועוד ירהיב עוז לטעון שמסמך מזמן אמת מתעלם מהמחאה שהוא ואנשי אגף הכלכלה הקימו במשרד? עו"ד חן לא אמר זאת במפורש, אך אם להתבסס על השלבים הקודמים במשפט אפשר להניח שהתזה של ההגנה במקרה זה היא שהעד קופלוביץ' משקר, כיוון שהוא חלק מחבורה של פקידים שלא ששה לקבל את מרותו של המנכ"ל החדש פילבר ועל כן התנכלה לו.

לפי התזה הזאת, כשנוכחו הפקידים שפילבר מתעקש לשנות את הגישה של המנכ"ל הקודם, החליטו לטרפד את מהלכיו באמצעות הדלפות, הצגת מצגי שווא לגורמי חקירה כמו מבקר המדינה ורשות ניירות ערך, ולבסוף חזרה על אותם מצגי שווא גם בעדות בשבועה בבית-המשפט.

בחקירה הראשית של קופלוביץ' הוצג לרגע המייל שבו העביר הכלכלן לחוקרים את אותו פרוטוקול דיון. "בהמשך להודעתי שנמסרה ביום שלישי ובקשתכם, אני מצרף את סיכום הדיון מ-6.10.15, יום לאחר חג סוכות", כתב קופלוביץ' לחוקר, והוסיף: "סיכום הדיון לא הופץ אלי בזמנו (וכפי שניתן להתרשם לא הופץ גם לגורמים אחרים במשרד מחוץ ללשכת מנכ"ל), ולכן בניגוד לסיכומי דיון אחרים, לא יכולנו להעיר עליו. לדעתי הוא לא משקף בצורה טובה את ההתנהלות באותו דיון, ולא מזכיר את העברת האחריות על שימוע הטלפוניה בריסייל מאגף כלכלה לעדי קאהן". עדי קאהן-גונן היתה היועצת המקצועית של פילבר, שייעצה לו בין היתר בנוגע לטיפול בבזק.

ספין הסיבים

בהמשך החקירה שוב הוליך עו"ד חן את העד קופלוביץ' בדרך ארוכה וממוסמכת בניסיון להראות שלא היה מקום גם להפתעה הגדולה השנייה שגרם לו פילבר – הפצת מסמך "מדיניות המשך" שפילבר כתב בלי מעורבות של אגף הכלכלה במשרד ודרישה מאנשי האגף להעיר את הערותיהם על המסמך בתוך פרק זמן קצר, במהלך סוף שבוע אחד. גם הפעם, אחרי שהסנגור, העד ובית-המשפט הגיעו אל היעד – הוא נעלם לפתע כפאטה מורגנה.

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

ההפתעה, הסביר קופלוביץ', לא נגעה לכך שבמשרד התקשורת נוסח מסמך על "מדיניות המשך", שכן באמת הוכרז על כך כמה חודשים קודם לכן בשלל במות פנימיות ופומביות. ההפתעה, הסביר, היתה מכך שיום אחד קיבל לידיו את המסמך מבלי שידע שפילבר מכין אותו באופן עצמאי, ונדרש להגיב עליו בתוך סוף שבוע אחד.

אחרי שעו"ד חן סיים את חקירתו הנגדית קם עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו, לחקירה נגדית קצרה. בן-צור עמד על כך שהאצת פריסת תשתית הסיבים האופטיים נשאה חשיבות כלכלית עצומה למשק הישראלי. פילבר טען שההירתמות של בזק לפריסת הסיבים היא הרווח החשוב שבגינו נדרש שינוי המדיניות שהיטיב עם הבעלים, שאול ואיריס אלוביץ'. פילבר, טען בן-צור, היה היחיד שדחף לכך. הסנגור הדגיש כי לאורך כל העשור השני של המאה ה-21, כולל השנים שלפני ואחרי הקדנציה של פילבר, לא נפרשה כמעט בכלל תשתית שכזו. הוא ציין שבשנת 2019 רק ל-2% מהמדינה היתה נגישות לתשתית סיבים.

קופלוביץ', מנגד, ציין כי כבר ב-2020 הגיעה הפריסה להיקף של 20%. "מה שנעשה זה שהמשרד בהובלה של נתי כהן המנכ"ל (שכיהן בתפקיד בשנים 2018–2020; א"ב וא"פ) התחיל לפתור את החסמים של הפריסה הפסיבית, ובעקבות העבודה הזו היה שיפור מאוד משמעותי ונוצר לחץ תחרותי על בזק לפרוס בעצמה", הסביר קופלוביץ'.

בהמשך ציין העד כי בתחילת העשור היתה זו רפורמת השוק הסיטונאי שנועדה לעודד פריסה של תשתית סיבים ברחבי הארץ, אך התהליך לא צלח – בעיקר בשל התנגדות עיקשת של בזק. כשפילבר נכנס למשרד, כזכור, הוא שינה את הגישה ועיקר מהרפורמה חלקים משמעותיים, אך גם היוזמה שלו נגדעה בשל תחילת החקירה הפלילית. רק אחרי שעזב החלו במשרד לגבש תוכנית חדשה, והיא זו שאחראית לקצב הפריסה הגבוה של השנים האחרונות.

ביום שני הקרוב צפוי להעיד יאיר חקאק, מנהל האגף לתכנון מדיניות במשרד התקשורת בתקופה הרלבנטית לכתב האישום.

67104-01-20

משפט המו"לים