תאגיד השידור הישראלי, גוף השידור הציבורי של ישראל, פנה השבוע (17.3) ליו"ר הכנסת, חבר הכנסת מהליכוד אמיר אוחנה, בדרישה לעצור את קידום ההשתלטות הפוליטית על תקציבו כל עוד נמשכת המלחמה עם איראן - משום שהיא משבשת את דיוני ועדות הכנסת.
הדרישה מגיעה אחרי שהשבוע אישרה הכנסת, לבקשת הליכוד, העברה של חוק פרטי להשתלטות פוליטית על תקציב התאגיד - מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים, כדי להבטיח שיקודם ללא כל התנגדות.
בראשות ועדת הכלכלה יושב חבר הכנסת מהליכוד דוד ביטן, הנאשם בשוחד, שעצר בשנה שעברה קידום שורת חוקים פרטיים של חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד שכוונו לפגוע בשידור הציבורי, בטענה כי הם פגומים עניינית, משפטית וחוקתית.
בראשות ועדת הכספים יושב חבר כנסת אחר מהליכוד, חנוך מילביצקי, החשוד באונס, שבליכוד סומכים על כפיפותו לרה"מ בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, כדי שיעביר את ההצעה (של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד) למרות שהיא סותרת באופן חזיתי את תכליות חוק השידור הציבורי כפי שנקבע לפני כעשור על-ידי ממשלה אחרת בראשות הליכוד.
חיסול השידור הציבורי הינו מטרה מוצהרת של שר התקשורת שלמה קרעי, שאינו חשוד או נאשם בפלילים, ושנתניהו מינה אותו לתפקיד בתחילת הקדנציה הנוכחית לאחר שנמנע ממנו עצמו ליטול אותו בשל אישומיו הפליליים, שקשורים רובם ככולם לניסיונות להתערב באופן פלילי בסיקורו התקשורתי באמצעות עסקאות שוחד ומרמה.
"בלתי ראוי ואולי אף מסוכן"
אוחנה הורה לחדש את הפעילות השוטפת בכנסת לאחר שבוע של מלחמה, למרות שמצב החירום לא השתנה, ומדינת ישראל נתונה עדיין לאיום טילים בלתי פוסק. "אנו סבורים כי קיום פעילות סדירה בכנסת בעת הזו מעבר להיותו בלתי ראוי ואולי אף מסוכן לציבור, עלול לפגום בהליכים הסדירים המחייבים כל הליך חקיקה", קובלים בתאגיד.
"המצב המיוחד בעורף והגבלות פיקוד העורף אינם מאפשרים את פומביות הדיון ואת שמיעת כל גורמי המקצוע הן מצד המדינה והן מן הציבור, כפי שנדרש ונעשה בדרך קבע בהליכי חקיקה של הכנסת, ואף אינם מאפשרים לחברי הכנסת לגבש עמדה מושכלת תוך שמירה על עקרון ההשתתפות", מזכירים בתאגיד.
קיום ישיבות בוועידת וידיאו אינו יכול לשמש תחליף הולם להשתתפות פיזית בדיון, מוסיפים בתאגיד, ובכלל, "קיום דיונים בהליכי חקיקה המצויים במחלוקת ציבורית משמעותית, לרבות הליכי החקיקה בעניינה של התקשורת בישראל ובפרט בעניינו של תאגיד השידור הציבורי, הוא בלתי ראוי בעליל משום שיש בו לתרום לפילוג ופירוד הפוגעים במאמץ המלחמתי ובעמידות העורף".
ח"כ חנוך מילביצקי עם עורך דינו, אפרים דמרי, ביציאה מבניין להב 433 בלוד אחרי חקירתו. 25.7.2025 (צילום: רועי אלומה)
בתאגיד מציינים כי הצעת החוק של בוארון (הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024 ) הונחה על שולחן הכנסת לפני יותר משנה וחצי, ביולי 2024, ולא ברור מדוע דווקא עכשיו, בזמן מלחמה, דחוף לקואליציה לקדם אותה: "החלטה זו כשלעצמה מעוררת תמיהות וחלילה נגועה בשיקולים לא ענייניים".
בתאגיד מוחים גם על עצם ההעברה של הדיון בהצעה לוועדת הכספים, זאת למרות שוועדת הכלכלה מתכנסת ממילא לדון בהצעות חוק תקשורתיות כבר עכשיו, גם כאלו הנוגעות לתאגיד, בעוד ועדת הכספים "עמוסה בדיונים בעניין חוק התקציב ובדיונים נוספים הנוגעים למלחמה לרבות חקיקת הסדרי הסיוע לעסקים ומפונים".
"אחריות שלטונית מוגברת ואיפוק מוסדי"
בתאגיד מציינים עוד שורת נימוקים מתחום ההיגיון, המוסר והמינהל התקין, לפיהם יש לבטל את הדיון בהצעת החוק, אולם המכתב לוקה בסתירה פנימית עמוקה. זאת משום שכל נימוק שהמכתב מזכיר, נשען על דוגמה לפיה הממשלה והקואליציה נוהגות באופן הפוך בצורה עקבית ומוצהרת.
במילים אחרות, המכתב ששלח התאגיד הוא עדות לכך שמוסדות של מדינת ישראל מתנהלים לפי עולם של ערכים, נורמות ונהלים שונה בתכלית מזה שמתנהלת לפיהם הרשות המבצעת (והרשות המחוקקת הכפופה לה באופן כמעט מלא).
כך התאגיד טוען כי אין לקדם את חוק ההשתלטות הפוליטית השנוי במחלוקת בעת מלחמה, "בה נדרשת אחריות שלטונית מוגברת ואיפוק מוסדי", אולם מזכיר בד בבד כי הקואליציה הורתה באופן גורף לקדם חוקים שנויים במחלוקת בזמן מלחמה, וממילא לא ברור מדוע דווקא בסוגיה זו יבחרו לפעול אחרת.
התאגיד טוען כי החלטת ביהמ"ש העליון לדחות את הדיון בעתירה בעניין פיטורי השר בן גביר, לבקשת ראש הממשלה, בשל מצב המלחמה, מחייב כי הכנסת "תגזור על עצמה את אותה מידת ריסון ואיפוק על רקע המלחמה". כלומר, יש לגזור סימטריה מהנורמות שמחיל על עצמו בית המשפט לאלו שמחיל על עצמו השלטון.
אלא שעצם העתירה, הנוגעת לסירובו של נתניהו לקיים את דרישות החוק בנוגע לבן גביר, היא דוגמה אחת מיני רבות לכך שהממשלה והקואליציה דוחים סימטריה זו מכל וכל.
מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי גולן יוכפז (משמאל), ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 17.3.25 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בתאגיד מזכירים כי הפסיקה מחייבת אפשרות של דיון אמיתי ורציני בוועדות הכנסת כחלק מהליך החקיקה, וכי בהיעדר דיון כזה פסק ביהמ"ש כי "השתתפותם של חברי הכנסת בהליך החקיקה תרוקן מתוכן, ותצטמצם אך להכרה בסיסית ו'פסיבית' של הצעת החוק שלפניהם. במצב מעין זה ישנו חשש לא מבוטל כי הכנסת תהפוך ל'חותמת גומי' של יוזמי הצעות החוק – פעמים רבות, של הרשות המבצעת, אשר כאמור, נהנית מרוב בכנסת".
אלא שממשלת וקואליציית נתניהו והליכוד כבר גילו דעתם באופן מובהק ומפורש כי הם שוללים גישה זו, והקימו ועדת כנסת מיוחדת לענייני תקשורת שתעקוף את ועדת הכלכלה, למרות התנגדות היועצת המשפטית של הכנסת, על מנת להעביר הצעת חוק ממשלתית שיש לה התנגדות גורפת מכלל השחקנים בשוק, ללא אפשרות שאלו יצליחו לתרגם אותה להתנגדות פוליטית יעילה.
בתאגיד מציינים כי "הצעת חוק כה משמעותית אשר משנה את אחד האדנים המרכזיים שעליו מושתת חוק השידור הציבורי, שחוקק ביוזמת ממשלת הליכוד, מן הראוי שתוגש כהצעת חוק ממשלתית לאחר ביצוע עבודה מקצועית על ידי משרד התקשורת, משרד האוצר ויתר משרדי הממשלה הרלבנטיים ובתמיכת הייעוץ המשפטי לממשלה".
אלא שממשלת נתניהו השישית פועלת באופן עקבי וגלוי בטקטיקה של הפרטת הצעות חוק ממשלתיות להצעות חוק פרטיות, על מנת לעקוף את החובה בעבודת מטה מקצועית וייעוץ משפטי ייעודי שהם חלק מהצעות חוק ממשלתיות.
התאגיד מזכיר כי אם תתקבל הצעת החוק "עצמאות תאגיד השידור הציבורי תיפגע באופן מהותי" והדבר יסתור את תכלית חוק השידור הציבורי עצמו, "שהובילה ממשלת הליכוד בשנת 2014".
אלא שנתניהו הודיע כבר סמוך לאחר חקיקת החוק כי הוא אינו מקבל את תכליותיו בדבר חופש ועצמאות עיתונאיים ("חמק לי בצוק איתן"), והשרה מהליכוד מירי רגב תימצתה את העיקרון האחר המנהיג את הליכוד: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו". גם שר התקשורת קרעי הודיע באופן מוצהר ובוטה כי הוא מעוניין לחסל את העצמאות העיתונאית של התאגיד - ולא רק שלו.