נמשכת הירידה בשיעור הייצוג של החברה הערבית במדיה המשודרת המרכזית בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. בששת החודשים הראשונים של 2023 עמד שיעור הייצוג של החברה הערבית על 3% בלבד, זאת על אף שכ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל.

במחצית הראשונה של שנת 2023 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של המדיה המשודרת המרכזית בישראל כ-53 אלף דוברים. מתוכם, 1,660 היו ערבים, כ-3%. נתון זה דומה לממוצע הנתונים של כלל שנות המדד, ומצביע על כך שהנסיגה באופן בו משקפת התקשורת הישראלית את החברה הערבית לציבור הישראלי אינה מקרית, אלא חלק ממגמה שהחלה בשנה שעברה.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם הם על שיעור ייצוג של כ-2%.

לאחר השקת המדד החלה עלייה מדודה בשיעור הייצוג של החברה הערבית. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

בשנת 2021, זינק שיעור הייצוג ל-3.7%. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הזינוק נבע בין היתר מהחלפת הממשלה בכזו שבה חברה מפלגה ערבית (רע"מ) וכתוצאה מהמהומות הבין-גזעיות במהלך מבצע שומר חומות. בשנת 2022 ירד שיעור הייצוג ועמד על כ-3.4% ואילו במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נמשכה מגמת הירידה.

מגמת הירידה בולטת עוד יותר כשבוחנים את שיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות המרכזיות. כמו בשנים קודמות, גם השנה הקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל כלי תקשורת. עם זאת, מאז תחילת 2022 ובשונה משנים קודמות לא מתפרסמות באופן שוטף ממצאי המדד לאורך השנה, ולא הודגשו ההצלחות והכישלונות של התוכניות שבמעקב.

נראה כי השינוי בתכיפות הפרסום של מדד הייצוג ביטל את ההשפעה החיובית על המוטיבציה של מערכות התוכניות לשבץ דוברים ערבים, שכן שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות שבמעקב היה נמוך יותר משהיה אי פעם, מאז תחילת המדידות בשנת 2016, ועמד על 3.3% בלבד.

בהקשר זה מעניין לציין כי לא רק שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות צנח, אלא גם הפער בין שיעור הייצוג הממוצע של כל תוכניות החדשות והאקטואליה לבין שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות. בשנים שבהן עקב המדד מדי שבוע או מדי חודש אחר שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות, עמד הפער בינן לבין הממוצע הכללי על למעלה מאחוז. מאז תחילת שנת 2022, עם הפסקת הפרסום השוטף של שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות, הצטמצם הפער לפחות ממחצית האחוז.

בחלוקה של נתוני מחצית השנה הראשונה של 2023 לפי גופי שידור, בולט גם הפעם היתרון של השידור הציבורי על פני השידור המסחרי. בעיקר בולטת המחויבות של תאגיד השידור הישראלי, שם שני הערוצים המרכזיים (כאן 11 וכאן ב') הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע. גלי-צה"ל ושני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, 12 ו-13, הציגו שיעור ייצוג נמוך מהממוצע. גם הפעם את המחמאות על הנתונים היפים של תאגיד השידור יש לתת לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות, ולגל ברגר, מנהל כאן רשת ב'.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 5%, ניצב ערוץ הרדיו הציבורי, כאן ב', זאת לעומת 5.3% שנמדדו בשנת 2022, 4.9% שנמדדו בשנת 2021 ו-4.4% שנמדדו בשנת 2020. אחרי כאן ב', עם 4.9%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11, שסיים את 2022 עם 4.2%, את 2021 עם 4.6% ואת 2020 עם 4.2%.

מנהל כאן ב' גל ברגר (מימין) ומנכ"ל חטיבת החדשות בתאגיד השידור ברוך שי (צילומים: דוברות תאגיד השידור הישראלי)

בגלי-צה"ל ירד שיעור הייצוג מ-3.1% ב-2022 ל-2.8% במחצית הראשונה של 2023. בחודש מרץ האחרון החליף דני זקן את גלית אלטשטיין כממלא מקום מפקד התחנה.

רשת 13 ירדה בשלוש עשיריות האחוז מ-2.9% שבשנת 2022 ל-2.6% בלבד בששת החודשים הראשונים של 2023. מנכ"ל הערוץ הוא יורם אלטמן. מנכ"ל חברת החדשות של הערוץ במחצית הראשונה של השנה היה אבירם אלעד.

שיעור הייצוג בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל בפער ניכר על פני כל מתחריו, ירד בלמעלה מאחוז, מ-2.7% בשנת 2022 ל-1.6% בלבד במחצית הראשונה של 2023, פחות מכל יתר הגופים שנכללים במדד. מנכ"ל קשת הוא אבי ניר, ומנכ"ל חברת החדשות שלה הוא אבי וייס.

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק באופן קבוע, מאז 2016, את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מחובה חוקית ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.​

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​