שאול ואיריס אלוביץ', נאשמים מס' 2 ו-3 במשפט המו"לים, הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה להורות לפרקליטות להשיב בהקדם לשאלה אם נעשה שימוש בתוכנת הפריצה והריגול "פגסוס" של NSO בחקירות תיקי האלפים. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, נאשם מס' 1, שיגר בקשה משלו ובה הוסיף וביקש גם כי ביהמ"ש ימסור לו כל חומר חקירה הקשור לשימוש בתוכנה.

בעוד ז'ק חן וסוללת עורכי הדין של האלוביצ'ים הגדירו את הבקשה "בהולה", בועז בן-צור וסוללת עורכי הדין של נתניהו הסתפקו בהגדרתה כ"דחופה" בלבד. בשתי הבקשות מבקשים הנאשמים גם כי יום הדיונים הבא במשפט, ה-7 לפברואר, יוקדש לדיון בנושא.

בקשות הנאשמים באות על רקע חשיפת "כלכליסט" והכתב תומר גנון מה-18 בינואר, כי משטרת ישראל משתמשת בתוכנה, אותה היא מכנה "סייפן", על מנת לפרוץ לטלפונים במסגרת חקירותיה. זאת בניגוד להצהרות קודמות של חברת NSO כי בתוכנת "פגסוס" לא נעשה שימוש כנגד מספרי טלפון ישראלים. יצוין כי ככל הידוע, נאשם מס' 4, נוני מוזס, הבעלים של "כלכליסט" (השייך לקבוצת "ידיעות אחרונות"), לא הגיש בקשה דומה.

הפרקליטות: "הנושא בבדיקה"

NSO היא חברת ריגול ישראלית ("סייבר התקפי") הנמצאת מזה שנים במוקד סערה בינלאומית מתגלגלת, מאז פורסם ב-2017 כי בתוכנת הריגול שהיא מוכרת לממשלות וארגוני ביון וביטחון ברחבי העולם, נעשה שימוש כנגד פעילי זכויות אדם, עיתונאים, אנשי אופוזיציה ועוד, ולא רק למאבק בפשיעה ובטרור. בנובמבר הכניסה ארה"ב את החברה ל"רשימה שחורה" של משרד המסחר האמריקאי, ובחודש שעבר, כאמור, חשף "כלכליסט" כי גם המשטרה עושה שימוש בתוכנה, כנגד אזרחים ישראלים.

ב"כלכליסט" נטען כי המשטרה עושה שימוש בתוכנה שלא כדין, ללא צווים שיפוטיים מתאימים, עם הכשר משפטי בדיעבד, למטרות של "דיג מידע" ומציאת "מנופי לחץ"; וכנגד מטרות שאינן עבריינים או חשודים, כמו פעילי המחאה נגד ממשלת נתניהו, ראשי ערים ועוד. במשטרה הצהירו לתקשורת ובפני היועץ המשפטי לממשלה כי ככלל השימוש בתוכנה נעשה כחוק ובאישור משפטי, והיועמ"ש הודיע על הקמת צוות בדיקה של כלל השימושים שנעשו בתוכנה בשנים 2020-2021.

לוגו חברת NSO

לוגו חברת NSO

ייחודה של תוכנת הריגול לעומת שיטות מסורתיות יותר של האזנת סתר הוא בכך שברגע שהוחדרה התוכנה למכשיר היעד, היא לא מספקת רק תכני שיחות או נתוני מיקום, אלא חושפת את החוקרים לכל תכולת המכשיר (שיחות, הודעות, תמונות, הרגלי גלישה וכיו"ב) ואף מאפשרת להאזין ולצפות באמצעות המיקרופון והמצלמה של המכשיר. שימוש כזה מעלה בין השאר שאלות לגבי תקפות אישור משפטי, גם אם כזה ניתן.

לפני יומיים (1.2) חזרה בה המשטרה מההכחשה המוחלטת של שימוש שלא כדין בתוכנה. במקביל, התפרסמו בתקשורת דיווחים על כך שבתוכנה נעשה שימוש גם כנגד חשודים בחקירות נתניהו. בבקשת האלוביצ'ים מונים דיווחים על כך שבתוכנה נעשה לכאורה שימוש כנגד החשודים ניר חפץ ושלמה פילבר, שהפכו לעדי מדינה. בבקשת נתניהו נטען כי בין המטרות היו גם אלוביץ' עצמו; בנו של רה"מ לשעבר יאיר נתניהו; איל ההון המקורב לנתניהו ג'יימס פאקר; יועצי נתניהו עופר גולן ויונתן אוריך ו"מקורביו של מר נוני מוזס".

ג'יימס פאקר בצילום מסך מתוך כתבתו של רביב דרוקר בערוץ 10, 2016

ג'יימס פאקר בצילום מסך מתוך כתבתו של רביב דרוקר בערוץ 10, 2016

לפי הבקשות שנשלחו היום ע"י סניגורי הנאשמים במשפט המו"לים, יומיים לאחר הפרסום הראשון בסדרת התחקירים של "כלכליסט", נשלחה בקשה לפרקליטות לספק מידע לגבי שימוש בתוכנה בחקירות נתניהו, אולם תשובה בוששה לבוא.

בפרקליטות מסרו לסניגורים כי הנושא נמצא בבדיקה, וכך מגיבים שם גם כיום לבקשות הדחופות והבהולות: "כפי שמסרנו לכם מספר פעמים, בעקבות פנייתכם ובעקבות פרסומים בתקשורת, נערכת בדיקה מעמיקה בנושא זה. לאחר שמלוא הפרטים יהיו בידינו נשיבכם דבר. אנו מודעים ללוחות הזמנים בתיק ופועלים על מנת לברר את הנושא ולענות בהקדם האפשרי".

ריח אי-חוקיות עז

עו"ד חן, פרקליטם של האלוביצ'ים, טוען בבקשה ששיגר היום לביהמ"ש כי "לא ניתן להפריז בדבר חומרת העניין והמשמעויות הפוטנציאליות הנרחבות שיכול ויהיו לו על המשפט", אולם לא מספק פירוט לטענות משפטיות ספציפיות בקשר לכך. "בשלב זה לא ברור מהי התשתית המדויקת לסעדים אותם תבקש ההגנה", הוא מודה.

ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

עו"ד בן-צור, פרקליטו של נתניהו, מספק מעט יותר פירוט לטענות משפטיות שיכולות לעלות בנוגע לשימוש ב"פגסוס", אולם גם הוא משאיר אותן, עדיין, ברובד הכללי בלבד: "אפשר שעדים רלוונטיים לעניין כבר נחקרו, וייתכן שתידרש חקירה נוספת ומשלימה שלהם; ייתכן שעדים רלוונטיים לעניין צפויים להיחקר בעתיד הקרוב; השתלשלות העניינים העובדתית בתיק אינה ידועה להגנה, באופן שעלול להשליך על קבילותן של ראיות שהוגשו ושעוד יוגשו; היקפה של הפגיעה בזכותם של הנאשמים להליך הוגן, שחלקים ממנה כבר הוצגו בפני בית המשפט הנכבד, טרם התברר כל צורכו".

עוד מוסיף בן-צור בשפתו הציורית: "הליך משפטי איננו משחק לוח, שבו ניתן להתקדם צעד קדימה ושני צעדים לאחור. לא עוד; לא שעה שמתברר כי רשויות האכיפה נטלו לעצמן את החירות לנהוג מחוץ לגדרי החוק, הרחק מעינו של בית המשפט אשר פיקח על ההליך בשלבי המעצר, החיפוש וההאזנה. לא כאשר הנאשמים מנהלים בפני בית המשפט הנכבד הליך פלילי, על כל המשתמע מכך, כשעיניהם מכוסות. לא מקום שבו שמעשים נפסדים, שריח אי חוקיות עז נודף מהם, מוסתרים מהנאשמים וממילא גם מעיני המותב הנכבד".

ההגנה מספקת אינדיקציות

בקשת נתניהו מפרטת "אינדיקציות קיימות מתוך החומר שהועבר לעיון ההגנה" לכך שבחקירות נתניהו נעשה שימוש בתוכנת "פגסוס". הבקשה מזכירה אמירה של חוקר המשטרה יניב פלג לחשוד ניר חפץ לפיה ללהב 433 יכולות "דומות ליכולות השב"כ" ואמירה של חוקרי המשטרה לחשוד שלמה פילבר על יכולות שהן "דור קדימה לפני ה-NSA".

שלמה פילבר, דצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל)

שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל)

תימוכין נוספים לכך שנעשה שימוש בתוכנת "פגסוס" בחקירות נתניהו מוצאים סניגוריו בדיאלוג מחדר החקירות ביום מעצרו של פילבר, ה-18.2.2018: "עד לכניסתו של מר פילבר (ומעט קודם לכן, כאשר חוקריו אשר הכינו את חדר החקירות), חדר החקירות היה חשוך ולא היה בו איש. אלא שמעשה שטן - מכשיר ההקלטה כבר הופעל, וההקלטה הקולית הצליחה ללכוד שיחות שהתנהלו מחוץ לחדר החקירות. במסגרת ההקלטה זו (שהמקטע הרלוונטי לה הוא קטע אודיו בלבד), נשמעים שני דוברים, גבר ואישה. קובץ האודיו אינו משופר. לפיכך, שלחה ההגנה את הקובץ לטיוב איכות הסאונד ולתמלול במעבדה חיצונית", מפרטת הבקשה.

"ובכן מתברר, כי זהו בין היתר השיח שנוהל במשרדי היחידה החוקרת:

דובר: הוא עושה סיווג של החקירה, החוקר צריך להצליח לעשות עבודה פנימית, מה, לא נעים,

דוברת: נכון,

דובר: וצריכים להראות,

דוברת: נכון. זה כאילו לא חוקי, זה

דובר: כי ההצעה כדאית כאילו.

דוברת: לשים את האפליקציה...

דובר: גם החיפוש איתו הוא לא... אתה כאילו, פה אנחנו חצי בחוץ חצי בפנים.

דוברת: כן. זה פעם ראשונה שעושים כזה בתיק. אתה יודע או צל"ש או, או צל"׳ש טר"ש.

דובר: אני חושב שטר"ש. זה,

דוברת: או שזה שיראו שזה יכול, הצלחה מסחררת או שיבינו שזה לא עובד הפורמט הזה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וארי הרו, נובמבר 2014 (צילום: מרים אלסטר)

עוד טוען נתניהו בבקשתו כי "פעולת החקירה הראשונה שבוצעה באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, הייתה חקירתו של אדם בשם רועי רוזן - מי שהיה נהגו של מר יאיר נתניהו במשך תקופה מסוימת. חקירות אלה של רועי רוזן נסובו בעיקרן סביב הטענה כי בנו של ראש הממשלה לשעבר - מר יאיר נתניהו - נהג לשהות לעיתים יחד עם חבריו בחדר במלון דירות שהיה שייך למר ג'יימס פאקר. אין בחומר החקירה הסבר כיצד ידעה המשטרה שמר יאיר נתניהו לן בחדר במלון שהיה שייך למר פאקר, שהרי לא מדובר היה בדבר שפורסם בעיתונים".

עם זאת, גם בבקשה עצמה מודים כי באותה תקופה ניתן אישור למעקב פיזי אחר יאיר נתניהו, ולא ברור כיצד יש בכך אינדיקציה לשימוש בתוכנת הריגול דווקא.

אינדיקציה נוספת, לטענת נתניהו, היא כי לא ברור כיצד נודע לפרקליטות על ההקלטות המפלילות של שיחות נתניהו-מוזס במכשיר הטלפון של ארי הרו, יועצו של נתניהו. גם כאן לא ברור מהי האינדיקציה לשימוש ב"פגסוס", שכן הרו, כזכור, נעצר בחשד לפלילים וכבר נטען בעבר, גם מסביבתו של נתניהו, כי הרו עצמו הוא מי שמסר את ההקלטות למשטרה.