בעת שסמוך לכניסה המערבית לירושלים התקבצו מול הכנסת עשרות אלפים כדי למחות נגד צעדי החקיקה של ממשלת בנימין נתניהו, ברחוב צלאח א-דין שבמזרח העיר נמשך אתמול (13.2) שלב העדויות במשפט המו"לים, המשפט שבו מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, משפט אשר גרם לו לסגת מעמדתו המסורתית ולתת לקיצונים בקואליציה שלו יד חופשית להכפפת הרשות השופטת לרשות המחוקקת, ובעצם לרשות המבצעת.

"מעולם לא ראיתי את האולם יותר ריק מאשר היום", העירה באחת ההפסקות עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמובילה את צוות התביעה בפרשת השוחד המכונה "תיק 4000". עו"ד תירוש חייכה. נראה כי שאבה עידוד מהנוכחות הגדולה של המפגינים מול הכנסת.

אפשר להבין לליבה, שכן היא אחת המטרות המרכזיות לקריאות של תומכי נתניהו להעמיד לדין את צוות הקושרים שעשה יד אחת כדי לתפור לו תיק ולהפילו מהשלטון. בימים שבהם ח"כ משה סעדה מהליכוד, ששוריין אישית על ידי נתניהו, מקדם חקיקה שתאפשר למח"ש לחקור גם את בכירי הפרקליטות, משפט פלילי של מובילי חקירות ראש הממשלה באשמת קשירת קשר ותפירת תיקים כבר לא נראה כמו פנטזיה מופרעת וילדותית של תאבי נקם.

עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של ראש הממשלה ונאשם מספר 1 בנימין נתניהו, המשיך אתמול בחקירת אחד מחוקריו, יריב עמיעד מרשות ניירות-ערך. חלק ניכר מדברי הסנגור הוקדש גם אתמול ללעג ובוז כלפי העד, כלפי השוטרים שלצדם חקר וכלפי הפרקליטים שליוו את החקירה ובהמשך ניסחו את כתב האישום. השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, זירזו לא אחת את עו"ד בן-צור בניסיון לקדם את החקירה, אולם גם אתמול לא הגבילו אותו להפניית שאלות לעד בלבד. התוצאה היתה שיום החקירה, כרגיל בימים שבהם עו"ד בן-צור חוקר, הפך למופע ליטיגציה משעשע.

מוזס: "תראה ביבי, אנחנו צריכים לעשות הכל מהר כי אני צריך להזיז את הספינה. אני אומר לרון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') ביום ראשון" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

מוזס: "תראה ביבי, אנחנו צריכים לעשות הכל מהר כי אני צריך להזיז את הספינה. אני אומר לרון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') ביום ראשון" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

כמו בכל חקירה של עו"ד בן-צור, גם אתמול חזר הסנגור פעם אחר פעם על דימויים שביקש להשריש בתודעת השופטים. אתמול בחר עו"ד בן-צור לדמות את חקירת נתניהו לספינה טובעת, כשבכל פעם שמתגלה בראיות ובעדויות חור חדש שממנו זולגת האמת ממהרים החוקרים והפרקליטים לנסות לסתום אותו בכחש, רק כדי לגלות שהאמת מבצבצת ממקום אחר, עד שלבסוף היא מציפה את החקירה והטיטניק טובעת.

בנוסף רכב עו"ד בן-צור לאורך כל היום על אמירה שהשתמש בה העד עמיעד בפתח החקירה שבה חקר את נתניהו. "עוצמת הראיות שלנו היא בטון [...] בטון מזוין", אמר עמיעד לנתניהו. עו"ד בן-צור הטיח בחוקר שלל אי-דיוקים שהציג לראש הממשלה בחקירתו וגרס כי עוצמתן דומה לכל היותר לעוצמת הפל-קל, אותה שיטה תת-תקנית שגרמה לרצפה באולם החתונות "ורסאי" בירושלים לקרוס תחתיה. לבסוף פסק הסנגור כי הראיות של החוקרים אפילו לא עולות לכדי פל-קל.

אך לשעשוע יש מחיר. כשרואים את השופטת פרידמן-פלדמן מחייכת אל מול הרטוריקה המבריקה של עו"ד בן-צור (וקשה שלא לחייך, במיוחד כשמשווים את הווירטואוזיות הלשונית של הסנגור לעד כבד פה שמתקשה לחבר זה לזה שני משפטים נהירים), עולה החשש שהמופע של ההגנה יעמיד בצל את הדיון על הראיות. וראיות בתיק, כפי שסיפר עמיעד בחקירתו הראשית, ישנן למכביר. חלק מהן הוצג גם אתמול.

מה אמור אלוביץ' להבין

ב-1.5.2014 שלח אילן ישועה, אז מנכ"ל אתר "וואלה", מייל לזאב רובינשטיין, איש פעלתן שבאותה תקופה היה מקורבה של שרה נתניהו ובמקביל גם של שאול אלוביץ', כיום נאשם מספר 2 בתיק ואז בעל השליטה של תאגיד בזק ואתר "וואלה".

כותרת המייל קראה בפשטות "נתניהו" והוא כלל שלושה קישורים. האחד לידיעה "צפו: כך מתגייס נתניהו להכנות ליום העצמאות", האחר לידיעה "נתניהו: אעגן בחוק יסוד את ישראל כמדינה יהודית" והשלישי לידיעה "נתניהו: 'אתם עבדים למכשירים אלקטרוניים'".

לצד הקישורים במייל, ישועה סיפק לרובינשטיין דברי הסבר, שמדגישים את הבולטות שהוענקה לידיעות החיוביות על נתניהו בדף הבית: "נתניהו תולה דגל+יתומים בבוקסת חדשות", "נתניהו יקדם חוק יסוד ישראל מדינה יהודית – בטעימה", "ראשית בבוקסת טק – ידיעה סופר מפרגנת על קטע מאחורי הקלעים של נתניהו תוקף את אובססיית הצילום בסמארטפונים".

בהמשך העביר ישועה את המייל ששלח לרובינשטיין לאלוביץ' עצמו, עם התוספת "עכשיו צריך רק נתניהו ושרה אופים עוגיות....".

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

כשעמיעד קיבל אתמול לידיו אסופת ניירות שכוללת גם את המייל שלעיל ביקש חוקר רשות ניירות-ערך לברר האם היא כוללת גם את המייל על ה"אחד שמעביר רפורמה בדואר". בכך כיוון החוקר למייל ששלח אלוביץ' לישועה בסוף פברואר 2015.

באותם הימים של טרום בחירות לכנסת היתה החברה הפרטית של אלוביץ', יורוקום, שרויה במירוץ נגד הזמן לקבל את כל האישורים הדרושים כדי שחברת בזק הציבורית תרכוש ממנה את מניות חברת הלוויין המפסידה yes ותזרים לכיסו האישי של אלוביץ' מאות מיליוני שקלים. אולם שר התקשורת בנימין נתניהו, שכיהן במקביל גם כראש ממשלה, נמנע באותו זמן מלקדם את המהלך.

"אותו אחד שחותם על רפורמה שלמה ברשות הדואר פוחד להעביר בקשת העברת מניות למועצת הכבלים והלווין בגלל הבחירות...", התלונן אלוביץ' אצל ישועה. המנכ"ל השיב: "לא יאומן. אסור להסס הוא חושב שלא תעשה כלום. ברור לי לחלוטין מה צריך לעשות. אחרי יהיה מאוחר מדי והילד בכלל ישתולל".

בחקירתו הראשית העיד ישועה שבתשובתו לאלוביץ' כיוון לאפשרות לפרסם ידיעות שליליות כדי להפעיל לחץ על נתניהו. "הילד", אמר, הוא ככל הנראה בנו של ראש הממשלה נתניהו, יאיר.

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

קרוב לשנתיים לאחר אותו המייל, לפי מסמך נוסף שהוצג אתמול לעד עמיעד, ניכר היה כי המעורבות של בעל השליטה אלוביץ' בתכני האתר הנוגעים לנתניהו הפכה עמוקה עוד יותר. ב-1.12.2016 שלחה עורכת החדשות בדסק, עמית אשל, לראש מערכת החדשות מיכל קליין מייל תחת הכותרת "שרה" ובו נוסח הידיעה שערכה: "פרשת המעונות: שרה נתניהו נחקרת במשרדי להב 433".

קליין שלחה לעורך אבירם אלעד ולמנכ"ל ישועה את נוסח הידיעה שקיבלה מאשל, כולל מחיקות רבות שביצעה ואשר הסירו ממנה תכנים לא נוחים לרעיית ראש הממשלה. "עם עריכה שלי", ציינה כשהעבירה את המייל של אשל במעלה הפירמידה העיתונאית.

בקודקוד העליון של הפירמידה העיתונאית, כך התברר, ישב בעל השליטה. ישועה העביר את המייל שקיבל מקליין ישירות אל שאול אלוביץ', שהנחה את המנכ"ל כיצד לפרסם את הטקסט: "כותרת קטנה ומאוזנת ומקום קטן". בנוסף ביקש מישועה: "שלח גם לאיריס", היא איריס אלוביץ', נאשמת מספר 3 בתיק. כמה ימים אחר-כך כבר הגיע ישועה למשרד רשות ני"ע והציג לחוקרים מאות ואלפי תכתובות דומות והפרשה המכונה "תיק 4000" יצאה לאור.

את המיילים בין ישועה לאלוביץ' הציג עו"ד בן-צור לחוקר עמיעד כדי לטעון שבפרקליטות וברשות ניירות-ערך חקרו את "תיק 4000", כלומר את החשד לעסקת תן-קח פסולה בין נתניהו אלוביץ' שמצד אחד כוללת הטיית סיקור ומן העבר הנגדי הטיית רגולציה, עוד לפני שהחקירה יצאה רשמית לדרך, עוד לפני שקיבלה את אישור היועץ המשפטי לממשלה. בעצם, טען, מהרגע הראשון חיפשו את נתניהו.

עמיעד, כמו בחקירתו הקודמת, הכחיש. "אנחנו ממש לא ב'תיק 4000'", העיד. "עכשיו כשאתה פה יושב ומכיר את כל 'תיק 4000' זה נראה לך אחורה שכל משפט קשור", הוסיף חוקר רשות ניירות-ערך, אולם לדבריו עד שלהי דצמבר 2016, כשישועה הגיע לחקירה והציג שיטה שלמה של שליטה בחדר החדשות כדי לרותמו לטובת האינטרסים של נתניהו, החקירה כלל לא התמקדה בכך.

עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.6.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.6.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עמיעד חזר על התיאור שסיפק בחקירתו הראשית וטען כי חקירת "תיק 4000" נולדה מתוך חקירת שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת, שנולדה מתוך חקירת בזק, אשר עסקה בכלל בהתנהלות פסולה בתוך החברה פנימה, ובהדלפות מתוך ועדה בלתי תלויה שנועדה לאשר בין היתר את עסקת בזק-yes.

כששאול אלוביץ' הגיע למשרדי רשות ני"ע ונשאל על כך הוא הכחיש שאי פעם התערב בתכני "וואלה" וטען כי אינו מכיר כלל את העורך. החוקרים, שהתוודעו להתערבותו במערכת החדשות של "וואלה" מכמה עשרות מיילים שהפיקו מתיבת הדואר שלו, נמנעו בדרך כלל מלהתעמת עם גרסתו השקרית. כשבכל זאת עומת עם התערבות שלו באחת הכתבות ב"וואלה" טען שעשה זאת מטעמים של ביטחון המדינה.

על אף הראיות החדשות שצצו בדבר התערבות אלוביץ' ב"וואלה" לטובת נתניהו, והתערבות פילבר, מקורבו של נתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת, כדי לקדם את האינטרסים הרגולטוריים של אלוביץ', ולמרות שהחוקרים העבירו את החומרים החדשים הללו לפרקליטות, לא אושר להם להרחיב את החקירה באופן משמעותי. כל שאישר היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט בשלב זה היה לחקור את פילבר בנושא "מניעיו להיטיב עם בזק".

"הממצאים הוצגו בפני הפרקליטות", סיפר עמיעד, "והיא נקטה פה באופן מדוד. לא התקבל אישור להרחיב את החקירה"

"הממצאים הוצגו בפני הפרקליטות", סיפר עמיעד, "והיא נקטה פה באופן מדוד. לא התקבל אישור להרחיב את החקירה. מה שאושר זה לחקור הודעות שקשורות לפעילות של פילבר והאם הם נעשו גם ברקע מה שהוא מכיר על הקשר או הזיקה בין אלוביץ' לנתניהו".

עו"ד בן-צור הדגיש בחקירתו כי היועמ"ש אישר לחקור רק את "פילבר עצמו" ואילו ברשות ני"ע חקרו לצדו גם את שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', והיועץ של בזק אלי קמיר. עמיעד טען כי פעל על פי האישורים שקיבל בכתב מהפרקליטות המלווה, ובאופן ספציפי מעו"ד יהודית תירוש ומקודמתו בתפקיד, מנהלת החקירות ברשות ני"ע דאז ציפי גז. "גם לא עושה שכל לחקור את פילבר על התכתבות כשאת הצד השני לא חוקרים", הסביר והדגיש כי קיבל אישור לחקור את הארבעה "בנושאים מאוד ספציפיים".

"חקרנו על מספר הודעות ספציפיות שהיו בין אלוביץ' ובין פילבר ובין פילבר לשאר אנשי בזק, שחלקם נגעו למעורבות של אנשי פילבר וחלקם נגע לאותו ממשק שבין נתניהו לאלוביץ'", אמר עמיעד, "גם הנחקרים, מיוזמתם, דיברו על נתניהו ועל הקשר. אנחנו לא עשינו את הקשר והיה לנו עשרות מקרים שיכולנו לעשות פולו-אפ ולהמשיך בשאלות המשך ואנחנו חוזרים כל פעם לאותן גבולות גזרה. גם כשהוא [אלוביץ'] מדבר על דברים שקשורים לנתניהו אני מחזיר אותו כל פעם לאיך פילבר פועל מולו כמנכ"ל משרד התקשורת. זה היה הספוט. מתבקש שאני אבוא אליו עם שרשורים ואטיח בו 'אתה משקר', וגם כשקיבלנו תשובה מגוחכת שהוא בא ודאג לביטחון המדינה אני לא מתעמת איתו".

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור לא היה שבע נחת מהתשובה הזו. "דיברת פה על גבולות גזרה? הדבר האחרון שאפשר לדבר פה זה על גזרה ועל גבולות כי אתם פרצתם פה את כל הגזרות וכל הגבולות. אתה!", צעק על העד, ולאחר שהשופטת פרידמן-פלדמן הרגיעה אותו נפנה להציג לעמיעד קטעים מחקירת אלוביץ' שבהן התעניין החוקר בקשריו עם נתניהו.

עמיעד טען כי אחת הפעולות שנחקרו בשלב זה היתה שיחת טלפון שביצע פילבר בשעת לילה מאוחרת לבקשת נתניהו אל אלוביץ' כדי לתאם למחרת פגישה בין השניים. השופט משה בר-עם טען כי השאלות שהופנו לאלוביץ' בשלב זה של החקירה על פגישותיו עם נתניהו מלמדות "על כיוון חקירה מסוים, אולי לגיטימי ואולי לא", אך עמיעד עמד על כך שביקש להבין את ההקשר הרחב שבו פילבר מתאם פגישה בין נתניהו לאלוביץ'.

"איך חקירת אלוביץ' בנוגע להתערבות שלו בפרסומים של וואלה מקדמת את החשד כנגד פילבר? איפה הקשר הזה?", תהה בהמשך השופט בר-עם. בתשובה הזכיר החוקר עמיעד את המקרה שבו פילבר קיבל לידיו מיועץ של ראש הממשלה נתניהו חוברת שסיכמה את מאמרי הדעה על נתניהו ב"וואלה" והראתה כי רובם שליליים, והתבקש להעביר אותה לאלוביץ'. "מה אלוביץ' צריך לחשוב לעצמו כשהוא מקבל ממנכ"ל משרד התקשורת חוברת כזו, שאומר 'הבנתי שמשתמשים בי כמנכ"ל כי הוא המפוקח שלי', מה הוא אמור להבין? ברור שזה נוגע לחקירה", טען עמיעד.

מגבלות האיכון

בהמשך החקירה הנגדית באולם המחוזי, נדרש חוקר רשות ני"ע עמיעד להסביר מדוע הוא ועמיתיו קבעו תחילה שסדרת פגישות בין יועץ התקשורת של נתניהו ניר חפץ לאלוביץ' ונתניהו עצמו התרחשה בינואר 2015, למרות שהאיכונים העלו כי חפץ לא נפגש עם נתניהו באותה תקופה.

לדברי עמיעד, נמצאו ראיות לכך שחפץ, נתניהו ואלוביץ' שהו כולם בבלפור בינואר 2015, כפי שתיאר חפץ בחקירתו. גם העובדה שחודש זה היה כבר בתקופת בחירות לכנסת תאמה לגרסה שמסר חפץ. בנוסף, יומיים לאחר שחפץ הכניס את אלוביץ' לבית נתניהו בבלפור פנה מנכ"ל yes רון אילון למשרד התקשורת בבקשה נוספת לאשר את עסקת בזק-yes, כשלגרסת אילון עשה זאת לבקשת אלוביץ'. כמה ימים אחר כך כתב אלוביץ' לישועה להוריד כתבה מסוימת מ"וואלה" שכן פרסומה יפגע באישור העסקה עליו צריך לחתום נתניהו. "הדבר היחיד שהיה לנו פער בו זה הזמן שחפץ פגש את אלוביץ' מספר ימים קודם לכן. היה איזה פער באיכונים שלא יכולנו להגיד במאה אחוז 'היתה פה הפגישה'", אמר עמיעד.

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 21.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 21.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

בהמשך החקירה, הסביר עמיעד, התעוררו אצל החוקרים תובנות חדשות. ראשית, שמערכת היחסים בין חפץ לאלוביץ' התחילה מוקדם משחשבו, כבר בספטמבר 2014. שנית, כי מבחינת נתניהו מערכת הבחירות של 2015 התחילה כבר בנובמבר 2014, אז אושר בקריאה טרומית "חוק ישראל היום". משום כך חזרו לחומרי הראיות והגיעו למסקנה כי סביר יותר שרצף הפגישות בין חפץ לאלוביץ' ונתניהו התקיים בנובמבר 2014 ולא בינואר 2015.

"זה העד המלהג!", הכריז עו"ד בן-צור לשמע ההסבר של עמיעד, אך חוקר רשות ני"ע המשיך והסביר מה היו העדויות הנוספות שגרמו לו ולחבריו להבין כי רצף הפגישות שעליו סיפר חפץ התקיים מוקדם משחשבו, בנובמבר 2014. בין היתר התייחס לחתימת שר התקשורת דאז גלעד ארדן על תקנות הרפורמה בשוק התקשורת כשבסמוך לכך התפרסמה כתבה שקשרה בין קידום רפורמת השוק הסיטונאי לאישור עסקת בזק-yes, כתבה שנשלחה לדברי עמיעד למשרדי חברת יורוקום מבנק דיסקונט, המלווה הגדול ביותר של החברה אשר חבה לו כ-800 מיליון שקלים.

"שכחת רק להשיב לבית-המשפט מה גרם לכל המבנה המפואר הזה של ינואר 15 לקרוס לתוך עצמו", סנט בו עו"ד בן-צור אך השופטת פרידמן-פלדמן העירה: "הוא ענה".

"מחקרי התקשורת לא מתעדים כל שנייה ושנייה", הסביר עמיעד, "היה לנו שם פער, לא הסתרתי את זה, אבל היו לנו הרבה מאוד ראיות שתמכו גם בעצם הפגישה וגם בהתנהלות לאחר הפגישה וזה מה שהוצג"

עו"ד בן-צור התעקש כי עמיעד וחבריו לחקירה לא בדקו את איכוני התקשורת שפסלו מפגש אפשרי של חפץ עם אלוביץ' בינואר 2015, ובכל זאת הציגו לנתניהו בחקירתו כי סדרת הפגישות שערך עם חפץ התקיימה בחודש זה. עמיעד טען כי דווקא בדקו את האיכונים, אך בשלב זה החליטו לא לפסול בגינם את האפשרות שהמפגשים נערכו בינואר 2015.

"מחקרי התקשורת לא מתעדים כל שנייה ושנייה", הסביר עמיעד, "היה לנו שם פער, לא הסתרתי את זה, אבל היו לנו הרבה מאוד ראיות שתמכו גם בעצם הפגישה וגם בהתנהלות לאחר הפגישה וזה מה שהוצג".

בהמשך טען עמיעד כי בגלל אותו הפער חזרו החוקרים והעמיקו בראיות כדי לראות אם יש אפשרות למועד סביר יותר של רצף הפגישות בין חפץ, אלוביץ' ונתניהו. "זה בדיוק דוגמה שלמרות שהיתה לנו תפיסה שנסמכת גם על ראיות לגבי נקודה מסוימת, זה תהליך טבעי בחקירה, כאשר היו דברים שהיינו צריכים לבחון מחדש לא היססנו ובחנו והצגנו את זה לעד", אמר.

עו"ד בן-צור הזכיר כי גם העד הקודם, תת ניצב יואב תלם, הסתייג מהסתמכות על איכונים ומחקרי תקשורת ותהה הכיצד. "אני בוגר תיק שפגישה אחת היתה בה קריטית והאיכונים לא הסתדרו, אבל לאור הנסיבות של שאר הראיות, קבעו שהיתה פגישה בעקבותיה בוצעו עבירות של הרצת מניות", אמר עמיעד, כשהוא מכוון לחקירת פרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר. בפרשה זו, האיכונים לימדו כי עד המדינה עדי שלג לא נפגש במועד שבו טען עם איתי שטרום, מי שלגרסתו ביקש ממנו להריץ את מניות חברת אי.די.בי.

יריב עמיעד, ראש יחידת החקירות ברשות ניירות ערך, בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 8.2.2023 (צילום: יונתן זינדל)

יריב עמיעד, ראש יחידת החקירות ברשות ניירות ערך, בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 8.2.2023 (צילום: יונתן זינדל)

"אכן הוכח כי מכשירו הסלולארי של שטרום לא אוכן ביום 21.2.2012 במשרדי ISP", כתב השופט חאלד כבוב בהכרעתו, "איזה משקל יש ליתן לעובדה זו שעה שבית המשפט נדרש להכריע בסוגיית אמינותו של שלג ביחס להוראה שקיבל משטרום? אינני מקל ראש במשמעות של ממצא זה לעניין קיומה של פגישה בין שטרום לבין שלג במשרדים באותו היום ובמשמעותו אף לעצם קיומה של הנחיה מפורשת מצדו של שטרום אך האם יש בכך כדי לאיין את יתר גרסתו של שלג כעד מדינה או את גרסתו בחקירתו ברשות? התשובה לכך שלילית בהחלט".

"ולכן", הוסיף עמיעד בבית המשפט, "אני מבין שלפעמים יש פערים כי האיכון לא נותן לך בכל שנייה ושנייה, ויש נדידה של אנטנות, ולכן זה בהחלט ראיות משמעותיות אבל יש גם דברים אחרים".

דינמיקה אחרת

תהייה נוספת שהעלה עו"ד בן-צור נגעה ליחס שקיבל אלוביץ' ממשרד התקשורת. לדבריו, למרות פניות חוזרות ונשנות של מנכ"ל yes למשרד התקשורת בבקשה כי יקדמו את אישור עסקת בזק-yes, במשרד כלל לא הגיבו וודאי שלא קידמו את האישור. עו"ד בן-צור ראה בכך עדות לכך שכל עסקת השוחד הנטענת מעולם לא התרחשה.

"האם חשבת לעצמך את השאלה הבאה", פנה עו"ד בן-צור לעמיעד, "תגרד בראש ותגיד כך: יש עסקת שוחד מסוף 2012. כבר אז הם סגרו שוחד, לפי כתב האישום. קצת מטריד אותי אם זה מסוף 2012, סיקור ראינו די שלילי, אבל אם אלוביץ', שסגר עסקה מסוף 2012, היתה לו ארוחת ערב ואז 'הבינו את האינטרסים זה של זה', הכיצד ב-2013, ב-2014 ובתחילת 2015 משרד התקשורת מתעלם ושאול פונה לכל העולם חוץ מלהרים טלפון למי שסגר איתו את עסקת השוחד בסוף 2012 ולהגיד לו 'נתניהו, תעשה לי טובה תחתום כבר'. חשבתם על זה?".

"הבנו שזה לא עובד ככה, שאתה מתקשר אליו", השיב עמיעד. "הוא ביקש פגישה, נתניהו גם ממדר גם מאוד מאוד זהיר. זה לא שיחת טלפון, 'תן לי עכשיו את האישור'. הדינמיקה היתה אחרת".

היום אמורה להסתיים חקירתו הנגדית של עמיעד.

להורדת הקובץ (PDF, 1.93MB)

67104-01-20

משפט המו"לים