אתמול והיום (18.1) נחקרה במשפט המו"לים יעל מלם-יפה, עורכת דין מהמחלקה המשפטית של משרד התקשורת, שעבדה שם גם בתקופה הרלוונטית לאישום השוחד שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', אז בעלי השליטה בחברת בזק ובאתר "וואלה".

לפי כתב האישום, נתניהו פעל להעניק לבזק של בני-הזוג אלוביץ' הטבות רגולטורית במשרד התקשורת בתמורה לאפשרות להשפיע על התוכן המתפרסם באתר "וואלה" שבשליטתם. בין היתר עשה זאת נתניהו באמצעות שלמה (מומו) פילבר, מנהל קמפיין הבחירות שלו בשנת 2015 שמיד אחריהן הפך למנכ"ל משרד התקשורת.

אחת הדרכים החריגות שבהן העניק פילבר יחס מיוחד לבזק היתה העברתן של טיוטות עבודה פנימיות מתוך משרד התקשורת אל בכירים בבזק באופן חשאי, מאחורי גבם של אנשי המקצוע במשרד, כדי לקבל מהחברה המפוקחת את הערותיה.

נציג הפרקליטות, עו"ד אסף עיסוק, הציג אתמול למלם-יפה שורה של מסמכים בניסיון להבין את סדרי העבודה במשרד, כדי להבין עד כמה באמת חריגה ההדלפה הסדרתית של מסמכים פנימיים בידי פילבר לאנשי בזק.

מימין: עו"ד יהודית תירוש, עו"ד אסף עיסוק, עו"ד ז'ק חן ועו"ד נעה פירר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 18.1.2023 (צילום: אורן פרסיקו)

מימין: עו"ד יהודית תירוש, עו"ד אסף עיסוק, עו"ד ז'ק חן ועו"ד נעה פירר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 18.1.2023 (צילום: אורן פרסיקו)

מלם-יפה הבהירה שבזמן אמת לא ידעה על ההדלפות, וציינה שחשיפת השיח הפנימי במשרד העניקה לבזק יתרון בלתי הוגן על מתחרותיה. "לא מקובל להעביר החוצה טיוטות בשלבי עבודה", אמרה.

מלם-יפה הוסיפה שהטיוטות היחידות שמופצות באופן יזום על ידי המשרד הן אלה שקשורות לתהליכים מורכבים שאמורים להשפיע על כלל השוק – ואלו מופצים באופן מסודר לכלל הגופים שהמהלך צפוי להשפיע עליהם, וחשופים גם לציבור הרחב. היא הדגישה שלא זה היה המקרה עם המסמכים שהדליף פילבר, ששיקפו שיח משרדי פנימי שטרם הבשיל לכדי חשיפתו בפני הגופים המפוקחים.

כשהשופט משה בר-עם שאל אותה האם יש איסור רשמי על הוצאת מסמכים פנימיים כאלה לחברות המפוקחות השיבה מלם-יפה: "יש התנהלות פנימית מקובלת, וזאת לא ההתנהלות הפנימית המקובלת"

רובד נוסף של המצב שתיארה מלם-יפה נגע למדיניות שפילבר קידם, שהיטיבה עם בזק. למשל, מסמך מדיניות ארוך שהגיש לשר צחי הנגבי, ובו הוצע לבטל את ההפרדה המבנית בקבוצת התקשורת של משפחת אלוביץ'. מלם-יפה עיינה במוצג, ואמרה שמסמכים מהסוג הזה בדרך כלל מגובשים בשיתוף עם המחלקה המשפטית. במקרה הזה, ציינה, היא נחשפה אליו רק בדיעבד – אחרי שכבר היה מוכן.

פחות מקובל ופחות נכון

את החקירה הנגדית של מלם-יפה ערכה מטעם כלל הנתבעים עו"ד נעה פירר ממשרדו של עו"ד ז'ק חן, חברה בצוות ההגנה של שאול ואיריס אלוביץ'. אתמול ניסתה עו"ד פירר לגרום לעדה לאשר שכיועצת משפטית, התפקיד שלה הוא לא לקבוע את מדיניות משרד התקשורת אלא לייעץ לקובעי המדיניות. מלם-יפה אישרה.

עו"ד פירר הציגה לעדה רשימה ארוכה של בעלי תפקידים בחברות מתחרות של בזק - הוט, סלקום, IBC - וציינה שהמנכ"ל לשעבר פילבר נהג להיפגש איתם בבתי קפה ובמקרה של אורנג' גם בסוויטות של בית מלון. עד כה, ראוי לציין, ההגנה ניסתה אך לא הצליחה להוכיח כי המגעים של פילבר עם החברות הללו הגיעו לעומקים של יחסיו עם אנשי בזק.

עד המדינה שלמה פילבר בבית המשפט המחוזי בירושלים, 7.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה שלמה פילבר בבית המשפט המחוזי בירושלים, 7.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

אחת ההמחשות הבולטות היא ההדלפות המתמשכות של חומרים פנימיים מצד פילבר לבכירי בזק. עו"ד פירר ניסתה להמעיט בחומרת הדברים, ולמעשה לטעון שהם בכלל לא חמורים. "אם יש מקום שבו המנכ"ל מאמין שהדרך הנכונה ללכת בה היא דרך של שיח והסכמות, יכול להיות כשהוא חושב שדרך אחרת לא עובדת, כך סבור המנכ"ל, אז מותר לו ללכת בדרך של הידברות", הציעה עו"ד פירר למלם-יפה. מההקשר של דבריה ניכר שכשדיברה על "דרך של הידברות" התכוונה בין היתר להעברת המסמכים הפנימיים, מעשה שפילבר שמר בסוד מעמיתיו.

מלם-יפה לא השתכנעה. "השאלה היא מה הקונטקסט. זה מתאפשר במקרים שבהם זה מתאפשר. במקרים אחרים זה אולי פחות מקובל ופחות נכון". השופט משה בר-עם העיר שיש להבדיל בין טיוטות שנוגעות להליך שנוגע לכלל השוק - ואז ראוי להפיצן, אם מפיצים אותן, לכלל החברות בתחום - ובין טיוטות שנוגעות להליך שמתייחס ספציפית לחברה אחת בלבד. מלם-יפה הדגישה שהחלוקה לא כזו פשוטה. "גם אם ההליך נוגע רק לחברה אחת, הוא משליך לעתים על כלל החברות בשוק. אנחנו מדברים מאוד-מאוד תיאורטי".

מסמכים, מסמכים, מסמכים

היום נמשכה החקירה הנגדית של מלם-יפה ובמהלכה הציגה עו"ד פירר לעדה מסמכים רבים אשר לא הכירה, בניסיון לשקף לבית-המשפט כי קביעותיה הנחרצות בחקירתה במשטרה ובחקירה הראשית נבעו מנקודת המבט הצרה שממנה הסתכלה על ההתנהלות במשרד התקשורת בתקופת פילבר. "מסמכים, מסמכים, מסמכים", העיר מדי פעם עו"ד ז'ק חן מספסלו, מנטרה שחוזרת לאורך כל ימי החקירות הנגדיות, לפיה בעוד שהתביעה מבססת את האישומים הפליליים על זיכרונות של שיחות שבעל פה, רמיזות וקריצות, ההגנה נסמכת על תיעוד בכתב.

מלם-יפה אישרה כי לא ראתה רבים מהמסמכים עד היום. עם זאת, בשקט אך בנחישות, עמדה על עיקרי גרסתה תוך שהיא מעקרת את ניסיונות ההפרעה הקבועים של הסנגורים ומתעקשת בנימוס בכל פעם לסיים את תשובותיה.

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, 23.11.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, השבוע (צילום: אוליבייה פיטוסי)

כך, לדוגמה, כשההגנה ביקשה את התייחסותה למסמכים הנוגעים להחלטת משרד התקשורת לוותר על חלק משמעותי ברפורמת השוק הסיטונאי (רפורמה שנועדה בין היתר לפתוח את שוק התקשורת הקווי בישראל לתחרות ומימושה היה פוגע ברווחים המונופוליסטיים של בזק), ביקשה מלם-יפה לזכור את התמונה הגדולה שברקע: בזק התנגדה לרפורמה שהוביל משרד התקשורת במשך שנים, סירבה להוראות הפיקוח, ותחת לחץ של חברות אחרות בשוק לספק פיתרון חלופי הוחלט על ויתור זמני של חלק מהרפורמה ובחירה בפיתרון אחר, נחות יותר.

חלק אחר מהחקירה הנגדית היום נגע לסיבות שבגינן התעכב מימוש הרפורמה, גם בשיטה הנחותה יותר שבזק העדיפה ואשר פילבר קידם. לפי כתב האישום פילבר פעל לעכב את מימוש הרפורמה כדי להיטיב עם אלוביץ' אולם עו"ד פירר הציגה למלם-יפה מסמך פנימי של משרד התקשורת שבו היא עצמה כתבה בזמן אמת כי "עיקר העיכוב" במימוש הרפורמה נבע מגורמים חיצוניים ובהם כניסתו של צחי הנגבי לתפקיד שר התקשורת במקום נתניהו (אחרי שהתברר כי נתניהו ואלוביץ' חברים ותיקים ולמעשה ראש הממשלה ושר התקשורת פעל בניגוד עניינים) והצורך לקבל אישורים שונים ממשרד האוצר והמשפטים.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד פירר לא הסתפקה בכך והציגה למלם-יפה שורה ארוכה של מסמכים המתקפים את הקביעות שכתבה העדה, וזו אישרה כי הטענות שכתבה במכתב הם אמת.

בחקירתה הראשית נשאלה מלם-יפה על סמך מה כתבה באותו מסמך פנימי כי "עקב מורכבות" הרפורמה, הוצאתה לפועל התעכבה עוד יותר, שכן לשר הנגבי נדרש זמן ללמוד אותה ולגבש את עמדתו. העדה השיבה כי שמעה זאת מפי המנכ"ל דאז פילבר.

בחקירתה הנגדית נשאלה שוב על הסיבה הזו לעיכוב ועל התשובה שסיפקה בחקירתה הראשית וביקשה להסביר. "אתמול נשאלתי ועניתי שכך נמסר לנו מפילבר", אמרה, "אפשר למתוח את ציר הזמן עם כל המסמכים שאתם מראים לי, זה לא מסודר לי, אני לא רואה אותו מול עיני. אפשר לסדר את המסמכים כולל ניגוד העניינים וכו' ולראות האם בתוך ציר הזמן יש גם פרקי זמן שבהם היה ניתן לקבל את ההחלטה [לקדם את הרפורמה, א"פ] אבל היא לא מתקבלת. במקום הזה, מכיוון שכל העניין היה סביב הצורך שיקרה ושיהיה ושיהיה מהר, ולפרק זמן רק של שנה, במקומות האלה שאלתי את המנכ"ל והוא זה שענה לי. כשאמרתי 'כך נמסר לי על ידי המנכ"ל' לכך התכוונתי".

67104-01-20

משפט המו"לים