ב-26.2.2018, כמה ימים אחרי ששלמה (מומו) פילבר הפך לעד מדינה, שאלה אותו חוקרת רשות ניירות ערך פולינה גובזמן-קריב מדוע החליט בשנת 2015, סמוך לאחר שנכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, להקפיא חלק מהרפורמה שתוכננה לשוק התקשורת בישראל, חלק שנקרא "רפורמת ההדדיות".

ברשות ניירות ערך חשדו כי פילבר פעל כך כדי להיטיב עם בזק, ענקית התקשורת הישראלית שהיתה אז בשליטת שאול אלוביץ'. על-פי החשדות, שמאז הפכו לכתב אישום, פילבר פעל בהנחיית ראש הממשלה נתניהו כדי להיטיב רגולטורית עם בזק ואלוביץ', וזאת בתמורה לכך שאתר "וואלה", שאף הוא היה בשליטת אלוביץ', נענה לשלל דרישות סיקור מצד משפחת נתניהו.

רפורמת ההדדיות, שאת יישומה דחה פילבר, נועדה לאפשר לכל חברות התקשורת בישראל להשתמש זו בתשתית של רעותה, מהלך שהיה פועל לטובת האזרח אך לרעת שורת הרווח של בזק, בעלת מונופול על פריסת תשתית הטלפוניה בישראל.

החוקרת גובזמן-קריב דרשה מפילבר להסביר מדוע ב-9.8.2015, כחודשיים לאחר שנכנס לתפקיד, הוא החליט לדחות את היציאה לשימוע ברפורמת ההדדיות למועד מאוחר יותר: "למה אתה מחליט להקפיא את נושא ההדדיות?". פילבר טען כי פעל מתוך תפיסת עולם מקצועית.

"זה נכון לאוגוסט 2015?", שאלה החוקרת גובזמן-קריב. "פחות או יותר", השיב פילבר, "שבוע לפני, שבוע אחרי, שבועיים לפני, שבועיים אחרי". "לא, לא, לא", קטעה אותו החוקרת, "מאוד חשוב מה היה לפני, לא מה אחרי".

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

בשלב זה נזכר פילבר כי ערך פגישה עם נציגי חברת HOT, שטענו אף הם שיש לדחות את השימוע בנושא ההדדיות, ובתגובה הציע להם פילבר מתווה רגולטורי חדש שמצא חן בעיניהם.

"אם זה היה לפני אז זה מסביר את זה", טען פילבר ביחס לפגישה עם אנשי HOT, "אם זה היה אחרי, אז זה לא מסביר את זה. לכן אני חייב לדעת". בהמשך הוסיף עד המדינה כי אם הפגישה עם אנשי HOT היתה אחרי החלטתו ב-9.8 לדחות את השימוע לרפורמה, סימן "שאני פִרפרתי את הרן [הרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד]", כלומר זה סימן שהוא דחה את היציאה לשימוע מסיבות אחרות.

החוקרת גובזמן-קריב שאלה את פילבר כיצד ניתן לאתר את הפגישה ביומנו, והמנכ"ל לשעבר נתן בה סימנים: היא נערכה בחדר הישיבות במשרדו בירושלים, בהשתתפות "שרון פליישמן" (הכוונה כנראה למיכל פליישר, סמנכ"לית רגולציה ב-HOT) ומנכ"ל הוט-טלקום גיל סספורטס, והיא הוקדשה לנושא ההדדיות.

אתמול (28.12) באולם 315 של בית-המשפט המחוזי בירושלים, היכן שמתנהלים דיוני משפט המו"לים, חזר עו"ד ז'ק חן, בא כוחם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', אל אותה פגישה שסימן פילבר בחקירתו.

"או שלא נעשתה בדיקה או שנעשתה והממצאים לא מצאו חן בעיני מישהו ולכן הם לא בחומרי החקירה. אני רוצה להניח שהראשונה היא הנכונה"

"לאחר שהוא עד מדינה", אמר עו"ד חן לחוקרת גובזמן-קריב, "את זוכרת שהוא בעניין הזה לא הלך איתכם ואמר לכם 'תקשיבו אתם צריכים לבדוק אצלי בלוחות הזמנים אם היתה לי פגישה עם אחד בשם גיל סספורטס לפני תאריך מסוים, וזה סימן לכך ששיקול הדעת לא זוהם בעיכוב רפורמת ההדדיות'?".

גובזמן-קריב השיבה בשלילה. כמו כמעט כל הנתונים שהציג בפניה עו"ד חן לאורך יום החקירה הנגדית, גם את האמירה הזו של פילבר היא לא זכרה. חוקרת רשות ניירות ערך הוסיפה כי אינה זוכרת גם האם הלכה באמת לחפש את הפגישה עם סספורטס ביומן של פילבר.

"אומר לכם העד: 'יש לי סימן ששיקול הדעת שלי לא זוהם, לכו ליומן וחפשו פגישה שלי עם סספורטס'. לכן השאלה שלי היא האם הלכת ומילאת את חובתך כחוקרת?", אמר עו"ד חן.

"אני באופן אישי לא בדקתי, אבל כן, היו עוד מספר חוקרים שחקרו את פילבר, כולל זה שלמיטב זכרוני קיבל לידיו טלפון שיוכל לבדוק תאריכים", השיבה גובזמן-קריב.

עו"ד חן הבהיר לעדה ולבית-המשפט כי הסנגורים לא קיבלו בחומרי החקירה שהעבירה להם הפרקליטות כל נתון על פגישה עם סספורטס, כך ש"או שלא נעשתה בדיקה, או שנעשתה והממצאים לא מצאו חן בעיני מישהו, ולכן הם לא בחומרי החקירה. אני רוצה להניח שהראשונה היא הנכונה".

"יכול להיות", השיבה גובזמן-קריב.

היומן של פילבר נחשף לאחרונה באתר "העין השביעית", בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן. בא כוחו של אלוביץ' הזכיר זאת, וטען כי צוותו עיין ביומן ואיתר את הפגישה.

"והיא מתקיימת, ראי זה פלא, ב-1.7.2015", הכריז. "כלומר, לפי הסימנים שנתן פילבר בעדותו ושולח אתכם אליה, אמירה קריטית של עד מדינה שלא בדקתם. אנחנו בדקנו, מתוך חומר שלא היה חומר החקירה, אבל היה בידכם במדיה מגנטית ומתוכו לא שלפתם. ומסתבר שיש פגישה. מדוע זה לא נבדק ואנחנו צריכים להיות תלויים בעמותת הצלחה וב'עין השביעית'?".

כמו בהרבה מקרים אחרים, גם בתשובה לשאלה זו הפנתה גובזמן-קריב את הסנגור לממונים עליה. כשהשופט משה בר-עם שאל את העדה האם לא בדקה בעצמה את היומן משום שהפעילה שיקול דעת, גובזמן-קריב השיבה כי אכן לא בדקה את היומן כי לא הפעילה שיקול דעת. "זה לא שבחרתי לא לבדוק", טענה.

להורדת הקובץ (XLSX, 408KB)

"ניקח רק את האירוע הקטן הזה", המשיך עו"ד חן בחקירתו, "ובוא נדמיין שעמותת הצלחה ו'העין השביעית' לא היו מפרסמים את היומן, ובית-המשפט היה צריך לקבוע ממצא ולהגיע למסקנות על המהימנות של עדים, האם היה עיכוב ברפורמת ההדדיות כתוצאה מזיהום שיקול הדעת של פילבר או לא. את מסכימה שזה נתון שחשוב שיהיה?".

לאחר עוד כמה שאלות ותשובות חילץ עו"ד חן מהעדה את האמירה כי "אין ספק שפגישה שיכולה להיות נתמכת מהיומן צריכה להיות בחומר החקירה". לדבריה, בצוות החקירה כלל לא חילצו עותק מלא של היומן מהטלפון של פילבר.

"בדיעבד היה צריך להפיק את היומן?", תהה השופט בר-עם, שגם אתמול סייע רבות לסנגורים בחקירה. "כנראה שהיה צריך להפיק אותו", השיבה גובזמן-קריב. "אני לא יודעת להגיד לך. היום זה נראה אחרת. היום זה נראה אחרת. עשינו בזמנו את העבודה הכי טוב שאפשר כדי למצוא את כל הראיות".

לפי היומן של פילבר, ב-1.7.2015 בשעה 13:00 אכן נקבעה בלשכתו שבירושלים פגישה בנושא "הדדיות, שימוש בתשתיות IBC/הוט". ואולם, ברישום הפגישה צוין כי היא מתקיימת בהשתתפות נציגי משרד התקשורת מאגפי כלכלה, משפט והנדסה. שמו של סספורטס, או כל נציג אחר של HOT, כלל לא מוזכר. האזכור הבא למונח "הדדיות" ביומן הוא בפגישה שגם בה, כביכול, השתתפו אנשי המשרד בלבד, שנערכה ב-9.8.2015, באותו יום שבו הכריז פילבר על דחיית השימוע.

הפגישה הראשונה בנושא הדדיות שלגביה ישנו ביומן של פילבר חיווי כי השתתפו בה נציגים של HOT אירעה ב-2.9.2015, כלומר אחרי ההחלטה על דחיית הרפורמה. "פגישת עבודה מקצועית עם HOT בנושא תשתיות פסיביות (הדדיות ויישום)", נכתב ביומן. לפי היומן, לפילבר היתה פגישה עם סספורטס ופליישר ב-21.7.2015, לפני החלטתו על דחיית הרפורמה, אך היא נערכה בלשכתו בתל-אביב ולא בלשכתו בירושלים כפי שזכר בחקירתו, ולא נכתב ביומן כי הוקדשה לנושא ההדדיות.

במילים אחרות, בניגוד להכרזה של עו"ד חן, היומן אינו מספק תשובה חד-משמעית לגבי מועד הפגישה שבה נזכר פילבר בחקירתו. אולם גם כך וגם כך אין חולק כי גובזמן-קריב, ויחד איתה כנראה כל יתר צוות החקירה, לא טרחו לעיין ביומן של פילבר שעמד לרשותם כדי לנסות ולאתר את הפגישה שעליה הצביע.

רלבנטיים מאין כמותם!

המחדל החקירתי הזה היה רק אחד משורה של מחדלים שהציף עו"ד חן בפני בית-המשפט. החוקרת גובזמן-קריב המשיכה בטקטיקה שאִפיינה אותה בימי החקירה הקודמים, הרבתה לטעון כי אינה זוכרת, כי לא היתה מעורבת בחלק של החקירה שעליו נשאלה, וכי יש להפנות את השאלות לגורמים אחרים. אך פעם אחר פעם נאלצה להודות כי אכן ראוי היה שתפעל אחרת.

כך, לדוגמה, התברר כי החוקרת גובזמן-קריב לא היתה מודעת לחלופת מכתבים בין רשות ניירות ערך למשרד התקשורת מאוגוסט 2015 על נסיבות ההחלטה לאשר את עסקת בזק-yes, עסקה שהזרימה מאות מיליוני שקלים לכיס הפרטי של אלוביץ' ולפי כתב האישום היתה הפעולה הראשונה של פילבר בשליחות נתניהו עם כניסתו למשרד התקשורת.

במסמכים שהחליפו הרשות והמשרד נטען מטעם משרד התקשורת כי כבר במרץ 2015, לפני כניסתו של פילבר לתפקיד מנכ"ל המשרד, הוחלט כי אין מניעה עקרונית לאשר את העסקה אם כי יש לשקול להתנות אותה בתנאים.

שאול אלוביץ' בבית-המשפט, מאי 2022 (צילום: אורן פרסיקו)

"מדהים אותי שאת, החוקרת המרכזית והראשית בנושא הרגולציה, לא מכירה את המסמכים האלה מזמן אמת", הצהיר עו"ד חן. אחרי שהשופט בר-עם הצטרף בשאלות משלו, וחזר עליהן שוב ושוב ושוב לאור נסיונות ההתחמקות של העדה, נאלצה גובזמן-קריב להודות כי המסמכים הללו רלבנטיים לחקירה.

"רלבנטיים מאין כמותם!", הכריז עו"ד חן. "הם מכוננים, דרמטיים וחשובים!". לדבריו, חוקרי רשות ניירות ערך והמשטרה לא רק שלא הציגו את המסמכים הללו לנחקרים, הם חקרו אותם מזווית הפוכה, כאילו פילבר הוא זה שהוביל את הסרת התנאים מהעסקה.

"אני לא רואה איך התזה שלי היתה שונה ממה שיש פה", השיבה גובזמן-קריב.

עו"ד חן הפנה אותה לסעיף אחר בתשובת משרד התקשורת, שנכתב על-ידי סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות, ולפיו הוחלט לאשר את העסקה ללא תנאים. "זה כותב לבאות בניגוד גמור למה שאת הצגת בחקירות של כל עדי הרגולציה, שהורדת התנאים נכפתה על גורמי המקצוע בעקבות כניסתו של פילבר לתפקיד", הטיח עו"ד חן בעדה. בתשובה ציינה גובזמן-קריב כי במסמך של לבאות מ-18.6.2015, ימים אחדים לפני אישור העסקה, צוינו תנאים שבסופו של דבר הוסרו, והוסיפה כי ישנה גם התכתבות בין שאול אלוביץ' ליועצו אלי קמיר על הסרת התנאים.

אחרי שהשופט בר-עם שאל את גובזמן-קריב האם חקירתה היתה שונה במידה והמסמכים הללו היו בפניה בזמן אמת, ואחרי שהעדה השיבה בשלילה, פשט עו"ד חן  את ידיו לצדדים ופלט פתגם בצרפתית. בסמוך לאחר מכן הטיח בה כי אינו מאמין לטענתה כי לא ראתה את המסמכים בזמן אמת. "טוב", השיבה.

עו"ד חן לא הרפה, והמשיך לחקור את גובזמן-קריב על חילופי המכתבים שלדבריה אינה זוכרת. בסופו של דבר, ושוב לאחר סיוע מהשופט בר-עם, אמרה העדה: "יכול להיות שבדיעבד הייתי צריכה יותר לשים לב אליהם". עם זאת טענה העדה שגם לו היתה שמה לב לתכתובת, ומציגה אותה לעדים, זה לא היה מביא לשינוי משמעותי בחקירה, שכן ממילא העדים נשאלו על תהליך אישור העסקה.

חוקרת רשות ניירות-ערך פולינה גובזמן-קריב בפתח יום עדותה הראשון במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 26.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בשלב זה עימת עו"ד חן את העדה עם מייל שקיבלה בשנת 2017 ממימון שמילה, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, שבו העביר לה עשרות מסמכים שונים והפנה אותה באופן ספציפי למכתב ששיגרה רשות ניירות ערך למשרד התקשורת בסמוך לאחר אישור העסקה, אותו מסמך שטענה כי לא ראתה בזמן אמת.

"אני לא זוכרת שראיתי את המסמך", חזרה גובזמן-קריב על גרסתה, "יכול להיות גם שראיתי אותו ולא ייחסתי לו חשיבות".

"בשאול אלוביץ' את הטחת כל הזמן שהכל אצלך 'מגובה במסמכים שחור על גבי לבן כמו שאני אוהבת'", אמר עו"ד חן בהמשך הדיון. "תסכימי איתי שהמסמכים האלה הם שחור על גבי לבן כמו שאת אוהבת", ואז תיקן את עצמו ואמר, "סליחה, את המסמכים האלה לא אהבת", ולאחר מכן הוסיף במרירות: "You can fool all the people some of the time".

"לפחות זה לא בצרפתית, אז אני מבינה", השיבה גובזמן-קריב בחיוך.

אין לי הסבר לזה

מחדל נוסף איתר עו"ד חן בכך שצוות החקירה, לטענתו, לא בדק כראוי את טענותיו של פילבר כי פעל באופן דומה מול כל חברות התקשורת שעליהן אמור היה לפקח, ולא רק מול בזק. גובזמן-קריב השיבה כי בבדיקת תיבות המייל של פילבר נמצאו העברות של טיוטות מסמכי רגולציה לבכירים בבזק מבלי שנמצאה תעבורה דומה לבכירים ב-HOT או בחברות אחרות. "החומרים שאותרו בחומר הראיות הצביעו על התנהלות חריגה וחשאית מול בזק", התעקשה גובזמן-קריב.

"אבל הטענה היא שחקירה אחרת או חקירה מקדימה אולי היתה מגלה חומרים נוספים לגבי חברות אחרות", העיר השופט בר-עם.

"אנחנו לא מצאנו חומרים כאלה", השיבה גובזמן-קריב, "לא התקבלה החלטה להרחיב את החקירה. אפשר לשאול את מקבלי ההחלטות בתיק".

עוד מחדל שסימן עו"ד חן נגע להחלטת צוות החקירה לא לתפוס ולעיין במסמכי המועצה לשידורי כבלים ולוויין שנגעו לאישור עסקת בזק-yes.

ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"רית מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, לפני כניסתה לחקירתה הראשית במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.12.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

"אין לי הסבר לזה", השיבה גובזמן-קריב. בהמשך טענה כי "לאחרונה" בדקה מדוע לא נשלחה ליו"ר המועצה דאז, ד"ר יפעת בן-חי שגב, דרישה לקבלת מסמכים, וגילתה כי דרישה כזו הוכנה אבל "התפספסה ולא נשלחה".

הסנגורים עטו על דבריה של העדה וחקרו אותה על נסיבות הבדיקה. עד מהרה התברר כי גובזמן-קריב בדקה את העניין לבקשת הפרקליטות בסמוך לפני עדותה של ד"ר בן-חי שגב בבית-המשפט. עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, טענה כי התשובה שקיבלה מגובזמן-קריב לא היתה "קונקלוסיבית", ולכן החליטה לא להעבירה להגנה.

הסנגורים התרעמו, וגם השופטים גערו בפרקליטות.

"התכתבות לגבי חומר חקירה לא צריכה להגיע לסנגורים?", תהתה ראשת ההרכב, השופטת פרידמן-פלדמן. עו"ד תירוש ניסתה לספק הסבר, אך השופטת לא השתכנעה. "אתם נוקטים פעולה, פונים ליחידת החקירות לעשות בירור, מקבלים תשובה", אמרה השופטת, "הבדיקה הזו שעושים שם היא פעולה. כל דבר כזה תוך כדי ניהול התיק, כשעדים עולים ויורדים, צריך ליידע את ההגנה. [...] אני אומרת לגברתי, ולא שאלתי את חברי, אם נעשית פעולה שקשורה לחומרי חקירה, כל פעולה וכל דבר כזה, דעתי היא שצריך ליידע את ההגנה".

"פשיטא", החרה החזיק אחריה השופט בר-עם.

"בסדר", השיבה עו"ד תירוש.

מה היה בקלסרים

מחדל חקירתי נוסף מצא עו"ד חן בהחלטת צוות החקירה להשיב לסמנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה את תיק החפיפה שהכין מנכ"ל המשרד אבי ברגר למחליפו שלמה פילבר, לפני שהחומר בתיק מוצה וחולצו ממנו כל הראיות הרלבנטיות. "משהו התפספס", הסבירה גובזמן-קריב, "זה נתפס וזה הוחזר, והנושא הזה התפספס".

"עוד פספוס", סנט בה עו"ד חן. אחרי עוד כמה שאלות הודתה העדה כי "מבחינה חקירתית היה נכון לעבור על הקלסר, וככל שהיו שם מסמכים רלבנטיים להשאיר בחומר החקירה. [...] לא ידעתי, ועד עכשיו אני לא יודעת, מה היה בקלסרים".

"מצוין!", הכריז עו"ד חן, "זה בדיוק העניין, וזה גם המחדל וזה גודלו, כי אם היית רואה ניתן היה להציג לנחקרים, לבסס תשתית ראייתית מהימנה, והיא לא מהימנה, היא מלאת חורים וכשלים, כדי שתובא בפני היועץ המשפטי לממשלה כשהוא מקבל החלטה להגיש כתב אישום, תועבר לסנגורים כדי שיוכלו לטעון בשימוע, ואם יוחלט להגיש כתב אישום. התשתית המלאה, המהימנה, ללא החורים הענקיים, היתה מובאת בפני בית-המשפט. זה גודל המחדל".

עו"ד חן טען כי צוות החקירה כשל גם בחקירת מכשירי הטלפון של מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה, שכן רק לאחר הגשת כתב האישום ורק בעקבות דרישה של הסנגורים שהגיעה עד להכרעת בית-המשפט העליון נערכה בדיקה מחודשת במכשירים ואותרו כמה הקלטות שלא אותרו בבדיקה הראשונית.

"כחומר חקירה זה אכן חומר שצריך להיות", הודתה העדה, אך ציינה כי בסך הכל נמצאו בבדיקה הנוספת מספר בודד של שיחות שלא אותרו בבדיקה הראשונה. "אפילו אחת!", הדגיש עו"ד חן את חשיבות הבדיקה המקיפה. "למה את מנסה להקטין את זה? זה מחדל חקירתי מאוד משמעותי".

לפי עו"ד חן, מחדלים נוספים הקשורים לישועה נוגעים לכך שלא התקבל אצל הסנגורים כל תיעוד לתרגיל חקירה שבמסגרתו זומן ישועה למשרדי להב 433 ביום פרוץ חקירת "תיק 4000" רק כדי שהעצורים יוכלו לראות אותו יושב עם החוקרים וצוחק. גובזמן-קריב אישרה כי אכן היה זה תרגיל חקירה, אך טענה כי ההחלטה על קיומו לא היתה שלה ועל כן האחריות על תיעוד התרגיל גם כן לא היתה שלה.

עו"ד חן הוסיף וטען כי צוות החקירה היה צריך לבדוק חשד שלפיו ישועה עצמו עבר עבירה פלילית כשקידם את עסקת מכירת לוח המודעות המקוון "יד 2" לקבוצת התקשורת הגרמנית אקסל-שפרינגר, עסקה שהניבה לו באופן אישי בונוס של 15 מיליון שקל, וזאת כיוון שבתכתובת עם שאול אלוביץ' ישועה קשר בין אישור העסקה בידי נתניהו לסיקור החיובי שקיבל מ"וואלה" ("חסר לגדול שלא יספק את הסחורה אחרי מה שעשינו לו", כתב ישועה לאלוביץ').

"אני לא רואה פה חשד לביצוע עבירה, אבל זו דעתי האישית", אמרה גובזמן-קריב.

בזמן אמת, המשיך עו"ד חן, התייעץ ישועה עם עו"ד רלי לשם, וזה אמר לו כי זכותו של אלוביץ' לדרוש איזה קו שהוא רוצה ב"וואלה" כיוון שהוא הבעלים של האתר, "כולל לא להרגיז את ראש הממשלה". לדברי בא כוחו של אלוביץ', צוות החקירה כשל בכך שלא הפנה לעו"ד לשם אף שאלה בעניין כשזה נקרא למסור עדות. "אני לא חקרתי אותו", העירה גובזמן-קריב.

לפי עו"ד חן, מחדל נוסף, שחולל בזמנו דרמה גדולה בספסלי ההגנה באולם משפט המו"לים, נגע לגילוי של עשרות אלפי תכתובות של ישועה שהועברו להגנה בטעות. מחקירתה של גובזמן-קריב התברר כי היא זו ששכחה למחוק את עשרות אלפי ההודעות מקובץ האקסל שהעבירה לפרקליטות, שהגיע משם לסנגורים.

בתשובה לשאלות השופט עודד שחם הבהירה גובזמן-קריב כי החיפוש בהודעות של ישועה התבצע באמצעות בדיקת התקשורת שלו עם גורמים שנראו לצוות החקירה רלבנטיים (עורכים של "וואלה", בני הזוג אלוביץ' והבן אור אלוביץ', נושאי משרה בבזק וכדומה), ולא לפי מילות חיפוש. בשל כך לא נסרקו כלל רבות מההודעות שבהמשך התברר שהיו רלבנטיות לתיק.

עוד מחדל אחד הקשור בישועה, טען עו"ד חן, נגע לכך שהחוקרים לא פתחו בחקירה בחשד כי ישועה מדליף חומרים לתקשורת, וזאת למרות שעד המדינה ניר חפץ התריע כי שמע ממקור (אילנה דיין) שישועה נפגש עם עיתונאים ומעביר להם חומרים.

לבסוף הגיע עו"ד חן למחדל שבו לדבריו מעורבת גובזמן-קריב ישירות: חקירת ריענון של העד חפץ, שבה לדבריו תמרנו החוקרים את חפץ כדי שישנה את גרסתו ויטען כי סדרת פגישות עם אלוביץ' ונתניהו, שבה היה מעורב, התקיימה בנובמבר 2014, מועד שתאם את נתוני איכוני הטלפונים של אלוביץ' וחפץ, ולא במחצית הראשונה של 2015, כפי שסבר בחקירותיו הקודמות.

גובזמן-קריב הכחישה כי היה ניסיון לשתול גרסה חדשה בפיו של הנחקר חפץ, והתעקשה כי החקירה נועדה לרענן את זכרונו. "החקירה הזו אושרה ולוותה ונעשתה על מנת לקבל גרסה של חפץ לעניין האם נוכח זה שהפגישות בינו לבין אלוביץ' התחילו בספטמבר, האם ייתכן שסדרת הפגישות יכלה להתקיים בנובמבר או ינואר, וניתנה לו כל אופציה", אמרה.

"מה קשור לוותה ולוותה", התרעם עו"ד חן, "על-ידי מי?".

"גם על-ידי יועצים משפטיים וגם על-ידי הפרקליטות", השיבה העדה.

"ומה זה רלבנטי?", תהה עו"ד חן.

"כי אתה מתכוון שנעשה שם משהו לא חוקי", הסבירה גובזמן-קריב. "אנחנו עשינו הכל בסמכות, תוך קבלת ליווי בזמן אמת".

עו"ד חן הטיח בה כי בפועל החקירה לא היתה "ריענון זיכרון" אלא "שיבוש חקירה". העדה הכחישה.

עו"ד חן הפנה את תשומת לבה לכך שלאחר נסיונות חוזרים ונשנים, כשחפץ נמנע מלהציע שסדרת הפגישות עם נתניהו ואלוביץ' התקיימה בנובמבר 2014, הציעה לו גובזמן-קריב את התאריך הזה מפורשות. "נתנו לו מספר רב מאוד של תאריכים, כולל המפגשים עם אלוביץ'", השיבה העדה, "זה אחד התאריכים שאמרתי לו".

לקראת סיום יום הדיונים החל עו"ד בעז בן-צור, בא כוחו של בנימין נתניהו, לחקור את גובזמן-קריב. החקירה תימשך בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.94MB)