בסוף מאי 2015 היה שלמה (מומו) פילבר מנכ"ל משרד התקשורת המיועד, אך טרם נכנס לתפקידו באופן רשמי. מי שייעד אותו לתפקיד, ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, כיום נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, הכיר אותו היטב. פילבר ניהל את קמפיין הבחירות המוצלח שהביא לנתניהו ניצחון חודשיים קודם לכן.

בעדותו במשפט המו"לים סיפר פילבר כי ניצל את הזמן שבין ההודעה הרשמית על מינויו הצפוי ועד לכניסתו לתפקיד כדי לערוך סבב פגישות עם כל הגורמים הבכירים בשוק. בין היתר נפגש עם ד"ר יפעת בן-חי-שגב, אז יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וכיום עדה במשפט. בפגישה הזו עלה גם נושא עסקת בזק-yes, נושא שולי יחסית במכלול היחסים בין בזק ומשרד התקשורת באותם הימים, אך קריטי עבור נאשמים 2 ו-3 במשפט, בעלי השליטה דאז בבזק, בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.

עבורם, השתלטות בזק הציבורית (שבשליטתם בשרשור) על מניות yes שהיו בידי החברה הפרטית שלהם יורוקום, היתה הכרח המציאות. החברה הפרטית נקלעה לחובות כבדים וביצוע העיסקה נועד להזרים מאות מיליוני שקלים לכיס הפרטי של אלוביץ', כדי שיוכל להשיב חלק מחובותיו לבנקים. דירקטוריון בזק אישר את העיסקה, אך הקציב לאישור תוקף – עד ה-23.6.2015. כדי לממש את העיסקה בזמן נדרשו אישורים רבים, בין היתר של משרד התקשורת. כדי שמשרד התקשורת יאשר זאת, היה עליו לקבל את המלצת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, וכאן נכנסת לסיפור העדה בן-חי שגב.

אתמול (19.12) הקדיש בא-כוחו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, את השעה וחצי האחרונות ביום החקירה הנגדית של בן-חי-שגב, לטענה כי מרשו לא היה מעורב כלל בדברים שאמר או לא אמר פילבר לעדה באותה פגישה.

אנחנו צריכים החלטה כדי לקדם את העניין הזה, השר מבקש [...] אמרתי שיש בקשה של השר לקדם את זה"

בעדותה ברשות ניירות-ערך אמרה בן-חי-שגב כי בפגישת העבודה הראשונה שלה עם פילבר, שנערכה בקפה קפית סניף פתח-תקווה, אמר לה המנכ"ל המיועד שנושא אישור העיסקה נמצא ב"עדיפות גבוהה" אצל נתניהו, ובכך דירבן אותה לזרז את החלטת המועצה. בחקירתו של פילבר ברשות ני"ע אמר מי שהפך לעד מדינה כי בשיחה עם בן-חי-שגב אמר לה ש"אנחנו צריכים החלטה כדי לקדם את העניין הזה, השר מבקש [...] אמרתי שיש בקשה של השר לקדם את זה".

ובכל זאת, בן-צור עמד על כך שפילבר לא יכול היה לדבר בשם השר בפגישתו הראשונה עם בן-חי-שגב. הנימוק של עו"ד בן-צור היה פשוט, והוא חזר עליו שוב ושוב במהלך הדיון: פילבר לא היה יכול לדבר בשם השר בפגישה הראשונה שלו עם בן-חי-שגב כיוון שזו נערכה ב-31.5.2015, ואילו פגישת העבודה הראשונה של פילבר עם נתניהו, אותה "פגישת הנחייה" שבה לפי כתב האישום נתניהו הנחה אותו לקדם את העיסקה, לשנות את המחירים שנקבעו באחת הרפורמות הנוגעות לבזק ובאופן כללי להיטיב עם שאול אלוביץ', נערכה לדברי פילבר עצמו כמה ימים לאחר כניסתו לתפקיד, כלומר בשבוע המתחיל ב-7.6.

בנימין נתניהו, רה"מ לשעבר ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, מגיע לתחילת חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בידי סניגורו, עו"ד בועז בן-צור; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

בנימין נתניהו, רה"מ לשעבר ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, מגיע לתחילת חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בידי סניגורו, עו"ד בועז בן-צור; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

"אין נתניהו", הכריז עו"ד בן-צור. "[...] גם לפי השיטה של פילבר, ב-31.5 אין נתניהו בתמונה. אין. לא יכול להיות [...] ב-31.5 אתם מתייחסים לעניין ואין נתניהו בתמונה. [...] האמת היא שפילבר יכול היה להגיד שהאפיפיור מבקש לקדם אבל הוא לא יכול להגיד דבר בעל משקל כי ב-31.5 השר לא דיבר איתו מילה וחצי מילה. זה נתון. לשיטתו שלו".

קביעה זו של סניגורו של נתניהו נשענת על היתממות מחד והטעייה מאידך.

ראשית, המנכ"ל פילבר היה רגע לפני מינויו מנהל קמפיין הבחירות של נתניהו וככזה נחשף באופן האינטימי ביותר למערכת היחסים עם התקשורת, ובכלל זה היחס המיוחד שקיבל נתניהו ב"וואלה" של אלוביץ'. פילבר, שועל פוליטי ומאנשי אמונו הקרובים של נתניהו, לא היה זקוק לפגישה מסודרת כדי להבין את הקשר הסמוי שבבסיס עסקת השוחד המתוארת בכתב האישום.

שנית, מפני שכשפילבר אמר בחקירתו ברשות ני"ע כי ביקש מבן-חי-שגב לקדם את הדיון במועצה לבקשת השר, הוא לא טען שעשה זאת בפגישה הראשונה בסוף חודש מאי, אלא טלפונית, לאחר שנכנס לתפקידו באופן רשמי.

איתן צפריר (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

איתן צפריר (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

כיוון אחר שניסה בן-צור כדי לטעון שפילבר לא יכול היה ללמוד מנתניהו על הצורך לדחוף את העיסקה לפני הפגישה הראשונה שלו עם בן-חי-שגב, היה באמצעות ההצעה כי פילבר למד על הדבר מאיתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת. אלא שצפריר היה בהגדרת תפקידו, שליח של נתניהו.

בדפדפת שבה סיכם לעצמו פילבר נקודות מרכזיות מסבב הפגישות שערך לפני כניסתו לתפקיד ישנה התייחסות גם לפגישה עם צפריר. "מכתב מטעם השר (רוה"מ) יצא בסוף אפריל ליפעת בן חי שגב", נכתב שם ביחס למכתב ששיגר נתניהו ליו"ר המועצה בבקשה לבחון את אישור העיסקה. "לקבל חווד ממועצת הכבלים והלוויין - האם משפיע על שוק השידורים. עד 26.6 חתימת רוה"מ".

"פילבר בא ויודע שיש חסם בירוקרטי מפגישות אחרות!", הכריז עו"ד בן-צור כמנצח. צפריר היה בפועל זרועו הארוכה של השר במשרד. אם פילבר שמע ממנו כי יש לזרז את החלטת המועצה כדי שהעיסקה תאושר עד למועד שבסוף חודש יוני, הוא יכול להניח שזו הנחיה שקיבל צפריר מהשר.

בהמשך ביקש עו"ד בן-צור מהעדה בן-חי-שגב לעשות תרגיל בדמיון מודרך. הוא אמר לעדה לשער השערה ולפיה פילבר ביקש לקדם את העיסקה כחלק מתפיסת עולמו המקצועית העצמאית, ללא קשר לנתניהו. "הוא מגיע כמנכ"ל מיועד ואומר שצריך לטפל כי נפגש עם צפריר, לא קשור לנתניהו, ואת מסיקה שאם הוא בא ורוצה לקבל עדיפות זה היסק שככל הנראה השר ביקש", הציע עו"ד בן-צור לעדה.

"זה היסק לוגי מושכל", השיבה בן-חי-שגב.

"אבל כשמציגים לך את כל העובדות, והוא אומר 'תני לזה עדיפות', המשמעות היא פשוטה. הוא שמע מגורמים אחרים, ולכן אין פה את השר בתמונה, והוא חשב שזה נכון לתת לזה עדיפות בטיפול כי צריך לטפל".

"אדוני שואל אותה על מצב דעתו של אדם אחר", העיר השופט עודד שחם. "היא יכולה להעיד על מה שהוא אמר לה".

בשלב זה התערב גם השופט משה בר-עם ושאל ישירות: "האם פילבר אמר או לא אמר שזה לבקשת השר?".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מדינה במשפט המו"לים, מגיע ליום הראשון של חקירתו הנגדית בידי סניגורי נאשם מס' 1, בנימין נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד מדינה במשפט המו"לים, מגיע ליום הראשון של חקירתו הנגדית בידי סניגורי נאשם מס' 1, בנימין נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: אורן בן-חקון)

"למיטב זכרוני", השיבה העדה שלאורך כל החקירה הנגדית שיתפה פעולה באופן מוחלט עם הטיעונים של הסנגורים, "הוא כן אמר שזה בעדיפות אצל השר" ובבת אחת הרסה את כל מגדל הטיעונים והעדויות שבנה לתפארת במשך כשעה וחצי הסנגור הבכיר של נתניהו.

אחרי שבן-חי-שגב המשיכה וסיפרה על המצוקה שבה היא היתה שרויה באותה תקופה שב ותהה השופט בר-עם: "שאלתי מה אמר בקשר לשר". העדה חזרה על תשובתה: "למיטב זיכרוני הוא אמר שזה בעדיפות גבוהה אצל השר".

עו"ד בן-צור לא נתן לתשובה הזו להפריע לו ועשה את הדבר המתבקש מסניגור פלילי במשפט שחיתות: המשיך הלאה במלוא המרץ להתעקש על הגרסה החלופית שהציע לה כדי לטשטש את העדות המפלילה. "כשאת נחקרת את אומרת 'אני רק זוכרת שהוא ביקש לתת לזה עדיפות' ואת מסיקה היסק לוגי מושכל שאם הוא מבקש זה כי השר ביקש", אמר. הסנגור לעדה. "מה זה אומר מבחינתך?".

בן-חי-שגב שבה לגדר הנרטיב של ההגנה והשיבה: "שההיסק שלי היה לוגי ומושכל אך טועה".

ברור מהרגע הראשון

כמו בימי עדותה הקודמים, גם אתמול הרבתה ד"ר בן-חי-שגב להתלונן על האופן שבו נחקרה ברשות ניירות-ערך.

"החקירה שלי רובה ככולה לא עסקה במהות", הצהירה מעל דוכן העדים. "לא היו שם שאלות שהן מהותיות, בעיני, כמי שהיתה מופקדת על האינטרס הציבורי. מה המהות של העברת אמצעי השליטה, האם זה פגע או לא פגע בציבור, האם נעשה הליך דומה ביחס למפוקחים אחרים. אלה השאלות שציפיתי שאשאל. אבל תחת זאת נשאלתי שאלות שהיו יכולים להפנות למחשב וליומן שלי, תוך כדי גם הטלת מורא. ואני לא חוזרת בי מהאמירה הזו".

בהמשך התייחסה העדה לחלק מחקירתה ואמרה "היה פה ניסיון להציג תמונה שבזיכרון שלי היתה הפוכה מהמציאות, אבל כיוון שהיו ניסיונות לערער אותי אמרתי 'טוב,' אולי אני טועה', אבל אני ידעתי שאני לא טועה".

"אני הבנתי מיד שהמטרה סומנה ועכשיו צריך לגייס את החיצים. זה היה לי ברור, ולכן גם היתה שם אטימות אוזניים ולא היה רצון אמיתי לרדת לשורשה של האמת"

"ההבנה שלך היתה שהיה ניסיון לחבר כמה שיותר את נתניהו לתהליך הזה ואת פילבר. שדרכם זה התחיל", אמר עו"ד בן-צור. "זה היה לי ברור מהרגע הראשון", השיבה בן-חי שגב.

בהמשך חקירתה אמרה: "אני לא זוכרת אם המילה 'נתניהו' הופיעה במהלך החקירה, אבל לא היה צל של ספק שזה המהלך שהחוקר מנסה להוביל. לי לא היה ספק. סובייקטיבית".

"כששואלים אותך את השאלות הללו על צפריר, שנותן לך הנחיות בשם השר, זו חלק מהקונספציה שבתוך חדר החקירות, זה אנחנו רוצים לקבל נתונים ולקשור את נתניהו", הציע עו"ד בן-צור לעדה.

"אני הבנתי מיד שהמטרה סומנה ועכשיו צריך לגייס את החיצים", השיבה ללא כחל וסרק בן-חי-שגב. "זה היה לי ברור, ולכן גם היתה שם אטימות אוזניים ולא היה רצון אמיתי לרדת לשורשה של האמת". עוד טענה כי "היה פה ניסיון לזרוע ערפל כדי לטשטש זיכרון וכדי לייצר מציאות שלא היתה". בהמשך החקירה היתה נחרצת אף יותר ואמרה: "הם ציפו שאני אבוא עם סכין בין השיניים ואשים את הראש של נתניהו. זה היה ברור. וכשזה לא קרה, הם התחילו עם הטקטיקות וההטעיות".

בחלק אחר של החקירה, כשפרקליטי נתניהו ואלוביץ' התווכחו עם נציגת התביעה עו"ד יהודית תירוש על טיבה של החקירה של בן-חי-שגב בבית-המשפט בידי הפרקליטות, התעקשה עו"ד תירוש כי בחקירתה את בן-חי-שגב לא ביקשה פרשנויות של העדה אלא רק את עדותה על מה ראתה ומה שמעה. "תרשי לי לחלוק עלייך", העירה בן-חי-שגב לקול צחוקם של כעשרה אזרחים, תומכי נתניהו, שפוקדים בשבועות האחרונים את בית-המשפט.

העדה יפעת בן-חי-שגב, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 20.12.22 (צילום: אוליביה פיטוסי)

העדה יפעת בן-חי-שגב, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 20.12.22 (צילום: אוליביה פיטוסי)

כשעו"ד בן-צור הציג לעדה שורת טענות שסתרו את מה שהוצג לה בחקירתה תהתה העדה "זה שיעור במציאות אלטרנטיבית?". "הפוך", השיב פרקליטו של נתניהו. "תסכימי איתי שזו המציאות הנכונה. המציאות האלטרנטיבית היא מה שהציגו לך בחקירות! נכון?". "נכון", השיבה בן-חי-שגב.

כשעו"ד בן-צור העיר את אחת מההערות הסרקסטיות שלו לעבר התביעה, ואמר ש"האמת שזה די עצוב" שהתביעה מטילה ספק בגרסתה הנוכחית של בן-חי-שגב, העירה העדה: "מה שעצוב זה שעם ישראל לא חשוף לאמת. זה מה שעצוב".

לדברי בן-חי-שגב, כשיצאה מהחקירה ברשות ני"ע היתה נרעשת, ואחוזת תחושה כי הולכה שולל. על כן מיד בשובה לביתה נברה במסמכים ששמרה אצלה והגיעה למסקנה כי אכן החוקרים ניסו ולעתים גם הצליחו להטעותה.

בשבוע שעבר, אחרי חקירתה בידי עו"ד תירוש מהפרקליטות, שיגרה בן-חי-שגב לתביעה אסופת מסמכים מהתקופה שבה היתה יו"ר מועצת שידורי הכבלים והלוויין. כל המסמכים, למעט אחד, כבר נכללו בחומרי החקירה. אולם אותו מסמך בודד כלל עדות משמעותית על מה שהתרחש באותם הימים במשרד התקשורת.

הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה לשעבר במשרד התקשורת, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 29.11.22 (צילום: יונתן זינדל)

הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (צילום: יונתן זינדל)

המסמך, שחובר בידי ריקי וייסמן, אז ממלאת מקום ממונה כלכלה במועצה לשידורי כבלים ולוויין, נכתב בסוף חודש אפריל 2015 וסיכם פגישות שערכה בשבועות שלפני כן עם שלל גורמים לצורך גיבוש עמדה כלכלית על עסקת בזק-yes.

בין היתר נכתב שם כי בפגישה שקיימה עם סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, הוא טען בפניה "שלתפיסתו רפורמת 'השוק הסיטונאי' עדיין לא מיושמת בפועל ושיש להמתין עם האישור למיזוג עד שהרפורמה תיושם. לדבריו, בזק כיום מערימה קשיים שמפריעים בפועל לשחקנים האחרים בשוק. לתפיסתו, יתכן ויש לשקול להמתין עד שהשחקנים החדשים יתפסו נתח שוק מסוים לפני שמאשרים את המיזוג".

בהגנה נתלו בכך כדי להראות כי במשרד התקשורת בתקופת המנכ"ל אבי ברגר אכן כרכו, לטענתם באופן פסול, בין קידום הרפורמה של "השוק הסיטונאי" לבין אישור עסקת בזק-yes.

איזה פיל היה בחדר

חלק ניכר מהחקירה הנגדית שנערכה אתמול לעדה בן-חי-שגב הוקדש לפגישה שהתקיימה במשרד ראש הממשלה בירושלים ב-10.3.2015 בינה לבין דוד שרן, ראש לשכת נתניהו באותו תקופה, ואיתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת. גם בפגישה הזו עלה נושא החלטת המועצה על אישור עסקת בזק-yes. לפי כתב האישום, שרן וצפריר העלו את הנושא בהתאם להנחיית נתניהו. סניגורו של נתניהו ניסה להציע כי ההנחייה היתה דווקא של בזק.

בחקירתה ברשות ניירות-ערך העידה בן-חי-שגב כי בפגישה אכן עלה נושא אישור המועצה לעיסקה ואף ש"נרמז כמה זה חשוב לשר". לדבריה, היא הרגישה "אי נוחות" ושהיה "איזה פיל בחדר".

החוקרים הציגו לבן-חי שגב הודעה ששלח שאול אלוביץ' לעמיקם שורר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבזק, יום קודם לפגישה וממנו עולה כי אלוביץ' היה מודע לכך שתיפגש עם שרן. בן-חי-שגב הגיבה בהפתעה ("מה? מאיפה הוא... פשוט לא יאומן") ואמרה כי המידע לפיו אלוביץ' היה מודע מראש לפגישה בינה לבין שני פקידים ממשלתיים בכירים "מאוד מטריד" אותה.

דוד שרן, בעת מעצרו בפרשת הצוללות, 3.9.17 (צילום: יהודה חיים)

דוד שרן, בעת מעצרו בפרשת הצוללות, 3.9.17 (צילום: יהודה חיים)

החוקרים, טען עו"ד בן-צור והסכימה איתו העדה בן-חי-שגב, ניסו לטעת בה את התחושה שאלוביץ' שמע על הפגישה שלה עם ראש לשכתו וראש המטה שלו מנתניהו עצמו. "בגלל זה אמרתי שזה מטריד אותי", הסבירה בן-חי-שגב. "מטריד אותך שנתניהו מעדכן את שאול אלוביץ', אני מסכים", אמר עו"ד בן-צור. "זה מאוד מטריד יכול להיות. ומאוד מטריד אם שיקרו לך!!".

כאן החל פרקליטו של נתניהו לפרוש את הרקע להודעה שהוצגה לעדה בחקירתה ברשות ניירות-ערך. עמיקם שורר, הסביר לעדה, הוא לא רק בכיר בבזק אלא גם חבר אישי של שרן עוד מהתקופה ששרן עבד אצל שר האוצר שטייניץ. "יש עוד יהודי אחד שאני מניח שלא שמעת את שמו בשם זאב רובינשטיין", הוסיף עו"ד בן-צור.

"לא שמעתי ולא מכירה", אישרה העדה.

"הוא חבר טוב של שאול אלוביץ' וחבר טוב של שרן. בסדר?", הציג עו"ד בן-צור את רובינשטיין, בלי להוסיף לעדה מידע לפיו רובינשטיין הוא גם מקורב של בני-הזוג נתניהו. לפי בן-צור, שורר ורובינשטיין פעלו כלוביסטים מטעם בזק, בניסיון להביא ללחץ על יו"ר המועצה לקדם את אישור עסקת בזק-yes על דעת עצמם ובלי קשר כלשהו לנתניהו.

נאשם מס' 2, שאול אלוביץ', בית המשפט המחוזי בירושלים, 26.4.22 (צילום: יונתן זינדל)

נאשם מס' 2, שאול אלוביץ', בית המשפט המחוזי בירושלים, 26.4.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור הציג לעדה הודעה ששלח רובינשטיין לאלוביץ' בשבועות שלפני הפגישה של בן-חי-שגב עם שרן וצפריר, הודעה שבהמשך העביר אלוביץ' לעמיקם שורר.

"שאול. כרגע אני מדבר איתו [שרן, א"פ]. עמיקם לא אמר לו שזה חשוב לפני. אני מציע שבמקום שאתה ואני נחליף הודעות, שעמיקם יתקשר אליו יבהיר לו וגם יכתוב לו .ככה נוכל להיות על אותו עמוד".

בהמשך העביר אלוביץ' לשורר הודעה נוספת, הפעם כזו שהוא עצמו כתב ומבארת את הקודמת: "מזאב, דוד [שרן, א"פ] טוען שלא אמרת לו שחשוב להעביר את הנושא למועצה לפני הטיסה לארה"ב. אנא אמור לו שוב או תסמס לו שחשוב שהנושא יועבר למועצה לפני טיסתם ביום ט' לארה"ב" [כך במקור].

הודעות נוספות שהעביר אלוביץ' לשורר היו גם הן הודעות שקיבל מרובינשטיין. "בסדר, אבל על מנת שאני אנעץ אותו [שרן, א"פ] הוא צריך לשמוע מעמיקם. אני כותב לך מתוך ישיבה עם אנשים מבחוץ. שעמיקם יעשה הפסקה ויתקשר אליו אחרת אני טוחן מים. עמיקם אמר לו שהוא לא מכיר אותי וזה בסדר גמור, רק שיבהיר לו הדחיפות. שעמיקם ואני נשדר אותו דבר. סימסתי לו והוא לא ענה לי".

איריס אלוביץ', 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

איריס אלוביץ', 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

כל התכתובות הללו, אגב, הוצגו לעדה בבית-המשפט כשהן מופיעות בתצלום של צג מכשיר טלפון. כיוון שמכשירי הטלפון של אלוביץ' הושמדו טרם הגיעו אליהם החוקרים (לטענת העד אילן ישועה בני-הזוג אלוביץ' הורו גם לו להשמיד את מכשיר הטלפון שלו כדי לטשטש עקבות), סביר שמקור התצלומים במכשיר הטלפון של שורר, שהואשם בפרשת בזק-yes, וכיום ממתין להכרעת העליון על ערעור הפרקליטות נגד החלטת בית-המשפט המחוזי לבטל את אישומו.

ב-5.3.2015, ימים ספורים לפני הפגישה בין בן-חי-שגב לבין שרן וצפריר, שלח שאול אלוביץ' הודעה נוספת לשורר, הפעם ממכשיר הטלפון של בת-זוגו איריס. עו"ד ז'ק חן, בא-כוחם של בני הזוג אלוביץ', הסביר כי הנאשם השתמש במכשיר של הנאשמת מפני שבאותה עת הם היו בחו"ל.

גם הפעם העביר אלוביץ' הודעה שקיבל מרובינשטיין: "היי, אני מתכתב עם דוד [שרן, א"פ]. חייבים שעמיקם ישב לו על הזנב. אני מבין שהוא מתאם פגישה עם מועצת הכבלים. מזאב". "מצוין", השיב אלוביץ' לרובינשטיין. "אשלח לו אס אמ אס", הוסיף רובינשטיין, "ואם לא יענה תתקשר בבקשה, צריך לחמר בו…". כלומר, לדרבן אותו.

בשלב זה שלח שורר לאלוביץ' צילום מסך של התכתבות שלו עם שרן.

"דיברת עם נוגה? [הכוונה ככל הנראה לעו"ד נגה רובינשטיין, שייצגה אז את בזק, א"פ]", שאל הבכיר בבזק את ראש לשכת נתניהו. "הייתי שמח אם היינו מתקדמים לפני שאתה טס בתחילת שבוע הבא". כמה ימים אחר-כך שלח שורר לשרן: "מה נשמע? איך היה לכם בארה"ב? לדעתי הנאום היה טוב [הכוונה ככל הנראה לנאום נתניהו בקונגרס, א"פ]. איך היתה הפגישה עם נוגה? תדבר איתי מתי שתוכל".

אלוביץ' השיב במסר: "אתה מצד וזאב מצד יקשה עליו לחמוק".

עמיקם שורר מובא לדיון להארכת מעצר במסגרת חקירת "תיק 4000", 21.2.18 (צילום: פלאש90)

עמיקם שורר מובא לדיון להארכת מעצר במסגרת חקירת "תיק 4000", 21.2.18 (צילום: פלאש90)

למחרת הפגישה בין בן-חי-שגב לבין שרן וצפריר שלח אלוביץ' לשורר את ההודעה הבאה, שאף היא התקבלה אצלו מרובינשטיין: "היא נפגשה עם דוד שרן. הוא אמר לה שהוא לא רוצה להתערב (הוא פחד) הוא רק רוצה לדעת איך מבצעים את התהליך פרוצדורלי. אמר לה שב-25/3 התוקף של שר התקשורת מסתיים ושאל אם ניתן לעשות משהו עד אז. יותר הקשיב פחות דיבר. היא היתה מלכה. אמרה לו שהוא יכול לדבר איתה חופשי כי שניהם באותו צד. אמרה לו (וזה החשוב): 'תעביר לי פנייה של שר התקשורת שבקש ממני להתייעץ (כמו שהחוק מבקש) ואני אעביר במועצה' הוא היה סקפטי ואמר שיבדוק".

בנוהל הזה, שבו אלוביץ' מעביר דרך קבע רצף הודעות שקיבל מזאב רובינשטיין, לעתים בצמוד להודעות נוספות מטעמו לצורך ביאור ולעתים בלי כל הסבר, כבר נתקלו שופטי משפט המו"לים. זהו בדיוק הנוהל שהתקיים באותם הימים ממש בציר המתת של פרשת השוחד הנטענת, ציר הסיקור של נתניהו באתר "וואלה", שכמו בזק היה בשליטת בני-הזוג אלוביץ'.

כשראתה בן-חי-שגב את ההודעה ששלח רובינשטיין לאלוביץ' למחרת הפגישה התפרצה ואמרה "זה הפיל שבחדר"

שאול אלוביץ' העביר למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה באותה התקופה עשרות ומאות הודעות שקיבל מרובינשטיין עם בקשות, תלונות והוראות לגבי סיקור באתר, שנועדו לשרת את בני-הזוג נתניהו ובאופן ספציפי את שרה נתניהו. עו"ד בן-צור לא נדרש לכך כלל, כמובן, אך התזה שהציג לבית-המשפט מחייבת מציאות תמוהה ומוזרה. לפי סניגורו של נתניהו, מצד אחד רובינשטיין פעל אצל אלוביץ' לטובת בני-הזוג נתניהו ובשליחותם כדי לשפר את הסיקור שלהם באתר "וואלה" ואילו מצד אחר רובינשטיין פעל אצל אלוביץ' וראש לשכת נתניהו לטובת האינטרס העסקי של אלוביץ', כדי שמאות מיליוני שקלים יוזרמו לחשבון של בעל השליטה ב"וואלה" - כשכל אותו הזמן אין שום קשר בין שני הצדדים, ונתניהו לא מעורב ואף לא מודע ולפעילות של המאכער.

העדה בן-חי-שגב, שהעידה כי כלל אינה מכירה את שמו של רובינשטיין, לא יכלה לדעת כמובן על הציר המקביל של פעילותו השתדלנית. כשראתה את ההודעה ששלח רובינשטיין לאלוביץ' למחרת הפגישה התפרצה ואמרה "זה הפיל שבחדר". לדבריה, "הפיל" לא היה הפחד של שרן להגיד מפורשות שקיבל פניה מנתניהו אלא הפחד של שרן להזכיר במפורש שפנו אליו מבזק.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.58MB)

משפט המו"לים