עד המדינה שלמה פילבר נסוג היום (31.5), במידות שונות של נחרצות, מעוד שורה של קביעות שסיפק בעדותו במשטרה לאחר החתימה על הסכם עד המדינה ובחקירתו הראשית.

הנסיגה של העד היתה בוטה עד כדי כך, היום ובימים הקודמים של החקירה הנגדית מטעם הסנגורים, שבסיום הדיון, כשהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן התעניינה אצל התביעה לגבי מועדי חקירתה החוזרת, אמרה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, כי אפשר שיבקשו לבטל יום דיונים אחד כדי להתכונן כראוי לחקירה החוזרת וזאת לאור "פערים מהותיים" בין גרסאותיו השונות של עד המדינה.

שער "דה מרקר", 30.9.2015

ב-30.9.2015 התעורר בנימין נתניהו, אז ראש הממשלה ושר התקשורת, לכותרת ראשית ביקורתית ביותר בעיתון "דה מרקר": "המתנה של נתניהו ופילבר לבזק: 600 מיליון שקל בשנה".

הכתב אמיתי זיו דיווח כי כוונתו של מנכ"ל משרד התקשורת הטרי פילבר לקדם ביטול של ההפרדה המבנית בבזק, הובילה לזינוק במניית חברת התקשורת ולא במקרה. "לדברי גורם המעורה בנתונים, מדובר בחיסכון של 600 מיליון שקל בשנה לקבוצת בזק", כתב זיו.

יום לפני שהכותרת הזו ראתה אור נפגש פילבר עם שאול אלוביץ' בביתו בצהלה לפגישה שקיבלה את הכינוי "פסגת התאנים והיין", על שם התקרובת שהוגשה בה. באותה פגישה סיכם מנכ"ל משרד התקשורת עם איל התקשורת בעל פה ובלחיצת יד על מתווה רגולטורי חדש ולפיו תמורת ביטול ההפרדה המבנית בבזק תתחייב חברת התקשורת לפרוס תשתית של סיבים אופטיים בחלקים נכבדים מהמדינה. אולם בשלב זה הפגישה היתה סודית, והדיווח של זיו לא עסק בה.

חיים סבן (צילום: ממשלת ארצות-הברית)

חיים סבן, בעל השליטה בפרטנר ב-2015 (צילום: ממשלת ארצות-הברית)

פילבר היה אז עדיין מנכ"ל טרי יחסית במשרד התקשורת. הוא מונה כמה חודשים קודם לכן על ידי נתניהו (שפיטר את קודמו בשיחת טלפון), ומיד עם כניסתו לתפקיד החל לשנות את הרגולציה של המשרד על בזק. תאגיד התקשורת היה אז בשליטת שאול אלוביץ', ולפי כתב האישום שבגינו עומדים נתניהו ואלוביץ' לדין, היחס המיטיב של פילבר לבזק היווה את התמורה שהעניק נתניהו לאיל התקשורת בעבור האפשרות להתערב בנעשה באתר "וואלה", שהיה אז חלק מקבוצת בזק של אלוביץ'.

בבית-המשפט טען היום פילבר כי הכתבה של זיו ב"דה מרקר" "נועדה לפזר ארומה" של שחיתות, כדי "לעצור תהליכים". פילבר ייחס לחברת פרטנר את היוזמה לכתבה, שכן זו חששה שמשרד התקשורת אכן יבטל את ההפרדה המבנית בבזק, כלומר יאפשר לתאגיד הענק להציע ללקוחותיו סל מלא של שירותים הכולל קו נייח, קו נייד, אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית, מהלך שיפגע ביכולתה של פרטנר להתחרות בבזק.

עו"ד בעז בן-צור הציג בפני בית-המשפט סדרה של כתריסר הודעות ששיגר פילבר לעיתונאי זיו לאחר פרסום הכתבה ובהן הוא מפריך, לשיטתו, את הטענות להטבה כלשהי לבזק. בהודעה ראשונה הבטיח פילבר לזיו: "עוד תצא פיתה". בבית-המשפט הוסיף עד המדינה: "יש פה הרבה פיתות שייקח להם הרבה זמן עוד להפריך את כל הכותרות שאמרו בארבע השנים האלה" (כאן ניתן לשמוע ראיון עם אמיתי זיו, המתייחס בין השאר לעדותו של פילבר, בפודקאסט "משפט המו"לים" של "העין השביעית").

קוד כחלון

בעקבות פרסום הכתבה קיבל פילבר שיחת טלפון מנתניהו, כך העיד במשטרה ובעדותו הראשית. ראש הממשלה ושר התקשורת נשמע לו מודאג, העיד פילבר, ושאל אותו מה הוא עשה שהוביל לכותרת הזו.

בחקירתו הראשית אישר פילבר כי נתניהו לא ביקש ממנו באותה השיחה לחדול ממתן הטבות לאלוביץ'. "לא היתה שום הנחיה או שיח בנושאים של הסוגיות האופרטיביות", אמר ובהמשך הבהיר כי נתניהו לא הזדעק מהאפשרות שהמשרד מעניק הטבה כלשהי לבזק אלא מכך שיקשרו אותו להטבה. "הופיעה הכותרת 'פילבר ונתניהו מעניקים לאלוביץ'", אמר פילבר בבית-המשפט כשנחקר על-ידי התביעה, "אני מעריך שאם הכותרת היתה 'משרד התקשורת נותן לבזק' אני לא הייתי מקבל שיחה". לדבריו, "הקונטקסט של השיחה היה בפן האישי לגמרי".

אך היום, בחקירה הנגדית, צייר פילבר, בהדרכתו הנאמנה של הסנגור עו"ד בן-צור, תמונה שונה. לפי פילבר של ה-31 במאי, כל השיחה התמצתה בכך שנתניהו ביקש לברר מה עומד מאחורי הכותרת והוא, כמנכ"ל, הרגיע אותו שהוא פועל לפי מתווה כחלון, כלומר בהתאם למדיניות הרגולציה הרשמית של משרד התקשורת שנקבעה בשנת 2012 (כשבראש המשרד עמד משה כחלון).

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, ספטמבר 2015 (צילום: הדס פרוש)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, ספטמבר 2015 (צילום: הדס פרוש)

עו"ד בן-צור הדגים לפילבר כיצד הוא מעביר בהפרש של כמה ימים את המסר הזה, של פעולה לפי מתווה כחלון, הן לעיתונאי זיו, הן ליועצת שלו עדי קאהן-גונן והן לראש הממשלה. "אמרתי את זה כל הזמן, גם בחקירות, גם בביהמ"ש וגם לאורך כל התקופה, שזה היה הרציונל שלפיו עבדתי", השיב עד המדינה.

בחקירתו במשטרה תיאר פילבר את התשובה הזו, כפי שמסר לנתניהו בהזדמנות אחרת שבה התקשר בענייני בזק, באופן שונה: "אנחנו אמרנו 'אנחנו ממשיכים ליישם את מתווה כחלון', גם הוא הבין וגם אני הבנתי שאנחנו עושים צעד נוסף". "הסיבה שאתם משתמשים ושאתה אומר לו 'מתווה כחלון' היא סוג של דרך להסביר את זה תקשורתית כלפי חוץ, נכון?", שאלה עו"ד תירוש את פילבר בחקירה הראשית וזה אישר: "נכון, נכון".

במענה לשאלת השופט משה בר-עם אמר פילבר בחקירתו הראשית: "כדי להרגיע מבחינה תקשורתית אני אומר 'אני ממשיך במתווה כחלון'. כשאמרתי לו את המשפט הזה אמרתי אותו במענה שלי היה ברור לי שיש דברים מסוימים שאני משנה בהם וגם הם לטובת בזק, עדיין מבחינת התפיסה התקשורתית ואיך שזה נראה ואיך שזה נשמע ואיך אפשר להציג את זה, זה עדיין נמצא ברמת המקרו במתווה כחלון".

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 31.5.22 (צילום: יונתן זינדל)

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 31.5.22 (צילום: יונתן זינדל)

בחקירתו במשטרה נשאל פילבר האם הוא חושב שנתניהו באמת ובתמים מאמין שהוא כמנכ"ל משרד התקשורת פועל לפי מתווה כחלון, והנחקר פילבר השיב כך: "השיח היה מאוד ברור, זה בסדר, תתקדם, כל עוד אנחנו יודעים להסביר את זה, לא כל עוד אנחנו צמודים לרפורמה המקורית כי אנחנו לא".

כשנשאל בחקירתו הראשית לגבי השיחה שהתקיימה מיד לאחר הכותרת הראשית ב"דה מרקר" אמר פילבר כי הביטוי "מתווה כחלון" הוא סוג של "סיפור כיסוי", "תירוץ לאפשרות שלי להמשיך לעשות את הפעולות שמנויות בכתבה". בחקירתו במשטרה הגדיר את הביטוי "מתווה כחלון" כ"קוד" שבו הוא ונתניהו עשו שימוש.

היום, בחקירה הנגדית של עו"ד בן-צור, סיפק פילבר גרסה שונה. הסנגור הציע לפילבר לחזור בו מכל טענה כאילו "מתווה כחלון" שימש כקוד בינו לבין נתניהו. פילבר סירב והתעקש כי הוא עומד מאחורי מה שאמר בחקירתו. "הרעיון היה שאני אומר מילה, או ביטוי, והביטוי הזה מכניס בתוכו את מה שצריך", הסביר פילבר.

"ודאי שלא", השיב פילבר, "אין פה שום שפת סתרים שבאה לכסות באופן גורף על משהו אחר לגמרי שלא היה"

"מה המשמעות של המילה קוד?", שאלה השופטת פרידמן-פלדמן.

"זה לא צופן סודי", השיב פילבר.

"למה אתה אומר קוד?", התעקשה השופטת.

"ככה המילה עלתה לי שם בחקירה", השיב עד המדינה, "קוד זה גם יכול להיות מילים קצרות". "קיצור? זו המשמעות של 'קוד'?", חקרה פרידמן-פלדמן, ופילבר השיב: "כן".

"לא כיסוי, לא צופן", הצטרף השופט בר-עם לחקירה. "ודאי שלא", השיב פילבר, "אין פה שום שפת סתרים שבאה לכסות באופן גורף על משהו אחר לגמרי שלא היה". בהמשך, במענה לשאלת עו"ד בן-צור, שב והבהיר: "לא היתה שום הסכמה מתחת לשולחן אחרת, קריצות עיניים סודיות או סיכום אחר, כזה לא היה".

3-4 אפיזודות עם נתניהו

בנוסף תרם היום פילבר לערעורו של סעיף 83 בכתב האישום, שם נכתב כי נתניהו "הנחה את חפץ לפנות לפילבר על מנת לוודא שפילבר ממשיך לפעול לטובת הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחייתו". חפץ הוא ניר חפץ, דוברה של משפחת נתניהו באותה תקופה ועד המדינה השני בתיק.

לגרסת חפץ, הוא מעולם לא העביר לפילבר מסר מנתניהו. מעל דוכן העדים אמר היום פילבר "היתה פעם אחת שהוא [חפץ] הגיע ודיבר איתי ואמר לי 'אני מגיע מהזוג נתניהו'. זה מה שהוא אמר. 'שבתי מהזוג נתניהו', ואז פתח בשיחה". בהמשך הבהיר העד כי ראה בחפץ את איש אמונה של שרה נתניהו, וכי התייחס אליו בחשדנות. "בפועל לא קיבלתי את המסר", העיד חפץ במשפט מעט סתום שעו"ד בן-צור פירש כהסכמה לגרסת עד המדינה השני.

עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

חלק ניכר מהדיון היום, חלק שגם עו"ד בן-צור הזהיר מראש כי יהיה מייגע ("החיים מייגעים לפעמים", הודיע), הוקדש לחיזוק התזה של ההגנה כי פילבר פעל ממניעים מקצועיים בלבד. בחקירתו הראשית הסביר פילבר כי המניע שלו היה "גם וגם", כלומר גם מניע מקצועי וגם ההנחייה שקיבל מנתניהו, אך טען כי המניע העיקרי היה מקצועי.

היום, אחרי כשעתיים של עדויות שסיפק בן-צור לכך שפילבר פעל מתוך תפיסת עולם מקצועית ולא בשל הנחייה של נתניהו, פנה אל העד השופט בר-עם ואמר: "אולי מה שאמרת על גם וגם, אדוני עומד על ההגדרה או חוזר בה?".

עד המדינה ניסה להעביר את התשובה לשופטים וטען כי הם יהיו אלה שיצטרכו להחליט "כמה גם כזה יש וכמה גם כזה יש". אחרי שעו"ד בן-צור הטיח בפילבר כי כל גרסתו כעד מדינה מופרכת העד השיב.

"אתם [הסנגורים] מראים פה שניכם מאות אולי יותר של מצבים שבהם פעלתי באופן מקצועי. כשהייתי צריך לחתום על הסכם עד מדינה ואמרו לי 'מה אתה יודע להגיד על אלוביץ'-נתניהו' עשיתי ככה עם הראש", אמר פילבר וגירד בראשו, "ובסוף הבאתי 3-4 אפיזודות".

פילבר זוכר את העץ, שכח את היער

יום החקירות הסתיים בפרק נרחב שהוקדש למה שמכונה בכתב האישום "שיחת המעקב". לפי סעיף 81 בכתב האישום, "בתחילת שנת 2016 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם נתניהו לפילבר על מנת לוודא שענייני בזק מטופלים על ידי פילבר בהתאם להנחייתו". עו"ד בן-צור טען כי ההגנה אינה נופלת "בשבי הקופירייטינג" ועל כן לא תתייחס לשיחה הזו כאל "שיחת המעקב".

בחקירתו במשטרה ובביהמ"ש ציין פילבר כי קיבל את השיחה מנתניהו ברבעון הראשון של שנת 2016, ביום ראשון בסביבות השעה תשע בבוקר, בעודו בדרך לפגישה במשרד האוצר, וכי היא ארכה דקות מספר. בעדותו הוסיף כי נתניהו ביקש לנטר אותו באותה השיחה, לברר היכן הדברים עומדים מול בזק וכי בתגובה עדכן אותו המנכ"ל שהוא פועל לפי "מתווה כחלון", אותו קוד, או סיפור כיסוי, שאת משמעותו אפשר לפרש בכמה דרכים, לפעמים על ידי אותו אדם.

באמצעות האיכונים שהוציאו החוקרים לפילבר בדקו חברי צוות ההגנה של נתניהו את כל השיחות שקיבל פילבר ממשרד ראש הממשלה בימי ראשון בשעה תשע בבוקר ברבעון הראשון של 2016 (עוד מהלך שככל הנראה לא בוצע על ידי חוקרי המשטרה) ואיתרו שיחה משעה 9:19 בבוקרו של ה-13.3.16, באורך 3:43 דקות, כשפילבר נמצא בירושלים באזור שליד משרד האוצר.

"עכשיו צריך לבדוק מה?", שאל עו"ד בן-צור. "מה קרה בסביבה", השיב העד פילבר.

לפי הבדיקות של הסנגורים, כמה ימים קודם לכן, ביום חמישי ה-9.3.16, פורסמה ב"גלובס" ידיעה מאת גד פרץ תחת הכותרת "נתניהו בהחלטה דרמטית: ביטול ההפרדה המבנית בבזק".

"עכשיו אני מבין", אמר פילבר כשראה את סמיכות הזמנים בין הכותרת לשיחה שקיבל מנתניהו.

לפי ציוץ של פילבר שהוצג בבית המשפט, מיד עם הפרסום הוא פנה לעורך "גלובס" דאז חגי גולן וקבל על כך שהופיעה "כותרת מטעה". הטעות, טען פילבר בבית המשפט, היתה בקישור של נתניהו להחלטה. "לא דיברתי איתו על זה ולא עדכנתי אותו על זה", אמר העד.

למחרת הפרסום ב"גלובס", ביום שישי, פורסמה פרשנות ב"כלכליסט" מאת אנליסט שאף היא ייחסה לנתניהו את ההחלטה. במוצאי השבת צייץ פילבר: "לשאלת אנליסטים הריני להבהיר כי טרם נפלה החלטה בנושא ההפרדה המבנית בבזק, וכי הידיעה שפורסמה לפיה שר התקשורת כבר קיבל החלטה בנושא אינה נכונה".

מיד לאחר שצייץ את ההכחשה שלח פילבר את הציוץ ליו"ר פרטנר, אדם צ'זנוף. "תודה מומו, חשוב גם שתצא הודעה רשמית ממשרד התקשורת", אמר לו יו"ר החברה שצפויה היתה להיפגע מהמהלך שעליו הכריזה הכותרת ב"גלובס". "בישראל", הסביר מנכ"ל משרד התקשורת ליו"ר פרטנר, "כשאני חתום על זה בטוויטר זה יותר רשמי מהודעת הדובר".

עו"ד בן-צור הציג לפילבר את הסברה כי נתניהו פנה אליו ביום ראשון בבוקר לא כדי לוודא שהוא ממשיך ביחס המיטיב לאלוביץ' אלא משום שהתעוררה סערה בעקבות הכותרת ב"גלובס". "ככל הנראה", השיב פילבר. "אין משהו אחר", התעקש עו"ד בן-צור. "עושה שכל", השיב פילבר. "אין שכל אחר", ניסה פעם נוספת עו"ד בן-צור. "מה אני אגיד? זה מאוד מסתדר עם הנתונים", השיב פילבר.

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה להבין הכיצד פילבר לא זכר את הרקע לשיחה כשדיבר עליה במשטרה. עד המדינה סיפר כי יש לו "זיכרון צילומי" של העץ שלידו עמד כשקיבל את השיחה מחוץ למשרדי האוצר, אך הוסיף קביעה מעוררת תמיהה. לדבריו, לא רק שבחקירתו במשטרה לא קישר בין הכותרת ב"גלובס" והסערה שהתעוררה לבין השיחה מנתניהו אלא שגם בזמן אמת לא הבין כי נתניהו מתקשר אליו בגלל אותה כותרת.

"אתה זוכר את העץ ואתה לא זוכר מה היה כמה שעות לפני כן?", תהתה השופטת. העד אישר. לדבריו הוא זוכר "מצוין" את הידיעה ב"גלובס" והרעש שעוררה "אבל לא זכרתי שזה היה בסמיכות כל כך גדולה".

"אתה זוכר את הפרסומים, אתה זוכר את כל סוף השבוע", המשיכה השופטת פרידמן-פלדמן לנסות ולהבין כיצד פועל ראשו של עד המדינה, "מצד שני זכרת שיחה חריגה, יש להניח שכשהגיעה אותה שיחה ידעת על רקע מה היא הגיעה. היא הגיעה בראשון בבוקר, יש להניח שאתה יודע למה הוא מתקשר אליך".

"מהבחינה הזו לא עשיתי אז חיבור", השיב פילבר. "לא קישרתי". לדבריו, כיוון שבזמן אמת לא חיבר בין הדברים גם בחקירתו במשטרה לא זכר את הרקע לשיחה.

"אני טיפלתי בכל כך הרבה נושאים, עשרות לפעמים, לא השקעתי יותר מדי מחשבה. לא היתה לי פניות נפשית להתחיל לעשות הקשרים"

בהמשך החקירה פנה פילבר לשופטת ואמר: "האינטנסיביות של העבודה שלי היתה כזו שמבחינתי אירוע שקרה ביום רביעי-חמישי זה כבר חצי נצח. אני טיפלתי בכל כך הרבה נושאים, עשרות לפעמים, לא השקעתי יותר מדי מחשבה. לא היתה לי פניות נפשית להתחיל לעשות הקשרים".

"לא שאלתי על החקירה", הבהירה השופטת, "שאלתי על אותו ראשון בבוקר כשבמוצאי שבת, חמישי ושישי יש התכתבות אינטנסיבית". "אני מבחינתי אז לא חיברתי בין הוויכוחים עם צ'זנוף לבין השיחה עם ראש הממשלה", הבהיר פילבר.

"אבל כשאתה רואה את זה עכשיו", שאל עו"ד בן-צור.

"עכשיו החיבור הוא טבעי", השיב העד.

אשר לתוכן השיחה, עו"ד בן-צור ביקש להעמיד את גרסתו הקודמת של פילבר על ראשה. בחקירתו במשטרה ציטט פילבר מזיכרונו את נתניהו אומר לו: "אנחנו הרי לא עושים שום דבר חדש, אנחנו מיישמים, זה הכל במסגרת המדיניות של השוק, המשך המדיניות של כחלון. אנחנו לא עושים משהו חריג".

במקום שר ומנכ"ל שמתאמים סיפור כיסוי תקשורתי, כדי להסתיר תחתיו שחיתות, הציג עו"ד בן-צור את תוכן השיחה כאילו נתניהו אמר לפילבר: "אתה פועל לפי מדיניות כחלון ואל תעשה משהו חריג".

"אז אם אנחנו אנחנו כרגע בקופירייטינג", סיכם הסנגור, "זו לא 'שיחת מעקב' זו 'שיחת ברקס' נקרא לה. נתניהו אומר לך: 'מר פילבר, אתה לא סוטה ממדיניות כחלון'".

"זה מה שהוא אמר", אישר עד המדינה.

67104-01-20

משפט המו"לים

להורדת הקובץ (PDF, 1.9MB)