היום (9.5), לקראת סיום חקירתו הנגדית של עו"ד ז'ק חן את עד המדינה שלמה (מומו) פילבר, ניסה סנגורם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' למתוח עד הקצה את שיתוף הפעולה הנלהב שסיפק לו מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר לאורך הימים האחרונים, ולהביא את העד להצהיר כי כל ההחלטות שקיבל בתקופתו במשרד, ובפרט ביחס לחברת בזק של אלוביץ', נבעו משיקולים מקצועיים בלבד ומטרתם היתה להטיב עם הציבור.

על-פי כתב האישום, נזכיר, היחס המיטיב שסיפק פילבר לבזק של אלוביץ' מרגע שנכנס למשרד התקשורת נבע מהנחיה שקיבל מראש הממשלה ושר התקשורת באותה תקופה, הנאשם בנימין נתניהו, וכתוצאה מיחס זה הוזרמו לכיסו של אלוביץ' מאות רבות של מיליוני שקלים על חשבון האינטרס הציבורי.

לאורך חמשת ימי החקירה של עו"ד חן הלך פילבר כמה וכמה צעדים לעבר הסנגור, אך חרף אופיו המרצה, ברגעי הסיום של החקירה מטעם נאשמים 2–3 לא התמסר לחלוטין לחיזור. פילבר התקרב למה שעו"ד חן רצה לשמוע, אך לא נטש את ההצהרות שמסר בעדותו במשטרה ובחקירת התביעה, על ההנחיה שקיבל מנתניהו והשלכותיה.

תחת זאת פתח פילבר במונולוג על מהות ה"גם וגם". מבחינתו, כל פעולותיו במשרד התקשורת נבעו גם מתפיסת עולם מקצועית מגובשת – וגם מההנחיה שקיבל מנתניהו להיטיב עם אלוביץ'.

"אני נגררתי בזפת ונוצות חמש שנים, והפסדתי את הקריירה של חיי. יש עלי עדיין גם איום פלילי, וזה גם יציאה לגמרי ממסגרת החיים שלי"

"ה'גם וגם' זה בסוף גם חיי", אמר פילבר בסוף החקירה היום. כששאל אותו השופט משה בר-עם לכוונתו הסביר עד המדינה: "אני נגררתי בזפת ונוצות חמש שנים, והפסדתי את הקריירה של חיי. יש עלי עדיין גם איום פלילי, וזה גם יציאה לגמרי ממסגרת החיים שלי".

פילבר חזר וטען כי לאורך כל חקירותיו ברשות ניירות ערך ובמשטרה הוא מעולם לא התווכח עם החוקרים על המסמכים שהוצגו בפניו, אלא אך ורק על הפרשנות להם.

"באו הג'נטלמנים מהפרקליטות ואמרו שזו סטייה חמורה מהשורה והפרת אמונים, איך שנהגתי", אמר, "ויותר מזה, אחרי חקירה ברשות ניירות ערך לחצתי יד לפולינה [החוקרת פולינה גובזמן-קריב] ואמרתי: 'אני מצטער אם יצא שצעקתי עלייך'. היא אמרה לי: 'היו לך חמישה ימים לבוא להגיד את האמת ושיקרת לאורך כל הדרך'. כשמדינה קובעת את כללי המשחק ומחליטה, היא לא נותנת לך רשות להתגונן. הם טוענים שזו הפרת אמונים, תשאלו אותם, אם הם טוענים. אני לא מתווכח, בסוף מי שקובע זה הם שמגישים והשופטים שמחליטים".

"אנחנו לא בשאלה משפטית 'מה זה הפרת אמונים?'", הבהירה לפילבר ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. "אמרת 'גם וגם', מה זה 'גם וגם'?".

"זה גם וגם", השיב פילבר, תוך שהוא מחווה בשתי ידיו באוויר: באצבעות יד אחת לסימון מידה קטנה ובאצבעות ידו השנייה לסימון מידה גדולה.

"אם שואלים אותי מה המשקל של כל דבר, ההחלטה הדומיננטית היתה ההחלטה המקצועית. פעלתי אלפי שעות, וברוב המקרים מר נתניהו לא היה בראש שלי"

"אדוני אמר 'גם וגם' כדי לרצות?", שאל השופט בר-עם. "לא", השיב פילבר, "כי אני לא יכול להגיד שאני פעלתי לחלוטין... על דעת עצמי. בסוף יש שר [נתניהו], ושר נותן מדיניות, ואני מבין את המדיניות ועל-פיה אני פועל. אני לא יודע מה היו המניעים שלו, אבל עדיין אני לא יכול להגיד שאני מחקתי את הפגישות שלי איתו או פעלתי על דעת עצמי לבד. לא.

"אני פעלתי באופן מקצועי, לא קיבלתי אף החלטה שלא האמנתי בה מקצועית, ובמקומות שראיתי שיש זהות אינטרסים בין המחשבה שלי לבין רוח הדברים שהבנתי אותה אז פעלתי כך, ולכן אני אומר 'גם וגם', כי אני לא יכול למחוק את זה לגמרי. אם שואלים אותי מה המשקל של כל דבר, ההחלטה הדומיננטית היתה ההחלטה המקצועית. פעלתי אלפי שעות, וברוב המקרים מר נתניהו לא היה בראש שלי, ברוב המוחלט של המקרים שבהם התכתשתי עם האוצר. רציתי להצליח, רציתי להתקדם. בנקודות קיצון מסוימות… זה מה שנשאלתי וזה מה שעניתי".

עו"ד חן לא הסתפק בכך, וביקש מעד המדינה לאיין לחלוטין את ה"גם" הקטן, כלומר את השפעת הנחיית נתניהו על החלטותיו כמנכ"ל משרד התקשורת.

"מר פילבר", אמר לו הסנגור, "אני הצגתי לך את כל המקומות שפעלת בניגוד גמור לאינטרסים של בזק. זה לא יכול לחיות בעולמות של ה'גם וגם'. זה לא יכול להיות במקומות שבהם אתה הולך על הראש של בזק".

פילבר לא התרצה. "כל דבר יש לו יותר מרובד אחד של הסתכלות, אתה אף פעם לא יכול להגיד שחור-לבן", השיב בערפול אופייני. "ראיתם בימים האחרונים כמה העולם הזה משעמם מצד אחד ומורכב מצד שני. בסוף יש פה החלטות שאתה צריך לשמור על שיווי משקל. אני, אחרי 50 שעות של חקירה, בסוף אומרים לי ברשות ניירות ערך, 'לך לעזאזל, אתה מדבר שטויות! אתה הפרת אמונים'. אתה מאבד גם את הרצון להוכיח את צדקת הדרך".

הנאשם בנימין נתניהו בפתח היום הראשון של חקירתו הראשית של עד המדינה שלמה פילבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 23.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשם בנימין נתניהו בפתח היום הראשון של חקירתו הראשית של עד המדינה שלמה פילבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 23.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן ניסה פעם נוספת. הסנגור הזכיר לפילבר את הראיות שהציג לו לאורך כל היום: כיצד גורמי המקצוע במשרד דווקא נטו לכאורה לטובת בזק בשלל נקודות הכרעה, שבהן פילבר דווקא דחף לפגוע בתאגיד התקשורת של אלוביץ'. "יכולת להתיישר במסגרת גבולות הגזרה – שלא היו, אני אומר במאמר מוסגר – ולהחליט בעד בזק. אבל לא. פעם אחר פעם החלטת נגד בזק. תסכים איתי שזה מחוץ לגבולות הגזרה".

"בהבנה שלי זה לא היה הטבה לבזק", הסכים פילבר, "באיך שהציגו לי החוקרים...". "זה לא מעניין אותי!", קטע אותו עו"ד חן.

"אבל בתודעה שלך?", התעניין השופט בר-עם, ופילבר השיב: "עד היום שבו נכנסתי ללהב 433 לא ידעתי כלום מסוגיית כתב האישום הזה בצורה כזו או אחרת, ואחר-כך, בדיעבד, כשהציגו לי את התמונה, פירשתי את הדברים קצת אחרת. נתתי יחס מועדף במרכאות לבזק ברמת הפרקטיקה, ואמרתי שזה נבע 'גם וגם', גם מהעובדה שאני הייתי צריך אותם, הם היו פרטנרים שלי. איפה לשים את הגבולות, זה מה שהשפיע עליך או זה, אני לא יודע להגיד".

"זו פרשנות בדיעבד", סיכם השופט בר-עם.

"בהרבה דברים זו היתה פרשנות בדיעבד", הסכים העד פילבר עם השופט.

"תודה רבה, I Rest My Case", הצהיר עו"ד חן.

HOT, HOT, HOT

כדי להגיע לנקודת הסיום הזו, כדי להציב בפני עד המדינה פילבר את האפשרות שפעל באופן עקבי כמנכ"ל משרד התקשורת דווקא לרעת בזק ואף עשה זאת אך ורק מטעמים מקצועיים, הקדיש עו"ד חן את מרבית יום החקירה האחרון שלו לכמה וכמה נושאים שהונחו לפתחו של פילבר כשכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת.

ראשית, טען עו"ד חן, בהשוואה בין היחס של פילבר לבזק לבין היחס שלו למתחרה הגדולה Hot, ידה של האחרונה היתה על העליונה. פילבר סיפר כי בחקירותיו ברשות ניירות ערך, ועוד קודם לכן במסגרת חקירת מבקר המדינה על יחסו לבזק, ניסה להציג את האופן הדומה שבו פעל מול Hot, אך חוקרי הרשות והמבקר לא רצו לשמוע על כך. מבקר המדינה "התעלם" מהמסמכים שהעביר לו, טען עד המדינה, והוסיף: "הם עשו מראית פני בדיקה והוסיפו פרק קצרצר בדו"ח על Hot שבגדול התעלם מרוב הטענות".

הסנגור הציג לעד המדינה כי כמו מול בזק, גם מול Hot כרת הסכם. הסנגור כינה זאת פעם אחר פעם "דיל", ביטוי ששאב מידיעה שפרסם גד פרץ ב"גלובס" על הסיכומים בין משרד התקשורת לחברת Hot.

השר צחי הנגבי, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית הוט טל גרנות-גולדשטיין. 3.1.2017 (צילום: אלי דסה, משרד התקשורת)

השר צחי הנגבי, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית הוט טל גרנות-גולדשטיין. 3.1.2017 (צילום: אלי דסה, משרד התקשורת)

בעוד ה"דיל" של פילבר עם בזק כלל ויתור על רפורמת השוק הסיטונאי, ביטול ההפרדה המבנית ובתמורה התחייבות של החברה לפריסת תשתית סיבים אופטיים, ה"דיל" של פילבר עם Hot כלל ויתור על התחייבותה של החברה לפרוס את תשתיותיה ביישובים מרוחקים תמורת הפעלת טכנולוגיה חליפית כדי לספק שירותים לאזורים אלה ושדרוג תשתיותיה לסיבים אופטיים באזורי המרכז. אולם בזמן שפילבר הטיל על בזק קנסות בסך כמה מיליוני שקלים בגין הפרותיה החוזרות ונשנות, את Hot, שגם היא הפרה את התחייבויותיה, משרד התקשורת לא קנס, הדגיש עו"ד חן.

בהמשך הדגים עו"ד חן כיצד היחס הבלתי פורמלי שהפגין פילבר כלפי בזק, שסיפק תשתית לביסוס הטענה כי פעל לטובתה ממניעים זרים, חזר על עצמו גם מול Hot. מיכל פליישר, סמנכ"לית הרגולציה של Hot, כתבה לפילבר הודעה שבה ביקשה שמכתב שאמור לצאת מאגף הפיקוח במשרד התקשורת "לא יישלח". בהמשך הציג עו"ד חן הודעה נפרדת שבה הסמנכ"לית פליישר מכתיבה לפילבר את המענה שהיא מצפה לקבל ממנו ("מזכירה לשלוח לי מענה ביחס לפריסה, הכיוון לדעתי צריך להיות: תודה על המענה. אנו פועלים בימים אלה לכינוס הוועדה המייעצת ולמתן אורכה כמוסכם", כתבה).

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של נאשם מס' 2 שאול אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של נאשם מס' 2 שאול אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

עוד הציג עו"ד חן כיצד סמנכ"לית הרגולציה ב-Hot שלחה לפילבר "מתווה מוצע" לפיקוח על חברת הכבלים. "מזכיר נשכחות לגבי איך העזת לשמוע הצעות מבזק לגבי מענים, זוכר?", שאל הסנגור. "כן", השיב העד. בהמשך הסביר פילבר כי פעל באופן ישיר ובלתי פורמלי מול כל המפוקחים שלו כדי להגיע להסכמות לפני שהוא מביא את הדיון באופן רשמי למשרד, שם הוא "מפרמל", כלשונו, את מהלכיו. עם זאת, עו"ד חן לא הציג לפילבר ראיות לכך שהעביר לאנשי Hot פרוטוקולים מלאים של ישיבות פנימיות במשרד התקשורת, כולל החלקים שבהם לא נטלו חלק, שהיו אמורים להיות מוסתרים מפניהם, כפי שעשה ביחס לבזק.

עו"ד חן גם לא הציג לפילבר ראיות לכך שסמנכ"לית Hot ומנכ"לית החברה הגיעו אליו לפגישה בבית-קפה ליד משרדו, והעלו על קו הטלפון את הבעלים של Hot, שעודד אותו להמרות את פי שר התקשורת דאז צחי הנגבי ולפעול לטובת Hot כיוון שיש לו "גיבוי" מראש הממשלה נתניהו – סיטואציה הדומה למה שתיאר פילבר בחקירותיו ביחס לבזק.

ובכלל, גם לאחר סיום הפרק על Hot ניתן היה להתרשם כי פילבר אמנם היה מנכ"ל אנטי-פורמלי שפעל בשלב ראשון בעל פה וללא הליך מוסדר מול כל מפוקחיו, אך בכל הקשור לבזק הוא צויד גם באותו דבר מה נוסף שגרם לו "לחצות את הקווים", כהגדרתו.

בזק תמיד מרוויחה

פרק נפרד בחקירתו של פילבר היום הוקדש למה שכונה במשרד התקשורת סוגיית ההדדיות, או התשתיות הפסיביות, כלומר הרעיון לחייב את כל חברות התקשורת לאפשר למתחרים לרכוב על התשתיות שלהן, רעיון שפועל בעיקר לרעת בזק ו-Hot, בעלות תשתיות התקשורת במדינה.

בחקירת התביעה נטען כי פילבר דחה את יישום המהלך כדי לשרת את האינטרס של בזק. עו"ד חן הציג כי גורמים חיצוניים ("אקסוגניים", בלשונו של הסנגור) הם אלה שעיכבו את היישום: תחילה מערכת הבחירות והרכבת הממשלה, בהמשך דרישות השב"כ, ואז ניסיון לרתום את הרעיון כדי לאלץ את Hot לשתף פעולה ביישום מדיניות נפרדת של משרד התקשורת, ולסיום חוק ההסדרים ומאבק מול האוצר, שעיכבו גם הם את יישום הרעיון.

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בנוסף הציג עו"ד חן כיצד לאורך הדרך קיבל פילבר שתי החלטות שנגדו את האינטרס של בזק ופעלו לטובת מתחרותיה. עם זאת, במהלך החקירה בנושא פצח לפתע פילבר בהסבר מדוע פעולותיו ליישום רעיון ההדדיות דווקא פעלו לטובת בזק.

"אם אנחנו מתרגמים את זה לבזק, אני לא יודע מה נותן כסף ומה לוקח כסף", אמר, "כי אם ההדדיות מאפשרת כניסה של חברות אחרות והן צריכות לשלם כסף, כל כניסה של חברה מכניסה כסף לבזק. ואם אני מונע את זה, זה לוקח כסף מבזק". עו"ד חן ניסה לעבור מיד לנושא אחר, אך פילבר התעקש. "תראה", אמר, "אם קיבלתי החלטה נגד בזק, שפרטנר יכולה לחבר שכונות במקום בתים, בזק מרוויחה מזה במרכאות. אף פעם לא הסתכלתי על זה במונחים כאלה, אבל אתה אף פעם לא יודע מה זה הטבה".

הפתרון הנחות

פרק נפרד בחקירה הוקדש לשוק הטלפונים הנייחים, שוק שבו שלטה בזק כמונופול ואשר על-פי הערכות סיפק לחברה באותה תקופה רווח עודף של כמיליארד שקל בשנה. לפי כתב האישום, פילבר פעל כדי להחליף את שיטת ביצוע הרפורמה בשוק זה לשיטה שמועדפת על בזק.

רפורמת השוק הסיטונאי, שנוסחה כבר שנים קודם לכן לאחר מחקר מקיף, ועדות ציבוריות ועבודה מקצועית מעמיקה, הציעה לאפשר למתחרות של בזק להתחבר בעצמן לתשתיות של בזק תמורת תשלום. לפי השיטה שהוביל פילבר, שכונתה "ריסייל" (מכירה מחדש), המתחרות יתקשרו עם לקוחותיהן בשוק הקווי באופן שבו יסופק השירות בפועל על-ידי בזק, ואחר-כך יתחשבנו עם בעלת התשתיות על העלויות.

"שיטה זו הותירה לבזק דריסת רגל ביחסים שבין החברות המתחרות ללקוחות, והלקוחות נותרו תלויים בבזק בכל הנוגע לתפעול ופתרון תקלות בתשתית, בעוד שהמתחרות הוגבלו במידה ניכרת ביכולת השיווקית שלהן", נכתב בכתב האישום.

"ולכן כשאתה מחליט על מעבר לריסייל אתה פועל נגד האינטרסים של בזק", המשיך עו"ד חן. "אני מנסה לחלץ את העגלה מהבוץ", השיב פילבר

עו"ד חן התנגד לכל תו ותו בתיאור של כתב האישום לגבי המהלך של פילבר. לפי עו"ד חן, יישום שיטת הריסייל דווקא פגע בבזק. כשפילבר נכנס למשרד התקשורת, הזכיר הסנגור, בזק עיכבה כבר לאורך תקופה ארוכה את יישום השיטה הקודמת, שהוביל המנכ"ל הקודם אבי ברגר. בין היתר עתרה בזק לבג"ץ, מהלך שדחה את יישום הרפורמה.

"הרעיון", אמר עו"ד חן על שיטת הריסייל שהוביל פילבר, "בוודאי לא בא מתוך קידום האינטרס של בזק. בזק, מה אכפת לה להמשיך להתקוטט (על המתווה הקודם; א"פ), אתה מנסה להביא פתרון שהוא נגד האינטרס שלה". עד המדינה, תמיד נכון לרצות, הסכים. לדבריו, "זה היה מחייב את בזק להתחיל לתת את השירות שלה באופן מיידי".

"ולכן כשאתה מחליט על מעבר לריסייל אתה פועל נגד האינטרסים של בזק", המשיך עו"ד חן. "אני מנסה לחלץ את העגלה מהבוץ", השיב פילבר, "המשמעות שהיא תצטרך להתחיל לתת את השירות למתחרות".

עו"ד חן הוסיף והציג לבית-המשפט כי בעוד בכירים במשרד התקשורת חשבו שניתן להסתפק בחיוב בזק לספק את השירות במחיר יקר יחסית למתחרות, פילבר התעקש להעניק להן מחיר זול יותר, על חשבון האינטרס של בזק. "הבה נתחכמה לה לעותרת", תיאר זאת עו"ד חן, "היא תוקעת אותנו בפתרון הראשי, אז נעקוף".

בין היתר ציטט עו"ד חן מהודעה שהגיש פילבר לבג"ץ ובה עדכן את בית-המשפט כי המשרד מגבש מתווה חדש לסיפוק השירות במתכונת ריסייל. עם זאת, הסנגור של אלוביץ' לא הקריא לבית-המשפט כמה משפטים מהודעת העדכון של פילבר לבג"ץ שהופיעו אף הם על המסכים באולם המחוזי בירושלים, ובהם הוא מודה: "למען הסר ספק מובהר כי שירות טלפוניה במכירה חוזרת מהווה פתרון נחות לעומת שירות הטלפוניה הסיטונאי הקבוע בתקנות השימוש ובתיק השירות, ומקדם רק באופן מצומצם את תכליות האסדרה שעמדו בבסיס קביעת תקנות השימוש ותיק השירות, שכן הוא מאפשר תחרות ברמות המחיר בלבד, ולא תחרות על בסיס השירותים".

מהציטוט הזה ברור כי בזמן אמת החזיק פילבר בדעה, או לפחות הצהיר בפני בית-המשפט העליון, כי העדפת פתרון הריסייל על פני הפתרון המקורי ברפורמת השוק הסיטונאי פוגעת באינטרס הציבורי ופועלת לטובת בזק.

מחר (10.5) צפוי סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, לפתוח בחקירתו הנגדית את את פילבר.

67104-01-20

משפט המו"לים