חקירתו הראשית של עד המדינה שלמה (מומו) פילבר, בידי התביעה במשפט המו"לים, נמשכה היום, והוקדשה כולה לאופן שבו ניסה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. החקירה נערכה הפעם במתכונת של חקירה נגדית, לאחר שפילבר העניק גרסאות סותרות ועמומות והתביעה כמעט וביקשה להכריז עליו כעד עוין.

פילבר, שמונה על-ידי ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, קיבל לפי כתב האישום הנחייה מנתניהו לפעול לטובת בזק, וליתר דיוק לטובת בעל השליטה בה שאול אלוביץ'. זו, כך גורסת הפרקליטות, התמורה שהעניק הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ' בעבור המתת שבעסקת השוחד: אפשרות להשפיע על הסיקור באתר "וואלה" שהיה אז חלק מקבוצת בזק.

ההפרדה המבנית בקבוצת בזק נועדה למנוע מתאגיד התקשורת המונופוליסטי לנצל לרעה את כוחו בשוק. היא חייבה את קבוצת בזק לא רק לפעול באמצעות חברות בת נפרדות (בזק לטלפונייה הנייחת; בזק בינ"ל לשיחות בינלאומיות ובהמשך אינטרנט; פלאפון לסלולר; ו-yes לשירותי טלוויזיה בלוויין) אלא גם להציע לצרכן את המוצרים שלה כשהם לא בסל אחד.

כבר בתחילת עדותו היום, במענה לשאלות עו"ד יהודית תירוש-גרוס, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), הבהיר פילבר כי לביטול ההפרדה המבנית היתה משמעות כספית גדולה לבזק. "לבזק זה היה חזות הכל", הגדיר זאת עד המדינה.

ביטול ההפרדה המבנית היה חוסך לקבוצת התקשורת של אלוביץ', נאשם מס' 2 במשפט המו"לים, את העלויות העודפות של שדרות ניהול נפרדות לכל חברה ומגדיל את נתח השוק והרווחים באמצעות הצעת סל שירותים ללקוחות. בנוסף, כיוון שחברת yes צברה לאורך השנים הפסדים בהיקף של מיליארדים, ביטול ההפרדה בינה לבין בזק היה מקנה לחברה המאוחדת את הזכות ליהנות מקיזוז מס בשווי מאות מיליוני שקלים.

סוגיה אחרונה זו היא שהובילה את אלוביץ' ומנכ"לית בזק סטלה הנדלר לנסות ולזרז את ביטול ההפרדה המבנית כך שתתבצע עד לסוף שנת 2016. גלישה לשנת 2017 היתה מאחרת גם את מועד קבלת קיזוז המס. כמו במקרה של מיזוג בזק-yes, גם הביטול של ההפרדה המבנית הפך למירוץ נגד השעון, שבמסגרתו עשה פילבר כל הדרוש כדי לעמוד בזמנים שהקציבה לו החברה שעליה אמור היה לפקח.

לאורך יום החקירה הציגה עו"ד תירוש לפילבר ולבית-המשפט שלל מסמכים והתכתבויות המעידים על האופן הפגום שבו קידם פילבר את ההפרדה המבנית. הוא פעל בהתאם לדרישות בזק, הגורם שעליו אמור היה לפקח, תוך הפרת נהלים, זירוז הליכים, פגיעה בשיקול הדעת המקצועי והסתרת כל המהלך מאנשי משרדו, כולל מאנשי אמונו במשרד.

פילבר ממדר (את אנשי משרדו)

עו"ד תירוש הציגה לפילבר מסמך מה-27.9.2015, יום לפני הפגישה שקיים עם אלוביץ' אשר זכתה לכינוי "פגישת התאנים והיין". בפגישה סיכם מנכ"ל משרד התקשורת עם בעל השליטה בבזק על מתווה לפיו המשרד יבטל את ההפרדה המבנית ובזק תפרוש תשתית סיבים אופטיים. אך במסמך מיום קודם לכן, שמסכם את המדיניות כלפי בזק וחובר על ידי אנשי אמונו של פילבר במשרד התקשורת, מומלץ לא לבטל את ההפרדה המבנית ולא מוזכר כלל נושא הסיבים. במילים אחרות, פילבר הסתיר גם מאנשי אמונו במשרד את מהלכיו מול בזק.

בכל זאת היו הבדלים בהיקף המידור. את היועצת המשפטית במשרד, עו"ד דנה נויפלד, פילבר מידר לחלוטין. לדבריו, משום חשב שהיא נמצאת בניגוד עניינים ומנועה מלטפל בסוגיה. עם היועצת המקצועית שלו עדי קאהן התייעץ כיצד ומה לספר לסגניתה של נויפלד, עו"ד ברוריה מנדלסון. בסוף ספטמבר 2016 כתב לקאהן: "אני רוצה להיפגש מחר עם ברוריה ולהציג לה שאלות בלי לחשוף את כל התמונה ולא את הלו"ז הצפוי, רק את ההקשר המקצועי שנוגע למשפטית. אגיד שיש לי ישיבה עם צחי ואני רוצה לתת אינדיקציות, נסי לחשוב".

"צחי" הוא השר צחי הנגבי, שהיה אמור להיות אז האחראי לענייני בזק במשרד התקשורת, אחרי שהתגלה כי ישנו קשר בין נתניהו לאלוביץ', ונתניהו הורחק מטיפול בסוגיות הקשורות לאלוביץ'.

"היא לא תדע מה לענות אם תילחץ", השיבה קאהן לפילבר, "תרגיש יותר בטוחה אם תדע שאריק בסיפור [אריק רשף, בכיר לשעבר במחלקה המשפטית שגויס על-ידי פילבר ללשכתו, כדי שיכתוב את הרישיון המתוקן של בזק, א"פ]".

"אחלה, אציג את כל הסיפור אבל בלי הפרטים. כאופציה שנבדקת…", כתב פילבר לקאהן. "מקווה שהיא לא תיבהל ותרוץ לכל כיוון עם זה, תשרה עליה ביטחון", המליצה היועצת. "זו המשימה", השיב המנכ"ל, "וגם להגיד שזה חייב להישאר בשלב זה חסוי לגמרי לבקשת השר ושלא תערב בלי תיאום".

בתשובה לשאלת עו"ד תירוש הודה פילבר כי בניגוד למה שכתב ליועצת שלו, השר הנגבי לא ביקש ממנו להשאיר את המתווה חסוי.

לפי עדות פילבר, הוא לא אמר להנגבי "איך אני עושה, עם מי אני נפגש" אלא רק סיפר לו באופן כללי על המתווה. "היתה סיבה מיוחדת למה אדוני לא סיפר?", התעניין השופט בר-עם. "לא", השיב פילבר, "לא הסתרתי את זה ממנו כהסתרה. יש בינינו חברות רבת שנים. חס וחלילה לא רציתי להכשיל אותו. זה לא היה נראה לי באותו זמן דרמטי".

במילים אחרות, מנכ"ל משרד התקשורת החליט לא לספר לשר האחראי על הפיקוח על בזק שהוא מקיים ערוץ ישיר וחשאי עם בעל השליטה ומנכ"לית החברה, נענה לדרישותיהם ומקדם במרץ את האינטרסים שלהם, והכל בהתאם להנחייה שקיבל מנתניהו, כיוון שבאותו הזמן זה לא נראה לו "דרמטי".

במשטרה הודה פילבר כי לא קיבל את הסכמת השר הנגבי, אך בבית המשפט טען כי אם כך כתב ליועצת שלו הרי שזה "מחייב". "אני לא שיקרתי לה בחיים", הצהיר פילבר ומיד הוסיף: "בדברים האלה"

עו"ד מנדלסון קיבלה במייל את טיוטת תיקון הרישיון של בזק ואת טיוטת המדיניות החדשה ("אזכיר כי המסמכים לעיניך בלבד וכי נדרשת דיסקרטיות מוחלטת לעניין זה", כתבה לה קאהן), אך היא לא השיבה.

"ברוריה חולה מדי לדבר איתך", כתבה קאהן לפילבר, "לא אתפלא אם היא 'חולה'". "בסדר", השיב לה המנכ"ל, "יש לי הסכמת צחי לצאת ללא פרה-רולינג משפטי".

בחקירתו במשטרה הודה פילבר כי למעשה לא קיבל את הסכמת השר הנגבי לצאת לדרך ללא ייעוץ משפטי, אך בבית המשפט טען כי אם כך כתב ליועצת שלו קאהן בזמן אמת הרי שזה "מחייב". "אני לא שיקרתי לה בחיים", הצהיר פילבר ומיד הוסיף: "בדברים האלה".

פילבר החליט לא לפנות גם לגורמים אחרים בלשכה המשפטית, אך הוא בכל זאת קיבל ייעוץ משפטי בסוגיה – מבזק. במסגרת המתווה שקידם, ביקש פילבר לבטל ראשית לכל את ההפרדה התאגידית בקבוצת בזק, מהלך שהיה מזכה את החברה בכספי קיזוז המס, ורק בהמשך תכנן לבטל גם את ההפרדה המבנית כולה. בחברה שעליה אמור היה לפקח אמרו לו שהוא צריך באופן עקרוני לערוך שימוע לפני הכרזה על ביטול ההפרדה התאגידית, אך הם יכולים למסור לו מכתב שבו הם מוותרים על השימוע ובכך לייתר את העניין.

"החברה המפוקחת אומרת לי את המידע הטכני", הודה פילבר בבית המשפט. "הגורם המפוקח אומר לך שצריך שימוע אבל מספיק שהוא יוותר על שימוע כי השימוע הוא רק לו. נכון?", חידדה עו"ד תירוש. "זה המצב העובדתי, כן", אישר פילבר.

בעוד פילבר עמד להכריז על מהלך ששווה לבזק מאות מיליוני שקלים, את התמורה קיבל בהצהרות ריקות. ב-28.9 העביר פילבר ליועצת קאהן טיוטת הודעה לתקשורת ולפיה בתמורה לביטול ההפרדה התאגידית בבזק, החברה תשיק בתוך כמה חודשים חיבור אינטרנט על גבי סיבים אופטיים.

"כשאתה כותב את זה אתה באמת יודע את כל הפרטים שרשומים בהודעה הזו?", שאלה עו"ד תירוש. "לא", הודה פילבר, "אני ניזון מהנתונים שבזק נותנים". "בעל פה", אמרה עו"ד תירוש ופילבר אישר: "כן".

בכל הקשור לכוונתו לבטל את ההפרדה המבנית, פילבר דווקא קיבל מסמך כתוב מבזק, מכתב ובו החברה מצהירה שבכוונתה לפרוס תשתית סיבים על פני 76% משטח המדינה. אך בחקירתו במשטרה הצהיר פילבר שהמכתב הזה "לא היה שווה כלום". בבית המשפט הדגיש כי היה זה בסך הכל שלב אחד בתהליך. "אנחנו עובדים באילוצי זמנים, אז מעגלים פינות", הסביר, "אבל עובדים צעד צעד וזה חלק מזה".

בסופו של דבר השר הנגבי עצר את הדהירה קדימה של פילבר. "צחי משך את ידית הבלם הבוקר", כתב המנכ"ל ליועצת קאהן בסוף ספטמבר 2016, "לא אישר לפני שיהיה לנו כיסוי משפטי".

היה זה אחרי שהנגבי בירר עם פילבר האם הלשכה המשפטית ראתה את המסמכים שחיבר על ביטול ההפרדה המבנית והתאגידית. כשפילבר השיב בשלילה ביקש ממנו הנגבי לשוחח עם נויפלד. מנכ"ל המשרד זימן אותה אליו, הציג לה את המסמכים שחיבר ואיים ללכת "מעל הראש" שלה, ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לקבל אישור להתקדם ולהחתים את השר.

"נאלצתי להכניס את דנה לעניין", עדכן פילבר את קאהן. "ישבתי איתה במצטבר היום חמש שעות. גם הוא [הנגבי] דיבר איתה. ניסתה לטעון שצריך שימוע ושמדובר במהלך 'דרמטי'. נתתי לה את החומרים וטענה שהם 'דלים', היה די מתסכל. הסיכום עם צחי 'לפרמל' את התהליך ובהקדם. שרון [פליישר, סמנכ"לית הרגולציה בבזק] וסטלה [הנדלר, מנכ"לית בזק] מתוסכלות מאוד".

עו"ד תירוש הדגישה בפני פילבר כי מהמשפט "נאלצתי להכניס את דנה לעניין" עולה כי מידר את היועצת המשפטית שלו לא משום שחשב שהיא מנועה מלעסוק בסוגיה אלא כי חשש שתעכב אותו. פילבר אישר כי חשש שהמחלקה המשפטית תעכב את התהליך.

כך או אחרת, התסכול של אלוביץ' והנדלר בעקבות הרמת ידית הבלם בידי השר הנגבי הוביל לחוסר זהירות מצדם, כך לפי פילבר.

"זו היתה הפעם היחידה שבה שאול או סטלה רמזו משהו שאפשר היה ממנו להבין משהו לגבי היחסים שלי ושלהם עם ראש הממשלה", העיד פילבר. לדבריו, בעודו במשרדו שבתל-אביב הנדלר הגיעה לאזור יחד עם סמנכ"לית הרגולציה פליישר, והוא ירד לפגוש אותן בבית-קפה.

"היא ניסתה להפעיל עלי הרבה מאוד לחצים", העיד פילבר, "דיברנו עם שאול בטלפון. שאול אמר לי 'יש לך גיבוי, תעשה את זה' ואני אמרתי לו בצורה הכי ברורה שהשר לא מאשר".

"מה הבנת מהמשפט הזה 'יש לך גיבוי, תעשה את זה'?", שאלה עו"ד תירוש.

"אם השר שלי אומר לא לעשות והוא אומר לי יש לך גיבוי אז זה מישהו כנראה מעל השר", השיב פילבר. "מי זה?", שאלה עו"ד תירוש. "ראש הממשלה", השיב פילבר

"אם השר שלי אומר לא לעשות והוא אומר לי יש לך גיבוי אז זה מישהו כנראה מעל השר", השיב פילבר.

"מי זה?", שאלה עו"ד תירוש.

"ראש הממשלה", השיב פילבר.

"ומה השבת?", שאלה עו"ד תירוש.

"אמרתי, 'קיבלתי הנחייה מהשר לעצור את זה. אני לא עושה שום דבר'", השיב פילבר.

"ומה היה השיח עם הנדלר?", שאלה עו"ד תירוש.

"היא אמרה לי משפט עוד יותר סתום: 'שאול אמר לך, שאול אמר לך שיש לך גיבוי'".

פילבר מתייעץ (עם בזק)

על אף הרמת ידית הבלם, נותרו עוד שלושה חודשים עד לסוף שנת המס ופילבר ניסה בזמן הזה לקדם את ההפרדה התאגידית, הפעם תוך ליווי של המחלקה המשפטית. במקביל הקפיד פילבר לשתף את המנכ"לית הנדלר בעמדות של המחלקה המשפטית במשרד.

פילבר העביר את טיוטת מסמך המדיניות שלו להנדלר ("לעיניך בלבד", כתב לה), שהעבירה אותו לשאול אלוביץ', שהעביר אותו ליועץ שלו אלי קמיר, לבנו אור אלוביץ' (שהיה חבר דירקטוריון בזק) ולסמנכ"ל הפיתוח העסקי בבזק עמיקם שורר.

בהמשך העביר פילבר להנדלר את ההתייחסות הראשונית של סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, לטיוטת המדיניות שחיבר המנכ"ל. הנדלר העבירה אותו לשאול אלוביץ' ולסמנכ"לית הרגולציה פליישר. הנדלר גם השיבה לפילבר על המכתב הזה וכתבה: "האמת שהמסמך שכתבת הוא ברמה הרבה יותר גבוהה ממסמך של אגף כלכלה ושל הרן. עכשיו אני מבינה למה שהתכוונת לגבי הרן…".

בעדותו בבית-המשפט ניסה פילבר להסביר מדוע שיתף את החברה המפוקחת בכל המידע הפנימי הזה. "היה לי מתווה, ואני החלטתי אסטרטגית לקדם את המתווה בהסכמה", אמר עד המדינה. "כדי שתהיה הסכמה, אני צריך הסכמה על כל הפרטים".

בחקירתו במשטרה, לעומת זאת, העיד פילבר כי פעל כפי שפעל בשל ההנחיה שקיבל מנתניהו לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד, הנחיה להיטיב עם אלוביץ' ובזק. "שיקול הדעת זוהם במידה מסוימת בגלל העובדה שהיה ברור שבסוף חייבים להגיע לתוצאה חיובית עם בזק", אמר פילבר במשטרה. בבית המשפט הסתפק באישור לקוני: "הדברים נכונים".

בלשכה המשפטית, שסוף סוף קיבלה הזדמנות להתייחס למסמכים של פילבר, ביקשו להכניס כמה שינויים. המנכ"ל, מצדו, העביר את התיקונים המוצעים למנכ"ל בזק הנדלר, שכמובן העבירה אותם לשאול אלוביץ', שהעביר לבנו אור.

"מכתב לא פשוט" כתב אלוביץ' להנדלר על הצעות התיקון של המחלקה המשפטית, והוסיף: "העברתי לאלי", כלומר ליועץ אלי קמיר. בבזק המשיכו להפעיל לחץ על פילבר להתנגד לייעוץ שנתנה המחלקה המשפטית, והוא נענה.

מנכ"ל משרד התקשורת החליף במכתב הכוונות משפט לפיו המשרד "שוקל לקדם" את ביטול ההפרדה התאגידית בביטוי "המשרד מקדם בשלב ראשון את ביטול ההפרדה התאגידית". בנוסף השמיט פילבר פירוט לגבי "היבטים תחרותיים" שהוזכרו במקור במכתב וכן השמיט את הקביעה כי לפני ההפרדה התאגידית יתבצע שימוע.

"המילה ''שימוע' לא נמצאת פה בפנים אבל הכוונה לעשות שימוע היתה גם היתה", הבהיר פילבר. "היא מופיעה במייל שאני מוציא להנגבי שעה אחרי שאני מוציא את המכתב הזה אבל היא לא מופיעה במכתב".

"ואת התיקונים האלה עשית לבקשת?", שאלה עו"ד תירוש.

"בתיאום עם בזק", השיב פילבר.

"כשאתה אומר 'בתיאום', אתה עשית לבקשת", התעקשה עו"ד תירוש. "זה חלק מהדיון", השיב פילבר, "כי בסוף המכתב הזה היה אמור להיות מכתב פורמלי שאני מסדיר את ההבנות ואת ההסכמות וחלק מהעניין זה להגיע להסכמות".

"אבל למשל הורדת המילה 'שימוע' זה דבר שנעשה לבקשתם", התעקשה עו"ד תירוש. "נכון", השיב פילבר ובהמשך הוסיף: "הסיבה שאני הורדתי את ה'שימוע' היתה בין היתר בגלל שאני קיבלתי מסר מבזק שאומר שאם תופיע שוב המילה שימוע זה כאילו הלכנו אחורה, לפחות סטלה הציגה לי את העניין הזה".

מעל הכל מרחפת ההנחייה

בעוד פילבר נענה לדרישות בזק, הוא התקשה לחלץ מהחברה נתונים של ממש על חלקה בהסכמות מולו.

"אשמח לקבל בהקדם תוכנית פרישה הנדסית [של סיבים אופטיים; א"פ] כדי שנוכל לקדם את כל המסמכים ובעיקר הרישיון", כתב פילבר להנדלר באוקטובר 2016. מנכ"לית בזק השיבה לו: "צריך להכין את התוכנית. אין כרגע משהו מוכן. בזק לא תכננה פריסה נוספת מעבר למה שכבר בוצע".

"אתה פונה אליהם ומבקש והיא אומרת לך אין לנו כרגע", הטיחה בו עו"ד תירוש, "אבל אתה מדלג על זה הלאה כמו שאתה מדלג ודורך כאן על כל התנהלות מנהלית תקינה, לא בגלל שאתה לא יודע מה לעשות, איך להתנהל התנהלות תקינה כמנכ"ל, אלא בגלל שמעל הכל מרחפת ההנחייה של ראש הממשלה שבזק תהיה מרוצה".

"אנחנו במכתבי כוונות מול מסמכי כוונות, חצי התנעה כזו", השיב פילבר. "המכתב [של בזק] לא שווה כלום, הוא שווה את הכוונות של שני הצדדים להתקדם.  מהבחינה הזו היה חשוב לי לגדר את המסגרות הכלליות ולא לרדת לפרטי פרטים ודיטיילס".

מיד בהמשך הציגה עו"ד תירוש תכתובת בין שאול אלוביץ' לבין מנהל הכספים בבזק אלון רווה, מדצמבר 2016, שממנה עולה כי גם הפרטים שנכללו במסמך הכוונות של בזק אינם כפי שהם נראים. ה-76% אינם באמת 76%, החיבור של הסיבים אינו באמת חיבור והעלות של הפריסה אינה כפי שהוצגה.

"מה היקף ההשקעה הנדרש בהשלמת הרשת כך שתגיע ל-76%?", שאל רווה את אלוביץ'.

"כמה עשרות מיליוני שקלים", השיב בעל השליטה, "אך אסור לומר זאת. התשובה הקלה והנכונה היא שהכל יבוצע בתקציב השקעות דומה לנוכחי. פשוט תהיה הסטה מסוימת של השקעות. פריסה אינה חיבור לקוחות אלא מה שעשינו בשנים האחרונות ושהגענו כבר לקרוב ל-70%. רק פריסה, בלי חיבור".

במילים אחרות, בעל השליטה אלוביץ' כתב בזמן אמת למנהל הכספים בחברה כי בניגוד למה שפילבר האמין, בזק לא מתכוונת להשקיע מיליארדים בחיבור 76% מהמדינה לסיבים אופטיים, אלא להשקיע כמה עשרות מיליוני שקלים, וזאת כדי לפרוס את הסיבים בעוד 6% בלבד משטח המדינה. ההשקעה הנמוכה נובעת מכך שההתחייבות אינה לפריסת סיבים עד לבית הלקוח אלא רק עד לאזור הסמוך לבית.

כשסטלה הנדלר קרצה

המועד האחרון מבחינת בזק לקבלת מכתב הכוונות ממשרד התקשורת התקרב, ולקראת סוף דצמבר 2016, פילבר שיגר לבזק את מכתב הכוונות שחיבר. המכתב שאותו ניסח בהתאם לדרישות מנכ"לית בזק, תוך שהוא מוותר, בין היתר, על הדרישה לקיים שימוע לפני ההפרדה התאגידית. פילבר אישר בעדותו כי ויתר על המילה "שימוע" כדי לייצר עבור דירקטוריון בזק תחושה של "ודאות רגולטורית".

"תגיד לי רגע משהו", פנתה עו"ד תירוש לעד המדינה, "אמרת שהורדת את המילה כי היה להם חשוב שתהיה להם ודאות רגולטורית מול הדירקטוריון, אבל במציאות אין באמת ודאות מכיוון שבאמת זה כפוף לשימוע. תסביר לנו מה זה שאתה מסכים לתת להם מכתב שנותן ודאות רגולטורית כשאין באמת ודאות?".

"50 גוונים של אפור, 100 גוונים של ודאות", השיב פילבר

"50 גוונים של אפור, 100 גוונים של ודאות", השיב פילבר והסביר כי הכוונה היתה להראות שיש "גמירות דעת". "אנחנו החלטנו, אנחנו רוצים, יש כללי מנהל שמחייבים אותנו לעשות פרוצדורות מסוימות ונעשה אותם, אבל זו הכוונה", אמר.

"ביחסים עם מפוקח אתה לא חושב שהדירקטוריון של חברת בזק צריך לקבל תמונה מדויקת ומלאה?", שאלה עו"ד תירוש. "אנחנו אף פעם לא התעסקנו במה המפוקח עושה בדירקטוריון שלו", השיב פילבר. "אנחנו לא מפקחים על התאגיד אלא על השירות".

ב-22.12 העביר פילבר לבזק את מכתב הכוונות. "שיהיה במזל לכולנו!", כתבה הנדלר לאלוביץ' ופליישר, "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות", הוסיפה לצד אימוג'י של סמיילי קורץ.

"חשוב לוודא שהעניין נשמר בסודיות מוחלטת עד ליום א'", כתבה פליישר.

"אכן", השיבה הנדלר, "זה קשור לסוגיות תזמון הדיווח…".

"סיכמתי עם עדי [קאהן] שראשון בבוקר 'נקבל' את המכתב ואפשר לדווח בראשון בבוקר", עדכנה פליישר.

אחרי שבזק דיווחו לבורסה על מכתב הכוונות התעוררה ביקורת ציבורית גדולה, שהובילה בסופו של דבר את מבקר המדינה להנחות את משרד התקשורת להקפיא את מהלך ביטול ההפרדה המבנית. המתווה של פילבר הגיע לקצו.

פילבר מעגל פינות ומקצר תהליכים

"האצתי תהליכים פה בהחלט", הודה פילבר בבית-המשפט כשהתבקש להתייחס באופן כללי לאופן שבו קידם את ביטול ההפרדה המבנית. יחד עם זאת ניסה להסביר כי פעל כך משום שקודם לכן היו עיכובים והוא ניסה "לסגור פערים". "אם אני לא הייתי נמצא במשרד התקשורת היה לוקח 3 שנים לתהליך הזה. אני עשיתי אותו בכמה שבועות", העיד פילבר. "השאלה איפה האופטימום? זו שאלה".

"השאלה אם זה נעשה בניגוד לכללי מנהל", חידד השופט משה בר-עם. פילבר היתמם ואמר "לא בניגוד לכללי מנהל אלא בהאצת תהליכים". לדבריו, הוא כתב בעצמו מסמך מדיניות המצדיק את ביטול ההפרדה המבנית בתמורה להתחייבות בזק לפרוס תשתית של סיבים אופטיים "כי אם הייתי צריך לחכות לעובדים זה היה לוקח מספר שבועות".

פילבר הוסיף כי האיץ ללא הרף בעובדים וטען כי "במקומות מסוימים קיבלתי החלטות להבדיל מתהליכים אחרים שהיו מתרחשים במשרד, שזה יושבים וכותבים ומחזירים ומפרסמים ונותנים לכולם עוד זכות עיון. בקיצור, תהליכי הפרוצדורה היו פה בהחלט מקוצרים מאוד".

בחקירתו במשטרה פילבר דווקא הודה בפעילות מתוך שיקול דעת פגום. "אני הלכתי לקצה, הכי רחוק שאפשר, בלוחות הזמנים", אמר, "[...] בלי שזה יהיה, שזה עוד יתקבל בתהליך מקצועי באישור השר". לפי פילבר של ימי החקירה, "הרעיון בבסיסו היה מקצועי, אבל היישום היה מאוד לא מקצועי". כשנשאל מה לא היה מקצועי ביישום השיב: "כל תהליך קבלת ההחלטות וקידום העניין. סדר קבלת ההחלטות התהליך".

עוד הודה פילבר בחקירתו במשטרה כי כשהוציא את מכתב הכוונות על המתווה שיזם הוא פעל "בשיקול דעת פגום" תוך שהוא "מעגל פינות" ו"מקצר תהליכים" על מנת "לעמוד בלוח הזמנים שבזק הכתיבו לי, שזה דבר לא מקובל".

"לא הייתה לי את האפשרות שלא לעמוד בלוח הזמנים וזה יצר להם כוח אדיר עליי  בעניין הזה שלא אמור להיות בין מפקח למפוקח", אמר לחוקריו במשטרה. "[...] אם אני צריך היום להעריך עד כמה הייתי... מושפע, תלוי, נשלט, אז אני חושב שזה היה אירוע, שזה היה בעוצמה מאוד גבוהה".

כמו בימי חקירתו הקודמים, פילבר של בית-המשפט ניסה לעמעם את משמעות דבריו בחקירה. לפי גרסתו העדכנית, הוא אכן קיצר תהליכים אבל זאת משום שהיה לו "דד ליין". עו"ד תירוש הטיחה בו כי בזק היא שהחליטה על הדד ליין, מסיבותיה שלה. פילבר אישר זאת אך הזכיר שהם "מחזיקים צ'ק של שש מיליארד שקל למדינת ישראל ואומרים 'אתם רוצים את זה? זה הדד ליין". בהמשך הוסיף: "כשאני אומר 'שיקול דעת פגום', יש את האופטימום של איך מייצגים תהליך כזה. האם מה שמתואר פה מייצג תהליך אופטימלי? לא".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.72MB)