משפט המו"לים הוקדש אתמול (19.10) לתחילת חקירתה הנגדית של מיכל קליין, לשעבר ראש מערכת החדשות באתר "וואלה", בידי עורכי-הדין של הנאשמים בשוחד. שלשום תיארה קליין את ההתערבויות הבוטות של מנכ"ל האתר בתקופתה, אילן ישועה, בכל הקשור לסיקור ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ומשפחתו. אתמול ביקש סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, לפגום באמינותה של קליין ולערער את גרסתה.

שופטי משפט המו"לים, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, אִפשרו לעו"ד בן-צור לחקור את קליין כמעט באין מפריע. רק מדי פעם תהתה השופטת פרידמן-פלדמן "מה השאלה?" או "מה הקשר אליה?", כלומר לעדה קליין, אולם גם זאת בלי להאיץ בעו"ד בן-צור. לאורך כל החקירה ניכר היה שהעדה שרויה בלחץ מהמעמד. "אני מותשת!", פלטה בהפסקת הצהריים, "ועבר רק חצי יום".

עו"ד בן-צור הקדיש זמן ממושך מחקירתו כדי לעמוד על האופן שבו אדם מחוץ למערכת "וואלה" היה מתרשם מאופי הדיווחים באתר. האם אותו אדם היפותטי, נקרא לו נתניהו לשם הדוגמה, יכול היה בזמן אמת להגיע למסקנה שהאתר משרת את מי שעמד אז בראשות ממשלת ישראל? ואם אותו גולש מזדמן אכן היה ראש ממשלה בשם נתניהו, האם היתה מתעוררת בנפשו, לאור הסיקור באתר, המחשבה הפלילית כי הוא מקבל מתת ועל כן נדרש ממנו לספק לבעלי האתר, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', תמורה?

"מה שמדבר בסוף מבחינת הקורא זה האתר עצמו", אמר סנגורו של נתניהו. "מה שדיבר אלי", השיבה קליין, "זה הפניות שקיבלתי מאילן"

לעתים, לאורך יום החקירה, נדמה היה שעו"ד בן-צור והעדה קליין נמצאים בשני יקומים מקבילים. הסנגור הסתכל מבחוץ על ארכיון אתר האינטרנט "וואלה" כדי להבין איזה מין סיקור קיבלו נתניהו ורעייתו, ואילו קליין חזרה פעם אחר פעם אל הנעשה במערכת "וואלה" עצמה ואל ההתנהלות המושחתת שתיארה ביום עדותה הראשון, ללא תלות בהכרח בתוצאה שהתקבלה לבסוף בדיווחים עצמם.

כך היה, לדוגמה, כשעו"ד בן-צור ביקש את התייחסותה לסעיף 181 בנספח לכתב האישום, המתייחס לאירוע מ-3 בספטמבר 2015, אז נדרשו במערכת לבצע "שינוי כותרת ודרדור כתבה שלפיה נאומו של הנאשם נתניהו בקונגרס סייע לאובמה בקידום הסכם הגרעין". בחקירתה הזכירה קליין כי בעקבות פנייה שהגיעה מישועה למערכת החדשות היא נאלצה לבצע את השינוי בכותרת ובמיקומה בדף הבית.

עו"ד בן-צור הציג ראיות לכך שהכתבה, מאת אמיר תיבון, נמצאה בדף הבית של "וואלה" לפחות ארבע שעות, ואולי אפילו יותר. "זה לא מעט זמן, נכון?", שאל את קליין. "נכון", השיבה ראש מערכת החדשות לשעבר, "אבל מה שאני תפסתי כחריג זה לא גלגולה של הידיעה אלא את עצם הפנייה. לכן הזכרתי את זה בחקירה שלי, כי הפנייה שהגיעה מאילן ישועה לעדן את הכותרת ולהוריד את זה מהראשית אחרי שעה – בדרך כלל אייטם כזה, חצי פרשני, נשאר שם יותר – הפנייה, עצם ההתערבות, היתה חריגה. לא מה שקרה בסוף לאייטם, לאן הלך וכמה זמן נשאר".

"כלומר, יש הבדל מהותי בין איך שהאתר נראה למי שמבחוץ, שלא מכיר דיונים בינך לבין ישועה, לבין מה שאת יודעת בפנים, בקופסה הזו שבה אתם יושבים ברחוב אבן גבירול ומשוחחים", הדגיש עו"ד בן-צור. "כל מה שאני אומר זה שאם מישהו מסתכל על הכתבה הזו, ארבע-חמש שעות בדף הבית, הוא יכול להבין שככה האתר מסקר אותי. לא בדיוק אוהד. הפוך. נכון?".

מיכל קליין, לשעבר ראש מערכת החדשות ב"וואלה", אתמול לקראת עדותה במשפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

"אני לא יודעת אם מי שמסתכל מבחוץ ב-3 בספטמבר 2015 רואה אתר אוהד או ביקורתי", השיבה קליין. "הוא רואה כתבה של אמיר תיבון שעולה לראשית ויורדת. האם הוא יודע שראש מערכת החדשות בזמנו קיבל טלפון שאמר לו להוריד את הידיעה וזה יורד נמוך? לא. האם במקרים אחרים זה כן עלה באתר? כן, היו מקרים רבים שבהם זה כן נשקף באתר".

"מה שמדבר בסוף מבחינת הקורא זה האתר עצמו", העיר עו"ד בן-צור בהמשך. "מה שדיבר אלי", השיבה קליין, "זה הפניות שקיבלתי מאילן".

עו"ד בן-צור התעקש על קו ההגנה הזה גם במקרים שהלמו פחות את המציאות, גם זו הנשקפת מבעד לארכיון אתר "וואלה". כך קרה, לדוגמה, במקרה של פרסום פרשת הצוללות. כפי שהעידו עדי התביעה עד כה, רביב דרוקר פרסם את הפרשה בחדשות 10 בערבו של יום העבודה ראשון של אבירם אלעד כעורך הראשי ב"וואלה", וישועה מנע מהעורך הטרי לפרסם ידיעת המשך. רק למחרת בבוקר העז אלעד להמרות את פי המנכ"ל ופִרסם ידיעה על פניית עו"ד גונן בן-יצחק ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיורה על חקירת הפרשה.

"אם אני נתניהו, ואני מסתכל על האתר, מה אני רואה?", שאל עו"ד בן-צור, אך במקום להשיב כי ראש הממשלה ראה שאתר אחד בישראל מתעלם למשך כל הערב מהחדשה המסעירה, הוא אמר: "שאתם מפרסמים את אחד הפעילים המרכזיים נגדו, 'תפנה ליועמ"ש'. זה מה שרואים. אז מבחינת הקורא אין פה מדליה. להפך".

ראש הממשלה בנימין נתניהו והצוללת "אח"י תנין", 23.9.2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

מקרה נוסף שעו"ד בן-צור חקר לגביו נגע לסעיף 295 בנספח לכתב האישום, "עריכת פרסום העוסק בהתבטאות של אהוד ברק על פרשת הצוללות". עו"ד בן-צור הציג בפני קליין ובית-המשפט אייטמים דומים להפליא לזה שפורסם ב"וואלה", שראו אור ב-ynet ובאתר חדשות 12, וביקש לטעון כי ככל שהיתה התערבות היא לא השפיעה כהוא זה על התוכן. קליין הפנתה את תשומת לב בית-המשפט לעובדה שהדיווחים באתרים המתחרים פורסמו בסביבות השעה שבע בערב, ואילו הפרסום ב"וואלה" פורסם רק לאחר חצות. "בזמן שעובר, ככל הזכור לי, אנחנו מבקשים אישור להעלות את הידיעה", אמרה. עו"ד בן-צור לא התרשם. "בחוץ אין הבדל וזה מה שקובע", סיכם, ועבר לנושא הבא.

חלק אחר מהחקירה הקדיש עו"ד בן-צור להתערבויות של ישועה למען פוליטיקאים שאינם נתניהו. כך, לדוגמה, הציג כתבה מאת אמיר בוחבוט על התעשיות הבטחוניות בישראל והזכיר לקליין שבחקירתה במשטרה אמרה שישועה יזם את הכתבה "לאחר תקופה שאנחנו הולכים על הראש של כחלון", כמעין פיצוי לפוליטיקאי שכיהן אז כשר האוצר על היחס שספג קודם לכן מהאתר.

קליין אישרה וסיפרה כי לפני פרסום הכתבה, בתקופה שבה ישועה דרש "ללכת על הראש של כחלון", ביקש ממנה המנכ"ל "טור ביקורתי על מס דירה שלישית או מחיר למשתכן". "תביאו טור ביקורתי מעיתונאי שיכתוב נגד הדבר הזה", ציטטה קליין את ישועה מהזיכרון, והוסיפה: "לדעתי היו עוד אירועים ספורים, לא יודעת למנות אותם".

"את מבינה שהולכים על הראש של כחלון", הדגיש עו"ד בן-צור. "אני מבינה שאילן מנחה אותנו ללכת על הראש של כחלון", השיבה קליין. "והזעם הקדוש שהיה בדו"ח העוני ושרה נתניהו, היה גם בהליכה על הראש של כחלון או שזה לא אסון כזה גדול?", תהה עו"ד בן-צור.

"אני לא יודעת אם היה זעם קדוש, אבל זכורה לי שיחה שלי עם אילן שבה אמרתי שלא צריך לפרסם את הטור הזה, ובאמת הטור הזה המתין אצל אילן כמה ימים לפני שהוא הנחית עלי 'תפרסמי'. אני לא יודעת אם היה זעם קדוש, אבל כן הבעתי מורת רוח", השיבה קליין. "קלה", הציע עו"ד בן-צור. "לא קלה", השיבה קליין. "עשיתי הרבה דברים שלא רציתי לעשות באותן השנים".

אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

בהמשך החקירה הציג עו"ד בן-צור תכתובת מיילים בין יו"ר העבודה דאז יצחק הרצוג למנכ"ל ישועה, שבה מבקש הפוליטיקאי מהמנכ"ל להוריד מדף הבית כותרת על חקירתו באזהרה במשטרה. בעקבות בקשת הרצוג הורה ישועה לקליין: "תוציאי את הרצוג מעמוד הבית". היא השיבה: "כן. טופל".

"לא היתה לך שום הסתייגות כמו דו"ח העוני או הכתבה של אמיר תיבון?", תהה עו"ד בן-צור. "אני לא זוכרת", השיבה קליין. "בדיעבד כשאני מסתכלת על זה היום הייתי צריכה לייחס לזה...". "גם זו היתה הנחיה חריגה", העיר השופט משה בר-עם. "כן", אישרה קליין, "אבל היא לא עוררה אצלי את אותה תגובה כי היא היתה בודדת ולא במסות".

בעוד שבחלק מהמקרים ביקש עו"ד בן-צור להרחיב את היריעה כדי להציג מה פורסם באתרי חדשות אחרים וכיצד התערב ישועה למען פוליטיקאים אחרים, במקרים אחרים צִמצם סנגורו של נתניהו את זווית הראייה כדי להתעלם מפרטי מידע שפחות התאימו לתזת ההגנה.

כך, לדוגמה, כשעו"ד בן-צור חקר את קליין על סעיף 255 ("דרישה להכניס את תגובת הליכוד להודעת היועץ המשפטי לממשלה על פתיחה בבדיקה בעניין הנאשם נתניהו"), הציג הסנגור את המהלך כבנאלי. לדבריו, "יש דוברות, יש תגובה. שגרתי".

"המהלך הלא שגרתי במה שתיארת הוא העובדה שאני מאשרת את הפרסום הזה עם אילן ישועה. זה המהלך החריג בתפיסה שלי. התגובה היא לא המהלך החריג", חזרה קליין על תפיסת העולם שלה.

ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

אולם מה שקליין לא שמה לב אליו, ככל הנראה, הוא שעל מסכי בית-המשפט ניתן היה לראות שלפני שהמנכ"ל ישועה העביר לה את נוסח התגובה שקיבל מניר חפץ הוא קיבל את נוסח התגובה פעם נוספת, הפעם משאול אלוביץ'. החריג, במלים אחרות, הוא לא רק שהמנכ"ל מחייב אישור ידיעות על ראש הממשלה, אלא שדובר ראש הממשלה שולח תגובות לא רק ישירות למנכ"ל אלא גם לבעל השליטה באתר, שמצדו מעביר אותן בעצמו אל המערכת דרך האיש שמנהל אותה ולא אמור להיות קשור כלל לתוכן העיתונאי שמתפרסם בה.

כשחקר עו"ד בן-צור את קליין על סעיף 242 בנספח לכתב האישום ("דרישות על אופן הסיקור על הפרסום הצפוי של דו"ח מבקר המדינה העוסק בפרשת 'ביביטורס' ופרסום תגובת הנאשם נתניהו"), אמר הסנגור שאותה תגובה שב"וואלה" הפכה לחלק מכתב האישום פורסמה כפי שהיא גם בכלי תקשורת אחרים. "אני לא מכירה כלי תקשורת שלא יפרסם תגובה לדו"ח מבקר המדינה של נשוא הדו"ח", השיבה קליין.

בשעה שעו"ד בן-צור הציג לקליין את תיעוד משלוח התגובה של נתניהו מניר חפץ לאילן ישועה ניתן היה לראות על המסכים בבית-המשפט הודעה שקיבל ישועה כמעט במקביל משאול אלוביץ', וממנה עלה כי גם בעל השליטה באתר קיבל את ההודעה של חפץ, ואף פעל מול ישועה כדי לוודא שב"וואלה" ייתנו לה את הדגש הראוי.

במקרה אחר, כשעו"ד בן-צור חקר את קליין על סעיף 301 בנספח לכתב האישום ("דרישה לסיקור ביקורה של שרה נתניהו בחיפה"), הוא הציג בפניה את ההודעה שקיבל ישועה מחפץ: "הפעם ממש אייטם ראוי לדעתי". בהמשך הציג עו"ד בן-צור את שלל ההוראות שהעביר מנכ"ל "וואלה" לראש מערכת החדשות על כך שיש להקפיד להכניס את כל הטקסט, על נוסח כותרת משנה ועל המיקום הבולט שבו תשובץ ההפניה לידיעה בדף הבית ("טעימה למעלה").

רק אחרי התנגדותו של עו"ד אמיר טבנקין, סגן מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ניאות עו"ד בן-צור לציין בפני קליין כי במקביל כתב אלוביץ' לישועה שחפץ מסר לו שהמקרה הזה "חשוב".

עו"ד בן-צור הדגיש כי ידיעה דומה פורסמה בשלל כלי תקשורת אחרים, אולם כמובן לא הציג תכתובות בין המנכ"לים לבעלי השליטה שלהם, שבהן מעדכנים המנכ"לים את בעלי השליטה כי הידיעה הזו צפויה להתפרסם בקרוב

כשחקר על סעיף 245 ("דרישות הנוגעות לאופן סיקור המלצות המשטרה בעניין שרה נתניהו, לשיפור הסיקור בעניין זה ולדרדור הכתבות") ביקש עו"ד בן-צור לטעון כי הכתבה שהתה זמן רב בכותרת הראשית, והציג מסר שכתבה קליין לישועה כשעתיים לאחר הפרסום הראשון של הידיעה: "זה ירד מהראשית". מיד לאחר המסר הזה הופיע על מסכי בית-המשפט מסר שכתב ישועה לאיריס אלוביץ': "דרדרתי".

כשחקר עו"ד בן-צור את קליין על סעיף 229 בנספח לכתב האישום ("דרישה לפרסם כתבה על תמיכת הפרקליטות בזכות ערעור לשרה נתניהו על פסק הדין שניתן בעניין מני נפתלי") שב והדגיש הסנגור כי ידיעה דומה פורסמה בשלל כלי תקשורת אחרים, בהם "כלכליסט", ynet, גלי-צה"ל, ו-nrg.

על מסכי בית-המשפט ניתן היה לראות כי מיד אחרי שקליין עִדכנה את ישועה שהידיעה תתפרסם בקרוב ("תכף עולה"), המנכ"ל עצמו כתב לאיריס אלוביץ': "כבר עולה". לא מיותר לציין שעו"ד בן-צור לא הציג לקליין תכתובות בין המנכ"לים של "כלכליסט", ynet, גלי-צה"ל, ו-nrg לבין בעלי השליטה בגופי התקשורת הללו שבהן מעדכנים המנכ"לים את בעלי השליטה כי הידיעה הזו צפויה להתפרסם בקרוב.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של רה"מ לשעבר נתניהו (משמאל) ושאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק לשעבר וכיום נאשם יחד עם נתניהו בשוחד, מאחורי עו"ד כרמל בן-צור (יושבת). 13.9.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

היה גם מקרה ביום החקירה הנגדית הראשון של קליין שבו עו"ד בן-צור גם הטעה ממש, בכוונה או שלא, את העדה. היה זה כשחקר אותה על תכתובת בינה לבין אילן ישועה שבה דרש המנכ"ל להעלות ידיעה, והיא כתבה לו בתגובה: "עלה אצלנו אייטם בנושא אתמול ב-21:00 (מיוזמתנו. זה ניוז חשוב)". הסנגור של נתניהו ביקש את אישורה של קליין לכך שבעדותה הראשית שלשום הבהירה כי אכן חשבה שאותה ידיעה היתה חשובה וראויה לדיווח. "אגיד לך למה", הסביר עו"ד בן-צור, "כי כשהיה פה מר ישועה הוא אמר 'לא, היא כתבה את זה בציניות'".

קליין ציינה כי לאורך התקופה היו לה גם אמירות ציניות בתכתובות עם ישועה, אך שבה ואישרה כי במקרה הזה היא "לא זוכרת שזה נאמר בציניות". "בשונה מהעדות של הג'נטלמן שהיה פה", העיר עו"ד בן-צור.

אולם בחקירתו מ-16 ביוני 2021, כשישועה נשאל על התכתובת הזו עם קליין, הוא היה מסויג בהרבה מכפי שציטט אותו עו"ד בן-צור. "דרך אגב", אמר מנכ"ל "וואלה" לשעבר לסנגור, "יכול להיות שהיא כתבה בציניות. אני רק מעיר. כי נהגנו לפעמים בינינו לכתוב על הידיעות האלה אחד לשני, 'זה ידיעה מאוד חשובה'. תשאל אותה. יכול להיות שלא". עו"ד בן-צור, כאמור, שאל.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.1MB)