אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס" לשעבר, טוען שהודח מהעיתון משום ש"חשף את אופן תפירת התיקים נגד ראש הממשלה, במיוחד ב'תיק 4000'". ציפורי, שהפך בשנים האחרונות לאחד מגדולי הסניגורים של בנימין נתניהו בתקשורת, השמיע את התיאוריה לגבי המניע לפיטוריו במענה לתביעת דיבה שהגיש נגדו אבישי גרינצייג, כתב המשפט של "גלובס". אחת הטענות שעלו בתביעה היא שציפורי תוקף ומטריד את גרינצייג על רקע עבודתו בעיתון הכלכלי שממנו פוטר. ציפורי מכנה זאת "שקר גס".

ציפורי פוטר מ"גלובס" ב-2019. עוד קודם לכן הוזז מתפקידו כסגן עורך ועורך בפועל, אך המשיך לעבוד בעיתון כפובליציסט. הטענה של ציפורי שלפיה פוטר בגין "חשיפה" של קנוניה להפללת נתניהו הוגשה לבית-המשפט ללא הוכחות או סימוכין כלשהם, והיא סותרת פרסומים קודמים לגבי נסיבות פיטוריו. מו"לית "גלובס", אלונה בר-און, טענה לא מזמן שהדחתו לא נעשתה על רקע פוליטי או עקב הפיכתו לשופר שלטוני, אלא משום שציפורי "לא אמין ונפל ברמת בדיקת העובדות והאתיקה הבסיסית, הן כעיתונאי והן כעובד בארגון".

ציפורי, בכתב ההגנה שלו, מאשים את בר-און ואת עורכת "גלובס", נעמה סיקולר, בסתימת פיו. לדבריו, השתיים הורו לו להפסיק לכתוב טורים על "ענייני תקשורת ומשפט – כלומר, להפסיק לכתוב על תיקי ראש הממשלה". את גרינצייג הוא מאשים בהשתתפות ב"קמפיין התוך פנימי ב'גלובס'" נגדו, שמתנהל לטענתו גם בעיתון הכלכלי המתחרה "דה-מרקר" ובאתר "העין השביעית". גם במקרה זה הדברים נטענים ללא סימוכין, וללא כל ניסיון להוכיחם.

מו"לית "גלובס", אלונה בר-און (צילום מסך מתוך התוכנית "עובדה")

לטענת ציפורי, "גלובס" משרת באופן קבוע את התביעה במשפטו של נתניהו: "כל מבקרי הפרקליטות ב'גלובס' מצאו את עצמם מחוץ לעיתון – סטלה קורין-ליבר, משה ליכטמן והנתבע [ציפורי] – ובמקום, שכרו את שירותיו של התובע [גרינצייג] שיחד עם [הפרשן והעורך המשפטי] חן מענית כמעט שאינם מבקרים את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה. ואם כן, ניכר כי הדבר נעשה כדי לצאת ידי חובה". לכתב ההגנה לא צורפו דוגמאות שיבססו את הטענה.

גרינצייג אכן גויס ל"גלובס" סמוך למועד פיטוריו של ציפורי, אך בניגוד למה שמשתמע מכתב ההגנה – משה ליכטמן וסטלה קורין-ליבר לא הועזבו על רקע יחס ביקורתי לפרקליטות, אלא פרשו כמה שנים אחרי הגיעם לגיל פנסיה. ליכטמן, בשיחה עם "העין השביעית", מסר כי במשך 33 שנות עבודתו ב"גלובס" איש לא הפריע לו למתוח ביקורת על פרקליטות המדינה, ושהוא לא פוטר אלא יצא לפנסיה מבחירה. קורין-ליבר מסרה דברים דומים: "פרשתי מרצוני, על-פי החלטתי, ואף התבקשתי שוב ושוב להישאר".

התביעה של גרינצייג הוגשה בחודש נובמבר האחרון לבית-משפט השלום בהרצליה. גרינצייג דורש מבית-המשפט לפסוק לטובתו סכום פיצויים חריג של מיליון שקל בעקבות רצף של גידופים והשתלחויות שפִרסם ציפורי בחשבונות המדיה החברתית שלו: 160 ציוצי טוויטר, ועוד "עשרות רבות" של פרסומים שהעלה ציפורי בחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו. ציפורי מגדיר את סכום הפיצויים המבוקש "בלתי נתפס", וטוען שהתביעה נועדה להשתיקו.

ציפורי תובע בחזרה

כתב ההגנה של ציפורי הוגש היום (17.2) באמצעות עו"ד אוהד מחרז ממשרדו של יוסי כהן, הפרקליט הוותיק של משפחת נתניהו. במקביל הגיש ציפורי תביעה שכנגד, ובה הוא מבקש להורות לגרינצייג לפצותו ב-200 אלף שקל בגין פרסומים במדיה החברתית. לטענתו, גרינצייג תוקף אותו כחלק מקמפיין שבו לוקחים חלק העיתונאים קלמן ליבסקינד ("מעריב") ואיתי רום ("המקור") יחד עם דובר משרד המשפטים, משה כהן. בדומה לחלק גדול מטענותיו, גם במקרה זה ציפורי אינו מספק הוכחות או אפילו אסמכתאות.

כתב "גלובס" אבישי גרינצייג (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת)

בתביעה שכנגד שהגיש ציפורי נכללים חמישה פרסומים שעלו בחשבונות הפייסבוק והטוויטר של גרינצייג בחודש יוני 2020 (מאז הספיק גרינצייג לסגור את החשבונות). "האיש הזה פשוט הזיה. זכיתי שאלי ציפורי הפך להיות כתב לענייני אבישי גרינצייג", צייץ גרינצייג באחד הפרסומים שבגינם ציפורי תובע אותו. "בן אדם בן 58 עם רקע של עשרות שנים של כתיבה ועריכה מחליט להשחית את זמנו על עיתונאי צעיר ולנתח 'לעומק' כל ציוץ שלו במגמתיות מטורללת. מה הסיפור שלך", הוסיף בתגובית שפורסמה מתחת לפוסט של ציפורי בפייסבוק. "אלי ציפורי, אתה צריך עזרה", כתב גרינצייג בתגובית אחרת.

ציוץ נוסף של גרינצייג שנכלל בכתב התביעה של ציפורי לועג לתיאוריות הקשר שפיתח: "החונטה התקשורתית יחד עם החונטה המשפטית ועוד כל מיני חונטות שרק אלי ציפורי כנראה יודע על קיומן חברו יחד להדיח אותו. שתולים בתוך 'גלובס' חברו לעיתון המתחרה 'דה-מרקר' כדי לבצע סיכול ממוקד בציפורי. האיש מזמן התנתק ממחוזות העובדות וההיגיון והפליג אל מחוזות ההזיה והטרלול".

על רקע זה מאשים ציפורי את גרינצייג בהפרחת "קביעות" (המרכאות במקור) "כאילו הוא פסיכיאטר או פסיכולוג" שמוסמך לאבחן את מצבו הנפשי. "התובע שכנגד [ציפורי] אינו משוגע. הוא אינו מטורלל", מבהיר עו"ד מחרז בשמו של ציפורי. "אכן, דעותיו שונות מאלו של הנתבע שכנגד. זהו 'חטאו' היחיד". גרינצייג, בכתב התביעה שלו, חוזר כמה פעמים על הקביעה שלפיה ציפורי משתלח בו באופן אובססיבי.

אלי ציפורי מתמודד בימים אלה עם ארבע תביעות דיבה בהיקף מצטבר של כ-1.5 מיליון שקל, שאותן הוא מגדיר כ"מתקפת תובענות והכפשות מזעזעות הנובעות מעצם העובדה שהוא מביע את דעותיו הנוקבות והלגיטימיות"

ציפורי מתמודד בימים אלה עם ארבע תביעות דיבה שאותן הוא מגדיר כ"מתקפת תובענות והכפשות מזעזעות הנובעות מעצם העובדה שהוא מביע את דעותיו הנוקבות והלגיטימיות". בדומה לתביעה של גרינצייג, כולן הוגשו בעקבות התבטאויות של ציפורי נגד אנשים שמזוהים בעיניו כאויבים של נתניהו – בתקשורת, בפוליטיקה ובתנועת המחאה נגד ראש הממשלה.

התביעה הראשונה מבין הארבע הוגשה ב-2019 על-ידי הפעילה החברתית והעיתונאית לשעבר חנה קים, שתבעה את ציפורי בגלל השמצות שהטיח בה עקב השתתפותה בהפגנות נגד נתניהו. ב-2020 תבע אותו ח"כ יאיר לפיד בעקבות שורה של גידופים ודברי ביקורת – לרבות רמיזה חסרת בסיס שלפיה לפיד פועל בתיאום עם משגרי רקטות מרצועת עזה.

ברוך קרא, כתב ופרשן חדשות 13 לענייני משפט, תבע את ציפורי בעקבות כמה ציוצים שבהם נטען שקרא "הסגיר" לרשויות מקור עיתונאי שהדליף לו לפני 18 שנה את דבר חקירתו הפלילית של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. המקור, עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', אמנם הודחה מתפקידה בפרקליטות המדינה לאחר שהודתה בהדלפה, אך שתי ערכאות משפטיות קבעו במפורש שברוך קרא והעיתון שבו עבד אז, "הארץ", אינם אחראים לחשיפתה.

סך הפיצויים המבוקש בארבע התביעות יחדיו עומד על קרוב ל-1.5 מיליון שקל – סכום שרובו מורכב מדרישת הפיצויים החריגה של גרינצייג.

21557-11-20

* * *

לעיון בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד שהגיש אלי ציפורי

להורדת הקובץ (PDF, 651KB)