הסכסוך המשפטי בין העיתונאים אלי ציפורי ואבישי גרינצייג דוהר אל מחוזות הנפש המסוכסכת. גרינצייג, כתב "גלובס" לענייני משפט, תובע מציפורי פיצויים בסך מיליון שקל בגין מה שהוא מתאר כמסע השמצות אובססיבי. ציפורי תבע אותו בחזרה, ובתוך כך מצא לנכון להצהיר שהוא לא "משוגע" או "מטורלל". בשנה שעברה, בעקבות הערה של השופט שדן בתיק, עורך-דינו של גרינצייג טען שפסיכיאטר שיבחן את ההשתלחויות של ציפורי יוכל להוכיח שהוא אינו שפוי.

כעת, כמובטח, הוגשה לבית-המשפט חוות דעת פסיכיאטרית, וזו אמנם לא מתיימרת לקבוע מה מצבו הנפשי האישי של ציפורי – אך מעלה את האפשרות שאדם שמתבטא כמוהו סובל ממחלת נפש.

גרינצייג וציפורי תובעים זה את זה בעקבות ביקורת ועלבונות שהטיחו איש ברעהו באמצעות חשבונות המדיה החברתית שלהם. אחת הטענות של ציפורי היא שגרינצייג ייחס לו מחלת נפש כשתיאר אותו כ"הזיה" וכתב שהוא מתבטא ב"מגמתיות מטורללת" ו"צריך עזרה". גרינצייג, כאמור, פנה לפסיכיאטר והזמין ממנו חוות דעת שתוכיח, לשיטתו, שמותר היה לו להניח שציפורי הוא "אדם הסובל מהזיה והתנהלות של מי שטעון עזרה נפשית".

בציוצים שצוטטו בכתב התביעה של גרינצייג, ציפורי מכנה אותו בין היתר "עצלן", "שרלטן", "בולשביק", "עיתונאי פח", "עיתונאי רקוב", "אידיוט שימושי" ו"משרת ועבד" של אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה דאז. ציפורי ייחס לגרינצייג גם "מערכת יחסים פלילית" עם מנדלבליט, שבמסגרתה "יעשה את הכל כדי להכשיר את העבירות הפליליות של מנדלבליט".

הפסיכיאטר, ד"ר חיים שם-דוד, מבהיר בפתח חוות הדעת שלו כי לא בדק את ציפורי עצמו אלא רק ניתח התבטאויות שלו ברשתות החברתיות – על גרינצייג ועל שורה של עיתונאים, אישי ציבור וגולשים – ולצד זה מסמכים שהוגשו במסגרת ההליך המשפטי.

הפסיכיאטר ד"ר חיים שם-דוד (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של מרכז הרמוניה)

"האם הפרסומים של מר אליה (אלי) ציפורי יכולים להוות תסמין המצריך טיפול?", שואל הפסיכיאטר בחוות הדעת, ומיד מסייג: "לא בדקתי את מר ציפורי, ואין באמירותי להפחית מהכבוד והתרומה שלו במהלך השנים לעיתונות, ובוודאי שלא אפילו לרמוז על מצבו הנפשי האקטואלי או ההיסטוריה הנפשית שלו". ניתוח הטקסטים, הוא מציין, נעשה "ללא התייחסות אישית למר ציפורי" – ו"במלים אחרות, השאלה היא האם התופעות המתוארות, שנכתבות על-ידי אדם X, יכולות לכוון לתסמין של הפרעה נפשית שמצריכה טיפול".

הרקע להתבטאויות של ציפורי הוא מאבק שהוא מנהל נגד קבוצה רחבה של אנשי תקשורת ופקידי ממשל, "חונטה" בלשונו, שלטענתו רודפים אותו; בשנים האחרונות, אליבא דציפורי, הרדיפה מכוונת לא רק כלפיו אלא גם כלפי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. בעבר נהג ציפורי לתקוף בחריפות את נתניהו, אך כיום הוא נמנה עם קבוצה של אנשי תקשורת שמשרתים אותו בלהט (בשלב מסוים אף הפך לעיתונאי המצוטט ביותר בחשבון הפייסבוק של נתניהו).

במקביל מנהל ציפורי מאבק מקוון נגד "גלובס", שבו כיהן כסגן עורך ולאחר מכן כבעל טור בכיר עד שפוטר בעקבות כשלים מקצועיים וחיכוכים אישיים עם המו"לית אלונה בר-און והעורכת נעמה סיקולר. גם בהקשר זה טוען ציפורי לרדיפה על רקע התמסרותו למסריו של נתניהו.

הפסיכיאטר, ד"ר שם-דוד, מתייחס לכך בחוות הדעת שלו. "מהפרסומים עולה תמונה של אדם די אימפולסיבי, שלקח על עצמו להילחם לטובת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ולנקום את פיטוריו מ'גלובס'", הוא כותב. לפי הניתוח הזה, גרינצייג משמש כמעין כליא ברק: מצד אחד כתב משפטי שמסקר את משפט נתניהו, ולפיכך מלוהק על-ידי ציפורי למשת"פ של התביעה – ומצד שני נציג של "גלובס", מקום העבודה שפיטר את ציפורי. "החיבור הזה שבין מר גרינצייג ועיתון 'גלובס' מעצים את תחושת הכעס של הנתבע", כותב הפסיכיאטר.

"גם כשעומדת בפניו האפשרות שהוא עלול להיתבע הוא ממשיך באותה הדרך ואותם הכינויים, ואינו יכול או אינו רוצה לעצור בעד עצמו מלהמשיך במעשיו" (מתוך חוות הדעת)

"עיון בפרסומיו מעלה כי הוא נוהג להשתמש בביטויים חריפים וקיצוניים נגד קולגות ואישים שונים", הוא מוסיף. "כך עולה כי עשרות אנשים כונו על-ידו כגזענים, עשרות הוכתרו על-ידו כבולשביקים, שופרות, שרלטנים ועוד ועוד גידופים. ניכר כי הגידופים נשלפים מן המותן, ללא שקילה של הדברים, אלא בדחף אימפולסיבי".

בחלק אחר של חוות הדעת מתייחס הפסיכיאטר לעובדה שציפורי ספג בשנים האחרונות כמה תביעות דיבה מאישים שתקף מילולית, ולצדן תביעה על הפרת זכויות יוצרים בתצלומים שצירף למתקפותיו המקוונות. "גם כשעומדת בפניו האפשרות שהוא עלול להיתבע הוא ממשיך באותה הדרך ואותם הכינויים, ואינו יכול או אינו רוצה לעצור בעד עצמו מלהמשיך במעשיו", כותב הפסיכיאטר.

לטענת ד"ר שם-דוד, מאחורי המתקפות המילוליות עומדת רציונליזציה שמבוססת על שלילת המוסריות של מי שציפורי תופס כיריביו. "כינויי הגנאי וההאשמות בתת-מוסריות מהווים הצדק להתנהגות פוגענית עד מאוד, כשהסיקור העיתונאי אינו נראה לו או אינו משרת את הצד שבו בחר. בדרך זו הוא מכנה את מר גרינצייג בשמות גנאי ומאשימו בשלל מעשים לא כשרים ולא אתיים, ללא נקיפות מצפון.

"ההצדק שהוא נותן לעצמו הוא שמדובר בתובע נחות ממנו מבחינה מוסרית, שכן הוא 'גזען' או 'פריבילג' (שני שמות תואר שהדביק ציפורי לגרינצייג; א"ב). בהיותו נתפס בעיני עצמו כאדם מוסרי, הוא יחוש יותר בנוח לפעול כנגד האחר באופן מרושע, משפיל, לא הוגן ופוגעני, שכן הוא 'תוקף' אדם פחות מוסרי ממנו. ניכר שהעיסוק במצבו המשפטי של ראש הממשלה לשעבר קרוב אל לבו, שכן הוא משקיע בכך אנרגיה רגשית רבה".

מניע נורמטיבי או מצב פסיכוטי

"מה המשמעות של ההתנהגות העולה מפרסומים אלו, מתוכנם ומהתדירות שלהם, עבור איש מקצוע מתחום בריאות הנפש?", תוהה הפסיכיאטר בהמשך חוות הדעת, ואז מונה ארבע אפשרויות.

האפשרות הראשונה היא ש"ההתנהגות האינטנסיבית, תוך השקעת אנרגיה רגשית רבה, יכולה להיות חלק מהתנהגות נורמלית שמניעיה יכולים להיות רגילים, תוך התייחסות ולקיחה בחשבון של הצד השלילי של ההתנהלות – היותו חשוף לנידוי חברתי, תביעות אזרחיות, הליכים פליליים ועוד", כותב הפסיכיאטר.

"ההתנהגות האינטנסיבית, תוך השקעת אנרגיה רגשית רבה, יכולה להיות חלק מהתנהגות נורמלית שמניעיה יכולים להיות רגילים [...] שכר, תהילה, נקמה, יצירת דעת קהל ועוד" (מתוך חוות הדעת)

"המניעים של התנהגות שאינה נובעת מהפרעה נפשית אלא מהחלטה מודעת יכולים להיות מניעים רבים, מוכרים ונורמטיביים (שכר, תהילה, נקמה, יצירת דעת קהל ועוד). או אז, אין צורך בטיפול מתחום בריאות הנפש, אך במקרים אלו הייתי ממליץ על ייעוץ והכוונה של איש מקצוע על מנת שיעזור לפונה לשקול לרכך ולעדן את מעשיו ולוודא כי הוא מבין את המחירים שהוא גורם לו ולסביבתו", הוא מוסיף.

שלוש האפשרויות הנותרות לקוחות מתחום בריאות הנפש. "התנהגות אינטנסיבית, תחושת רדיפה, ביקורת כלפי דמויות בכירות תוך ניסיון להקטין ולהמעיט בחשיבות האחר, יכולות להיות חלק מהתנהגות של אנשים עם קווי אופי נרקיסיסטיים או פרנואידיים. הצורך בטיפול יכול לנבוע מכך שהתנהגותם מביאה להם נזק ביחסיהם עם הזולת, בתחום המקצועי ובתחום הכלכלי או הפלילי", כותב הפסיכיאטר.

אפשרות אחרת שהוא מונה היא ש"אמונה בלתי ניתנת לערעור בדבר הקשר של התובע [גרינצייג] לממסד במטרה לכסות, לחפות ולהתחנף, או בשל מניעים אחרים כמו היותו מקבוצת הכיפות הסרוגות, או שהוא גזען, יכולה להיות גם מצב פסיכוטי שמצריך טיפול".

האפשרות האחרונה שמעלה הפסיכיאטר היא ש"התנהגות אינטנסיבית, תחושת רדיפה, תחושת עוול וכעס, ייחוס מניעים לצד התובע, חוסר יכולת לדחות סיפוקים גם אם הפעולות עלולות לפגוע באינטרסים של הנתבע [ציפורי], אלו יכולות להיות התנהגויות שמתאימות למצבים של מאניה או היפומאניה (הפרעה דו-קוטבית). במצבים כאלו יש צורך בטיפול".

ד"ר שם-דוד מדגיש שכדי לקבוע איזו מבין האפשרויות חלה במקרה של ציפורי דרושה בדיקה של ממש, שאינה מוגבלת להתבטאויות כתובות. עם זאת, בהקשר של תביעת הדיבה, הוא גורס כי "לאור התנהלותו של מר ציפורי וביטוייו, הרי שאדם מן היישוב יכול להניח כאחת האפשרויות שמשהו משובש בבסיס ההתנהלות, וייתכן מבחינה נפשית".

"טרלול" אינו מונח מקצועי

לחוות הדעת יש חלק נוסף, שנוגע לטענה של ציפורי שגרינצייג תיאר אותו כחולה נפש. על רקע זה מנתח הפסיכיאטר התבטאויות של גרינצייג שמוזכרות בתביעה של ציפורי, וקובע שאין דברים בגו. לדברי הפסיכיאטר, כשגרינצייג טען שציפורי "הפליג אל מחוזות ההזיה והטרלול", למשל, או כתב לו שהוא "צריך עזרה" – לא ניתן להבין מכך שגרינצייג מתאר את בר הפלוגתא שלו במונחים רפואיים.

אבישי גרינצייג (צילום: איתמר ב"ז)

"התיאורים שמוזכרים לעיל אינם כוללים אבחנות פסיכיאטריות. על כן לא ניתן להתבלבל ולומר שמדובר באמירה שמטרתה עובדתית, לקבוע שהאיש סובל ממחלה נפשית, לא כל שכן מאובחנת", כותב הפסיכיאטר. הוא מבהיר שהמונחים שבהם השתמש גרינצייג אינם מונחים מקצועיים מתחום בריאות הנפש, ומוסיף שמההקשר שבו נכתבו ברור שמדובר ב"תגובת התגוננות" לטענות קשות שהטיח בו ציפורי.

הפסיכיאטר מוצא חיזוק לקביעה הזאת בכך שגם ציפורי, ברשתות החברתיות, משתמש לעתים בביטויים שבגינם תבע את גרינצייג. כך למשל השתמש ציפורי במונח "מטורלל" לתיאור השר יאיר לפיד (שניהל נגדו עד לאחרונה תביעת דיבה נפרדת) ובמונח "הזוי" לתיאור השר לשעבר משה יעלון. "העובדה שציפורי משתמש בכינויים שבגינם הוא תבע את גרינצייג נגד אנשים אחרים מראה שלדעתו מדובר בחילופי דברים לגיטימיים וסטנדרטיים ברשתות החברתיות", כותב הפסיכיאטר.

ציפורי וגרינצייג צפויים להיפגש בבית-משפט השלום בהרצליה בשבוע הבא.

21557-11-20