איש התקשורת אלי ציפורי ישלם כ-200 אלף שקל לעיתונאי אבישי גרינצייג, שתבע אותו בעקבות שורה ארוכה של גידופים והשמצות שפורסמו במדיה חברתית. ציפורי, שמנהל בשנים האחרונות כמה תביעות לשון הרע נגד עיתונאים שהוא תופס כחברים ב"חונטה" שרודפת אותו ואת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיש תביעה נגדית נגד גרינצייג – אך הפסיד גם בה. השופט שדן בשני ההליכים, דוד יצחק מבית-משפט השלום בהרצליה, דחה את התביעה של ציפורי וקיבל באופן חלקי את זו של גרינצייג.

גרינצייג הגיש את התביעה שלו בנובמבר 2020, בעת שעבד ככתב המשפטי של "גלובס", העיתון הכלכלי שציפורי מילא בו תפקידים בכירים עד שפוטר על רקע כשלים מקצועיים. חוץ מגידופים, ציפורי האשים את גרינצייג בשיתוף פעולה עם מערכת המשפט הישראלית, שהיא לדבריו "ארגון פשע מאפיוזי" המגויס למאבק בנתניהו. השופט יצחק אמנם הביע הסתייגות מרוב ההתבטאויות של ציפורי, אבל קבע שרק התבטאויות שניתן לפרש במובהק כקביעות עובדתיות – "גזען", "שקרן" ו"שותף לעבירות פליליות", על נגזרותיהן השונות – עולות לכדי לשון הרע כתיאורו בחוק.

השופט יצחק קבע כי ציפורי לא הצליח להוכיח כי ישנה אמת כלשהי מאחורי טענות אלו כלפי גרינצייג. "למרות הנטל המוגבר המוטל על ציפורי להוכיח את העבירות הפליליות שלטענתו גרינצייג היה שותף להן, ציפורי לא הניח כל ראשית ראיה ביחס לעבירות פליליות של גרינצייג, ואף לא ידע במסגרת חקירתו הנגדית להציג כל בסיס לטענה זו", כתב השופט, והדגיש: "לא הוכח, בבדל של ראיה, כי גרינצייג היה שותף לעבירה פלילית כלשהי. ציפורי אף אישר כי לא ידוע לו על עבירות פליליות שבהן הורשע או נחקר גרינצייג".

לדברי השופט, ציפורי "פעל מתוך רצון ליצור שיח משתלח ומתנגח" נגד גרינצייג, "ופחות התעניין בשאלת נכונות הדברים או קיום בדיקה מעמיקה באשר למשמעות הדברים טרם פרסומם". השופט הוסיף כי "השתלחות מעין זו, תוך אמירות, כקביעות נחרצות, כי גרינצייג גזען, שקרן אשר שותף לעבירות פליליות, בלא אישוש כלשהו לאמיתות הדברים, מהווה פרסום לשון הרע, בפרט נוכח משרתו של גרינצייג". כיום עובד גרינצייג בדסק המשפטי של תאגיד השידור הציבורי.

אבישי גרינצייג עם עו"ד אוהד רוזן בבית-משפט השלום בהרצליה, ינואר 2023 (צילום: אורן פרסיקו)

השופט קבע כי ציפורי כשל מלתקף גם את הטענות בדבר שיתוף פעולה פסול של גרינצייג עם מערכת אכיפת החוק. "ציפורי לא הניח תשתית עובדתית המוכיחה כי גרינצייג פועל במטרה מכוונת וידועה לפרסם במסגרת פרסומיו העיתונאיים פרסומים שנועדו, מטבעם, לשקף את רצונותיהם והאינטרסים של בכירי מערכת המשפט או הפרקליטות, או להימנע במופגן מביקורת עליהם רק משום הציפייה לקבלת 'ידיעה' עיתונאית", קבע בפסק הדין.

לדברי השופט, במהלך אחד הדיונים ציפורי גם טען שיש "מאסה קריטית" של התבטאויות שיוכיחו שגרינצייג אוחז בדעות גזעניות, אבל בשום שלב של ההליך לא הוצג אפילו חלק מאותה "מאסה" נטענת. ציפורי טען כי השימוש של גרינצייג בביטוי "ביביסט" הוא בגדר הפגנת גזענות כלפי ישראלים בני עדות המזרח. "ביביסט מצוי זה מישהו שהוא בדרך כלל מזרחי", טען ציפורי בבית-המשפט. השופט קבע שאין שום סיבה שבעולם להניח שהכינוי "ביביסט" מתייחס לאנשים מרקע עדתי מסוים.

כור ההיתוך של המבחן האובייקטיבי

בפסק הדין, שניתן אתמול (4.6), השופט יצחק מצטט ומנתח באריכות את ציוצי הטוויטר של ציפורי, מאלה שבהם הוא מכנה את גרינצייג "ילדון אומלל" ו"אידיוט שימושי" ועד הציוצים הקונספירטיביים שבהם מתואר העיתונאי המשפטי כ"קבלן משנה" של "ארגון פשע של עבריינים כמו [אביחי] מנדלבליט, שי ניצן וליאת בן-ארי", שהיה "שותף לעבירות פליליות, הדלפות תמורת החנפות".

השופט יצחק חילק את ההתבטאויות לשתי קבוצות עיקריות: נסיונות של ציפורי לייחס לגרינצייג "מעורבות וקשר למעשים פליליים", ומנגד "ביזוי באמצעות שלל ביטויים פוגעניים", דוגמת "עצלן", "צבוע" ו"רקוב".

"הפרסומים והביטויים הנ"ל שהטיח ציפורי בתובע סרי חן וחסרי טעם", כתב השופט בנוגע ל"ביטויים הפוגעניים". "מדובר באסופה של ביטויים בוטים שאין להם מקום בגדרו של שיח תרבותי וענייני – נוקב וביקורתי ככל שיהיה. הדברים נכונים בפרט כאשר שיח כאמור מתנהל בין שני עיתונאים מוכרים, אשר הפרסומים שיוצאים תחת ידיהם זוכים להתעניינות לא מעטה בקרב הציבור הרחב. אלא שההכרעה שבפנינו אינה שאלה של טעם או התנסחות, כי אם בחינת השאלה האם יש בביטויים האמורים כדי לעבור את הרף הנדרש לצורך הכרה בפרסום כלשון הרע.

"לטעמי, התשובה ביחס לביטויים הנ"ל הינה בשלילה. בנסיבות העניין, אני סבור כי הביטויים הנ"ל, מעליבים ופוגעניים ככל שיהיו, לא עוברים את הרף הנדרש לצורך הכרה כלשון הרע על-פי מבחני הפסיקה. [...] הקורא הסביר מבין את הקשר הדברים ואת משמעותם בשיח שבין בצדדים. הדברים נכונים בפרט כאשר מדובר בחילופי דברים בין דמויות ציבוריות שהיריבות האישית ביניהן היא בבחינת סוד גלוי ומוכר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלי ציפורי באולם משפט המו"לים, 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

במקרים כאלה, ציין השופט, ציבור הגולשים אמור להבין שמדובר ב"דעתו הסובייקטיבית" של ציפורי, ולא באמת עובדתית. המצב שונה בציוצים שבהם גרינצייג תואר כ"קבלן חיסולים" של "ארגון פשע" שבראשו עומדים היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והתובעת הראשית בתיקי נתניהו. ואולם, במקרה הזה גורס השופט שהעבריינות לא מיוחסת באופן ישיר לגרינצייג – אלא לדובר משרד המשפטים לשעבר משה כהן, שאותו לטענת ציפורי משרת גרינצייג.

"אין בפרסום האמור משום אמירה כאילו גרינצייג חבר בארגון פשע", הסיק מכך השופט, והוסיף: "גם ביחס לביטויים אלה יש מקום לבחון אותם בכור ההיתוך של המבחן האובייקטיבי של הקורא הסביר. יש לבחון כיצד מבין הקורא הסביר את הדברים – האם כפשוטם, כאילו גרינצייג משרת ארגון פשע או קבלן משנה לחיסול חשבונות, או שמא מדובר בביטוי מטאפורי נוסף לעמדתו של ציפורי שלפיה גרינצייג הוא משרתם של קברניטי מערכת המשפט והפרקליטות".

השופט מזכיר בהקשר זה פסק דין שניתן לאחרונה בהליך אחר, תביעת דיבה שהגיש השר מיקי זוהר נגד עמותת "חוזה חדש" (הישות המשפטית שמפעילה את תנועת המחאה "קריים מיניסטר") אחרי שתואר כ"חייל בארגון הפשע של נתניהו".

השופט יצחק ציין שבמקרה של נתניהו, שאכן עומד לדין פלילי בשלוש פרשות פליליות שונות, תיאור של אדם כ"חייל בארגון הפשע" שלו עלול להיתפס כקביעה עובדתית. ואולם, המצב שונה במקרה של בכירי מערכת המשפט שציפורי טפל עליהם עבירות פליליות. אביחי מנדלבליט, ליאת בן-ארי ושי ניצן אינם חשודים בשום עבירה. לפיכך, הקורא הסביר אמור להבין ש"ארגון הפשע" שלהם הוא לא יותר ממטאפורה.

מחוזות ההזיה והטרלול

פסק הדין דן בקצרה גם בתביעה הנגדית שהגיש ציפורי, שבה דרש להטיל על גרינצייג לפצותו ב-200 אלף שקל בגין פרסומים שלטענתו תיארו אותו כחולה נפש – למשל, ההתבטאויות "אלי ציפורי אתה צריך עזרה" ו"האיש הזה מזמן התנתק ממחוזות העובדות וההיגיון והפליג אל מחוזות ההזיה והטרלול".

כדי להתגונן מפני הטענה הזאת הגיש גרינצייג, בין היתר, חוות דעת של פסיכיאטר, ד"ר חיים שם-דוד, שניתח את ההתבטאויות של ציפורי. הפסיכיאטר לא קבע שציפורי אינו שפוי, אבל לא שלל את האפשרות שהציוצים שלו מעידים על "מצב פסיכוטי שמצריך טיפול", והוסיף כי "התנהגות אינטנסיבית, תחושת רדיפה, תחושת עוול וכעס" כמו אלו שמשתקפות לכאורה מהציוצים של ציפורי עשויות להעיד על "מצבים של מאניה או היפומאניה", שהם תולדה של הפרעה דו-קוטבית. "במצבים כאלו יש צורך בטיפול", ציין הפסיכיאטר.

הפסיכיאטר ד"ר חיים שם-דוד (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של מרכז הרמוניה)

אלא שחוות הדעת כלל לא היתה נצרכת, שכן השופט קבע שההתבטאויות של גרינצייג אינן בגדר לשון הרע כתיאורו בחוק. הוא ציין כי "האדם הסביר" שייחשף להתבטאויות הללו לא יגיע למסקנה שאליה הגיע ציפורי, שלפיה הוא מתואר כחולה נפש. "הבנתו ותחושתו הסובייקטיבית של ציפורי אינן רלבנטיות לצורך מענה לשאלת קיומו של לשון הרע", כתב השופט. "מקובלת עלי עמדת גרינצייג שלפיה על-פי הקשר הדברים והפרסומים ההדדיים, גרינצייג לא ייחס לנתבע מחלת נפש כלשהי. גרינצייג לא כינה את ציפורי משוגע, חולה נפש ואף לא מטורלל. מלשון הפרסומים עולה כי גרינצייג ביקש להתייחס לאופן שבו בחר ציפורי להתנסח כלפיו. כך כאשר תיאר את הציוצים של ציפורי כציוצים ב'מגמתיות מטורללת', או שהחל לכתוב 'מניפסטים מטורללים'.

"אמנם גרינצייג כינה את ציפורי 'הזיה' או כמי ש'זקוק לעזרה', אולם אין בכך, בייחוד בנסיבות המקרה דנן ובשים לב להקשר הדברים והנפשות הפועלות, כדי לעמוד ברף לקיומו של לשון הרע. אני סבור כי אין באמירות המיוחסות לו, בשים לב להקשרן ולשיח הציבורי שנוצר בעקבות הפרסומים מאת ציפורי, משום פגיעה בכבודו של ציפורי או משום מושא ללעג, לבוז או לשפלה".

השופט הדגיש כי יש לתת משקל גם להקשר שבו פורסמו ההתבטאויות: "אמירותיו של גרינצייג מבקשות להתייחס לביטויים וטענות שהעלה כנגדו ציפורי. בשים לב לחשיבות שיש להקנות לזכות חופש הביטוי, הרי שלא ניתן מחד לאפשר לנתבע [ציפורי] לשחרר את חרצובות לשונו ולהתבטא בחופשיות כנגד גרינצייג, ומאידך לבקש מגרינצייג למלא פיו מים ולא להתייחס לדברים בתגובה. בוודאי שבנסיבות אלה לא יכול להיות כל בסיס לציפייה של ציפורי שלפיה הוא רשאי להתבטא בחופשיות ובשם חופש הביטוי כנגד גרינצייג, אך מנגד התבטאויות כנגדו יזכו אותו בפיצוי".

השופט יצחק קבע שציפורי יפצה את גרינצייג ב-60 אלף שקל בגין הפרסומים המייחסים לו עמדות גזעניות, ובעוד 50 אלף שקל בגין הפרסומים שמייחסים לו אמירת שקרים. בגין הפרסום שמייחס לגרינצייג "מעורבות בעבירות פליליות" יוסיף ציפורי עוד 25 אלף שקל. לסכום הפיצויים יתווספו ריבית והצמדה שיחושבו מיום הגשת התביעה, מחצית מסכום אגרת הגשת התביעה והוצאות משפט בסך 35 אלף שקל. הסכום הסופי שציפורי נדרש לשלם עומד, כאמור, על כ-200 אלף שקל.

כתב התביעה של גרינצייג הוגש על-ידי עו"ד צביקה מצקין, ובהמשך ההליך הצטרפו אליו עורכי-הדין אוהד רוזן ונתן שוורצמן. את ציפורי ייצג עו"ד אוהד מחרז. הבוקר, אחרי שכתבי משפט דיווחו על פסק הדין בטוויטר, ציפורי מיהר לצייץ כי בכוונתו להגיש ערעור.

21557-11-20

* * *

לעיון בפסק הדין המלא

להורדת הקובץ (PDF, 696KB)