השיטה (תקציר)

שיטת המקל והגזר של נתניהו ליצירת תקשורת אלטרנטיבית, דיכוי עיתונות ביקורתית וטיפוח מלחכי פנכה בארבעה שלבים: (1) מתקפות חוזרות נגד עיתונאים וכלי תקשורת ביקורתיים. (2) הפצת סיקור שמשרת אותו ואת הקמפיין וטיפוח שיטתי של עיתונאים מגויסים. (3) הדהוד המתקפות האגרסיביות של כלי התקשורת והעיתונאים מהקבוצה השנייה נגד העיתונאים וכלי התקשורת מהקבוצה הראשונה. (4) יצירה של מעין עיתון אלטרנטיבי בפיד: הפרסומים של ביבי, ולצדם מבחר של ידיעות ומאמרים של עיתונאים שנבחרו בשל היצמדותם לדף המסרים.

העורך הראשי של מדינת ישראל

"אני לא מחפש לשלוט בתקשורת, אלא להכניס תחרות שהציבור הישראלי משווע לה, כדי שאתם, אזרחי ישראל, תבחרו במי לצפות ואת מי לשמוע", הסביר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק שלו באוגוסט 2016. "רבים בתקשורת הישראלית מקדשים את הביקורת רק כשהיא מופנית כלפי או כלפי הימין, אבל כשמדובר בביקורת עליהם עצמם – אותה הם חותכים ומשתיקים. איפה המקצועיות והאתיקה העיתונאית?".

במונחים של אותה העת, לפני שלוש שנים, ההתבטאות הזאת של נתניהו נתפסה כהשתלחות חריגה ועוררה שיח ער על האופן שבו ראש הממשלה מתנגח בתקשורת – ובמקרה זה בתוכנית "אולפן שישי", ששידרה כתבה ביקורתית על אודותיו. במונחים עכשוויים, לעומת זאת, מדובר במופת של נימוס. בפרק הזמן שחלף מאז הקיץ ההוא אולץ ראש הממשלה לוותר על תיק התקשורת והפך לחשוד בשורה של פרשיות פליליות שהחוט המקשר ביניהן היה בדיוק מה שטרח להכחיש – נסיונותיו לשלוט בתקשורת.

כנגד המתקפות החוזרות ונשנות נגד עיתונאים סוררים, נתניהו וצוות הניו-מדיה שלו מקפידים להפיץ ולהעצים תקשורת מהסוג ה"נכון", כזאת שמשרתת אותו ואת הקמפיין

במקביל, הביקורת של נתניהו על הרשות הרביעית הלכה והחריפה, והגיעה עד למחוזות ההכפשה וההסתה. את הטרוניות על אתיקה פגומה והטיה פוליטית החליפו האשמות קיצוניות וחסרות בסיס על הפצה מכוונת של שקרים ותיאוריות קשר על עיתונאים שעושים יד אחת עם פקידים נכלוליים כדי לתפור תיקים, להחריב את הדמוקרטיה הישראלית ו"להפיל ראש ממשלה מכהן".

ההשתלחויות של נתניהו בעיתונאים ובכלי התקשורת שממשיכים לחשוף מידע על פרשיותיו הפליליות הן אחד הסממנים הבולטים והמטרידים של חודשי כהונתו האחרונים. אבל הנוהג הזה חושף רק חלק מהאסטרטגיה שמנחה את יחסיו עם התקשורת.

מדובר במקל וגזר. כנגד המתקפות החוזרות ונשנות נגד עיתונאים סוררים, נתניהו וצוות הניו-מדיה שלו מקפידים להפיץ ולהעצים תקשורת מהסוג ה"נכון", כזאת שמשרתת אותו ואת הקמפיין. כך מייצר ראש הממשלה מעין עיתון אלטרנטיבי שנישא על גבי הפיד החברתי: כל הפרסומים הרשמיים שלו, ולצדם מבחר של ידיעות ומאמרים של עיתונאים שעליהם הוא יכול לסמוך.

תקופת הנתונים: 1.1.2018–8.9.2019 (צילום שלדון ומרים אדלסון: בן דורי)

תקופת הנתונים: 1.1.2018–8.9.2019 (צילום שלדון ומרים אדלסון: בן דורי)

פרויקט מיוחד של "העין השביעית" שהושק לפני הבחירות הקודמות מיפה את אנשי וכלי התקשורת שקיבלו חשיפה חיובית מעל גבי דף הפייסבוק האולטרה-פופולרי של נתניהו. לקראת הבחירות שעומדות כעת בפתח ביקשנו לבדוק אילו גופי ואנשי תקשורת מככבים אצל הפוליטיקאים היריבים של נתניהו – אך גילינו שאין ממש כאלה. מתברר שמדובר בתופעה אנדמית לראש הממשלה.

פוליטיקאים כמו יאיר לפיד, אהוד ברק ובני גנץ כמעט לא משתפים תוכן עיתונאי. כשהם כן עושים זאת, מדובר לעתים קרובות בראיונות עמם שהופיעו באמצעי התקשורת השונים – ולא באוצרוּת תוכן שיטתית, כזאת שמאפשרת לעוקביהם להתנתק מהתקשורת המסורתית ולסמוך על העדכונים שלהם. השימוש שנתניהו ואנשיו עושים בתוכן עיתונאי שונה בתכלית מזה של יריביו, והרבה יותר מורכב.

רשימה שחורה, רשימה לבנה

ניתוח פעילות הפייסבוק בדף של ראש הממשלה מאפשר לחלק את מפת התקשורת הישראלית לשני אגפים: באגף אחד, כלי תקשורת ביקורתיים שמככבים בפוסטים התוקפניים של נתניהו ובמונולוגים הארוכים שלו – ובראשם חדשות 12. פוסט שפרסם בשנה שעברה הגדיר כ"פייק ניוז" גם את חדשות 10, ynet, "הארץ", "דה-מרקר", רשת, "וואלה" ותאגיד השידור הציבורי.

את כלי התקשורת מהאגף הזה נתניהו מהדהד רק במקרים נדירים – ורבים מהם סופגים מתקפות מקוונות דרך חשבונותיו של יאיר נתניהו, שמשמש ציר מקביל ואגרסיבי יותר לתעמולת הרשת של אביו. נתניהו, לעומת זאת, יתקוף ישירות כמעט רק את אנשי חדשות 12 וחדשות 13.

מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 26.3.2018 (צילום מסך, לחצו להגדלה)

מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 26.3.2018 (צילום מסך, לחצו להגדלה)

האגף השני כולל את כלי התקשורת שנתניהו כמעט אינו תוקף. בהתאם, כלי התקשורת הללו משמשים גם כספקי התוכן שהוא נוהג לשתף עם עוקביו. בראשם עומד החינמון "ישראל היום", השופר הכמעט רשמי של נתניהו, ששומר על מעמדו חרף טענות על התקררות היחסים בין ראש הממשלה לבעלי השליטה, מרים ושלדון אדלסון. אחריו דורגו עוד שני גופי תקשורת מגויסים: ערוץ 20 ואתר האינטרנט "מידה".

הסדר הזה נשמר לאורך זמן, ובאופן כמעט מוחלט, אך לאחרונה חל בו שיבוש: לראשונה מאז ינואר 2018, הנקודה שממנה ואילך נאספו הנתונים, שיתף צוות הניו-מדיה של נתניהו דיווח עיתונאי של "ידיעות אחרונות" – מושא ההתקפה הראשון שלו, עוד מהימים שבהם הסתיר את מגעיו עם המו"ל, ארנון (נוני) מוזס, שהתגלגלו לחקירה הפלילית שזכתה לכינוי "תיק 2000".

"ידיעות אחרונות" משלים מהפך: מכלי התקשורת שהיה מוקד ההשתלחות של נתניהו, לכלי תקשורת שהוא מצטט בבולטות בדף הפייסבוק שלו

כבר במערכת הבחירות של 2015, הרבה לפני שההשתלחות בעיתונאים הפכה לתופעה שגרתית בדף הפייסבוק של נתניהו, הוא יצא למתקפה חריפה נגד מוזס ועיתונאיו והאשים אותם בפרסום שקרים והכפשות שנועדו להפילו מהשלטון תוך שיתוף פעולה עם ארגונים שניזונים מ"מיליוני דולרים שמוזרמים מחו"ל". אחד מתשדירי התעמולה מהקמפיין ההוא הצמיד ל-ynet, אתר האינטרנט של קבוצת מוזס, את הכינוי הלעגני "ליינט".

בשנים שחלפו מאז, למוזס ונתניהו נוצר אינטרס משותף בהנמכת הלהבות: שניהם עומדים כעת בפני כתבי אישום ב"תיק 2000", ושניהם מקווים שעוד יצליחו לקבור את הפרשה ללא משפט. ראש הממשלה אמנם כלל את "ידיעות אחרונות" ברשימת ה"פייק ניוז" שלו, אבל לא הגביר את האש. בחודשים האחרונים לא נרשמה אפילו התקפה אישית אחת מצדו על מוזס. המתקפות עליו ועל עיתונאי קבוצת "ידיעות אחרונות" נשמרו לחשבונות המדיה החברתית של הבן יאיר.

כרזה שיצר הפרסומאי אור רייכרט, מתוך דף הפייסבוק של יאיר נתניהו (צילום מסך)

כרזה שיצר הפרסומאי אור רייכרט, מתוך דף הפייסבוק של יאיר נתניהו (צילום מסך)

בשבוע שעבר נפסקו לרגע גם המתקפות האלה (אם כי מאז הן הספיקו להתחדש). כתבת השער של "ידיעות אחרונות" מיום שישי האחרון, שעלתה במקביל ב-ynet, התיישבה היטב עם טענותיו של ראש הממשלה על מאמצים כבירים ופסולים להעמידו לדין על לא עוול בכפו. כתב הפלילים אלי סניור חשף ציטוטים מתוך חקירותיהם של שניים מעדי המדינה, ניר חפץ וארי הרו, ששיקפו את הלחץ שהפעילו עליהם החוקרים כדי לגרום להם להעיד נגד נתניהו.

צוות הניו-מדיה של נתניהו מיהר לשתף את הדיווח, וכך גם הבן יאיר. "חשיפה מטורפת מהיום! המשטרה והפרקליטות איימו באלימות על עדי המדינה שיביאו את הראש של נתניהו בכל מחיר!", כתב נתניהו הבן. אביו דאג לתת קרדיט ל"ידיעות אחרונות" גם בשיחה עם עיתונאים שיצאו עמו ללונדון לנסיעה דיפלומטית.

למחרת שודר בחדשות 12 דיווח ובו פרטים חדשים, אך ברוח דומה: עמית סגל חשף כיצד ניסו החוקרים לגרום לאור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', לשכנע את אביו להעיד נגד נתניהו ב"תיק 4000". גם הפעם שותף הפרסום בדף הפייסבוק של ראש הממשלה, ועוד פעמיים אצל בנו. וגם הפעם נזנחה הביקורת על כלי התקשורת והטענה שאי-אפשר להאמין לדיווחיהם – והוחלפה באמונה עזה בתוקפם של הפרטים. כן, מדובר באותו כלי תקשורת – חדשות 12 – שרק לפני רגע נתניהו קרא להחרים וטען כי הוא נגוע באנטישמיות.

ברור מדוע צוות הקמפיין של נתניהו החליט לשתף בכל הכוח את הפרסומים של "ידיעות אחרונות" וחדשות 12: דווקא העובדה שפורסמו בכלי התקשורת העוינים, שכביכול אינם משוחדים למענו, הופכת אותם לאמינים

"הפרסומים של אלי סניור ב'ידיעות' ושל עמית סגל ב'אולפן שישי' מוכיחים שהמשטרה והפרקליטות פועלים בשיטות של סחיטה באיומים במטרה להפיל את בנימין נתניהו", כתב ארז תדמור, מראשי הקמפיין של הליכוד, בפוסט ששותף על-ידי נתניהו הבן.

גם אם שני הדיווחים של "ידיעות אחרונות" וחדשות 12 אינם מגיעים מסביבת נתניהו, ברור מדוע הוחלט לשתף אותם בכל הכוח: דווקא העובדה שפורסמו בשני כלי התקשורת המושמצים על-ידי נתניהו הופכת אותם לאמינים. אם אפילו הם, העוינים, מסכימים עם קו הטיעונים של ראש הממשלה – ראש הממשלה יכול להניח לרגע את המקל, ולהגיש להם גזר.

הדינמיקה הזאת חושפת את הצורך הבסיסי שממלא השימוש בתוכן העיתונאי. כשראש הממשלה משתף מאמר או ידיעה שמשבחים את התנהלותו, או נלחמים את מלחמתו, הוא נוטל את הלגיטימציה והאובייקטיביות שמיוחסים לפרסום העיתונאי – ומספח אותם לעצמו. העיתונאי, בתמורה, מקבל חשיפה ואת היוקרה הנלווית לטפיחה על השכם מידי ראש הממשלה. העיתונאי מועצם, ראש הממשלה מועצם – ושני הצדדים מרוויחים.

העיתונאים הטובים בישראל

  • "לפי דעתי העיתונאי הטוב בישראל הוא אלי ציפורי. אבל אין ספק שהעיתונאית הטובה בישראל היא גלית דיסטל-אטבריאן" (יאיר נתניהו, 2.9.2019)

העיתונאי הטוב ביותר בעיני יאיר נתניהו הוא גם העיתונאי הבולט ביותר בדף הפייסבוק של אביו, ראש הממשלה – ובפער עצום על כל האחרים. מאז אפריל 2018 שיתף נתניהו האב 27 מאמרים ופוסטים מאת פובליציסט "גלובס" אלי ציפורי, ממוצע של 1.5 טקסטים בחודש, ובכך הפך את דף הפייסבוק של ציפורי מפינה זנוחה למוקד של תגובות וחיבובים.

גלית דיסטל-אטבריאן, העיתונאית הטובה בישראל על-פי נתניהו הבן, מדורגת מיד אחר-כך בטבלת העיתונאים המצוטטים ביותר של נתניהו האב – אם כי בפער ניכר מציפורי. מאז ינואר 2018 שותפו 12 קטעים בחתימתה עם עוקביו של ראש הממשלה בפייסבוק – בעיקר מאמרים שפרסמה ב"ישראל היום".

שינויים בצמרת עיתונות האיכות הישראלית על-פי נתניהו: מאז פיזור הכנסת, "ישראל היום" ואלי ציפורי שולטים בכיפה. ערוץ 20 ו"מידה" בחוץ

מאז פיזור הכנסת בסוף מאי 2019 הואץ באופן ניכר קצב שיתוף הפוסטים של ציפורי בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה. כעת, בממוצע, משתף נתניהו פוסט אחד של ציפורי מדי עשרה ימים.

למעשה, בפרק הזמן שחלף מאז ההכרזה על בחירות חדשות, ציפורי הוא לא רק העיתונאי המצוטט ביותר אצל ראש הממשלה. אחרי "ישראל היום", ציפורי הוא גם כלי התקשורת המצוטט ביותר בדף הפייסבוק של נתניהו – יותר מ"מידה" ויותר מערוץ 20, שהתפוגגו משם כמעט לגמרי מאז הבחירות הקודמות. יאיר נתניהו הידהד את המסרים של ציפורי 57 פעמים מרגע פיזור הכנסת. מאז אוגוסט הואץ הקצב, וכעת הוא עומד פוסט אחד ביום בממוצע.

מנקודת המבט של הגולשים, ציפורי ממלא פונקציה שמזכירה את זו שממלא יאיר נתניהו עבור אביו. בנימין נתניהו, ראש הממשלה – אולי משיקולים של קמפיין הבחירות, ואולי משיקולים משפטיים – מגביל את מתקפותיו בעיקר ליריביו הפוליטיים ולחדשות 12, כלי התקשורת החזק והפופולרי ביותר שעוסק בפרשיותיו הפליליות. יאיר נתניהו ואלי ציפורי, כל אחד בדרכו הייחודית, מרחיבים את המערכה גם לגורמים שראש הממשלה משאיר בצד.

גלית דיסטל-אטבריאן (צילום: יונתן זינדל)

גלית דיסטל-אטבריאן (צילום: יונתן זינדל)

כמו אצל ראש הממשלה ובנו, העיתונאי שמושך את רוב האש של ציפורי הוא גיא פלג, כתב חדשות 12 שמוביל את מסע החשיפות מתוך חקירות נתניהו. אבל לא רק מושא ההתקפה המרכזי משותף לציפורי ולנתניהו, אלא גם הז'רגון. כך למשל בפוסטים המרובים שמפרסם ציפורי הוא מכנה את חדשות 12 וחדשות 13 "ערוצי תעמולה", כינוי שבו עושים שימוש בנימין ויאיר נתניהו. וישנן דוגמאות נוספות.

כמו יאיר נתניהו, גם אלי ציפורי משמש זרוע בקמפיין: הז'רגון חוזר על עצמו בין חשבונות המדיה החברתית של שלושתם, וציפורי מאוורר ביטויים חריפים שנתניהו האב ישתמש בהם מאוחר יותר

ב-31 באוגוסט, בפוסט שפורסם סמוך לשעה שש בערב, האשים ציפורי את פלג בביצוע "פיגוע בלב הדמוקרטיה הישראלית". הוא חזר על המונח הזה באותו הקשר בפוסט שפורסם כעבור שעה, שבו האשים את פלג ואת חדשות 12 ב"ניסיון זדוני להשפיע על תוצאות הבחירות".

עוד באותו הערב, אחרי פחות משעה, עלה נתניהו עצמו לשידור חי בפייסבוק, למונולוג המרעיש שבו טען שפלג הוא בסך הכל בובה של "הרביעייה הסודית" – מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס, מנכ"ל קשת אבי ניר, ובעלי ההון דרורית ורטהיים ויצחק תשובה, מבעלי הערוץ. אחד מהביטויים החריפים שבהם השתמש במונולוג הזה היה "פיגוע בדמוקרטיה". ההקשר היה בדיוק אותו הקשר מהפוסטים של ציפורי.

תקופת הנתונים: 1.1.2018–8.9.2019 (צילום אלי ציפורי: באדיבות האגודה לזכות הציבור לדעת)

תקופת הנתונים: 1.1.2018–8.9.2019 (צילום אלי ציפורי: באדיבות האגודה לזכות הציבור לדעת)

בשלב הזה של המערכה המשפטית של נתניהו, כשהוא מתכונן לשימוע שבו ינסה לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה לבטל את כתבי האישום, ברור מדוע הוא אינו מעוניין להשמיץ אישית ובאופן שיטתי את גורמי אכיפת החוק שיכריעו בעניינו. בהתאם לכך, רוב הפוסטים של ציפורי שנתניהו מפרסם בחודשים האחרונים מטווחים את התקשורת ויריבים פוליטיים דוגמת אהוד ברק ויאיר לפיד.

בפוסטים של ציפורי שזוכים לשיתופים מצדו של יאיר נתניהו, לעומת זאת, מובלטות גם הטענות על כך שמערכת אכיפת החוק רודפת את ראש הממשלה על לא עוול בכפו, ומתוך מניעים מושחתים. "בפרקליטות ובמשטרה לא רצו להגיע בכלל לאמת בתיקי נתניהו אלא רצו להרשיע את נתניהו בכל מחיר – כי אין להם שום ראיה ישירה", טען ציפורי בשבוע שעבר, בפוסט ששותף על-ידי יאיר נתניהו. בפוסט אחר ששיתף נתניהו הבן, ציפורי האשים את גיא פלג ואת שי ניצן, פרקליט המדינה, בקיום "יחסי תן וקח פסולים, בחלקם פליליים".

האם בקרוב תנדוד תיאוריית הקשר מדף הפייסבוק של אלי ציפורי היישר אל גרונו של ראש הממשלה? בשלב הזה היא עדיין מתחממת על הקווים

בפוסטים אחרים מופצת תיאוריית קונספירציה שאימץ פובליציסט "גלובס" בעת האחרונה: לדבריו, "תיק 4000" הוא תוצר של קנוניה שרקמו קבוצת "הארץ", כתב חדשות 13 אביעד גליקמן, גורמים בפרקליטות ובכירים לשעבר במשרד התקשורת.

ציפורי חוזר שוב ושוב על הטענה ש"תיק 4000" הוא "תיק תפור", ואף מספק פירוט. "ברור לכולם ש'תיק 4000' הוא תיק שנבנה ונתפר בשילוב שלושת הזרועות הללו – פקידים במשרד התקשורת, פקידים בפרקליטות ואנשי תקשורת – הכל בכוונה אחת ויחידה: להפיל שלטון נבחר", טען ציפורי בפוסט שפרסם בשבוע שעבר, ששותף גם הוא על-ידי יאיר נתניהו.

האם בקרוב תנדוד תיאוריית הקשר הזאת מהעמודים של ציפורי ויאיר נתניהו היישר אל גרונו של ראש הממשלה? רק בשבוע שעבר, תיאוריית הקשר על "גניבת הבחירות" עשתה מסלול דומה מהשוליים של השיח הפוליטי, דרך בנו של ראש הממשלה ועד ראש הממשלה עצמו. בשלב הזה, התיאוריה של ציפורי עדיין מתחממת על הקווים, לצד התיאוריה על הסוכנים הסודיים של קרן וקסנר – שגורסת גם היא ש"תיק 4000" הוא תיק תפור, אך מפנה את האצבע המאשימה לכיוונים אחרים למדי.

תזכורת: הטורים שציפורי היה רוצה לשכוח

לא מיותר להזכיר: אלי ציפורי לא נולד ביביסט. רחוק מכך. כפי שתואר בתחקיר של "העין השביעית" על ההתנהלות המושחתת ב"גלובס" כשהיה בשליטתו של הטייקון אליעזר פישמן, עד החודשים הראשונים של 2015 נהג ציפורי למתוח ביקורת חריפה ותכופה על ראש הממשלה – גם במקרים שבהם הוא לא בהכרח היה האחראי הישיר או הבלעדי לכשלים שעמדו במרכז הטורים.

אלי ציפורי על בנימין נתניהו: פוליטיקה קטנה ונכלולית, קפיטליזם של מקורבים, אחריות לפערים החברתיים ויוקר המחיה, "ראש הממשלה שוב מפספס את המטרה"

באופן מעורר עניין, הפובליציסט שכיהן אז כסגן עורך "גלובס" והאיש החזק בעיתון, הניף אצבע מאשימה כלפי קשריו של נתניהו עם בעלי הון ועם התקשורת – בדיוק שני האלמנטים שעליהם הוא מגן כעת, כחלק מקמפיין שגורס שנתניהו חף מפשע.

באוקטובר 2008, למשל, פרסם ציפורי טור חריף נגד שלדון אדלסון, בעל הברית האסטרטגי של נתניהו באותה העת. "הוא הקים עיתון, 'ישראל היום', שנועד בעיקר לשרת את תמיכתו בבנימין נתניהו, הז'יטון שלו בפוליטיקה הישראלית", כתב ציפורי.

לטענתו, מדובר היה בהתערבות פסולה בזירה הפוליטית. "מה שמצער בכל הסיפור של אדלסון הוא נתניהו עצמו ושיתוף הפעולה שלו עם התופעה: במקום להגיד – זה לא נאה, זה לא יאה שהגביר מאמריקה מתערב ברגל גסה בפוליטיקה המקומית, הוא ממשיך לקבל ממנו כותרות חונקות מאהבה", הסביר.

אלי ציפורי (במרכז), ב-2014, לפני שהפך לעיתונאי האהוד ביותר על ראש הממשלה נתניהו (צילום: "העין השביעית")

אלי ציפורי (במרכז) ב-2014, לפני שהפך לעיתונאי האהוד ביותר על נתניהו (צילום: "העין השביעית")

לצד הביקורת על הערבוב בין כסף, פוליטיקה ותקשורת, ציפורי גם האשים את נתניהו באחריות לבעיית יוקר הדיור – ותיבל ברמיזות לשחיתות. בטור מחודש יוני 2014 שנשא את הכותרת "ראש הממשלה שוב מפספס את המטרה" הוא העלה תהיות לגבי נסיבות התעשרותו של נתניהו, והוסיף: "אם נתניהו מוכשר באופן קיצוני, כפי שאוהדיו מפרגנים לו, הוא ודאי מבין שקפיטליזם של מקורבים לא נוצר יש מאין, אלא נוצר גם על-ידי פוליטיקאים, והוא הולך ומתנפח, בדיוק כמו בועת הנדל"ן, בגלל אוזלת ידם. במקרים רבים הוא גם משרת אותם".

אלי ציפורי, 2008: "מה שמצער בכל הסיפור של אדלסון הוא נתניהו עצמו ושיתוף הפעולה שלו עם התופעה: במקום להגיד – זה לא נאה, זה לא יאה שהגביר מאמריקה מתערב ברגל גסה בפוליטיקה המקומית, הוא ממשיך לקבל ממנו כותרות חונקות מאהבה"

ציפורי של אז נשמע כמו מבקר סטנדרטי של נתניהו: "נתניהו בזבז טונות של אנרגיות על פוליטיקה נכלולית ומביכה שנועדה למנוע את בחירתו של רובי ריבלין לנשיא והוציא את המירוץ לנשיאות מכל פרופורציות. אם היה משקיע אחוזים ספורים מאנרגיות השנאה לריבלין ב'שנאה' לבועת הנדל"ן, אולי מצבם של הזוגות הצעירים היה משתפר", כתב.

היתה לו גם ביקורת על העדפתו של נתניהו לעיתונות מלטפת: "את הראיון הכלכלי היחיד עמו מזה זמן רב הוא העדיף לתת לפרופסור לכלכלה ועיתונאי החצר שלו בחו"ל, וזה היה אחד הראיונות המלוקקים והמביכים שנעשו עם ראש ממשלה. הוא היגג שם על 'קפיטליזם של מקורבים' כאילו הוא צופה בו מהצד, אף שהיה לו חלק גדול ביצירתו. מה עם שאלות פעוטות, ממש פעוטות, כמו איך פותרים את בעיית הדיור? אה, זה לפיד אשם. עזבו אותי ותנו לי להפגין את הידע הנהדר שלי בכלכלה בפני להקת המעודדות שלי".

זמן לא רב לפני כן, לקראת יום העצמאות, פרסם ציפורי מאמר עוקצני שהורכב מגרסאות סאטיריות של נאומי הדלקת משואות. אחד מהם הוקדש לנתניהו: "אני, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מתכבד להדליק משואה זאת לכבוד הפערים החברתיים בישראל, מהפערים הגדולים ביותר בעולם, שהלכו והתחזקו מאוד בתקופת מנהיגותי", כתב בו.

"אני מתכבד להדליק משואה זאת גם לכבוד מחירי הדירות שעלו בתקופת כהונתי כראש ממשלה בעשרות אחוזים, שיעבדו אתכם לכל החיים אבל הפכו את רובכם לעשירים על הנייר, וגם לכבוד ועדת בכר, הוועדה שהעבירה את השליטה על העתיד הפנסיוני שלכם, את השליטה על מאות מיליארדי שקלים, לשלוש-ארבע קבוצות בלבד, הקפיצה מחירים, העשירה מעטים על חשבון הרבים, הרחיבה פערים ואותתה על שוד הפנסיה הגדול – בניגוד מוחלט למה שהבטחתי לכם.

אלי ציפורי, 2014: "אני, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מתכבד להדליק משואה זאת לכבוד הפערים החברתיים בישראל, מהפערים הגדולים ביותר בעולם, שהלכו והתחזקו מאוד בתקופת מנהיגותי"

"אני רוצה להודות במיוחד לעיתונאי-משרתי-נאמני הכלכליים שממשיכים ללא לאות להרעיף עלי מחמאות מלטפות ולשווק את מרכולתי למרות המציאות הלא פשוטה. אחד מהם אף הפליא וקבע שאני ידוע כאדם מוכשר באופן קיצוני וכבעל יכולת קריאה והבנה יוצאות דופן, ורק רציתי שתדעו שכל כוונותי היו באמת טובות, טהורות, נבעו מכישרון קיצוני ונולדו מיכולת קריאה והבנה יוצאות דופן.

"למרבה הצער, הדרך לגיהנום רצופה גם בכוונת טובות וטהורות, אבל לפחות עכשיו מתכוונים לבנות לי ארמון ולרכוש לי מטוס כדי לשפר את הרגשתי. כדי ליהנות מכשרונותי המצוינים, הקיצוניים ויוצאי הדופן, אני מציע לכם ביום העצמאות הזה לחפש בגוגל ראיון שערכתי לאחרונה עם פרופסור איטלקי לכלכלה שנערץ עלי יחד עם העיתונאי מרעיף המחמאות הדביקות כדי להבין איך אני אוהב ראיונות עם מסרים לציבור: 100% צמר גפן מתוק שעוטפים אותי, 0% שאלות קשות ומרחב פתוח לשיווק סיסמאות קליטות".

מאז הרבה השתנה בתפיסת המציאות של ציפורי – וגם באופן הטיפול שלו בראש הממשלה. כיצד אירע המהפך? הפנינו את השאלה הזאת לציפורי, אך המענה היה רצף של השמצות בתוספת איום בהגשת תלונה במשטרה – שנשלח ממי שהזדהתה כאשתו.

* * *

בדיקת פרסומי דף הפייסבוק של נתניהו בוצעה לאורך שנת 2019, ואינה כוללת פוסטים שפורסמו אך נמחקו או הוסתרו בין כל אחת מהבדיקות, ככל שהיו כאלה. הנתונים אינם כוללים מקרים שבהם צוות הניו-מדיה של נתניהו פרסם צילומי מסך של כותרות – אלא רק פרסומים עיתונאיים שמופצים באמצעות קישור, הטמעת סרטונים או גזירה והדבקה של טקסטים. הבדיקה בוצעה בעמוד הפייסבוק הפוליטי של נתניהו, ולא בעמוד הממלכתי שלו, שמופעל באמצעות לשכת ראש הממשלה