פאינה קירשנבאום, בכירת הנאשמים ב"פרשת ישראל-ביתנו", תרצה עשר שנות מאסר בפועל ותשלם למדינה 900 אלף שקל – כך גזר עליה הבוקר (14.7) השופט ירון לוי. חלק ניכר מכספי השוחד שלקחה סגנית שר הפנים לשעבר שימש למימון הצרכים התקשורתיים שלה ושל מפלגתה. אופן השימוש בכסף טושטש: במקום לשחד את קירשנבאום ואת המפלגה באופן ישיר, חלק מנותני השוחד ביצעו עסקאות פיקטיביות עם גופי תקשורת, בהם אתר ynet מקבוצת "ידיעות אחרונות", אתר האינטרנט "יזרוס", משרד יחסי-הציבור של רונן צור וחברת הפרסום בדק-מדיה.

בגין המעשים הללו ושורה של מעשים נוספים הורשעה קירשנבאום בביצוע 15 עבירות של לקיחת שוחד, ארבע עבירות בקשת שוחד, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות הלבנת הון ועוד שש עבירות של התחמקות במזיד מתשלום מס תוך נקיטת מרמה, עורמה או תחבולה.

בפרקליטות המדינה ביקשו מבית-המשפט לגזור עליה 10–12 שנות מאסר וקנס שיעמוד על 2 מיליון שקל לכל הפחות. בנוסף ביקשה הפרקליטות לחלט מנכסיה 2 מיליון שקל – בדומה לשווי הכספי שיוחס לעסקאות השוחד. השופט לוי נענה לבקשה כמעט במלואה. סנגורה של קירשנבאום, עו"ד גיורא אדרת, הודיע שבכוונתה להגיש ערעור על גזר הדין.

קירשנבאום, סגנית שר הפנים ומזכ"לית ישראל-ביתנו לשעבר, בחרה שלא לזמן לבית-המשפט עדי אופי שינסו לשכנע את השופט להקל בעונשה. במקום זה היא הגישה לשופט מכתבים ממכריה, בהם הפוליטיקאים בדימוס דליה איציק, שאול מופז ויואל חסון – יוצאי המפלגות הליכוד, העבודה וקדימה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל)

הבחירה של קירשנבאום לא להסתייע בעדויותיהם של עמיתים ממפלגתה היא חלק מדפוס שנועד להרחיק מהמעשים את יו"ר ישראל-ביתנו, אביגדור ליברמן, שמנהל את המפלגה באופן אבסולוטי. לאורך כל ההליך, נוכחותו ריחפה מעל הדיונים ובקעה מבין המוצגים שהוגשו לבית-המשפט – אף שבאופן רשמי ליברמן אינו קשור לפרשה, ואפילו לא נחקר או נקרא למסור עדות.

אחת התקריות התמוהות במשפט היתה בחירתו של סגן השר לשעבר דני איילון, איש ישראל-ביתנו שהסתכסך עם ליברמן, לא להתייצב לעדות – בחירה שכמעט הובילה לזימונו בכפייה באמצעות צו. עדותו של איילון היתה נחוצה לשם הבהרה הקשרים בין ישראל-ביתנו לאתר האינטרנט ברוסית "יזרוס", ששימש כאתר הבית הבלתי רשמי של המפלגה. בעת שכיהן כסגן שר החוץ, איילון העלה תהיות בנוגע לדרישה להקצות מתקציב משרד החוץ סכומים לא פרופורציונליים לרכישת פרסום ב"יזרוס".

לטענת איילון, כשניסה לברר פרטים נוספים קיבל שיחת טלפון זועמת מליברמן, שדרש ממנו לפסיק את הבירורים באופן מיידי. ליברמן הכחיש כל קשר ל"יזרוס" אך בחר שלא להגיב על תיאור התקרית. משום שאיילון נמנע מלהתייצב בבית-המשפט – גם הוא לא נחקר עליה ולא סיפק פרטים מעבר לאלו שהופיעו במסמך קצר שהוגש מטעמו.

שיטת הפעולה הפלילית שאימצה קירשנבאום התבססה על האחריות שניתנה לה על הכספים הקואליציוניים של ישראל-ביתנו – תקציבים בסך כ-1.2 מיליארד שקל שקיבלה המפלגה לשם הקצאתם לגופים חוץ-ממשלתיים, בכפוף לעמידה באמות מידה ציבוריות ופיקוח מטעם משרד האוצר. כפי שפירט השופט בהכרעת הדין, קירשנבאום ויד ימינה, דאוד גודובסקי (שחתם על עסקת טיעון ונשלח לשש שנות מאסר), פנו לגופים והציעו להם לקבל נתח מהתקציבים הללו – אך התנו זאת בכך שחלק מהכסף יחזור ב"דרכים יצירתיות" למפלגה ולאנשיה.

ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

אתר "יזרוס" היה אחד הגופים הללו. חברי מערכת האתר, שבמקביל לעבודתם העיתונאית גם נשכרו לעבוד בקמפיינים פוליטיים של ישראל-ביתנו, העידו על הקשרים ההדוקים ביניהם ובין המפלגה ועל התלות של האתר בכסף שהגיע בתיווכם של אנשי המפלגה. אגב כך התברר ששלושה מתוך ארבעת הלקוחות המרכזיים של "יזרוס" בפרק הזמן הרלבנטי – עמותת איילים, המועצה האזורית מגילות והחברה לפיתוח השומרון (הכפופה למועצה האזורית שומרון) – הם גופים שקיימו יחסי שוחד עם קירשנבאום וגודובסקי.

בתחילת 2015, זמן לא רב אחרי שחקירת הפרשה נעשתה גלויה, נרכש "יזרוס" על-ידי ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". ב-2017, לקראת פתיחת משפטם של קירשנבאום וגודובסקי, האתר נסגר במפתיע וכל תכניו נמחקו מהרשת. בשיח התקשורתי שהתחולל סביב המשפט הועלתה האפשרות שלפיה הדבר נעשה כדי לסייע לטשטוש הקשר בין האתר למפלגתו של ליברמן, שמקיים עם מוזס קשרי קרבה ארוכי שנים. מוזס סירב להתייחס לסוגיה, וכך גם ליברמן.

נתח אחר מכספי השוחד, 141 אלף שקל, שימש את קירשנבאום למימון יחסי-ציבור וייעוץ אסטרטגי ממשרדיהם של רונן צור ועובד יחזקאל, שלא עמדו לדין במסגרת המשפט. הגוף ששילם את השוחד היה עמותת איילים, שהקצתה עוד 77 אלף שקל כדי לרכוש למען קירשנבאום סיקור באתר ynet. בתמורה לכסף, ב-ynet העבירו שידור ישיר של כנס שאִרגנה קירשנבאום בכנסת, פרסמו ידיעה על האירוע ושני מאמרים בחתימתה, וכך סייעו לה להצטייר כפרלמנטרית מצטיינת שמשרתת נאמנה את ציבור הבוחרים. באופן חריג, ב-ynet לא ציינו בדרך כלשהי שמדובר בתוכן ממומן – ובכך תרמו להסתרת העסקה הפלילית.

בעת הקראת גזר הדין, השופט לוי התייחס לשוחד שהולבן דרך מימון יחסי-הציבור וקניית הסיקור כאל אחד החלקים המקוממים ביותר בפרשה.

השופט ירון לוי, היום בפתח הדיון (צילום: אבשלום ששוני)

העבירות שבהן הורשעה קירשנבאום כוללות קבלת טובות הנאה מעוד שורה של גורמים שעבדו באופן צמוד איתה ועם המפלגה: תנועת עזרא העולמית, מתנ"ס מטה בנימין, התאחדות היזמים בישראל, חברת ההפקות אברורה (שבעליה, איגור ריז ונלי דינוביצקי, שימשו עדי מדינה) ורמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות ואיש ישראל-ביתנו, שבעצמו הורשע בעבירות שוחד ומרמה – בין היתר בשל פרשת משנה שבה העסיק באופן פיקטיבי את בנה של קירשנבאום. בדיון שהתקיים היום גזר עליו השופט 30 חודשי מאסר בפועל. בצאתו מהאולם מסר כהן לתקשורת כי בכוונתו לערער על גזר הדין.

השופט על קירשנבאום: "רקב מוסרי"

לאורך הדיון, השופט לוי הבהיר לנוכחים שהוא מודע לכך שהטיל על קירשנבאום עונש כבד; אף נאשם אחר בפרשה לא קיבל עונש כבד יותר, ובפרשות קודמות של שחיתות שלטונית ניתנו בדרך כלל עונשים קלים בהרבה. בבואו לנמק את הכרעתו, הוא הדגיש שקירשנבאום "לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם, במשך כשש שנים, משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה", ומתח ביקורת על "הרקב המוסרי המשתקף משליחת ידה אל הקופה הציבורית, שניתנה לידיה למשמרת".

השופט: "יחס סלחני עלול לשדר מסר שבית-המשפט מוכן 'לעגל פינות' ככל שמדובר בטוהר המידות של נבחרי ציבור. ההפך הוא הנכון, מחובת בית-המשפט לתרום את חלקו למלחמה בשחיתות שלטונית באמצעות מסר עונשי חד וברור"

לשם המחשה, השופט ציין שלו היה גוזר על קירשנבאום במצטבר את העונש המרבי על כל אחת מהעבירות שבהן הורשעה, היא היתה נשלחת ל-390 שנה בכלא – ושאם היה מתחשב במתחמי הענישה המוסכמים בעניינה, יכול היה לגזור עליה 30 שנות מאסר.

"לא ניתן להפריז בחומרת התנהגות הנאשמת, הממחישה את אחד המאפיינים המקוממים והמסוכנים של שחיתות שלטונית, מצב שבו השלטון משרת את עצמו, או קבוצה קטנה של מקורבים, ומקבל החלטות משיקולים זרים. בטווח הארוך, נזקיה של התנהגות כזו הם הרס השירות הציבורי, שחיקת כיבוד שלטון החוק ופגיעה קשה בסולידריות החברתית", כתב השופט בגזר הדין.

"בנסיבות אלה, עם כל הכאב והקושי האנושי הכרוכים בכך, העדפת אינטרס ההרתעה בתוך מתחם הענישה על פני נסיבותיה האישיות של הנאשמת, באמצעות ענישה חמורה והולמת, אינו רק מוצדק אלא הכרחי וחיוני להמשך קיומה של חברה מתוקנת וחפצת חיים. יחס סלחני עלול לשדר מסר שבית-המשפט מוכן 'לעגל פינות' ככל שמדובר בטוהר המידות של נבחרי ציבור. ההפך הוא הנכון, מחובת בית-המשפט לתרום את חלקו למלחמה בשחיתות שלטונית באמצעות מסר עונשי חד וברור". בהמשך, בעקבות דין ודברים עם הסנגורים, קבע השופט שקירשנבאום תחל לרצות את עונש המאסר שגזר עליה ב-5 בספטמבר.

פאינה קירשנבאום והגבר המזוקן שסירב להזדהות בפני "העין השביעית", בדיון שהתקיים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב ב-8.6.2021 (צילום: איתמר ב"ז)

את "פרשת ישראל-ביתנו" בכללותה הגדיר השופט כ"פרשיית שחיתות וסיאוב שלטונית חמורה ורחבת היקף, שיצרה גלי נזק היקפי משמעותיים, ובין היתר: חתירה תחת כללי השוויון בחלוקת תקציבי ציבור, באופן שהוביל להעמקת חוסר האמון הציבורי בנבחרי הציבור; פגיעה אנושה בשורת עמותות ועסקים שמהם לקחה [קירשנבאום] שוחד; סיבוך אזרחים שומרי חוק בעבירות פליליות; ופגיעה בתדמית מפלגת ישראל-ביתנו".

הקראת תמצית גזר הדין, שהתקיימה באודיטוריום של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ארכה כשעה. לאורך רוב הדיון, קירשנבאום ישבה בראש מורכן לצד בעלה, בנה ובתה – שהישירו מבט אל השופט לוי. בשלב מסוים ניגש אל בני המשפחה גבר מזוקן ומעט מקריח שליווה את קירשנבאום באופן צמוד בדיונים האחרונים, לחץ ידיים והתיישב לצדם.

בתום הדיון, כשרוב נציגי התקשורת יצאו מהאולם כדי לתפוס מקום טוב לצילומים, הגבר המזוקן ניגש לקירשנבאום והגיש לה טלפון סלולרי. כשנשאל על-ידי "העין השביעית" מיהו ומה תפקידו, מסר שאינו מעוניין להגיב.

16512-08-17

* * *

לעיון בגזר הדין המלא

להורדת הקובץ (PDF, 1.11MB)