שלב הראיות במשפט הפלילי נגד בנימין נתניהו, ארנון "נוני" מוזס והזוג שאול ואיריס אלוביץ' ייפתח בחודש ינואר הקרוב ויתקיים שלוש פעמים בשבוע, כך הודיעה הבוקר (19.7) השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בסיומו של דיון מוקדם שנערך בבית-המשפט המחוזי בירושלים, תוך שהיא דוחה שלל טענות שהעלתה סוללת עורכי הדין של הנאשמים: ראש ממשלה מכהן, מו"ל ועורך אחראי של קבוצת תקשורת גדולה ומו"לים לשעבר של אתר חדשות גדול.

על אף אופיו הטכני, הדיון עורר מטבע הדברים התעניינות תקשורתית גדולה. עשרות עיתונאים הגיעו לבית-המשפט המחוזי בירושלים, אך כמו בדיון הראשון, מלבד צוות צלמי פול, העיתונאים לא הורשו לעלות לקומה השלישית, שם נמצא אולמה של השופטת פרידמן-פלדמן. תחת זאת נאלצו העיתונאים לצפות בשידור במעגל סגור של המשפט מאולמות שבקומה השנייה.

עיקרו של הדיון הוקדש לטענות שונות מצד הסנגורים באשר לפרק הזמן שעדיין דרוש להם כדי להיערך כראוי לתחילת שמיעת הראיות בתיק.

עו"ד ז'ק חן, המייצג את בני הזוג הנאשמים אלוביץ', אמר כי רק בסוף השנה הנוכחית יסיימו לעבור על כל חומר החקירה ולאחר מכן יזדקקו לכמה חודשים נוספים כדי להתכונן לחקירות העדים, כך שלא ניתן יהיה להתחיל בשלב ההוכחות עד אמצע השנה הבאה. בהמשך הוסיף כי אם שמיעת הראיות במשפט תתחיל בתיק 4000, שבו מעורבים בני הזוג אלוביץ', לא יהיה מנוס מלדחות עוד יותר את שלב הראיות. התאריך בו נקב עו"ד חן נמצא הרחק בעתיד: סוף שנת 2021.

עו"ד נוית נגב, באת-כוחו של הנאשם מוזס, הבהירה כי גם הם זקוקים לזמן נוסף עוד לפני שבכלל יגישו בקשה על הסרת חיסיון מחלק מחומרי החקירה. אולם מי שהרחיק לכת עוד יותר היה עורך דינו של הנאשם נתניהו, עו"ד יוסי שגב, שהצטרף לאחרונה לצוות הגנה של ראש הממשלה. שגב הציע להמתין חצי שנה עוד לפני שבכלל קובעים את המועדים לתחילת שלב ההוכחות.

פרקליטת הנאשם אלוביץ' מודיעה על "אירוע חמור"

הנאשמים כולם קיבלו פטור מהתייצבות בדיון אך הנאשם אלוביץ' החליט בכל זאת להגיע ונכח באולם. זמן קצר לאחר פתיחת הדיון התברר מדוע. עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את בני הזוג אלוביץ' יחד עם עו"ד חן, פנתה לשופטת בנימה דרמטית. "מבחינתנו נפל דבר", אמרה. לדבריה, אלוביץ' התעקש להגיע היום לבית-המשפט לאור "אירוע חמור שמבחינתנו משליך על המשפט".

האירוע, הסבירה, נוגע למפגש שנערך לאלוביץ' עם בנו אור אלוביץ', במסגרת חקירתו במשטרה. כפי שפורסם בעבר על ידי העיתונאי עמית סגל בחדשות 12, כבר בפתח הפגישה בין השניים ניסה אלוביץ' הבן לשכנע את אביו להחליף את עו"ד חן בעו"ד אחר שיהיה נוח יותר לאפשרות של חתימת הסכם עד מדינה, ואילו אלוביץ' השיב כי יהיה עליו לשקר כדי להפוך לעד מדינה. בעקבות פרסום השיחה בין הבן לאב התעוררה ביקורת על פגיעה אפשרית בזכויות החשוד, והיועמ"ש נדרש לבדוק את האירוע. בסיום הבדיקה הודיע כי לא היתה כל התערבות מצד החוקרים או ניסיון לשדל את הבן אלוביץ' לשכנע את אביו.

פרקליטתו של אלוביץ': "מסתירים מאתנו את האמת בתיק הזה ואנחנו לא נוכל להשלים עם הדבר הזה. תחת מעטה של שלוש נקודות נעשה פה ניסיון לשבש את ההליכים ולהסתיר את להיטות היתר של המשטרה"

"קיבלנו את חומר החקירה ואנחנו לומדים את החומר", אמרה עו"ד רוזן-עוזר לשופטת, "ומצאנו מזכר שמתעד מפגש של החוקרת עם אור אלוביץ' ביום החקירה". לאחר מאמצים גדולים, לדבריה, נמצא בחומרי החקירה התמליל של השיחה בין החוקרת לאלוביץ' הבן, אולם שם, ממש לפני שהחוקרת שואלת את אלוביץ' האם ירצה "לדבר עם אביו על הנושא הזה", העמוד מלא בסימני שלוש נקודות. חיפוש נוסף בחומרי החקירה הניב את הקלטת השיחה בין החוקרת לאלוביץ' הבן, וממנה עולה כי החוקרת בפירוש שוחחה עמו על אפשרות של החלפת הייצוג של אביו לכזה שיקל על חתימת הסכם עד מדינה.

עו"ד רוזן-עוזר הקריאה שיחה שלמה שהתקיימה בין חוקרת המשטרה לאלוביץ' הבן, ואשר לדבריה אין לה כל זכר בתמליל שקיבלו, ובה עודדה אותו לשוחח עם אביו על ייצוגו המשפטי. לדברי עו"ד רוזן-עוזר, מעבר לגילוי כי המשטרה פעלה כאן בניגוד לחוק ומעבר למה שמסתמן כהטעיית היועמ"ש בידי המשטרה כדי שלא יגלה זאת, הפער בין קלטת השמע לתמליל שלה משליך על כל עשרות אלפי שעות ההקלטה שהתקבלו מהפרקליטות במסגרת חומר הראיות. "אני לא יכולה להגיד שקיבלתי את חומר החקירה שהוא מה שהרשויות יודעות", הדגישה, "אנחנו לא באירוע של לפתוח יומנים", כלומר, לקבוע מועדים לדיוני הוכחות.

לדברי עורכת דינו של הנאשם אלוביץ', "מסתירים מאתנו את האמת בתיק הזה ואנחנו לא נוכל להשלים עם הדבר הזה. תחת מעטה של שלוש נקודות נעשה פה ניסיון לשבש את ההליכים ולהסתיר את להיטות היתר של המשטרה".

התובעת עו"ד ליאת בן-ארי אמרה כי זו הפעם הראשונה שהיא שומעת טענות לפער בין ההקלטה לתמלול וכי בכל מקרה לסנגורים יש את כל ההקלטות כך שהם תמיד יכולים לבדוק מה נאמר בכל מקום שבו התמליל לא ברור. "עיקר הדברים נמצאים בתמלילים", אמרה. השופטת פרידמן-פלדמן לא הקלה עליה. "עיקר זה לא הכל", אמרה השופטת. "עיקר של התביעה זה לא עיקר של ההגנה. והשאלה היא אם זה רק התמליל הזה. [...] אם בתמליל אחד מישהו בחר לעשות שלוש נקודות ולא לתמלל עד הסוף אולי יש עוד תמלילים? האם הם צריכים עכשיו לשבת ולהקשיב לכל הקלטות ולבדוק הכל מהתחלה? מי יעשה את זה?".

"אני לא רואה עכשיו מצב שבו לוקחים את כל ההקלטות האלה ומההתחלה מתמללים את הכל", אמרה עו"ד בן-ארי, והוסיפה: "אולי זה נוח להגנה לבקש בקשה כזו כי זה משרת את האינטרס המאוד ברור שלה לדחות את הדיון". על משפט אחרון זה מחו באי-כוח בני הזוג אלוביץ', שטענו כי מה שעומד לנגד עיניהם הוא אך ורק השאיפה הטהורה למשפט צדק שיחתור לגילוי האמת, ולא חס וחלילה כל אינטרס אחר.

פרקליט הנאשם נתניהו מחפש "סימנים של אמת"

כאמור, גם לבא-כוחו החדש של הנאשם נתניהו, עו"ד יוסי שגב, היתה הצעה לדחות את ההליכים במשפט, אך עוד לפני שהספיק לטעון נדרש להבהיר את מעמדו. רק לאחרונה נכנס עו"ד שגב בנעליו של עו"ד מיכה פטמן, שייצג את נתניהו בדיון הראשון של המשפט אך פרש כשהתברר כי לראש הממשלה לא אושרה קבלת הלוואה של מיליונים לצורך מימון הגנתו המשפטית.

עו"ד יוסי שגב (צילום: פלאש90)

כשהשיב עו"ד שגב כי קיבל מנתניהו יפוי כוח לייצגו אך ורק לישיבה זו פרצו בצחוק קל העיתונאים שצפו בדיון בשידור במעגל סגור. גם השופטת פרידמן-פלדמן לא רוותה נחת מהאמירה של עו"ד שגב. "מה זה אומר יפוי כוח רק להיום?", שאלה. "מה אדוני עושה כאן?". בהמשך הוסיפה כי לא יתכן שבכל דיון יבוא עו"ד חדש מטעם נתניהו עם יפוי כוח ליום אחד. "זה לא יעבוד כך, צריך להיות כאן ייצוג", אמרה.

עו"ד שגב הבטיח כי עד לישיבת התזכורת הבאה במשפט הוא "מתכוון לפתור את בעיית הייצוג" באחת משתי אפשרויות: "או שיהיה מימון שמאפשר הגנה לנאשם על ידי עורכי-הדין שהוא רוצה, או שנמצא פתרון אחר לעניין הזה". עו"ד שגב לא פירט מהו הפתרון האחר.

בהמשך הסביר עו"ד שגב מדוע לדעתו בכל מקרה יש לדחות את שלב ההוכחות בתיק. במקום פערים בחומרי הראיות, עו"ד שגב דיבר על על מגפת הקורונה. "אני לא יכול לחקור עדים עם מסכה", אמר, אך השופטת דחתה טענה זו מיד: "תאמין לי שאפשר, עושים את זה כאן יום יום". עו"ד שגב התעקש כי במשפט שבו פעמים רבות יש להכריע במצב של מילה נגד מילה, לא ניתן יהיה לראות "סימנים של אמת" אצל העד. השופטת פרידמן-פלדמן שאלה אם עו"ד שגב מציע לסגור את בתי המשפט לחודשים הקרובים, ואחרי שהשיב בשלילה הורתה לו להתקדם.

בשלב זה אמר בא-כוחו של ראש הממשלה כי "יש לנו מחשבה" להגיש בקשה לביטול כתב האישום בעילת "הגנה מן הצדק", כלומר בשל התנהלות פגומה של גורמי החקירה, כגון רדיפה או אכיפה בררנית, שפוגעת ביכולת של הנאשם נתניהו להגן על עצמו כראוי. אמירה זו לא זכתה לתגובה מצד השופטת, התובעת או באי-כוח הנאשמים האחרים.

כשעו"ד בן-ארי קיבלה שוב את רשות הדיבור ציינה שבעוד באי-כוחם של הנאשמים בני הזוג אלוביץ' והנאשם מוזס נמצאים איתה בקשר רציף, שואלים שאלות לגבי חומר הראיות ומקבלים תשובות, באי כוחו של הנאשם מספר 1 בנימין נתניהו לא פנו אליה עד היום ולו בבקשה אחת ונראה כי הם כלל אינם מבקשים לקדם את התיק.

מימין: עו"ד מיכל רוזן-עזור, שאול אלוביץ', עו"ד ליאת בן-ארי ועו"ד ז'ק חן, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 19.7.2020 (צילום פול: מרק ישראל סלם)

לאחר שסיימה לשמוע את טענות כל הצדדים הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן: "אני קובעת כרגע תאריכים כדי להכניס לאיזושהי מסגרת. זה לא מה שביקשתם אבל זה מה שאני קובעת". בתוך שבוע תידרש הפרקליטות להשיב לטענות באת-כוח בני הזוג אלוביץ' לפערים בין הקלטת לתמליל. בקשות לגילוי חומרי חקירה והסרת חיסיון יוגשו בתוך חודשיים. תשובת הנאשמים לאישומים תוגש בתוך שלושה חודשים, ושלב הראיות, כאמור, יחל בינואר 2021, ויתקיים מדי שבוע בימים שני, שלישי ורביעי.

לאחר החלטת השופטת ביקש עו"ד ז'ק חן לאפשר לו להגיש בקשה לרווח את הדיונים, כך שלא יתקיימו ברצף. הדיון הבא במעמד הנאשמים, יתקיים בפני הרכב השופטים המלא ויעסוק בתשובות לאישומים שיגישו ובטענות המקדמיות שיעלו.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 344KB)