לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

עיתוני הכלכלה מדירים את החברה הערבית כמעט לחלוטין, עם זאת, ב"דה מרקר" ו"גלובס" ההדרה מעט פחות חריפה מאשר ב"כלכליסט", כך עולה מבדיקה מיוחדת שנעשתה במסגרת מדד הייצוג.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. בדיקה מיוחדת שנערכה בחודשים האחרונים התמקדה בשלושת היומונים הכלכליים. בעוד שיעור הערבים בקרב אזרחי ישראל עומד על כ-18%, בשלושת הכלכלונים הישראלים רק 1.9% מהמרואיינים היו מהחברה הערבית.

נתון עגום זה נמוך אף יותר משיעור הייצוג הממוצע של החברה הערבית בתקשורת המשודרת, שנבדק באופן קבוע במסגרת "מדד הייצוג". בדיקה מלפני שנתיים, שהתמקדה בייצוג החברה הערבית בכנסים שערכו שלושת העיתונים הכלכליים העלתה כי גם שם לא זוכה החברה הערבית לייצוג הולם.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

בכלי התקשורת הכלכליים ניתן למצוא לא פעם הסברים מלומדים על הצורך לעודד עסקים, תעסוקה והשכלה בקרב החברה הערבית והחרדית כדי להבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית במדינת ישראל. עם זאת העיתונים עצמם, כך מתברר, מעדיפים שלא לעסוק בחברה הערבית ומעניקים לה תשומת לב בסדר גודל של כעשירית משיעורה בקרב אזרחי מדינת ישראל.

בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה כללה את כל גיליונות הדפוס של "דה מרקר", "גלובס" ו"כלכליסט" שיצאו לאור בחודשים מרץ ואפריל. מהבדיקה עלה כי ב"דה מרקר" התפרסמו הידיעות הרבות ביותר שאזכרו את החברה הערבית, 59, מתוכן 31 אייטמים שבהם לחברה הערבית היתה נוכחות בולטת (53%). ב"גלובס" התפרסמו 46 ידיעות שאזכרו את החברה הערבית, מתוכן 26 אייטמים שבהם לחברה הערבית היתה נוכחות בולטת (57%), ואילו ב"כלכליסט" התפרסמו 39 ידיעות שבהן אוזכרה החברה הערבית, מתוכן ב-23 אייטמים היתה לה נוכחות בולטת (59%).

בעיתון "גלובס" אמנם הצהירו על מדיניות לפיה הם פועלים "לצמצם את פערי הייצוג של חלק מאזרחי המדינה ותחומים שונים בעיתונות הכלכלית", אך הנתונים מלמדים כי למרות הרצון הטוב - הדרך עוד ארוכה.

בסך הכל התפרסמו ב"דה מרקר" מעט יותר מ-1,400 אייטמים בגיליונות שיצאו בחודשים מרץ ואפריל. לפיכך, 31 אייטמים בהם היתה לחברה הערבית נוכחות בולטת מהווים כ-2.2% מכלל האייטמים בעיתון.

בגיליונות "גלובס" התפרסמו בתקופת הבדיקה כ-1,500 אייטמים. 26 אייטמים בהם היתה לחברה הערבית נוכחות בולטת מהווים כ-1.7% מכלל האייטמים בעיתון. ב"כלכליסט" פורסמו לאורך מרץ ואפריל מעט יותר מ-1,400 אייטמים שונים. מתוכם, ב-23 היתה לחברה הערבית נוכחות בולטת, כ-1.6%.

בסך הכל פורסמו בשלושת הכלכלונים כ-4,350 אייטמים בחודשים מרץ ואפריל, מתוכם רק ב-80 (1.8%) היתה לחברה הערבית נוכחות בולטת.

בדיקת המרואיינים בשלושת העיתונים מעלה כי בסך הכל הופיעו לאורך החודשים מרץ ואפריל 59 מרואיינים ערבים בכלכלונים (25 ב"דה מרקר", 23 ב"גלובס" ו-11 ב"כלכליסט", בחלק מהידיעות שולבו ציטוטים של יותר ממרואיין אחד). כשבוחנים את מספר המרואיינים הערבים לעומת מספר כלל המרואיינים בעיתונות הכלכלית (לפי ספירה מדגמית בשלושה גיליונות מכל עיתון) מתברר כי ב"דה מרקר" וב"גלובס" מרואיינים מהחברה הערבית היוו כ-2.4% מכלל המרואיינים ואילו ב"כלכליסט" רק אחוז מהמרואיינים היו מהחברה הערבית. שיעור הייצוג הממוצע של שלושת העיתונים עמד, כאמור, על 1.9% בלבד.

שיעור זה נמוך משיעור הייצוג שנמדד בתוכניות החדשות והאקטואליה של התקשורת המשודרת המרכזית לאורך שנות מדד הייצוג וגם בתקופה המקבילה לבדיקת העיתונות הכלכלית (2.9% ייצוג במרץ ואפריל).

בדיקת מגדר המרואיינים הערבים מעלה כי גם בתקשורת הכלכלית מודרות האזרחיות הערביות בישראל פעמיים. פעם בשל היותן ערביות ופעם בשל היותן נשים. רק 31% מהמרואיינים מקרב החברה הערבית שהצליחו להגיע לעיתונות הכלכלית בחודשים מרץ ואפריל היו נשים. עם זאת, שיעור המרואיינות הערביות בעיתונות הכלכלית גבוה בהרבה מאשר שיעורן בתקשורת המשודרת המרכזית (12% בחודש אפריל).

פילוח לפי כלי תקשורת מעלה כי ב"גלובס" ההדרה חריפה במיוחד. רק 17% מהמרואיינים הערבים היו ערביות. ב"דה מרקר" רק 36% מהמרואיינים הערבים היו ערביות, ואילו ב"כלכליסט", שראיין באופן כללי פחות ערבים וערביות, הגיעו מהבחינה המגדרית כמעט לשוויון: 55% מרואיינים ערבים ו-45% מרואיינות.

מדד נוסף שנבדק הוא ההקשר שבו צוטט מרואיין ערבי, האם שולב ציטוט שלו כמומחה או כדובר מזדמן. ההבדל, כמו בשידורי הטלוויזיה שנבדקים במדד הייצוג דרך קבע, בעל השלכות: אדם המצוטט כמומחה לנושא יקבל בדרך כלל הזדמנות להביע את עמדתו בהרחבה, והוא יוצג כבר-סמכא בנושא. מהבחינה הזו, העיתונות הכלכלית מובילה בהפרש ניכר על שידורי החדשות והאקטואליה בטלוויזיה. כ-47% אחוז מהדוברים הערבים שצוטטו בחודשיים שנבדקו היו מומחים. זאת לעומת 35% בתקשורת המשודרת בחודש אפריל, נתון שבפני עצמו היווה שיא חיובי.

בדיקת נושאי הידיעות העלתה כי מרבית הדיווחים שאזכרו את החברה הערבית ביומונים הכלכליים עסקו בענייני פוליטיקה (40%), זאת על רקע הבחירות שהתקיימו בחודש מרץ, או בכלכלה ושוק העבודה (24%) זאת בעיקר בנוגע לפגיעה הכלכלית בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.

כשנבדקו נושאי הידיעות שבהן לא רק אוזכרה החברה הערבית אלא שולב גם ציטוט מפי דובר ערבי התברר כי ב"דה מרקר" נתנו זכות ביטוי חריגה לדוברים בידיעות בנושאי בריאות (40% מכלל הידיעות עם דוברים ערבים בעיתון הוקדשו לנושא לעומת 0% ב"גלובס" וב"כלכליסט"), ב"גלובס" מרבית הידיעות עם דוברים הוקדשו לסוגיות פוליטיות (39%, לעומת 24% ב"דה מרקר" ו-36% ב"כלכליסט") ואילו ב"כלכליסט" מרבית הידיעות עם דוברים הוקדשו לנושאי כלכלה ושוק העבודה (45%, לעומת 30% ב"דה מרקר" ו"גלובס").

הדובר הערבי הבולט ביותר בחודשיים שנבדקו היה ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, שצוטט בשתי ידיעות ב"דה מרקר" וב"גלובס" ואחת ב"כלכליסט". הדוברת הערביה הבולטת ביותר היתה ד''ר סראב אבו רביעה-קווידר, שצוטטה בידיעה אחת ב"דה מרקר" ובידיעה אחת ב"גלובס".

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​