במחצית הראשונה של 2018 הודרה החברה הערבית כמעט לחלוטין מהכנסים שעורכים עיתוני הכלכלה "דה מרקר" ו"גלובס", אך זכתה לייצוג גבוה יותר במידה משמעותית בכנסים של "כלכליסט", כך עולה מבדיקה שערכה עמותת סיכוי, השותפה בפרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית". עבור "דה מרקר" מדובר בשינוי לרעה, לאחר שבמהלך שנת 2017 בלטו הכנסים של העיתון לטובה עם שיעור גבוה יחסית של דוברים ערבים.

בשנים האחרונות הפכו הכנסים והוועידות של "כלכליסט", "גלובס" ו"דה-מרקר" לגורם משמעותי בהכנסות כלי התקשורת הכלכליים בישראל. תאגידים ואנשי עסקים מוכנים להשקיע תקציבים ניכרים במתן חסות על כנס או ועידה כלכלית, מתוך ידיעה כי מי שמממן את הכנס זוכה גם להשתתף בו וגם לקבל לאחר מכן סיקור בעיתון ובאתר. עם זאת, בבדיקה שערכה עמותת סיכוי על זהות המשתתפים בכנסים התברר כי יש להם בעיקר מכנה משותף אחד: הם יהודים.

לקראת סיום השנה שעברה בחנה עמותת סיכוי את ההרכב האנושי בכנסים של שלושת העיתונים הכלכליים ומצאה כי רק כ-0.7% מכלל הדוברים בכנסים של "כלכליסט" היו ערבים ורק כ-0.8% מכלל הדוברים בכנסים של "גלובס" היו ערבים. בכנסים של "דה מרקר", לעומת זאת, נמצא כי כ-8% מכלל הדוברים בשנת 2017 היו ערבים, בעיקר הודות לוועידה שהוקדשה לחברה הערבית בישראל.

בדיקה מחודשת שנערכה בעמותת סיכוי לגבי החודשים האחרונים מעלה כי ההדרה החריפה נותרה על כנה, אם כי "כלכליסט" החליף את "דה מרקר" בהקדשת תשומת לב ייחודית לחברה הערבית בישראל.

הצהרת כוונות

ברמה ההצהרתית, "גלובס" מבקש להילחם בהדרת חלקים נרחבים מהחברה בישראל מהתקשורת הישראלית. רק לאחרונה נאמה אלונה בר-און, בעלים משותף ויו"ר העיתון "גלובס", על הצורך לשנות את האופן שבו התקשורת מייצגת אוכלוסיות שונות. "האם התקשורת שאתם רואים מייצגת נכונה נשים, כמוני, לפי חלקנו באוכלוסייה?", שאלה. "היא מייצגת נכונה חרדים? היא מייצגת נכונה מתנחלים? ערבים? בדואים? אתיופים? חברה אזרחית, אקדמיה, עסקים קטנים, תעשייה ישראלית? זאת שאני קוראת לא. אולי אתם קוראים אחרת".

על אף הצהרת כוונות זו, בחינת הכנסים שערך "גלובס" במחצית הראשונה של 2018 מעלה כי ההדרה עודנה קיימת. "גלובס" ערך בחודשים האחרונים שתי ועידות גדולות ("ועידת ישראל לנדל"ן" ו"ועידת ישראל לעסקים") ובימים אלה הוא עורך כנס בשם "עושים שוק". בסך הכל השתתפו וישתתפו באירועים של "גלובס" 161 דוברים, מתוכם רק ארבעה ערבים, כ-2.5%. זהו נתון מעט טוב יותר מזה אליו הגיע "גלובס" בשנה שעברה, אך הוא עדיין נמוך בהרבה משיעור הערבים בקרב אזרחי מדינת ישראל, העומד על כ-18%.

ב"דה מרקר" חלה ירידה בשיעור הדוברים הערבים שמשתתפים בכנסי העיתון. במחצית הראשונה של השנה ערך העיתון שישה כנסים שבהם הופיעו 154 דוברים. רק שניים מתוכם היו ערבים :עפיף עפיפי, מנכ"ל קבוצת עפיפי ונתיב אקספרס, ופאדי סוידאן, מנהל החממה העסקית בנצרת. בכך הגיעו הדוברים הערבים באירועי "דה מרקר" לשיעור ייצוג של כ-1.3%. שיעור זה נמוך במיוחד גם בלי קשר לעובדה שבחודשים הראשונים של השנה לא ערך העיתון ועידה המוקדשת לחברה הערבית. בשנת 2017, בניכוי משתתפי הוועידה הכלכלית של החברה הערבית, עדיין עמד שיעור הייצוג של החברה הערבים בכנסים של "דה מרקר" על כ-2.2%.

ב"כלכליסט", לעומת זאת, הסתמן שיפור ניכר מאז פרסום ממצאי הבדיקה האחרונה. העיתון ערך בחודשים הראשונים של 2018 שישה כנסים שבהם השתתפו 131 דוברים, מתוכם 17 ערבים, כ-13%. זהו שיעור ייצוג המתקרב לחלקם של הערבים בקרב כלל אזרחי ישראל והוא אף גבוה משמעותית מהשיעור החריג לטובה שהציג "דה מרקר" בסוף השנה שעברה.

עם זאת, 16 מתוך ה-17 הדוברים הערבים שלקחו חלק בכנסים של "כלכליסט" השתתפו בכנס "עסקים לחברה הערבית". בכנסים הכלליים, שעסקו בנשים יוזמות, צעירים, תעשייה, פינטק ושוק ההון, השתתף רק ערבי אחד, וליתר דיוק ערביה, פרידה ג'אבר, העורכת הראשית של אתר Panet. בניכוי הכנס שהוקדש לעסקים בחברה הערבית, שיעור הייצוג באירועים של "כלכליסט" עומד על כ-1% בלבד.

שינוי קטן

יעלה מזור, רכזת פרויקטים בסיכוי, שעוקבת אחר הנתונים, מספרת בשיחה עם "העין השביעית" כי מאז פרסום הממצאים הקודמים, לפני כחצי שנה, חל שיפור מסוים בנכונות של כלי התקשורת לקבל ממנה הצעות לדוברים ערבים שעשויים להשתלב בכנסים, אולם השינוי בגישה בדרך כלל לא היתרגם לשינוי בשטח.

"ב'כלכליסט' באמת חל שינוי קטן", אומרת מזור, "הוועידה שהוקדשה לחברה הערבית היא בפני עצמה אמירה. בנוסף הרגשתי שהיה לי יותר עם מי לדבר. אמנם עוד לא ראינו שינוי מספק בשטח, אבל לפחות יש כתובת. אני מניחה שזה שינוי שייקח יותר זמן".

את העלייה המזערית ב"גלובס", מ-0.8% ל-2.5%, מגדירה מזור כ"חיננית". לדבריה, "זה לא מספק אבל בכל זאת זה מלמד על איזושהי תנועה". כשהיא נשאלת על הפער בין ההצהרות של בר-און או האופן שבו "דה מרקר" קורא מעל עמודיו לשילוב גדול יותר של ערבים בשוק העבודה הישראלי, לבין המספר הנמוך של הדוברים מהחברה הערבית בכנסים של העיתונים, אומרת מזור כי אכן יש בעיתונים הכלכליים כוונות טובות, אולם לא די בכך. לדבריה, בחודשים הראשונים של השנה נהגה ליצור קשר שבועות מספר לפני כל כנס כדי להציע שמות ורעיונות, ונענתה בסבר פנים יפות, אולם חדלה מכך כשראתה שבפועל ההדרה נמשכת.

"בניכוי הכנס על החברה הערבית השינוי האמיתי עוד לא נעשה", מבהירה מזור, "ואם יש דבר שאפשר ללמוד מהכנסים הגדולים, הסקטוריאליים, הוא שבעיתונים יודעים למצוא את המומחים הערבים כשהם רוצים".

בתשובה למי שטוען ש"ספירת ראשים" היא היטפלות לשולי משיבה מזור כי "בסופו של דבר ככה יוצרים חברה משותפת". לדבריה, "אם האנשים האלה יימצאו יחד, באותו הקהל, יחד על הבמה ואחר כך יחד בעיתון בסיכום האירוע, כך תיווצר החברה המשותפת. היא לא תיווצר מאמירות עקרוניות אבל חסרות חיים. מעבר לרמה המקצועית, שמחייבת להזמין את אנשי המקצוע שהיו יכולים להתקדם אבל נחסמים, יש את הרמה המהותית של החברה. זו הדרך ליצור שוויון ושותפות".

מ"דה מרקר" ו"כלכליסט" לא נמסרה תגובה.

מ"גלובס" נמסר בתגובה: "אנו גאים שהצלחנו להעלות לסדר היום את סוגית הרחבת המועדון. בהתייחס לנתונים, יש לנו עדיין דרך ארוכה ואנו נחושים ללכת בה".