"שלום לך, כאן ראש הממשלה בנימין נתניהו. אפשר לשאול אותך שאלה קטנה?" (הביבי-בוט, קיץ 2019)

לאורך שתי מערכות הבחירות האחרונות, במסגרת מחקר אקדמי, ניטרתי את פעילות הרשת של כל השחקנים הפוליטיים שלקחו חלק בקמפיינים השונים. במיוחד עקבתי אחרי תעמולת הבחירות שהפיצו המפלגות והמועמדים באמצעות פייסבוק – הפלטפורמה המקוונת המרכזית שבה נעשה שימוש בשיח הפוליטי בישראל. די במהרה התברר שכשמשווים בין המועמדים, הקמפיין של בנימין נתניהו והליכוד בולט בתחכומו מעל כל היתר.

אחד הכלים שבהם נתניהו עשה שימוש הוא צ'אט-בוט שהופעל באמצעות המסנג'ר של פייסבוק. בימים האחרונים של המירוץ, וביום הבחירות עצמו, ראש הממשלה השתמש בצ'אט-בוט כדי לטרגט תומכים ולבקש מהם לסייע לו בכך שיטלפנו לאזרחים אחרים וישכנעו אותם להצביע לו. מי שנענה לאתגר קיבל דף מסרים – וגם מספרי טלפון של אזרחים. הצ'אט-בוט עודד את המתנדבים להתקשר לעוד ועוד מצביעים פוטנציאליים, ולשכנע אותם להצביע "מחל".

מדי פעם, לעתים פעם בכמה שעות, דף המסרים עבר עדכון. סרטוני וידיאו קצרים בכיכובו של ראש הממשלה עודדו את המשתמשים להמשיך במסע השכנועים. בכל פעם שהמשתמש או המשתמשת לחצו על הכפתור שהופיע בפניהם בצ'אט, עוד מספר טלפון צץ על המסך. ועוד אחד. ועוד אחד.

הרעיון פשוט: לוקחים רשימה של אזרחים. משתמשים במערכת הפרסום של פייסבוק כדי לטרגט אותם לפי נטייתם הפוליטית. אחרי זה, כשכבר יודעים עליהם משהו – מנסים להעמיק, וללמוד עליהם אפילו עוד יותר באמצעות הצ'אט-בוט

ביצועי הצ'אט-בוט של נתניהו נחשפו לראשונה במערכת הבחירות הראשונה של 2019, והפתיעו רבים. לאורך הקמפיין ההוא, לא מעט משתמשי פייסבוק נכנסו לאינטראקציה עם הבוט, שזכה לכינוי החביב "ביבי-בוט". מהצד של משתמשי הקצה, הצ'אט-בוט נתפס ככלי מרענן וחדשני.

משתמשים רבים, בייחוד כאלה שאינם שולטים בטכנולוגיה על בוריה, היו משוכנעים שהם משוחחים אישית עם ראש הממשלה. אחרים נהנו מההתכתבות הקלילה והכיפית, ומהאינטראקציה עם החידונים והסרטונים שהצ'אט-בוט העלה במהלך ההתכתבות. אבל פעם בכמה זמן הציג בפניהם הבוט גם שאלה פוליטית. הוא ביקש מהם להשיב עליה באמצעות בחירה באחת מכמה אפשרויות.

הבוט: אשמח לשאול אותך שאלה קטנה. אפשר?

לחצן: בטח!

הבוט: בבחירות הקרובות, האם תצביעי עבורי ועבור הליכוד?

לחצנים: אני עדיין מתלבטת/ברור שאצביע ליכוד/לא אצביע ליכוד

הבוט: תודה רבה לך, נדבר בקרוב!

נורות האזהרה הִבהבו כבר אז. ב-18 במרץ דווח כי פייסבוק דרשה מנתניהו להפסיק לאסוף מידע על משתמשים באמצעות הצ'אט-בוט. בפייסבוק סירבו להשיב אז לשאלות עיתונאיות על סוג המידע שכבר נאסף ועל מדיניות החברה בעניין. חרף הדרישה, הבוט המשיך לטרגט משתמשים.

לאורך הקמפיין ההוא, העמוד של נתניהו הריץ בתשלום עשרות מודעות פייסבוק שכללו סרטון שבו עודד ראש הממשלה את המשתמשים לתקשר איתו באמצעות המסנג'ר. הטקסט שצורף למודעות הללו היה זהה: "מה הנושא שהכי חשוב לך בבחירות הקרובות? אני מזמין אותך לכתוב לי בהודעה פרטית כאן בפייסבוק".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פונה לתומכיו בסרטון שנועד להניע אותם להשיג פרטים של בוחרים פוטנציאליים. פייסבוק, קיץ 2019 (צילום מסך)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פונה לתומכיו בסרטון שנועד להניע אותם להשיג פרטים של בוחרים פוטנציאליים. פייסבוק, קיץ 2019 (צילום מסך)

המודעות הללו, על גרסאותיהן הדומות, שמורות בספריית המודעות של פייסבוק. מה שלא מופיע בספרייה הוא המידע על טרגוט המשתמשים: אילו מאפייני אישיות, דעות ותחומי עניין היו לאנשים שצוות הניו-מדיה של נתניהו החליט להציף בפניהם את הפנייה. את המידע הזה נאלצנו (בפרויקט "מטורגטים") לאסוף רסיס אחר רסיס.

כל משתמש ומשתמשת שנחשפים למודעה כזאת יכולים ללחוץ על הלחצן "מדוע אני רואה את המודעה הזאת?", ולקבל תשובה. ביקשנו מהגולשים לברר מדוע הוצגו להם המודעות, ומהתשובות השונות – בהנדסה לאחור – ניסינו לפענח את אסטרטגיית הפרסום. הבחנו שהטרגוט הופנה לאנשים בעלי מאפיינים שונים, לא רק כאלה שניתן להניח שיתמכו בנתניהו; אחד הקהלים שטורגטו הוא משתמשים שסומנו כמתעניינים בעיתון "הארץ" בעל האג'נדה השמאלנית.

לפיכך, הסקנו שניתן להעריך (גם אם לא לקבוע בוודאות) שטקטיקות איסוף המידע של הליכוד ניצלו את כל מנעד היכולות שפייסבוק מציעה כדי ליצור לולאה שחיברה בין מערכת הפרסום לצ'אט-בוט.

הרעיון פשוט: לוקחים רשימה התחלתית של אזרחים. משתמשים במערכת הפרסום כדי לטרגט אותם לפי הנטייה הפוליטית שלהם (למשל, באמצעות כלי התקשורת שהם צורכים, שחלקם מזוהים פוליטית, או באמצעות קמפיין "לוק-אלייק" – שיטת טרגוט שבה מזינים זהויות של משתמשים מסוימים, ומבקשים מפייסבוק לטרגט משתמשים בעלי מאפיינים אישיותיים דומים). אחרי זה, כשהם מגיעים אל הבוט, כבר יודעים עליהם משהו – ואז מנסים להעמיק, וללמוד עליהם אפילו עוד יותר באמצעות שאלות ישירות שמופנות אליהם דרך הצ'אט-בוט.

קודם מנצחים, ואז עושים בקרת נזקים

ב-9 באפריל, יום הבחירות הראשון של שנת 2019, הצ'אט-בוט של נתניהו לא יצר קשר עם כל אזרחי ישראל. רק אלו שזוהו כתומכי ליכוד קיבלו דף מסרים ומספרי טלפון. איך ידע הצ'אט-בוט את מי לטרגט? לאיזה מאגר מידע חיברו אותו כדי להפוך את חשבון הפייסבוק של נתניהו למוקד טלפוני חכם ואפקטיבי?

בבחירות ספטמבר 2019, עוד פוליטיקאים הצטרפו לקבוצת מפעילי הבוטים, והחלו להשתמש באפליקציית המסנג'ר באופן שהזכיר את השימוש של נתניהו. אבל הבוטים שלהם היו הרבה פחות מתוחכמים מהביבי-בוט

באותה העת לא היתה דרך לדעת. בפייסבוק וגם בליכוד סירבו להשיב לשאלות בנושא. ואולם, אחרי נצחונו של נתניהו (ולפני שכשל בהרכבת ממשלה ופיזר את הכנסת) התראיינו אנשי הקמפיין באמצעי התקשורת והצביעו על האפקטיביות של הצ'אט-בוט.

יועץ התקשורת טופז לוק, מהדמויות המרכזיות בקמפיין של נתניהו, אמר בראיון לאתר "זמן ישראל": "זה עוזר לנו למפות את האנשים שאנחנו מתכתבים איתם. אפשרויות המיפוי מעולות. אתה הופך את הפרימיטיביות של הודעות סמס, שכולם משתמשים בהן, לכלי שהוא הרבה יותר חכם. מטורגט. התוצאות שהוא הביא היו מדהימות. [...] אתה יכול לדעת בעזרת השאלות שאתה שואל מי בוודאות הולך להצביע לך, מי נמצא מימינך ולא בטוח שיצביע לך, מי אין סיכוי שיצביע לך. זה כמו מערכת סקרים, רק יותר מתוחכמת".

"כל המידע שאספתם נשמר, ואפשר יהיה להשתמש בו בעת הצורך", ציין המראיין, אמיר בן-דוד (אין קשר משפחתי לח"מ). לוק השיב: "כן. שמע, הכל לפי החוקים של פייסבוק, כמובן". מנהל הקמפיין של הליכוד, עופר גולן, חשף בראיון לכתבת "גלובס" טל שניידר טקטיקה בלתי מתפשרת: "קמפיין קודם כל מנצחים, ואז עושים בקרת נזקים".

זמן לא רב לאחר מכן, כשהתברר שהולכים שוב לבחירות, השקנו מחדש את פרויקט הניטור. כעת, עוד פוליטיקאים ומפלגות הצטרפו לקבוצת מפעילי הבוטים, והחלו להשתמש באפליקציית המסנג'ר של פייסבוק באופן שהזכיר את השימוש של נתניהו. אבל הבוטים האלה היו הרבה פחות מתוחכמים מהביבי-בוט. על-פי רוב, השימוש שנעשה בהם הסתכם בגיוס מתנדבים, הפצת חומרי תעמולה, קריאות לשתף סרטוני וידיאו והזמנות לכנסי בחירות.

בתיאטרון של נתניהו נתקלנו באופרה אחרת. לקראת סוף מערכת הבחירות מאמצי איסוף המידע של קמפיין הליכוד נעשו יותר ויותר גלויים. בסרטון וידיאו שפורסם בעמוד של ראש הממשלה ב-29 באוגוסט, הוא מעודד את תומכיו לסייע בבניית מאגר מידע של "מיליון אזרחים תומכי ליכוד", כהגדרתו. "אסור לנו להיות תלויים בתקשורת", אומר נתניהו בסרטון. "תשלחו לנו את כל מספרי הטלפון של החברים, של הקרובים, של כל משפחת הליכוד. [...] אני מבטיח לכם דבר אחד: מי שיביא הכי הרבה טלפונים, אני בא אליו או אליה הביתה".

דף הנחיתה שבאמצעותו נאספו פרטי הבוחרים (צילום מסך)

דף הנחיתה שבאמצעותו נאספו פרטי הבוחרים (צילום מסך)

לצד סרטון הגיוס של נתניהו שובץ קישור שהוביל לטופס מקוון שנשא את הכותרת "המירוץ למיליון ליכודניקים". בטופס הזה התבקשו הגולשים להזין מידע על חבריהם: שמות, כתובות, מספרי טלפון. איפה מאגר המידע הזה מאוחסן? האם האזרחים מקבלים עדכון על כך שמישהו הוסיף את פרטיהם למאגר? האם המאגר הזה רשום ברשות להגנת הפרטיות, כפי שמחייב החוק?

השאלות הללו נותרו ללא מענה עד שחגי עמית מ"דה-מרקר" חשף שהליכוד מחזיק מאגר מידע שבו מיליון אזרחים ישראלים מסווגים לפי הזיהוי הפוליטי שלהם: תומכים, מתנגדים ומתלבטים. מהכתבה עלה כי מיליוני מצביעים אחרים מופיעים במאגר, אך בשלב זה עדיין ללא זיהוי פוליטי.

מאגר המידע של הליכוד לא היה מאובטח (כפי שדורש החוק), וניתן היה לגשת אליו באמצעות כל דפדפן אינטרנט. הטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש במאגר דומה לזו של "המירוץ למיליון ליכודניקים", והתיוג הזכיר את השאלות שהוצגו למשתמשים דרך הצ'אט-בוט. אמנם לא נחשפו עדויות ישירות על חיבור בין המאגר למאמצי איסוף המידע בפייסבוק, אך ניכרת התאמה ביניהם.

בכיף ראש הממשלה!

בשלב מסוים, הבוט שינה את אופן הפנייה למשתמשים: השאלות האישיות והסרטונים ההומוריסטיים הפכו לנחלת העבר; מוקד ההנעה הטלפוני שהוצג בבחירות אפריל 2019 הופעל מחדש. גם הפעם פנו בליכוד למשתמשים שזוהו כתומכי המפלגה. הם קיבלו דפי מסרים – אבל הפעם במקום מספרי טלפון, המערכת סיפקה להם שמות.

מתוך התכתבות עם הביבי-בוט (צילום מסך, לחצו להגדלה)

מתוך התכתבות עם הביבי-בוט (צילום מסך, לחצו להגדלה)

"השיחה הבאה שלך היא עם אבי. יש ללחוץ על כפתור 'חייג'", הודיע הבוט. הלחיצה על "חייג" (עם אימוג'י של זרוע שרירית) פתחה חלונית חיוג במכשיר הטלפון – ושם הופיע המספר. ארבע שניות לאחר מכן חקר הבוט: "האם היה מענה למספר?". בהיעדר מענה, הבוט שאל את המשתמש אם הוא מעוניין לבצע עוד שיחת טלפון. "ברוררר", נכתב על לחצן התשובה. בגרסה אחרת נכתב שם "בכיף ראש הממשלה!", בתוספת אימוג'י עם לבבות בעיניים. אם היה מענה במספר שסיפק הבוט, הוצגה למשתמשים השאלה "איך היתה השיחה?". התשובות האפשריות: "מצוינת, ישכנע חברים", "מצוינת, יצביע מחל" ו"לא תומך/טעות במספר". לאחר מכן הציע הבוט עוד מספר – ועוד מספר, ועוד מספר.

ואז נחת אצל המשתמשים דף מסרים מעודכן. "שימו לב! תסריט חדש", הודיע הצ'אט-בוט ב-10 בספטמבר, וצירף את התסריט: "שלום (שם פרטי), שמי ___ ואני מתנדב מטעם ראש הממשלה נתניהו. אני מתקשר אליך כי ביום שלישי אתה תוכל לקבוע את עתיד המדינה שלנו. ראש הממשלה נתניהו מביא איתו מדיניות ימין של מדינה יהודית, ביטחון וישראל חזקה.

"אני תורם את הזמן שלי כי אסור שתקום בעוד שבוע ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית, חלשה, שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו – נשים, ילדים וגברים – ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו. אסור לנו לתת לזה לקרות! לכן אני מבקש ממך להיות השליח של ראש הממשלה, להביא 3 חברים ובני משפחה בשלישי הבא ולדאוג שיצביעו מחל. תודה (שם פרטי), אני סומך עליך!".

באותו ערב פנו אלי מ"העין השביעית". התבקשתי לסייע באימות העובדה שמדובר בדף מסרים אמיתי שהופץ באמצעות דף הפייסבוק של ראש הממשלה. פתחתי בשיחה עם הצ'אט-בוט באמצעות אחד החשבונות של פרויקט "מטורגטים", ומיד קיבלתי מסר זהה. זה לא היה זיוף. נדהמתי, אני מודה. עיתונאי "העין השביעית" ו"דה-מרקר", שעמדו איתי בקשר לאורך שתי מערכות הבחירות האחרונות, מיהרו לפרסם. צילומי המסך שביצעתי באמצעות הטלפון שלי, שתיעדו את המסר המסית, מיד הופיעו בכל מקום.

למיטב ידיעתנו, ההחלטה של פייסבוק להשעות את הצ'אט-בוט של נתניהו היתה הפעם הראשונה שבה ענקית הרשת השעתה פעילות מקוונת של ראש מדינה כלשהו במהלך מערכת בחירות

העיתונאים פנו לפייסבוק כדי לקבל תגובה – אבל ענקית הרשת סירבה להתייחס לדברים. נתניהו, מצדו, הודיע שהוא לא אישר את דף המסרים – ושמדובר בשגיאה של עובד זוטר. הרשימה המשותפת, באמצעות ארגון עדאלה, פנתה לוועדת הבחירות המרכזית. יו"ר הרשימה, ח"כ איימן עודה, פנה גם לפייסבוק ודרש ממנה להסיר את התסריט המסית.

לנוכח הלחץ הציבורי, בפייסבוק החליטו לפעול. ברשת החברתית הוציאו הודעה בזו הלשון: "לאחר שבחנו את פעילות הבוט בשימוש קמפיין הליכוד, מצאנו הפרה של המדיניות שלנו בכל הנוגע לדיבור שנאה. כמו כן, מצאנו שהבוט עשה שימוש לרעה בפלטפורמה על-ידי יצירת קשר עם אנשים מחוץ לתקופת הזמן המותרת. בעקבות כך, השעינו את פעילות הבוט למשך 24 שעות. במידה ויהיו הפרות נוספות של המדיניות שלנו, אנו ננקוט בפעולה המתאימה". עוד הפצת ההודעה הזאת, אף אחד מחוץ לפייסבוק לא ידע שיש בכלל הגבלה על כמות ותדירות הפעמים שמותר לפנות למשתמשים באמצעות בוטים.

ההודעה של פייסבוק על השעיית הבוט פורסמה לפני שהשופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, קיבל החלטה בעתירת הרשימה המשותפת. למיטב ידיעתנו, היתה זו הפעם הראשונה שבה פייסבוק השעתה פעילות מקוונת של ראש מדינה כלשהו במהלך מערכת בחירות. אבל מקץ 24 שעות, הצ'אט-בוט שב לחיים – וחזר להפר את החוק.

סגרו לנו את הצ'אט-בוט!

החוק בארץ אוסר על פרסום סקרים מיום שישי בשבוע שלפני יום הבחירות ועד סגירת הקלפיות. ב-15 בספטמבר, יומיים לפני הבחירות, הצ'אט-בוט של נתניהו שלח את המסר הבא: "כרגע, על-פי המצב בסקרים הפנימיים שלנו, אנחנו מפסידים בבחירות". למסר הוצמדה תמונה – גרף עוגה שבו נטען כי "גוש הימין" צפוי לקבל רק 56 מנדטים, לעומת 64 מנדטים ל"גוש השמאל", שהורכב מ"השמאל", "ליברמן" ו"הערביות".

המסרים שהופצו באמצעות הצ'אט-בוט נועדו להגיע רק לתומכי נתניהו. התכנון היה להשאיר אותם הרחק מהעין הציבורית. האמנתי שהיה עליהם לעמוד לביקורת ציבורית. חששתי מפני ההשלכות על טוהר הבחירות

צייצתי את צילום המסך הזה בחשבון הטוויטר של "מטורגטים" ועדכנתי כמה עיתונאים, שמיהרו לפרסם זאת. בשלב הזה החלטתי לפנות לעו"ד שחר בן-מאיר. בעיניו, היה ברור שמדובר בהפרה של חוק התעמולה. הוא הציע לי להגיש יחד איתו עתירה לוועדת הבחירות המרכזית. החלטתי לקבל את ההצעה – צעד יוצא דופן עבור חוקרת באקדמיה. הכרעתי כך כי היתה זאת הפעם השנייה בתוך יומיים שהצ'אט-בוט של נתניהו עבר על החוק תוך שימוש בפלטפורמה של פייסבוק.

המסרים שהופצו באמצעות הצ'אט-בוט נועדו להגיע רק לתומכי ראש הממשלה. התכנון היה להשאיר אותם הרחק מהעין הציבורית, הרחק מהביקורת. האמנתי שהיה עליהם לעמוד לביקורת ציבורית. אם ההפרות המתמשכות הללו היו נשארות על כנן גם ביום הבחירות – חששתי מפני השלכותיהן על טוהר ההליך הדמוקרטי.

ב-16 בספטמבר, יום לפני פתיחה הקלפיות, הגשנו לוועדת הבחירות עתירה נגד הליכוד, נתניהו, פייסבוק והיועץ המשפטי לממשלה. דרשנו מהוועדה שני דברים:

1. להורות לנתניהו ולליכוד לחדול מפרסום תוצאות סקרים בניגוד לחוק.

2. להורות לפייסבוק למחוק ולעצור את פעילות הצ'אט-בוט הבלתי חוקית של נתניהו, ולחלופין להשעות את הבוט לגמרי מפעילות.

* * *

העתירה הוגשה בשעה תשע בבוקר. זה מה שקרה מרגע זה ואילך:

13:00: השופט מלצר הוציא צו מניעה זמני עד לקבלת תגובות הצדדים.

15:00: ממשרדו של היועץ המשפטי לממשלה נמסר שפרסום תוצאות הסקר נעשה בניגוד לחוק הבחירות, ולכן יש בסיס לדרישה להוצאת צו מניעה.

16:00: נתניהו מתראיין לרדיו קול-חי ומתייחס לתוצאות של סקרים פנימיים. עו"ד בן-מאיר פונה לוועדת הבחירות וטוען להפרה של הוראה שיפוטית.

17:00: פייסבוק משיבה לוועדת הבחירות. לטענת ענקית הרשת, העובדה שתוצאות הסקר שהפיץ נתניהו פורסמו גם בחשבונות טוויטר שונים, ולאחר מכן גם באתר "דה-מרקר", מרוקנת מתוכן את בקשת המחיקה. בנוסף לכך טענו בפייסבוק כי לוח הזמנים הדחוק אינו מאפשר לחברה לשקול כראוי את השלכות הרוחב המורכבות של הדרישות שנכללו בעתירה.

18:00: הליכוד דורש לדחות את העתירה בטענה שהמידע שהופץ דרך הצ'אט-בוט אינו עולה לכדי תוצאות של סקר בחירות כמשמען בחוק. לטענת המפלגה, הגרף אינו מבוסס על תוצאות של סקר מסוים, ולא מוצג ככזה. עוד טענו במפלגה שהתיאור הגרפי של חלוקת המושבים בכנסת העתידית – גוש ימין וגוש שמאל – אינו קורא לנמענים להצביע למפלגה ספציפית, ובסך הכל מגיש לתומכי הימין ניתוח של סיטואציה פוליטית בנקודת זמן מסוימת.

19:00: נתניהו עולה לשידור בפייסבוק לייב. לצדו ניצב ג'ון מקלוקלן, הסוקר של טראמפ, שהוא גם הסוקר של קמפיין הליכוד. במסגרת השידור, נתניהו אומר שלפי סקרים שערך הליכוד, שיעור ההצבעה הצפוי בקרב תומכי השמאל צפוי להיות גבוה ב-10% מזה של הימין. עו"ד בן-מאיר פונה שוב לוועדת הבחירות, וטוען כי נתניהו ממשיך להפר את החוק.

22:00: השופט מלצר מפרסם את החלטתו. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מורה לליכוד ולפייסבוק להפסיק לסקור ולפרסם תוצאות של סקרים – לרבות כאלה שמנבאים דפוסי ושיעורי הצבעה. בנוסף לכך, ההוראה גם מחייבת את פייסבוק ואת הליכוד למחוק לאלתר את הודעת הצ'אט-בוט עם תוצאות הסקר, ולא יאוחר מהשעה שבע בבוקר למחרת – יום הבחירות.

* * *

ב-17 בספטמבר יצאו הישראלים אל הקלפיות.

9:00: ההודעה האסורה עדיין מופיעה בחלוניות המסנג'ר של המשתמשים. הצ'אט-בוט ממשיך להפיץ מספרי טלפון של מצביעים. פייסבוק שולחת בקשה דחופה לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לשקול מחדש את ההחלטה ולהביא לביטולה. הטענה: בלתי אפשרי מבחינה טכנית למחוק את המסר האסור. בנציגות הישראלית של הרשת החברתית טוענים גם כי פייסבוק היא פלטפורמה נייטרלית, ולפיכך היא אינה אחראית לתוכן שמפרסמים משתמשיה – ואינה יכולה להבטיח שלא יבוצעו דרכה הפרות נוספות של חוק הבחירות.

עורכי-הדין של פייסבוק גם הביעו תרעומת על ההכרעה יוצאת הדופן של השופט מלצר, וטענו כי זוהי הפעם הראשונה שבה יו"ר ועדת בחירות כופה על הרשת החברתית הוראה כה קיצונית ובלתי ישימה. לפי פייסבוק, בכל ההליכים עד כה יו"ר הוועדה נתן להם הוראות ספציפיות ביחס לפרסומים ספציפיים. לדעת נציגי החברה, ההוראה החדשה של מלצר היתה גורפת מדי.

12:00: הצ'אט-בוט משגר דף מסרים חדש. "שימו לב! תסריט לשיחות!", נכתב שם. הפעם, הבוט פונה לקשת רחבה יותר של משתמשים – גם כאלה שעד כה לא התבקשו לבצע שיחות שכנוע. התסריט החדש הוא כדלקמן:

"שלום, אני מתקשר מטעם ראש הממשלה נתניהו. הסקרים שלנו מראים שאנחנו קרובים מאוד לממשלת שמאל של לפיד וגנץ שבה עודה וטיבי יהיו שרים. הישראלים יודעים שאיראן ותומכיה הטרוריסטים יראו בעליית ממשלה כזו סימן לחולשה, והם ידהרו לנשק גרעיני. הנשיא טראמפ, שהודיע אתמול שהוא רוצה לחתום על ברית הגנה חיונית עם ישראל, יאבד אמון בממשלה אם ראש הממשלה לא ינצח בגדול. רק ממשלת ימין בעלת רוב גדול לנתניהו תשמור על בטחוננו.

"ממשלת שמאל בראשות לפיד וגנץ תפנה 90 אלף יהודים. אם תישאר בבית, השמאל ינצח. רק הקול שלך יבטיח ניצחון לימין. ביום שלישי צא להצביע לליכוד ולנתניהו ושתף את המסר עם קרוביך. האם אני יכול למסור לראש הממשלה שאתה איתנו?".

13:00: הצ'אט-בוט מוסר: "נכון לעכשיו, אחוזי ההצבעה במגזר הערבי גבוהים מאוד". אבל עשרים דקות מאוחר יותר, הבוט מפסיק להגיב לאינטראקציות עם המשתמשים. הכפתור "יאללה רה"מ אני מוכן", שעד כה גרם לבוט לספק בתגובה עוד מספר טלפון של מצביע פוטנציאלי, כבר לא מעורר תגובה כלשהי. "יאללה רה"מ אני מוכן", "יאללה רה"מ אני מוכן" – ושקט.

זמן לא רב לאחר מכן הוציאה דוברות פייסבוק הודעה: "אנו עובדים עם ועדות בחירות ברחבי העולם כדי לסייע בשמירה על טוהר הבחירות. המדיניות שלנו מציינת במפורש כי מפתחים נדרשים לציית לכל החוקים החלים במדינה שבה האפליקציה שלהם זמינה. לכן השעינו את פעילות הבוט (של נתניהו; עב"ד), לאור הפרה של החוק המקומי עד לסגירת הקלפיות".

נתניהו הגיב למהלך בשידור פייסבוק לייב: "פייסבוק לא עומדת בלחץ של השמאל". לאחר מכן מחק את הסרטון.

מאוחר יותר נתניהו שב והגיב בזעם על המהלך, בעוד שידור חי שהועבר דרך הרשת החברתית: "סגרו לנו את הצ'אט-בוט! זה לא ייאמן! זה לא מידתי, זה לא צודק וזה רק לנו. שייתנו לנו קנס, שיעשו משהו מידתי. אני לא מאמין שעושים דבר כזה! אני לא מאמין שוועדת הבחירות בראשות השופט מלצר סגרה לנו את הצ'אט-בוט בגלל שמישהו פרסם שם סקר! אתם יודעים כמה הפרות יש? הלכו וסגרו לנו את האמצעי שלנו להתקשר עם הבוחרים שלנו, לקחו פטיש של 100 קילו והורידו אותו על הזבוב, כי זה הזבוב של הליכוד".

16:00: השופט מלצר מורה לפייסבוק לבטל את השעיית הצ'אט-בוט לאחר שח"כ דוד ביטן, נציג הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית, התחייב שלא יהיו הפרות נוספות של הוראות הוועדה (והחוק) עד סגירת הקלפיות. הצ'אט-בוט שב לחיים.

בוט: הצ'אט-בוט שלי חזר כעת לאוויר, אחרי שהושבת על-ידי פייסבוק במשך 3 שעות.

בוט: המערכת חזרה לאוויר, אני מבקש מכם להתקשר לכמה שיותר אנשים.

לחצן: יאללה, תביא עוד מספר.

מספר טלפון חדש צץ על מסך הסלולרי.

22:00: הקלפיות נסגרות.

ניצחון קטן לדמוקרטיה

לא לעתים קרובות מענישה פייסבוק ראש ממשלה ביום הבחירות בגלל צילום מסך. צילומי המסך שאספתי במסגרת פרויקט ניטור התעמולה הם ראיות חשובות להפצה מדויקת של מסרים פוליטיים שנועדו לאנשים מסוימים – ולא לציבור הרחב.

אף אחד, כולל פייסבוק, לא יכול לשער את ההשפעה המלאה של שערוריית קיימברידג'-אנליטיקה על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות-הברית ב-2016. גם במקרה הישראלי יהיה זה פזיז להסיק מסקנות על ההשפעה שהיתה לצ'אט-בוט על תוצאות הבחירות או דפוסי ההצבעה. אבל המקרה הזה יכול לשמש כדי להתריע ולהציף בפני הציבור בארץ ובחו"ל כמה מסקנות חשובות:

השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

1. צ'אט-בוטים ושידורים חיים הם כלים מרכזיים באסטרטגיית ה"קודם מנצחים, ואז עושים בקרת נזקים" של הליכוד. אפילו לאחר שהושעו ל-24 שעות, מפעילי הצ'אט-בוט לא נרתעו מלהשתמש בו בדרכים שהתבררו כבלתי חוקיות.

2. המנגנון הדמוקרטי עדיין עובד. התקשורת מילאה תפקיד מרכזי בדיווח על הפרות החוק של הליכוד. אני מאמינה שהזעקה הציבורית שבקעה בעקבות המסר המסית נגד הערבים – שנשמעה גם בזירה הבינלאומית – היא זו שהובילה את פייסבוק להודיע על השעיית הצ'אט-בוט ל-24 שעות. חשוב לזכור: במשך כמעט יומיים, בפייסבוק סירבו להגיב על הפרות החוק (וכללי הרשת החברתית) שביצע הבוט של נתניהו והליכוד.

השופט מלצר קיבל החלטה אמיצה: להחיל את חוקי הבחירות על מדיה חברתית (החוק היבש והמיושן מתייחס לתקשורת המסורתית בלבד, ואינו דן באתגרים שמציבים קמפיינים שמתרכזים ברשתות החברתיות). בסד זמנים בלתי אפשרי, השופט מלצר מילא תפקיד מכריע ומנע – לפחות באופן חלקי – שימוש בשידורים חיים ובמדיה מטורגטת לשם פגיעה בטוהר ההליך הדמוקרטי. ועדת הבחירות המרכזית והתקשורת היו מנופי הלחץ שגרמו לפייסבוק לפעול ולהכיר באחריותה לשמור על טוהר הבחירות בזמן אמת.

אנו זקוקים לכלים טובים יותר. במדינה קטנה כמו ישראל אפשר להריץ פרויקט ניטור תעמולה שמבוסס על צילומי מסך. אבל אפשר להניח שהשיטה הזאת לא תעבוד בקנה מידה גדול יותר, למשל במערכת בחירות אמריקאית

3. אנו זקוקים לכלים טובים יותר. במדינה קטנה כמו ישראל, אפשרי (אם כי מפרך) להריץ פרויקט ניטור תעמולה שמבוסס על צילומי מסך. אבל אפשר להניח שהשיטה הזאת לא תעבוד בקנה מידה גדול יותר, למשל במערכת בחירות אמריקאית. הסיבה לכך שהתבססנו על צילומי מסך היא שפייסבוק חסמה יוזמות ציבוריות אחרות שהשתמשו בתוספים לדפדפנים שסייעו בניתוח טרגוט משתמשים.

כעת, מי שמעוניינים לחקור קמפיינים פוליטיים מופנים לספריית המודעות של פייסבוק – שכוללת רק מידע דל על האופן שבו טורגטו המשתמשים. כמו כן, ספריית המודעות מארכבת פוסטים ממומנים – אך לא מספקת מידע כלשהו על טרגוט פוליטי באמצעות אפליקציית המסנג'ר. האזורים הבלתי מנוטרים של פייסבוק הם אלה שבהם עלולה המניפולציה להתרחש.

4. מה יהיו השלכות המקרה הישראלי על מדינות אחרות? בתקרית התסריט המסית, פייסבוק מיהרה לפעול עוד לפני שהתקבלה החלטה בוועדת הבחירות המרכזית. במקרה של פרסום תוצאות הסקר, השופט מלצר קבע לראשונה שפייסבוק, כפלטפורמה, נושאת באחריות משותפת לפרסום התעמולה הבלתי חוקית. כעת נותר לחכות ולראות כיצד התקדים הזה ישפיע על המדיניות של פייסבוק ועל מערכות היחסים שלה עם ועדות בחירות במדינות אחרות.

5. צ'אט-בוטים הם אפליקציות חיצוניות שאוספות מידע על משתמשים. אחד הלקחים שפייסבוק הפיקה משערוריית קיימברידג'-אנליטיקה היה חסימה של מאות ואלפי אפליקציות צד שלישי שאספו מידע על משתמשי הרשת החברתית. באופן אבסורדי, ענקית האינטרנט עדיין מאפשרת איסוף מידע על משתמשים על-ידי צדדים שלישיים באמצעות צ'אט-בוטים.

אל תדברו עם צ'אט-בוטים.

ד"ר ענת בן-דוד היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. גרסה של מאמר זה בשפה האנגלית פורסמה באתר האמריקאי Protego Press