אל בחירות 2019 הגיעה חברת פייסבוק כשתדמיתה חבוטה. הרשת החברתית הגדולה בעולם נתפסת יותר ויותר כאיום על הדמוקרטיה במקום כביטוי שלה. הביקורת שספגה ענקית הרשת הבינלאומית על התנהלותה בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, דליפות המידע העצומות מהשנים האחרונות, וחוסר האונים בטיפול בתופעות של הפצת שנאה, טרור וחדשות כזב, הובילו את החברה לשנות כיוון, לפחות באופן הצהרתי.

"בפייסבוק אנחנו מחויבים לשמירה על מערכת בחירות שקופה ובטוחה", הודיעה החברה לאחר ההכרזה על בחירות 2019 בישראל, והבטיחה להגביר את השקיפות של קמפיינים פוליטיים, להסיר חשבונות מזויפים ולשתף פעולה עם מאמתי עובדות חיצוניים לצורך צמצום ההפצה של מידע כוזב. פייסבוק גם עשתה צעדים ממשיים בכיוונים אלה. בחודש מרץ הושק בישראל כלי השקיפות במודעות, שנועד להבהיר למשתמשי הפלטפורמה מי עומד מאחורי כל מודעה פוליטית ממומנת, ובמקביל הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם ארגון בדיקת העובדות "המשרוקית של גלובס".

האם הצליחו בפייסבוק ישראל למנוע שימוש לרעה בפלטפורמה האימתנית, ולהבטיח "בחירות שקופות"? לאחר התחלה מקרטעת מבחינה טכנולוגית, נראה כי החברה הצליחה לשפר את השקיפות ולצמצם את החשיפה לפרסומי כזב, אולם הדרך מכאן ועד למערכת בחירות שקופה ובטוחה עדיין ארוכה. מומחים ששוחחו עם "העין השביעית" מסכימים כי פייסבוק רחוקה מלספק כלים מתאימים למניעת מניפולציות פוליטיות, כי היא נותרה פאסיבית ובעלת "ראש קטן" וכי הדאגה האמיתית שהפגינה היתה לתדמיתה כסוכנת של השפעה זרה ולא לטיפול ענייני בהתנהלות מקומית קלוקלת.

מודעת פייסבוק לקראת בחירות 2019

מודעת פייסבוק לקראת בחירות 2019

למעשה, בימים האחרונים שלפני פתיחת הקלפיות חלה דווקא הידרדות בשימוש מניפולטיבי וניצול של הרשת החברתית לצרכי תעמולה. אחרי שקמפיין הליכוד עשה שימוש בתוכנת מסנג'ר של פייסבוק לאיסוף מידע על משתמשים באופן שמנוגד לכללי החברה, עברה המפלגה לשלב ההפעלה והשתמשה בתוכנת המסרים כדי לגייס את אוהדיה לקמפיין, תוך חלוקת הוראות פרטניות והפצת מספרי טלפון לצורך עידוד הצבעה לליכוד. על אף שפייסבוק דרשה מהליכוד להימנע מהשימוש הפסול במסנג'ר, היא לא מנעה זאת מהמפלגה ואף לא עצרה אותה כשהפכה את משתמשי האפליקציה לפעילים בגיוס מצביעים.

מישהו מטפל בך?

כבר ההתחלה היתה חורקת: בסוף חודש פברואר האחרון הוזמנו נציגי המפלגות למפגש במטה פייסבוק שברחוב רוטשילד בתל-אביב. "זה לא היה כזה מפגש מועיל", אומר אחד הנציגים שנכח במפגש וביקש להישאר בעילום שם. "להבדיל מחברת גוגל, שם עשו מפגש עם כל מפלגה ומפלגה לחוד, בצורה יותר אינטימית, יותר הגיונית ויותר מושקעת, בפייסבוק אספו את כל נציגי המפלגות להרצאה אחת. אני הייתי מעדיף לשבת בפגישה כזו עם נציגי פייסבוק כדי לבדוק דברים ספציפית ולדבר בחופשיות. הרי יש דברים שאני לא יכול להגיד מול שאר המפלגות".

"להבדיל מחברת גוגל, שם עשו מפגש עם כל מפלגה ומפלגה לחוד, בצורה יותר אינטימית, יותר הגיונית ויותר מושקעת, בפייסבוק אספו את כל נציגי המפלגות להרצאה אחת"

במפגש קיבלו נציגי המפלגות הרצאה על כלי השקיפות החדשים שפייסבוק תכניס לשימוש כשבועיים לאחר מכן. בנוסף פתחה החברה עבור נציגי המפלגות פורטל הפועל על גבי פלטפורמת פייסבוק ונועד לשמש כלי יצירת קשר עם נציגי החברה לצורך טיפול בבעיות טכניות. פייסבוק, יש לציין, היא חברה שבאופן רגיל ללקוחותיה קשה עד בלתי אפשרי לקבל ממנה מענה לטיפול בבעיות או מענה על שאלות, ומבחינה זו גם צעד טריוואלי כזה הוא בגדר התקדמות משמעותית. "האמת היא שנעשו דרך הכלי הזה כמה פניות והן נענו", אומר הנציג. "היו גם פניות שהעברנו דרך אחראית קשרי ממשל ורגולציה בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קטלר, וגם היא עזרה". מלבד חסימת דפים, היו גם מקרים של מניעת הפצה ממומנת של פרסומים שהפרו את כללי החברה, וזאת במטרה להגביל את מספר הקוראים שלהם מבלי להסיר אותם לחלוטין.

עם זאת, לא תמיד היה הקשר בין נציגי המפלגות לחברת פייסבוק אפקטיבי. במענה לפניות בבקשה להסיר דפים שפרסמו תוכן מכפיש על אחת המפלגות, בפייסבוק טענו כי בלי הוראה ישירה של ועדת הבחירות המרכזית לא יסירו את התכנים. לפי החוק הישראלי, הסבירו, אין מניעה להקים דפים בעלי תוכן מכפיש.

סליחה תקלה

בהמשך, באמצע חודש מרץ, נכנס לפעולה כלי השקיפות של פייסבוק למודעות פוליטיות ממומנות, אך ההשקה לא עברה חלק. באגים במערכת גרמו לעיכובים באישור המודעות הפוליטיות, כך שבמשך זמן מה לא התפרסמו כמעט קמפיינים פוליטיים רשמיים ברשת. זאת למרות שפייסבוק היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, המכניסה עשרות מיליארדרי דולרים מדי שנה.

"חלק מנציגי המפלגות חוו באג בתהליך הרישום לכלי", מסרו בעבר בפייסבוק בתגובה לטענות. "מדובר בכלי טכנולוגי חדש, ולכן באגים עשויים לקרות. אנחנו מבינים את חשיבות הפרסום בימי בחירות, לכן אנחנו עובדים מהר כדי לטפל בתקלה ועומדים בקשר עם נציגי כל המפלגות".

"טכנולוגית בפייסבוק לא היו ערוכים לבחירות. יש להם פה שלוחה חמש שנים, ידע ממערכת בחירות קודמת ועדיין לא היו מוכנים. זה פשוט לא בראש מעייניהם. צנזורה של פרסומים בעייתיים פוגעת להם בפרנסה"

"טכנולוגית בפייסבוק לא היו ערוכים לבחירות ופיקששו לחלוטין", אומר דורי בן-ישראל קריו, פרסומאי המפעיל את אתר "המזבלה" ואקטיביסט המנהל מאבק ציבורי נגד פייסבוק. בעקבות ההיסטוריה האישית שלו עם פייסבוק, הפך בן-ישראל קריו בשבועות האחרונים למעין מוקד תלונות נגד החברה. לדבריו, עיקר התלונות הגיעו ממפלגות קטנות, שהתקשו ממש עד הימים האחרונים שלפני פתיחת הקלפיות לפרסם מודעות פוליטיות ממומנות בפייסבוק.

"פנו אלי כמה גורמים בשבוע שעבר", אומר בן-ישראל קריו, "ורק אחרי שאני שלחתי לפייסבוק את הפניות שלהם, וקצת איימתי שאני אוציא את זה החוצה, טיפלו בהם. יש להם פה שלוחה כבר חמש שנים, צוות שהתגבש שנים רבות, ידע כבר ממערכת הבחירות הקודמת, ועדיין לא היו מוכנים. זה כמו יצרנית רכב שיודעת שיש לה בעיה ברכב ולא עושה ריקול. זה פשוט לא בראש מעייניהם, צנזורה של פרסומים בעייתיים פוגעת להם בפרנסה".

"אני קיבלתי את הרושם שלא באמת אכפת להם מפייק ניוז. מה שמציק להם זה התערבות זרה בבחירות", מוסיף נציג המפלגה שעמד בקשר ישיר עם פייסבוק בשבועות האחרונים. ואכן, לקראת סוף החודש שעבר הודיעה פייסבוק כי הסירה 513 דפים וקבוצות שהפיצו חדשות כזב מאיראן ברחבי העולם, ובין היתר גם בישראל.

דורי בן-ישראל קריו. הכנסת, 26.6.17 (צילום: איתמר ב"ז)

דורי בן-ישראל קריו (צילום: איתמר ב"ז)

"זה לא שהם באמת באו לעשות סדר בפייסבוק", אמר הנציג. "בשיחות איתם הדגש המהותי היה על מניעת התערבות זרה, לא על איך להפוך את פייסבוק לאמינה יותר או למנוע פרסומים ללא גילוי נאות. היו כמה מקרים של דפים שפרסמו תוכן פוליטי מכפיש, והנוהל שאמור היה למנוע את זה לא עבד".

ספק מוטל גם לגבי האפקטיביות של "המשרוקית של גלובס" לפעול נגד פרסום מידע כוזב בפייסבוק. המיזם כולל עובדים ספורים, שבמקביל פועלים לפרסום מדור אימות עובדות יומי ב"גלובס". בנוסף, כמו שיתופי פעולה דומים עם ארגוני בדיקת עובדות במדינות אחרות, גם ל"משרוקית" אין יתרון על פני כל גולש אחר בפייסבוק. החברה אינה משתפת את בודקי העובדות במידע השמור אצלה, ואשר היה יכול לסייע להם בעבודתם.

"אתם רואים שיש פה עמוד לא מזוהה שמכפיש ושיש הרבה כסף שמושקע, למה לא לעשות את העבודה שלכם ולהוריד?"

ואכן, טענה נוספת של נציג המפלגה נוגעת גם היא לפסיביות של החברה, שנוהגת להימנע מפעולה ללא קבלת תלונה. "אתם רואים שיש פה עמוד לא מזוהה שמכפיש ושיש הרבה כסף שמושקע, למה לא לעשות את העבודה שלכם ולהוריד? כל דף שממומן בלי גילוי נאות ובלי שיודעים מי מממן אותו, אין סיבה שיישאר".

כלי הנשק הגרעיני של הבחירות

וכאן מתעוררת אחת הבעיות העקרוניות עם כללי השקיפות של פייסבוק: הם נאכפים רק על עמודים של מפלגות ופוליטיקאים, לא על עמודים הנחזים לעמודי חדשות או עמודים של ארגונים שאינם מזוהים פוליטית באופן רשמי.

כבר בחודש ינואר האחרון התריעה קרין נהון, פרופסור במרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, מפני הפגמים המהותיים בכלי השקיפות של פייסבוק (גילוי נאות: לחתום לעיל קשר משפחתי לפרופ' נהון). בין היתר הזהירה פרופ' נהון מכך שפייסבוק, גוף פרטי, תחליט מהו נושא פוליטי שיחייב את זיהוי המפרסם; מכך שהחברה לא תגלה תמיד מי הגורם האמיתי שעומד מאחורי המודעה, לא תחייב את המפרסמים לפעול לפי חוקי הבחירות; ובעיקר - לא תגלה איזה מידע על משתמשיה היא תעביר לפוליטיקאים, מפרסמים וקמפיינרים. התחזיות הללו, כפי שנראה להלן, התממשו.

קרין נהון (צילום: עדי כהן-צדק)

קרין נהון (צילום: עדי כהן-צדק)

מידע אישי על העדפות וטעמים פוליטיים הוא "כלי הנשק הגרעיני של הבחירות", כתבה פרופ' נהון בעמוד הפייסבוק האישי שלה, "יכולת הפילוח של ביג-דאטה, היכולת של פוליטיקאים להגיע לכל אחד מאיתנו, ולנסות לשנות את ההתנהגות ואת מערכת הערכים שלנו". לכן "אולי הגיע הזמן" שנדע איזה מידע פייסבוק מעבירה הלאה, ולמי, כתבה. בשיחה עם "העין השביעית" מסכמת פרופ' נהון את המהלכים של פייסבוק כ"חצי צעד" בכיוון הנכון. לא יותר.

בעקבות עתירה של עו"ד שחר בן-מאיר חייבה ועדת הבחירות המרכזית את המפלגות להזדהות בכל פעם שהן מפרסמות תעמולה, גם באינטרנט. "הבעיה", אומרת פרופ' נהון, "שהאחריות היא על המפרסם ולא על פייסבוק. זה אומר שאין יד שאוכפת את זה. הרי ועדת הבחירות לא תתחיל לעבור מודעה מודעה ולהגיד למפלגות לסמן, הוועדה פועלת במענה לעתירות וזה לא כלי יעיל במאה ה-21. הייתי מצפה שיהיה שיתוף פעולה יותר הדוק בעניין תעמולה לא מסומנת בין ועדת הבחירות ופייסבוק".

ד"ר ענת בן-דוד ממעבדת המדיה באוניברסיטה הפתוחה, עקבה גם היא מקרוב אחר התנהלות פייסבוק בבחירות האחרונות. לדבריה, מאמצי החברה היו "ניכרים", והכנסת כלי השקיפות העלו את המודעות הציבורית לעניין הפרסומות הפוליטיות הממומנות, אולם חלקים רבים במערך הפרסום הפוליטי נותרו עכורים, והאפקטיביות של מהלכי פייסבוק לשמירה על מערכת הבחירות בטוחה ושקופה מוטלים בספק.

במקרים אחרים, שבהם סומנו מודעות פוליטיות בכלי השקיפות של פייסבוק, התקבלו תוצאות מעוררות תמיהה. "אנחנו לא יודעים למה זה כך", אומרת ד"ר בן-דוד, "וחשוב מכך, אנחנו לא יודעים מאיפה בא הכסף. הכלי של פייסבוק נותן שקיפות מסוימת אבל לא מלאה"

"כשאנחנו עוקבים אחרי המודעות הפוליטיות הממומנות אנחנו רואים שהרבה מאוד ארגונים לא עברו את מערך הסינון ולא חויבו בהזדהות של מודעה כמודעה פוליטית ממומנת", אומרת ד"ר בן-דוד. כדוגמה היא מציינת את המודעות של תנועת "דרכנו", שלא סומנו כמודעות פוליטיות, למרות שהתנועה מעודדת בחירה לצד מאוד ברור של המפה הפוליטית וועדת הבחירות אף הוציאה צו המחייב את התנועה להירשם אצל מבקר המדינה בהתאם לחוק מימון מפלגות.

גם מודעות של התנועה הרפורמית לא סומנו, אף כי התנועה הובילה קמפיין לנישואין אזרחיים שלפי ד"ר בן-דוד קבע כקהל יעד את המתעניינים ביש-עתיד ויאיר לפיד. גם העמוד Make Israel Great Again, שמריץ באופן גלוי את משה פייגלין, לא נאלץ לחשוף את מקורות המימון שלו ומטעם מי הוא פועל.

במקרים אחרים, שבהם סומנו מודעות פוליטיות בכלי השקיפות של פייסבוק, התקבלו תוצאות מעוררות תמיהה, כמו מודעה אחת שהופיעה פעם כממומנת על ידי כחול-לבן ופעם כממומנת על ידי העמוד של יאיר לפיד. "אנחנו לא יודעים למה זה כך", אומרת ד"ר בן-דוד, "וחשוב מכך, אנחנו לא יודעים מאיפה בא הכסף. הכלי של פייסבוק נותן שקיפות מסוימת אבל לא מלאה".

ד"ר ענת בן-דוד (צילום מסך)

ד"ר ענת בן-דוד (צילום מסך)

באתר "שקוף" בדקו ומצאו פגמים מהותיים בכלי השקיפות של פייסבוק, "בדגש על מפרסמים שהשלימו את תהליך האימות, אך הזיהוי שלהם (Disclaimer) אינו מעיד על הגורם האמיתי שמשלם על הפרסום". בין היתר דיווחו ב"שקוף" על מודעות שהגילוי הנאות שלהם מפנה את הגולש לגוף אחד, בעוד שבפועל גוף אחר משלם על הפצת המודעה. או מודעות שהגילוי הנאות שלהם מדויק, אך הגוף שמאחוריהם מקבל בפועל מימון על ידי צד ג'.

לדברי ד"ר בן-דוד, "פייסבוק לקחו לעצמם את המונופול להחליט לבד מהי שקיפות ומהם הצעדים שצריכים להינקט. הם הגדירו מה נכלל ומה לא, מה פוליטי ומה לא, עם מי משתפים פעולה ועם מי לא. אני חושבת שבחברה דמוקרטית, במיוחד עכשיו כשהיא נלחמת על היכולת להתווכח על עובדות ברשתות החברתיות, היה מקום לעשות את זה אחרי דיון ציבורי יותר מעמיק. מארק צוקרברג קרא לאחרונה ב'וושינגטון פוסט' לרגולציה מדינתית על פייסבוק, שתעזור לחברה לעשות את את מה שהם לא מצליחים לבד, אבל יש כאן מוסר כפול. אם היו רוצים רגולציה זה היה יכול לקרות קודם, ובאופן אחר".

"פייסבוק לקחו לעצמם את המונופול להחליט לבד מהי שקיפות ומהם הצעדים שצריכים להינקט. הם הגדירו מה נכלל ומה לא, מה פוליטי ומה לא, עם מי משתפים פעולה ועם מי לא"

באין רגולציה חיצונית, וכשהרגולציה העצמית חלשה ומוגבלת, נותרו בפייסבוק דפים רבים שהפיצו תעמולה ומידע פוליטי כוזב לקראת הבחירות. באתר "חדשות 13" דיווחו על "עשרות, אם לא מאות עמודי חדשות שמקורם אינו ידוע במקרה הטוב ומפוקפק מאוד במקרים הגרועים יותר". לפי הדיווח, "העמודים הללו ניצלו את השימוש בשם 'חדשות' ובהגדרתם במערכת של פייסבוק כ'עמוד חדשות' לצורך גניבת דעת הקהל למטרות שונות – ובחלק מהמקרים ככלי שרת בידי פעילי מפלגת הליכוד". בין היתר הזכיר הדיווח את העמודים "פרובוקטור", "דיווח ראשוני", "אתר חדשות מדיה", ו"שקרים של עיתונאים שמאלנים", לצד עשרות רבות של פרופילים מזויפים שאותרו, ואשר מלמדים ככל הנראה על מספר גדול בהרבה של פרופילים מזויפים שפעילים למען הפצת תעמולה פוליטית.

ב"דה מרקר" דיווחו על תופעה אחרת, פרופילים אמיתיים, שמאחוריהם בני אדם, "אלא שהפצת המסרים דרכם נעשית במקרים רבים על ידי אנשים אחרים או ביוזמת אנשים אחרים — שקיבלו מבעלי החשבון המקוריים אישור לעשות זאת". האישור, כך נטען ב"דה מרקר", יכול להיות בהתנדבות ויכול להיות תמורת תשלום. "באופן זה 20 איש היושבים בחדר ומועסקים על ידי מפלגה יכולים להפיץ מסרים דרך מאות פרופילים — במבצע מתוזמר ומתוכנן היטב להשפעה על התודעה הציבורית בישראל".

עזרה מבחוץ

באיגוד האינטרנט הישראלי יזמו, בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה והקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר של אוניברסיטת חיפה, פנייה לציבור לאיתור פרופילים מזויפים. לדברי פרופ' נהון, במסגרת המיזם התקבלו קרוב לאלף דיווחים מהם עולה כי "רוב הפעילות של חשבונות מזויפים נעשית על ידי תומכי הליכוד ומפלגת זהות, וקצת גם על ידי הימין-החדש וכחול-לבן".

"רוב הפעילות של חשבונות מזויפים נעשית על ידי תומכי הליכוד ומפלגת זהות, וקצת גם על ידי הימין-החדש וכחול-לבן"

כשהיא נשאלת האם אין חשש שזהותם של מוסרי המידע תטה את התוצאות, משיבה פרופ' נהון כי המיזם היה פתוח לכלל הציבור, וכי ההנחה היא שהציבור הרחב נחשף לקיומו שכן דווח עליו בכלי תקשורת מרכזיים דוגמת חדשות 12. "אני חייבת להיות זהירה, אבל מהדיווחים שקיבלנו זו התוצאה", היא אומרת.

אחת הבעיות בניסיון של החברה האזרחית לפקח על פייסבוק, מוסיפה פרופ' נהון, נעוצה בעובדה שבעקבות הפיאסקו של פרשת קיימברידג' אנליטיקה, פייסבוק חסמה את ה-API (ממשק תכנות יישומים) של הפלטפורמה ומנעה מגורמים חיצוניים אפשרות להפעיל תוכנה שתסייע בפיקוח על המתנהל בפייסבוק. "אנחנו מאוד מוגבלים", מדגישה פרופ' נהון, "הבדיקות שלנו ידניות. אם היתה לנו גישה ל-API, יכולנו להגיע לרמת פיקוח הרבה יותר טובה. אני מבינה שהם נכוו מקיימברידג' אנליטיקה אבל התוצאה היא שעכשיו פייסבוק הם השיבר היחיד מול כולם. ואנחנו צריכים לסמוך עליהם".

ניסיון מקביל להגביר ולו במעט את השקיפות של המודעות הפוליטיות בפייסבוק נערך במעבדת המדיה של האוניברסיטה הפתוחה, שם הקימו ד"ר בן-דוד ושותפיה את המיזם "מטורגטים". הרעיון היה לייצר אלטרנטיבה לספריית המודעות הפוליטיות שיזמה פייסבוק בעצמה. בספרייה, שד"ר בן-דוד מברכת על הקמתה, ניתן למצוא נתונים כלליים לגבי חשיפה של מודעות פוליטיות ו"טווח מאוד עמום", כהגדרתה לעלות המודעה. ואולם לדבריה המדד החשוב במודעות פוליטיות הוא קהל היעד, ומידע על קהל היעד לא ניתן למצוא בספריית המודעות של פייסבוק.

דוגמה לחיפוש ב"ספריית המודעות" של פייסבוק (צילום מסך)

דוגמה לחיפוש ב"ספריית המודעות" של פייסבוק (צילום מסך)

עם זאת, מידע מסוים על קהל היעד יכול למצוא כל משתמש ומשתמש בפייסבוק, אם הוא לוחץ על הכפתור "מדוע אני רואה את המודעה?". משום כך פנה מיזם "מטורגטים" אל הציבור הרחב בבקשה שישתף את המודעות אליהן נחשף יחד עם הסיבה הרשמית שפייסבוק סיפקה להיותו קהל יעד. הסיבה הרשמית גם היא עמומה, מדגישה ד"ר בן-דוד, אבל יכולה לפחות לתת כיוון כללי לאינטרסים של המפרסם.

מתחילת חודש מרץ העלה חשבון הטוויטר של "מטורגטים" כ-1,500 מודעות שונות, עם מאפייני קהל היעד, ליצירת ארכיון מודעות ממומנות ציבורי ושקוף. לדברי ד"ר בן-דוד על אף שהמידע בארכיון חלקי ואינו מהווה מדגם מייצג, הוא כן מתבסס על משתמשים מרקעים שונים, אזורים גיאוגרפיים שונים ודוברי שפות שונות, שהעלו צילומי מסך למודעות מטעם מפלגות מכל הקשת הפוליטית.

ההתנהגות החריגה של מודעות הליכוד משתלבת עם מה שד"ר דן בן-דוד רואה כסכנה הגדולה ביותר להשפעה לא הוגנת על תוצאות הבחירות הנוכחיות: לא הפרסומים הפוליטיים הפומביים בפייסבוק, אלא דווקא השימוש בתוכנת המסרים המיידיים שלה

מניתוח ראשוני של מאגר המידע, מגלה ד"ר בן-דוד, בולטת הפעילות החריגה של הליכוד. "מפלגות אחרות בדרך כלל מנחשות את קהל היעד דרך המערכת של פייסבוק. אבל אצל הליכוד מה שאנחנו רואים זו הודעה שחוזרת על עצמה, לפיה המודעה מוצגת 'בהתבסס על מידע לקוחות שהדף סיפק לפייסבוק'. מהמשפט הזה עולות שתי בעיות. קודם כל, הערבוב הזה בין 'לקוחות' ואזרחים. זו הבעיה המהותית של הפרסום הפוליטי הממוקד. הדבר השני הוא שאנחנו לא יודעים מה זה ה'מידע' הזה, איך הגיעו אליו, אם הגיעו אליו דרך טירגוט קודם ברשתות או דרך מידע שנאסף ממה שאנשים העלו ממקור חיצוני".

לדברי ד"ר בן-דוד, ההתנהגות החריגה של מודעות הליכוד משתלבת עם מה שהיא רואה כסכנה הגדולה ביותר להשפעה לא הוגנת על תוצאות הבחירות הנוכחיות: לא הפרסומים הפוליטיים הפומביים בפייסבוק, אלא דווקא השימוש בתוכנת המסרים המיידיים שלה, ושל חברות אחרות. בן-דוד מצביעה על השימוש המסיבי של הליכוד במסנג'ר של פייסבוק, ומתארת כיצד הוא מתרחש בפועל (על כך ניתן לקרוא בהרחבה כאן).

קמפיין המסנג'ר של הליכוד הוא דוגמה מצוינת לאוזלת היד של פייסבוק: כבר לפני כמה שבועות פנתה החברה לליכוד ודרשה ממנה להפסיק באופן מיידי את איסוף המידע האישי באמצעות המסנג'ר, המנוגד לנהלי החברה. בליכוד צפצפו והמשיכו לעשות שימוש בצ'אטבוט בדמות נתניהו, כולל הפצת סרטוני כזב. בפייסבוק הורידו ראש ולא הסירו את החשבון. הוא פועל גם כעת, ביום הבחירות.

תגובת פייסבוק: השקענו מאמצים, נמשיך להשתפר

מחברת פייסבוק נמסר, באמצעות הדוברת אורית טייכר: "פייסבוק רואה חשיבות רבה בשמירה על טוהר הבחירות. השקענו משאבים רבים באיתור וסילוק של פעילות זדונית ובצענו שורה של צעדים חשובים לשמירה על תקינות הבחירות על גבי הפלטפורמה. השקנו כלי שקיפות במודעות פוליטיות, חברנו לבודקי התוכן של 'המשרוקית של גלובס' כדי להילחם ולצמצם את התופעה של הפצת של מידע כוזב על גבי הפלטפורמה, נציגים וראשי צוותים שונים מפייסבוק העולמית הגיעו לישראל כדי להיות נוכחים בסמוך לבחירות כדי להבטיח מענה מהיר לנושאים הבוערים, פעלנו לאיתור שחקנים רעים ורק לאחרונה דיווחנו על הסרה של אלפי חשבונות, דפים וקבוצות שהפרו את המדיניות שלנו לרבות כ-1500 חשבונות איראניים שנמצאו פעילים סביב הבחירות בישראל.

"אנחנו ממשיכים לשפר את מנגנוני ההגנה שלנו אך תמיד יהיו שחקנים שינסו לשפר ולשכלל את הטקטיקה שלהם"

"כמו כן, השקנו לראשונה בישראל קמפיין הסברה בעברית בעיתונים ועל גבי הפלטפורמה להנגשת מידע חשוב לציבור לקראת הבחירות ושיתפנו פעולה עם מיזם 'דיבור אחר' על מנת לקדם שיח מכבד בזמן הבחירות. בנוסף, קיימנו הדרכות על טוהר הבחירות וכלי השקיפות החדשים שהשקנו, עבור נציגי כל המפלגות וניהלנו עמם קשר שוטף בימי הבחירות על מנת להבטיח טיפול יעיל בסוגיות שונות.

"בטיחות ואבטחה בפלטפורמה הוא מרוץ מאתגר. אנחנו ממשיכים לשפר את מנגנוני ההגנה שלנו אך תמיד יהיו שחקנים שינסו לשפר ולשכלל את הטקטיקה שלהם. פייסבוק נחושה ומחויבת לעשות כל שביכולתה כדי להבטיח שמירה על המדיניות שלנו בתקופת בחירות כמו בכל יום אחר בשנה".