עמותת הצלחה מתנגדת להסכם הפשרה שנועד להסדיר את הפרסום הסמוי באתר ynet. לפני ימים אחדים הגישה העמותה את התנגדותה באמצעות עו"ד אלעד מן יחד עם עורכי-הדין פרופ' אלון קלמנט והדס הולצשטיין-תמיר מהקליניקה לתובענות ייצוגיות ממערך הקליניקות באוניברסיטת תל-אביב (עו"ד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, הוא יו"ר עמותת "העין השביעית").

בהתנגדות של עמותת הצלחה מודגש כי הסכם הפשרה אינו מעניק כל פיצוי לגולשי אתר ynet שנפגעו מההטעיה שבלב הפרסום הסמוי. כמו כן נטען כי ההסדר עומד בניגוד לחוק הגנת הצרכן ואינו מעניק גילוי מספק וברור לכך שהידיעות שאליהן הוא מתייחס הן למעשה פרסומות. "בהיעדר פיצוי לחברי הקבוצה הנפגעת, ומאחר שההסדרה העתידית המוצעת בהסדר הפשרה אינה עומדת בדרישות הגילוי הקבועות בחוק, יש לדחות את הבקשה לאישור הסדר הפשרה", נכתב בהתנגדות עמותת הצלחה.

לפני כשלוש שנים הגיש האזרח ויקטור עטיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ynet. באמצעות עורכות-הדין טלי לופו ושרון ענבר-פדלון דרש עטיה פיצוי של מיליוני שקלים בגין שנים ארוכות של הטעיית גולשים. בחודש מרץ האחרון הגיעו הצדדים להסכם פשרה המכשיר את הפרסום הסמוי באתר, וכמקובל פרסמו מודעה בעיתון על תוכן ההסכם, כדי לאפשר לציבור הרחב להגיש התנגדויות. התנגדות עמותת הצלחה להסכם הפשרה אינה הראשונה שהוגשה לבית-המשפט. קדמו לה התנגדויות של האזרח הפרטי יותם כרמון, של ארגון העיתונאים בישראל וכן של חברי מערכת "העין השביעית".

הסדר הפשרה "מקנה הגנה לנתבע מפני תביעות נוספות" מבלי שיביא "להפנמתם של הנזקים שנגרמו על-ידו, ולכן אינו מרתיע את הנתבע מהפרת הוראות הדין"

לטענת עמותת הצלחה, לא רק שהסדר הפשרה אינו מעניק כל פיצוי לחברי הקבוצה הנפגעת מהתנהלות אתר ynet, אלא שהוא ימנע מהקבוצה הרחבה מאוד המוגדרת בו (כל מי שנחשף או ביקר באתר בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית) את הזכות לתבוע את אתר ynet בגין נזקים שנגרמו לו מהפרסום הסמוי. "הסדר פשרה המבקש להקים מעשה בית-דין ביחס לחברי הקבוצה מבלי לתת כל פיצוי עבור הנזקים שנגרמו להם פוגע בשתי המטרות המרכזיות של התובענה הייצוגיות – פיצוי והרתעה", טוענת עמותת הצלחה.

בהתנגדות של עמותת הצלחה נטען כי "הסדר מסוג זה, אשר אינו מעניק פיצוי לחברי הקבוצה אולם יוצר מעשה בית-דין המקנה הגנה לנתבע מפני תביעות נוספות של חברי הקבוצה ביחס לכל עילה, תביעה או טענה בקשר לתובענה והבקשה [...] אינו מביא להפנמתם של הנזקים שנגרמו על-ידו, ולכן אינו מרתיע את הנתבע מהפרת הוראות הדין".

על-פי עמותת הצלחה, מי שנחשף לפרסום סמוי באתר ynet אכן עשוי היה להינזק, ועל כן ראוי לפיצוי. בהתנגדותה מונה עמותת הצלחה כמה אפשרויות להינזק מפרסום סמוי: "צרכנים שנחשפו לפרסום הסמוי והסתמכו על הנאמר בו ככתבה עיתונאית, רכשו מוצרים שלא היו רוכשים אלמלא נחשפו לפרסום"; "הביקושים המנופחים למוצרים אלה הביאו להעלאת מחירם, באופן שפגע גם באותם צרכנים שהיו רוכשים את המוצרים ממילא"; "צרכנים השחיתו את זמנם בקריאת הכתבות רק מתוך הנחה כי מדובר בתוכן עיתונאי עצמאי ונטול פניות"; וכמו כן, "לצרכנים נגרמו נזקים לא ממוניים שונים בעקבות ההטעיה: פגיעה באוטונומיה ובאפשרות הבחירה החופשית וכן תחושות שליליות כגון כעס, תסכול ועלבון ברמות שונות שנבעו מעצם הגילוי".

סטנדרט גילוי נמוך

בנוסף טוענת עמותת הצלחה כי הסדר הפשרה המוצע קובע הסדרה עתידית שאינה עומדת בדרישות החוק. על-פי חוק הגנת הצרכן, פרסומת מטעה היא פרסומת שעלולה להביא אדם סביר להניח כי האמור בה אינו פרסומת, לרבות מקרים של פרסומות המובאות בצורה של כתבה או ידיעה עיתונאית, ללא ציון מפורש כי מדובר בפרסומת. "לעמדת הצלחה, חרף הגילוי המוצע בהסדר, אדם סביר עלול להניח כי האמור בכתבות אינו מהווה פרסומת, וזאת בניגוד לסעיפים 7(ג)(1) ו-(2) לחוק הגנת הצרכן".

"ההסכמה המתוארת [בהסדר הפשרה] יוצרת סטנדרט גילוי נמוך ואינה מספקת אינדיקציה ברורה להיותן של הידיעות תוכן פרסומי"

"הצדדים מתהדרים בבקשה לאישור הסדר פשרה בהסדרה 'תקדימית' שהושגה במסגרת ההסדר", טוענים בעמותה, "ובגילוי נאות של כל תוצר שיתוף פעולה מסחרי עם גורם מממן. אולם בפועל, ההסכמה המתוארת יוצרת סטנדרט גילוי נמוך ואינה מספקת אינדיקציה ברורה להיותן של הידיעות תוכן פרסומי".

בעמותת הצלחה מונים שבעה כשלים בגילוי הבלתי נאות לדעתם שמוצע להצמיד לפרסום הסמוי באתר על-פי ההסדר: הבידול הגרפי שעליו הסכימו הצדדים מתייחס רק למאפיין אחד של הידיעות הפרסומיות, ולכן "אינו יוצר אבחנה ראויה בין הידיעות האחרות באתר לבין הידיעה הפרסומית"; הבידול הגרפי "נוגע לכותרות בלבד ולא לידיעות עצמן"; הסמליל i, שהוצע להצמיד לידיעות הפרסומיות, "אינו מגלה כי מדובר בפרסומת"; לפי עמותת הצלחה, "העובדה כי חלון ההסבר על אופיו של שיתוף הפעולה המסחרי יוצג רק במעבר של העכבר על הסמליל מלמדת כי רבים מהקוראים לא ייחשפו להסבר".

גם על הנוסח שהוצע שיופיע בחלון ההסבר יש לעמותה הסתייגויות. על-פי ההסדר שהושג, בחלון ההסבר ייכתב: "הכתבה הופקה בידי המחלקה המסחרית של ynet בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית". לטענת עמותת הצלחה, נוסח זה "מסורבל, משלב מונחים מסחריים עם עיתונאיים ואינו מספק אינדיקציה ברורה לכך שמדובר בפרסומת". עוד טוענים בעמותה כי המונח "בשיתוף עם", שיופיע בראש כל כתבה ממומנת "אינו מספק אינדיקציה ברורה לכך שמדובר בתוכן פרסומי".

בעמותה טוענים עוד כי אחת ההסכמות הכלולות בהסדר, שלפיה לא יתווסף גילוי נאות במקרים שבהם גורמים חיצוניים הזמינו "לימוד מוצר" או "התנסות בחוויה", אינה מלווה בכל הסבר לגבי "פשר ההסתייגות". כמו כן נטען כי ההתחייבות שלקח על עצמו אתר ynet ליישם כללים של גילוי נאות בפלטפורמות עתידיות "בגמישות המתחייבת" היא התחייבות "כללית, בלתי מסוימת, ואינה ברורה".

תקדים מסוכן

סוגיה נוספת שעולה מהתנגדות הצלחה היא האפשרות שקבלת ההסדר המוצע תשמש תקדים משפטי ותאפשר לאתר ynet, כמו גם לכלי תקשורת אחרים, לחסום טענות עתידיות ביחס לפרסום סמוי. "ככל שמדובר בהסכמה להסדרה שהינה פחותה מדרישות הדין", טוענים בהצלחה, "[...] להסדר הפשרה המוצע עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על טיבו של התוכן העיתונאי המתפרסם באתרי האינטרנט, על אמון הציבור במערכת העיתונות, על דרכי המימון של העיתונות בישראל ועל האופן שבו יוצגו לציבור פרסומות הממומנות על-ידי גורמים מסחריים".

לאור כל זאת קוראים בעמותת הצלחה לבית-המשפט לדחות את ההסדר הפשרה, או למצער לקבוע בהכרעה שיפוטית, לאחר "הליך ראייתי מלא, בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה והמתנגדים השונים", מהו הגילוי הנאות הנדרש כדי לעמוד בדרישות החוק. רק אם יימצא כי ההסדר עומד בדרישות החוק, ורק אם יינתן פיצוי לחברי הקבוצה הנפגעת, ניתן יהיה לאשרו, טוענים בהצלחה.

לחלופין, כך מוצע, ניתן להבהיר כי אישור הסדר הפשרה אינו בגדר הכרעה שיפוטית ביחס לקיום הוראות החוק, ולכן אינו מונע הגשת תביעות בעילה דומה בעתיד.

1715-02-15

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 824KB)