חברי מערכת אתר "העין השביעית" הגישו אתמול (21.5) את התנגדותם להסכם הפשרה המסדיר ומכשיר את הפרסום הסמוי באתר ynet. לפי ההתנגדות, שהוגשה מטעם ד"ר ענת באלינט, שוקי טאוסיג, איתמר ב"ז והחתום לעיל, הסכם הפשרה "ממשיך ומנציח את הטעיית הצרכנים הקיימת כיום בהצגת מה שהוא פרסומת לכל דבר כתוכן עיתונאי". על ההתנגדות דווח לראשונה ב"דה-מרקר".

בהתנגדות מערכת "העין השביעית" נטען עוד כי אישור ההסכם "צפוי להעמיק את ההטעיה המתמשכת הקיימת כיום בהעניקו תעודת 'כשרות' רשמית, בחסות בית-המשפט". נוסח הגילוי הנאות המוצע בהסכם הפשרה, נטען בהתנגדות, "מכתים את העיסוק העיתונאי כולו בכך שהינו מציג הגדרה בלתי נכונה ומטעה לתהליך העריכה העיתונאית". בנוסף, עומדת ההתנגדות על היעדר כל פיצוי לקבוצה שנפגעה מהפרקטיקה הפסולה שבה נקט אתר ynet לאורך שנים, קרי כל גולשי האתר שהוטעו לחשוב כי תוכן פרסומי הוא תוכן מערכתי.

לפני כשלוש שנים הגיש האזרח ויקטור עטיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ynet. באמצעות עורכות-הדין טלי לופו ושרון ענבר-פדלון דרש עטיה פיצוי של מיליוני שקלים בגין שנים ארוכות של הטעיית גולשים. לאחרונה הגיעו הצדדים להסכם פשרה המכשיר את הפרסום הסמוי באתר, וכמקובל פרסמו מודעה בעיתון על תוכן ההסכם, כדי לאפשר לציבור הרחב להגיש התנגדויות. התנגדות מערכת "העין השביעית" להסכם הפשרה אינה הראשונה שהוגשה לבית-המשפט. קדמו לה התנגדויות של ארגון העיתונאים בישראל וכן של האזרח הפרטי יותם כרמון.

בהתנגדות של מערכת "העין השביעית" נטען כי הסכם הפשרה הינו בעל חשיבות ייחודית לא רק משום שהוא משמש תקדים. אתר ynet, כך מוזכר בהתנגדות, הוא מצד אחד אתר החדשות הפופולרי ביותר בישראל, ומנגד האתר המזוהם ביותר בפרסום סמוי.

על-פי הסכם הפשרה שהתגבש בין עטיה לאתר ynet, כותרות שיופיעו בדף הבית של האתר ויפנו לתכנים פרסומיים יבודלו על-ידי סימון גרפי וכן ילוו באות i, כאשר מי שיעבור עליה עם סמן העכבר (או ילחץ עליה במכשירים ניידים) יקבל הודעה בנוסח "הכתבה הופקה בידי המחלקה המסחרית של ynet בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית" או "הכתבה הופקה בידי המחלקה המסחרית של ynet במימון של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית". גם בגוף הכתבה תופיע האות i, לצד הכיתוב "בשיתוף עם [שם הגורם המממן]".

בהתנגדות מערכת "העין השביעית" נטען כי בהסכם הפשרה נפלו כמה כשלים. ראשית, כך נטען, אין התחייבות ספציפית לסימון הגרפי השונה של הכותרות בדף הבית המפנות לתכנים פרסומיים. מצב זה מאפשר לבדל בכל פעם בדרך אחרת את הפרסום הסמוי, וכך בפועל לטשטש את קיומו. תחת זאת, כך נטען, יש לנסח מחדש את הסעיף כך שיחייב "סימון אחיד היוצר 'שפה' גרפית ברורה".

שנית, סעיף הבידול הגרפי של הכותרות המפנות לתכנים הפרסומיים מתייחס רק לדף הבית של האתר. בהסכם אין התחייבות לבידול גרפי בדפי התכנים עצמם, זאת למרות שדף הבית כבר מזמן אינו השער היחיד שדרכו מגיעים לתכנים באתר. על כן, כך נטען, יש לנסח מחדש את הסעיף בהסכם הפשרה כך שיחייב בידול גרפי גם של התכנים הפרסומיים עצמם וגם של ההפניות אליהם מכל הפלטפורמות של ynet – הן בהפניות שיופיעו בחשבונות של האתר ברשתות חברתיות כגון פייסבוק וטוויטר, והן בהודעות שישלח האתר באמצעות האפליקציות שלו לבעלי מכשירים ניידים.

בנוסף, עצם הסימון של התוכן הפרסומי באות i אינו מספק, נטען בהתנגדות מערכת "העין השביעית". "זהו סמליל מטעה", נכתב. "הוא מרמז על כך שכביכול מעניק האתר ynet שירות 'מידע נוסף' לגולשים, וככזה – הוא משרת את הצורך של המשיבה להמשיך ולטשטש את העובדה כי מדובר בפרסומת לכל דבר". עוד נטען כי "הבחירה בסמליל זה עומדת בניגוד לכל ממצאי המחקר בתחום זה, המצביעים על כך שהצרכנים אינם מסוגלים לזהות תוכן מסחרי באמצעות סימון שאינו מצהיר בבירור כי מדובר בפרסומת".

בנוסף מוזכר כי בדף הבית של אתר ynet ישנן כיום הפניות לידיעות שכוללות את הכיתוב "תוכן פרסומי". "מדיניות הסימון איננה עקבית אמנם, אך לשון הגילוי הזאת ברורה יותר מזאת המוצעת בהסכם הפשרה – האות i", נכתב בהתנגדות. "לפיכך, במובנים מסוימים, הסמליל המוצע בהסכם הפשרה מהווה הורדת הסף מהגילוי הנאות שבו בחרה המשיבה בעצמה מאז הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגדה". בשל זאת נדרש שינוי של הסכם הפשרה כך שיחייב סימון במלה "פרסומת".

לגבי הכיתוב "בשיתוף עם [הגורם המממן]", וכן לגבי ההסבר כי "הכתבה הופקה בידי המחלקה המסחרית של ynet בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית", בהתנגדות נטען כי הנוסחים הללו "אינם מהווים גילוי נאות כלל ועיקר ואינם מאפשרים לצרכנים להבין את האופי הפרסומי של התוכן". לפי התנגדות מערכת "העין השביעית", "הביטוי 'בשיתוף עם' אינו נאמן לאמת מאחר והתכנים המדוברים כפופים באופן הדוק למחויבויות שעוגנו בהסכמים מסחריים, ובכך אין כל 'שיתוף פעולה' בין שני צדדים, אלא עבודה של צד אחד (האתר ynet על חלקיו השונים) עבור הצד המשלם (המפרסמים השונים)".

עוד נטען בהתנגדות כי "הנוסח 'פורסמה לאחר עריכה עיתונאית' הוא שקרי במהותו ומהווה הטעיה בוטה של הצרכנים, שיש בה כדי לפגוע בעוסקים במקצוע העיתונות, להכתים את הדימוי של העיתונות כולה בעיני הציבור ובכך, בהמשך, לפגוע בחופש העיתונות וביכולתה לתפקד כאחד מיסודות המשטר הדמוקרטי".

לפי ההתנגדות, "סוג כזה של גילוי נאות הוא פגיעה משמעותית בעיתונאים ובעיתונאיות העובדים באתר ynet, ובאופן גורף יותר – בעוסקים במקצוע העיתונאי בכלל. ייתכן שהתוכן עובר הגהה לשונית, עניין טכני בעיקרו שהוא בגדר המובן מאליו, אולם הציון כי התוכן עבר 'עריכה עיתונאית' מהווה הטעיה מכוונת של הציבור ורצון לצבוע את הפרסומת כאילו היתה תוכן מערכתי עצמאי".

בשל זאת מוצע כי הנוסח יוחלף בגילוי נאות, פשוט ובהיר, המעיד על האופי האמיתי של התוכן: "פרסומת ל[הגורם המפרסם]".

1715-02-15

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 4.06MB)