בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "דה-מרקר" הוגשה אתמול לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. על-פי הבקשה, בעיתון הכלכלי מבית "הארץ" מטעים את הציבור באמצעות הוצאה לאור של מוספים פרסומיים שאינם מובדלים מפורשות מהתוכן המערכתי של העיתון. על התביעה דיווחה לראשונה חבצלת דמארי הבוקר ב"ידיעות אחרונות".

את התביעה הגישו עורכות-הדין טלי לופו ושרון ענבר-פדלון בשם האזרח עו"ד תומר לוי. לופו וענבר-פדלון מייצגות גם את האזרח ויקטור עטיה, שהגיש בקשה דומה נגד ynet. במסגרת הבקשה נגד ynet הגיעו הצדדים להסכם פשרה המכשיר את הפרסום הסמוי באתר (שטרם אושר על-ידי בית-המשפט). לטענת באי-כוח התובע בתביעה הנוכחית, יש מקום להחיל אסדרה דומה של פרסום סמוי גם בעיתונות המודפסת בכלל, וב"דה-מרקר" בפרט.

התובע נגד "דה-מרקר" דורש פיצוי בסך אלף שקל לכל אדם ש"נחשף מבלי ידיעתו לתכנים פרסומיים" בעיתון ובאתר "דה-מרקר" בשבע השנים האחרונות. בסך הכל מוערך הפיצוי בסך כולל של 3 מיליון שקל. בתביעה נגד ynet דרשו עורכות-הדין פיצוי של 10 מיליון שקל, אולם בהסכם הפשרה הסתפקו בתגמול של 15 אלף שקל בלבד עבור התובע וכ-190 אלף שקל עבורן.

התביעה נגד "דה-מרקר" מתמקדת במוספים הפרסומיים שנלווים לעיתון ומסומנים ככאלה שיוצאים על-ידי "המחלקה המסחרית" שלו. על-פי הבקשה שהוגשה לבית-המשפט, הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ מפרה את חוק הגנת הצרכן ותקנון האתיקה של מועצת העיתונות כשהיא "מפרסמת ומקדמת את ענייניהם של גורמים מסחריים במוסף פרסומי ייעודי המתפרסם על-ידי המחלקה המסחרית של עיתון 'דה-מרקר' וכן באתר המרשתת שלה, תוך השתלת תכנים שיווקיים ופרסומיים במסגרת כתבות הנחזות ככתבות בעלות מידע אינפורמטיבי מערכתי, וזאת מבלי ליידע את ציבור הקוראים מפורשות ובאופן מבדל, בניגוד לדין, כי המדובר בתוכן שיווקי-פרסומי".

על-פי התביעה, הציבור שנחשף למוספי המחלקה המסחרית של "דה-מרקר" אינו מודע לעובדה כי מאחורי הכתבות שנכללות בהם "ניצב אינטרס מסחרי מיתוגי מקודם אשר הופק בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני". התביעה מדגישה כי בשער המוספים לא נכתב כי הם פרסומיים, אלא רק מופיע הכיתוב "המחלקה המסחרית". בתביעה נטען כי "רק לאחר עיון מעמיק בעמוד תוכן העניינים ובאותיות טל ומטר, באופן המאיין את הסיכוי (ולו הקלוש) כי הגיע לעיניו של הצרכן, רק אז חושפת המשיבה [הוצאת עיתון 'הארץ'] כי 'המוסף הינו פרסומי'".

בכתבות עצמן, נטען עוד, לא מופיע האזכור "פרסום", "מדור פרסומי", "פרסומת" או "תוכן שיווקי", והן אינן מובדלות חיצונית כראוי מתוכן מערכתי. לדברי התובע, "התנהלות שכזו פוגעת פגיעה שורשית באמון אשר נותן הציבור ליושרה ומהימנותה של העיתונות בישראל".

עורכות-הדין שהגישו את התביעה מזכירות כי במסגרת ההליך שניהלו מול אתר ynet הגיעו הצדדים לפשרה שמגדירה כיצד יסומן תוכן פרסומי. "על אף כי בהסדר זה, דובר על אסדרה של תכנים מקוונים באתר המרשתת של ynet", נטען, "אין כל סיבה כי גופי התקשורת השונים, ביניהם המשיבה בהליך דנן, לא יאמצו מודל זה בכל הנוגע לעיתונות הכתובה".

במקביל לבקשה לאישור התביעה כייצוגית הגישו עורכות-הדין לופו וענבר-פדלון בקשה לאחד את הדיון בתביעה זו עם ההליך נגד אתר ynet.

טרם הוגש כתב הגנה.

26730-04-18

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 3.53MB)

להורדת הקובץ (PDF, 3.27MB)