מתחת לרצפת הכנסת רוחש תמנון ענק; בזרוע אחת הוא מפעיל את נבחרי הציבור, בזרוע אחרת לופת את מערכות העיתונים בתל-אביב ומשתיק את הדיון הציבורי על עצם קיומו, ובשאר הזרועות מלהטט בכל היתר. זה הרושם שעלה מדבריהם של כמה ממשתתפיה של ישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר בכנסת, שניסו להצביע על טיבם המשחית של קשרי הון-שלטון-עיתונות-טבק. הגוף הראשי שלו הוצמד דימוי התמנון הוא פיליפ-מוריס, תאגיד הסיגריות הבינלאומי שבעשורים האחרונים הפך בארץ למונופול ולאחרונה מנסה למתג עצמו מחדש כגוף שחותר ל"עתיד ללא עשן".

הקשר של תעשיית הסיגריות והעיתונות הוא קשר מיוחד: חוק שנחקק בישראל בתחילת שנות השמונים אסר על חברות הטבק לפרסם את מוצריהן המזיקים בכל שאר אמצעי התקשורת – והעניק לעיתונות הכתובה בלעדיות על תקציבי הפרסום שלהן. בשנים האחרונות, עם התפתחות שוק הפרסום ברשתות החברתיות, הבלעדיות הזו הולכת ומתכרסמת – אך הברית בין העיתונים וחברות הסיגריות שרירה וקיימת. בעשור האחרון הוציאה התעשייה למעלה מחצי מיליארד שקל על פרסום בעיתונות המודפסת ובאינטרנט.

את הישיבה יזמו ח"כ תמר זנדברג (מרצ), יושבת-ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, ושבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת. לדברי גטניו, לתקשורת תלות כלכלית בתאגידי הסיגריות – אך החברות גם תלויות בתקשורת, ולכן מטפחות את הקשר עמה באופן אינטנסיבי.

"המאבק בטבק הוא מאבק בתדמית", הסביר גטניו, "סיגריה היא לא מוצר טעים, או מרווה, או משביע – היא בסך הכל דימוי. בשביל ליצור את הדימוי הזה חייבים את התקשורת, ולכן משקיעים בה הרבה מאוד כסף, כדי לפתות אותה להמשיך עם הפרסום, שיוצר את התדמית. משולש הברמודה האיום של טבק-שלטון-עיתונות – זה הלב של הסיגריה. קשה למצוא סדרה שאין בה דמות חיובית שמעשנת באופן מצ'ואיסטי, או אשה שמעשנת באופן סקסי – זה האמא של הפרסומת ויצירת הדימוי".

מיקי רוזנטל: "כמו שלא היינו מאפשרים למאפְיה לפרסם את שירותיה, אנחנו לא צריכים לאפשר לתאגידי עישון לפרסם את שירותיהם"

חיים ריבלין, כתב חדשות ערוץ 2, הוא אחד העיתונאים היחידים שאינם תואמים את התמונה שמציירים הלוחמים בעישון (והיחיד שהשתתף בישיבה): תחקיר ששידר בתחילת השנה חשף כי שר הבריאות, יעקב ליצמן, קיים פגישות סודיות ונטולות פרוטוקול עם נציגים של חברת פיליפ-מוריס. בחברת הסיגריות הצליחו לשכנע את ליצמן שלא להטיל הגבלות כלשהן על מכשיר עישון אלקטרוני חדש בשם "אייקוס" – החלטה שהשר חזר ממנה לאחר שגטניו והעמותה שבראשה הוא עומד עתרו לבג"ץ. בחלק אחר של התחקיר, תחקירנים שהתחזו לנציגים של חברת טבק הצליחו להשיג פגישות עם ליצמן ועם בכירי משרדו לאחר שהעבירו מעטפות עם אלפי שקלים במזומן למאכער שעובד במקביל כעיתונאי ב"המודיע", עיתון החסידות ששר הבריאות משתייך אליה.

"הדבר המרתק ביותר במהלך החודשים שבהם עבדנו על התחקיר היה ההתבוננות במסמכי חברות הטבק – עשרות מיליוני מסמכים שהן חויבו להעלות לרשת. התמונה שמצטיירת מהם הרבה-הרבה יותר רחבה", סיפר ריבלין בכנסת. לדבריו, רכישת המודעות ומימון נסיעות של כתבים לחו"ל הם רק קצה הקרחון. חברות הטבק משיגות השפעה בשלל דרכים נוספות, שרובן נסתרות מעין הציבור.

חיים ריבלין (צילום: דוברות חדשות ערוץ 2)

חיים ריבלין (צילום: דוברות חדשות ערוץ 2)

"הלפיתה הרבה יותר רחבה ועמוקה מזה – היא מגיעה גם לגופי מחקר ולקובעי מדיניות. בית-החולים הדסה למשל קיבל מאות אלפי דולרים מפיליפ-מוריס עבור שני מחקרים שביצע עבורה. בתי-חולים אחרים, כמו איכילוב ותל-השומר, אוניברסיטאות כמו הטכניון, פרופסורים כמו שני זוכי פרס נובל ישראליים והמון-המון גופי מחקר קיבלו עשרות מיליונים מ-The Council for Tobacco Research, גוף שהקימו חברות הטבק כדי לייצר מסך עשן פסבדו-מדעי. בעבר הרחוק הגוף הזה טען שהסיגריות לא מזיקות, או פחות מזיקות ממה שנטען, ובשנים האחרונות הוא מסייע להן ביצירת מוצרי עישון חדשים כמו ה'אייקוס'". על רקע זה, מעריך ריבלין, רופאים ומדענים רבים מצנזרים את עצמם ולא מותחים ביקורת על תעשיית הטבק.

חוץ מכספי המחקר, הוסיף העיתונאי, חברות הסיגריות רוכשות השפעה גם באמצעות סוכנים רבי-כוח – למשל חברת הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני, או פירמות עריכת-דין גדולות דוגמת הרצוג-פוקס-נאמן, משרד עורכי-הדין הגדול במדינה. "הרצוג-פוקס-נאמן ליוו במשך שנים את תאגיד הטבק השלישי בגודלו בעולם, בריטיש-אמריקן טובאקו, ועקבו בשבילו אחר כל מה שנעשה בכנסת – במסמכים אפשר לראות איך בכל רגע נתון הם ידעו איזה חבר-כנסת מגיש איזו הצעת חוק, הם ניטרו את עבודת הכנסת ברמות שאתם בכלל לא מבינים", אמר.

לדברי ריבלין, המסמך המעניין ביותר שהוא ועמיתיו מצאו זכה לכותרת "ישראל 2000". "המסמך הזה מתאר תרחיש טוב ותרחיש רע מבחינת חברות הטבק: התרחיש הרע הוא שיוקם לובי של חברי-כנסת נגד העישון, שיאסרו על פרסום של מוצרי טבק גם בעיתונים, שיפרסמו תמונות זוועה על גבי הקופסאות וכן הלאה. התרחיש הטוב הוא שכל הדברים האלה לא יקרו", סיפר.

השר יעקב ליצמן, מתוך תחקיר חדשות 2 (צילום מסך)

השר יעקב ליצמן, מתוך תחקיר חדשות 2 (צילום מסך)

"בהמשך המסמך הם מתארים מה החוזקות והחולשות שלהם. ברשימת החוזקות הם מתארים את הקשרים עם התקשורת, עם פוליטיקאים, עם מוסדות השלטון", ציין ריבלין. "בחלוף שני עשורים – כל מה שכלול בתרחיש ה'טוב' התממש בסופו של דבר". בפרק הזמן הזה, אמר, הצליחו חברי-כנסת ולוביסטים לבלום את עבודתן של שתי ועדות שהקים משרד הבריאות שניסו ליישם בישראל יוזמות למאבק בעישון שנוסו בהצלחה במדינות אחרות. המלצותיה של ועדה אחת נבלמו בסיועו הנמרץ של ליצמן כשכיהן כחבר-כנסת באופוזיציה, והוועדה האחרת כלל לא הגישה את מסקנותיה.

"הזנב מכשכש בכלב", פסק ריבלין, "אפשר לומר שישראל היא אחת המדינות הבודדות שנותנות לחברות הטבק אקלים נוח מאוד – בין היתר בזכות מה שנאמר באותו מסמך משנת 2000 – קשרים עם כלי תקשורת ועם קובעי מדיניות וחברי-כנסת". כתב חדשות 2 גם הציג דוגמה: לפני שנים אחדות, סיפר, חבר-כנסת פנה ללוביסט שמייצג את אחת מחברות הטבק הגדולות וביקש ממנו לסייע לו בביטול תביעה שהגישה נגד חברו לסיעה חברה אחרת המיוצגת על-ידי חברת הלובינג. "התביעה בוטלה בתוך יום-יומיים, וכך אותו לוביסט קנה לעצמו שני חברים שהוא יכול להשתמש בהם במגוון רחב של היבטים".

קשריהן של חברות הסיגריות עם כלי התקשורת, מאמין ריבלין, קשורים גם לתהודה המוגבלת שיצר התחקיר שלו. "קיבלתי יותר מאינדיקציה אחת מעמיתים שלי שאמרו לי 'סחתיין על התחקיר, תחקיר מצוין – אבל אנחנו חיים בסביבה קצת פחות נוחה'. מהקמפיין של 'אייקוס' אפשר להבין שמופעלים לחצים על העיתונים. אני לא יכול להגיד את זה בצורה חד-משמעית, אבל נרמז לי שלא נעשו פולו-אפים בגלל האקלים שבו אותם עיתונים חיים".

גטניו סיפר כי חברת השדלנות גלעד-לובינג הודיעה כי תפסיק לייצג את יצרני הסיגריות בעקבות לחץ מצד לקוחה אחרת שלה, ההסתדרות הרפואית. כעת יש לצפות שקופת חולים מכבי ורשת אסותא יפעילו לחץ דומה על חברת פוליסי, כדי שזו תתנתק מפיליפ-מוריס

היוצאים מהכלל, לדבריו, הם "דה-מרקר", שם מתפרסמות מודעות רבות ל"אייקוס" אך גם כתבות ביקורתיות על המוצר ועל החברה שמאחוריו – ותחנות רדיו, שאינן מקבלות כספי פרסום מחברות הטבק בגלל האיסור על פרסום סיגריות ברדיו, ושבכמה מהן התראיין לאחר שידור התחקיר.

"זה לא מקרי שהכוח של המשולש הזה, טבק-שלטון-עיתונות, נבנה בשלושים שנה שבהן התבססו כאן חברות הלובינג והפכו לתעשייה מסודרת, ממוסדת ורבת עוצמה – וגם ריכוזית מאוד", הוסיף שבי גטניו. כך קורה שחברות לובינג מייצגות חברות טבק – ובמקביל גם גופים האחראים על בריאות הציבור. לאחרונה, ציין, חלה תפנית חיובית בתחום זה: חברת השדלנות הגדולה גלעד-לובינג הודיעה כי תפסיק לייצג את יצרני הסיגריות בעקבות לחץ מצד לקוחה אחרת שלה, ההסתדרות הרפואית.

כעת, אמר גטניו, יש לצפות שקופת חולים מכבי ורשת אסותא יפעילו לחץ דומה על חברת פוליסי, כדי שזו תתנתק מפיליפ-מוריס – מהחברות הוותיקות ביותר של חברת הלובינג של בוריס קרסני. "תארו לכם את פיליפ-מוריס ללא בוריס קרסני – אני מכנה את זה 'פיליפ-בוריס' – תארו לכם אותה בלי העוצמה שלו".

סוחרי הספק חוזרים

"ידע זה כוח, והשאלה היחידה במשחק הזה היא מי קובע את הידע", אמר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה-הציוני), אחד משלושת הח"כים היחידים שהגיעו לדיון. רוזנטל, עיתונאי לשעבר ב"ידיעות אחרונות" ובערוץ 10, חלק עם הנוכחים סיפור על ידיעת עמוד ראשון שפורסמה ב"ניו-יורק טיימס" בשנות השלושים של המאה ה-20, ולפיה העישון מאריך את החיים. הידיעה הזאת, אמר, התבססה על מחקר שמימנו חברות הסיגריות – עובדה שנחשפה מאוחר יותר, והעיתון נאלץ לחזור בו מהפרסום. "למה אני מספר את הסיפור ההיסטורי הזה? כי היום קורים בדיוק אותם דברים, רק שאנחנו עדיין לא יודעים לשים עליהם את היד".

ח"כ מיקי רוזנטל (צילום: מרים אלסטר)

ח"כ מיקי רוזנטל (צילום: מרים אלסטר)

את הספקנות שחברות הטבק ניסו לזרוע בשיח הציבורי בנוגע להשפעותיהן המזיקות של הסיגריות, אמר רוזנטל, מנסה כעת חברת פיליפ-מוריס להחדיר יחד עם ה"אייקוס". "המלחמה הזאת דומה למלחמה הקודמת, והאמצעים הם אותם אמצעים. הטכנולוגיות השתכללו, אבל הכסף הגדול מנסה לקבוע את התודעה ולייצר מצג שווא שלפיו סיגריות אלקטרוניות הן הדבר הבריא הבא. ולא כך הוא – זה דבר מסוכן, בכל העולם נוקטים אמצעי זהירות, ובמדינת ישראל העסק הזה פרוץ, בין היתר בגלל שר הבריאות", אמר רוזנטל.

"אנחנו פה בכנסת צריכים לעשות את המהלך הגורף: לאסור כל סוג של פרסום – גלוי, סמוי, באינטרנט או בכל אמצעי תקשורת אחר – של סיגריות. כמו שלא היינו מאפשרים למאפְיה לפרסם את שירותיה, אנחנו לא צריכים לאפשר לתאגידי עישון לפרסם את שירותיהם", הוסיף.

לדברי רוזנטל, שיתוף הפעולה של העיתונים עם פיליפ-מוריס אינו מתמצה בפרסום המודעות הגדולות של "אייקוס". "לא הבאתי את זה, אבל הכנתי בבית – בעיתונים מסוימים מפרסמים לאחרונה צילומים של אנשים שמעשנים 'אייקוס'. הם מעשנים – וזה נראה סבבה. תמונה כזאת יותר חשובה מפרסומת, כי אתה אומר לעצמך: 'הנה איש יקר, שחקן אמריקאי, שצילמו אותו מעשן, ואם הוא עושה את זה – זה בטח בסדר'. הוא מודל לחיקוי".

כששאלה ח"כ זנדברג מדוע ידוענים מצטלמים עם המכשיר של פיליפ-מוריס, השיב רוזנטל תשובה בת שתי מלים: "תאוות בצע. אין מלים יותר יפות. אנשים מקבלים כסף כדי לקדם מותגים שונים, וגם את הדבר הזה".

דרך נוספת שבה העיתונים מקדמים את השימוש במוצר, אמר, היא התייחסות לא-פרופורציונלית למחקרים שביצעה או מימנה חברת פיליפ-מוריס – המאפשרים לה להציג את המוצר שלה לא כמוצר מזיק, אלא ככזה שיש מחלוקת לגבי הנזק שנגרם מהשימוש בו. "תאגידים לוקחים עיתונאים לסיורים, לוקחים אותם למפעל ומפגישים אותם עם מקבלי החלטות, משכנעים אותם שהכל בסדר – ויש גם עסקאות אפלות", אמר רוזנטל. "אומרים לעיתונאי, 'אתה תפרסם ידיעה על מחקר, אנחנו נפרסם אחר-כך דברים אחרים', למשל".

שקרים בוטים ושחיתות עמוקה

ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, הציע להתייחס לקשר שבין חברות הטבק לשלטון ולתקשורת כאל קשר מושחת. "חברות הטבק פוגעות לא רק בבריאות, הן פשוט משחיתות את החברה הישראלית – את מקבלי ההחלטות, את חברי-הכנסת ואת כלי התקשורת", אמר. "אנחנו חייבים לנתק את הקשר הגורדי הזה ולהפסיק את ההתמכרות של כלי התקשורת לכסף זה, שמגואל בדם – הדם שלנו, הישראלים – ושבאמצעותו מפרסמים את מוצרי הטבק".

"פוטנציאל להפחית דרמטית את נזקי העישון". שער "ממון", 16.12.16 (לחצו להגדלה)

"פוטנציאל להפחית דרמטית את נזקי העישון". שער "ממון", 16.12.16 (לחצו להגדלה)

לדברי ד"ר לוין, קמפיין המודעות הנרחב של פיליפ-מוריס הוא מכשיר ליצירת לחץ, מעין מקל וגזר שבאמצעותו מצליחה החברה להשפיע על עורכי העיתונים. "התקשורת מסקרת בצורה מוטה את סוגיית הטבק – כשמעלים את מחירי הסיגריות, למשל, כותבים 'מכה למעשנים'. למה לא כותבים 'ברכה לציבור הישראלי'? במקרה של ה'אייקוס' מראיינים כל מיני מומחים מחו"ל כאילו חשוב לשמוע מה יש להם להגיד – כשהם בעצם נציגים של פיליפ-מוריס".

נוסף להשפעה הסמויה, אמר, גם הפרסום הגלוי מסתייע במניפולציות. "אני ממש מרגיש שאנחנו ב-1984 – גם משום שלא התקדמנו מאז 1984, וגם בגלל הספר. השחיתות עמוקה, השקרים בוטים – וזה לא רק ה'אייקוס'. יש עוד מוצרים בקנה, והם ממשיכים לפרסם את המוצרים שלהם – דרך הווטסאפ, דרך הפייסבוק, דרך האינטרנט ודרך העיתונות – ועושים את זה באמצעות שקרים בוטים. אנחנו צריכים להוקיע כל מי שמשתף איתם פעולה, אם זה בתקשורת ואם זה בממשלה ובכנסת. זו לא סוגיה של ימין ושמאל, זו סוגיה פשוטה של שחיתות, ומי שמשתף איתם פעולה במעשה או במחדל הוא פושע.

"כל אחד מהשרים וחברי-הכנסת צריך שיהיה לו מצפון, וגם אם מציעים לך איזושהי טובת הנאה – אסור לשתף פעולה עם תעשיית המוות. טובות ההנאה האלה הן הכוח הכלכלי והפוליטי של תעשיית הטבק, וזה כוח מאוד חזק. הם שורפים שם 100 מיליון שקל כדי שאותו עורך עיתון יגיד לכתב שלו, 'שמע, אל תכתוב עליהם בצורה כל-כך שלילית, או שפשוט לא נכתוב כלום, כדי לא להסתבך איתם. למה צריך לצטט את התחקיר בערוץ 2?'".

לדברי ד"ר לוין, סיקור הדיון בוועדה יכול לשמש אינדיקציה להשפעה של חברות הטבק על כלי התקשורת. "אם לא יהיו ידיעות, נדע שהם מוטים", אמר. התחזית של לוין התממשה: חוץ מחיים ריבלין (והח"מ) אף עיתונאי לא טרח להגיע לישיבה, ונראה שמלבד "דה-מרקר" אף כלי תקשורת לא מצא לנכון לדווח על הדיון ועל הדברים החריפים שנאמרו במסגרתו.

לחנוק תמנון

מי שנעדר מהדיון בוועדה היו נציגי חברות הסיגריות. בדיון קודם הודיעה ח"כ זנדברג כי היא אוסרת עליהם להגיע, ברוח אחד מסעיפיה של אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק, שאוסרת על תאגידי הטבק לקחת חלק בדיונים בנושאי המדיניות הממשלתית בעניינן. ובכל זאת, למרות הניצחון הקטן הזה, בקרב רוב הנוכחים בישיבה ניתן היה לזהות תסכול – בשל העיכובים בהחמרת ההגבלות על פרסום ושיווק סיגריות, ובשל היד הרכה שנוקטים משרד הבריאות ורשויות האכיפה במקרים שבהם חברות הטבק עוברות על החוק.

מודעה של חברת פיליפ-מוריס כפי שנדפסה בעיתון "ישראל היום", יוני 2017 (לחצו להגדלה)

מודעה של חברת פיליפ-מוריס כפי שנדפסה בעיתון "ישראל היום", יוני 2017 (לחצו להגדלה)

רבקה פרייליך-זלצר, דוברת האגודה למלחמה בסרטן, הביאה כמה דוגמאות מהעת האחרונה, ובכללן מקרה שבו אפילו משרד הבריאות קבע שפיליפ-מוריס עברה על החוק – ובכל זאת נהג בה בכפפות של משי. לפני חודשיים דווח ב"העין השביעית" כי החברה רכשה כתבות באתר "וואלה", ובתוך כך עברה על כמה מסעיפיו של החוק המגביל הפרסום לסיגריות. לדבריה, במשרד הבריאות טיפלו בהפרה באמצעות שליחת מכתב ל"וואלה" ולפיליפ-מוריס. עו"ד לירן בן-עמי פנה בנושא לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. הוא ביקש לפתוח בחקירה פלילית, אך קיבל מכתב שלפיו הטיפול בפנייתו הועבר לרשות להגנת הצרכן – גוף חלש החוסה תחת משרד הכלכלה.

גם ח"כ זנדברג פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, בעקבות האופן שבו נוסחו המודעות של פיליפ-מוריס ל"אייקוס" – ולדבריה, כעת בכוונתה לפנות שוב בשם הוועדה. במקביל אמרה חברת-הכנסת כי תנסה להפעיל את הוועדה לביקורת המדינה כדי שזו תטיל על מבקר המדינה לחקור את רשת הקשרים של תעשיית הסיגריות עם גורמי ממשל וגופי תקשורת.

ד"ר לוין הוסיף את משרד האוצר לרשימת הגופים שפעלו באופן מעורר תהיות. לדבריו, הוא ועמיתיו בהסתדרות הרפואית ובאגודה למלחמה בסרטן ביקשו להיפגש עם שר האוצר משה כחלון כדי לדון עמו בהעלאת המס על טבק לגלגול – אך כלל לא קיבלו תשובה.

בניסיון אחר לעורר את רשויות האכיפה מעורבים שני חברי-כנסת: יהודה גליק מהליכוד ויואל חסון מהמחנה-הציוני פנו בחודש שעבר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד חברות הטבק בגין ביצוע עבירות המתה, ניסיון להמתה וסיכון חיי אדם. ד"ר לוין אמר כי הוא מצדד בדרישתם, ואלעד שפר מעמותת אוויר-נקי הציע לחקור גם את שר הבריאות ליצמן, אם כי בנסיבות אחרות: "בתחקיר של חיים ריבלין נחשף שבמשרד הבריאות יש מאכער שמארגן פגישות של חברות טבק עם ליצמן תמורת תשלום. יש פה חשד לעבירות פליליות – מעטפות כסף מסתובבות במשרד הבריאות, למה אין חקירה פלילית נגד ליצמן?".

ח"כ תמר זנדברג בכנסת. 24.1.17 (צילום: יונתן זינדל)

ח"כ תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל)

ואולם, נראה שכל הנוכחים חולקים תחזית פסימית לגבי האפשרות שתלונותיהם יטופלו. נציג משרד הבריאות בדיון, חיים גבע-הספיל, ציין כי למיטב ידיעתו אף חברת סיגריות לא נענשה בגין פרסומים אסורים ב-34 השנים שחלפו מאז חקיקת החוק להגבלת הפרסום של מוצרי טבק. לדבריו, היו בעבר נסיונות לערב את המשטרה במקרים מסוג זה – אך אנשיה לא שיתפו פעולה. לדברי גבע-הספיל, השר ליצמן עדיין שוקל אם לקדם את הצעת החוק שבלם בעבר, שביקשה להחיל את האיסור על פרסום סיגריות גם על העיתונים ועל אתרי האינטרנט.

כיצד ניתן בכל זאת להיאבק באוזלת היד המתמשכת של השלטון, גורמי האכיפה וכלבי השמירה? "אני לא מכירה עוד דוגמה לרשת נסתרת כזאת שנמצאת בכל מקום, זה כמעט איזשהו מטריקס – בפוליטיקה, בתקשורת, באקדמיה, בעולם הבריאות עצמו", סיכמה ח"כ זנדברג, יושבת-הראש, "זו רשת תמנונית ונסתרת של אינטרסים שמניעה את כולם – ממקבלי ההחלטות ועד העיתונות וגורמים אזרחיים כמו מכוני מחקר ואוניברסיטאות. הרשת הזאת מזעזעת ומחשידה, ובאחריותנו לעשות שני דברים: הראשון הוא לחשוף אותה – אור השמש כידוע מחטא ומחסן מפני התופעות עצמן – והשני הוא לגייס את הגורמים שפועלים בשם האינטרס הציבורי, מהכנסת ועד גופי החברה האזרחית, כדי לפרק ולהתיר את הרשת".