רגע היסטורי – זה היה המסגור שנבחר, ובצדק, לאישור התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק השבוע בכנסת. חברי-הכנסת שלקחו חלק בקידום החוק דיברו בחודשים האחרונים על לחצים כבדים לגנוז אותו – מצד תעשיית העישון אך גם מצד נציגי ענף התקשורת. ח"כ איתן כבל, שניהל את הדיונים על ההצעה בוועדת הכלכלה, דיבר על בחישה חסרת תקדים. ח"כ יהודה גליק, מיוזמי ודוחפי ההצעה, נשא ברכת "שהחיינו" מעל דוכן הנואמים.

אבל השמחה לא היתה מושלמת. לצד נבחרי הציבור שמיהרו לברך על החקיקה שהושלמה עלתה לדבר גם ח"כ יעל גרמן. חברת הכנסת מיש-עתיד, שרת הבריאות לשעבר, מתחה ביקורת חריפה על הריכוך שעבר החוק ועל הכוחות שדאגו להסיר ממנו סעיפים שעתידים היו לפגוע במו"לים של העיתונות המודפסת. גרמן, שקידמה חוק דומה בעת שכיהנה כשרת הבריאות, היתה חברת-הכנסת היחידה שהצביעה הפעם נגדו. 45 ח"כים הצביעו בעד ההצעה. בשיחה עם "העין השביעית" היא מסבירה מה עומד מאחורי הצבעת המחאה שלה נגד הצעה שאפילו היא מגדירה כ"חוק נהדר".

"בגדול, החוק הזה הוא באמת צעד גדול בניסיון למנוע מאנשים לעשן, במיוחד צעירים – אבל אין שום הצדקה לכך שהחריגו את העיתונים. זה מה שהפתיע וגם מאוד-מאוד הרגיז אותי", אומרת ח"כ גרמן. נוסח ההצעה שאושר לבסוף אמנם משפר במעט את השקיפות הלקויה והפיקוח על הוצאות הפרסום של חברות הסיגריות, וגם אוסר לראשונה על פרסום סיגריות ברשת – אך מותיר על כנה את החרגת העיתונים. חברות הטבק יוכלו להמשיך לפרסם את מוצריהן הרעילים בעיתונים – וכעת הן אף עשויות להגביר את היקף הפרסום בהם.

הצעת החוק שקידמה גרמן כשהיתה שרת הבריאות ביקשה להחיל את האיסור על פרסום מוצרי עישון גם על העיתונים. את ההצעה שעברה השבוע בכנסת מישהו דאג לרכך מראש: מדובר בהצעת חוק פרטית, אך כדי שיהיה לה סיכוי לעבור במליאה נדרשה תמיכת הממשלה. לפיכך הוגשה ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה – וגם אושרה בה, אך בכפוף לכך שלא ייאסר על פרסום סיגריות בעיתונות המודפסת.

ח"כ יעל גרמן: "מישהו בוועדת השרים אמר 'אם אתם רוצים שהחוק יעבור – תחריגו את העיתונים', חד וחלק"

"מישהו בוועדת השרים אמר 'אם אתם רוצים שהחוק יעבור – תחריגו את העיתונים', חד וחלק", אומרת גרמן בשיחה עם "העין השביעית". "בדיונים בוועדת הכלכלה אנחנו שאלנו מי שם את התנאי הזה, ולמה, והאם הוא קיבל משהו. חוקרים היום כל מיני קשרים והטבות לכאורה ולא-לכאורה שראש הממשלה קיבל – אז כשמישהו בא ואומר שהוא רוצה להחריג את העיתונות, אני רוצה לדעת למה הוא אמר את זה. לא היתה שום הצדקה להחריג את העיתונים".

גרמן נזהרת שלא לנקוב בשמות, אך דיווח שהתפרסם ב"דה-מרקר" לפני כשנה מצביע על הגורם שאחראי להחרגה: יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. "מכיוון שלא אמרו לי מי הגורם, אני יכולה רק להניח", אומרת חברת-הכנסת, "אבל אני יכולה להגיד לך שכשאני הייתי שרת הבריאות וניסיתי להעביר את ההצעה בוועדת הכלכלה, אחד המתנגדים הראשיים היה ליצמן. אני לא יודעת אם הוא זה שנתן את הווטו בוועדת השרים, או שזה היה מישהו אחר, אני רק יכולה לומר שהוא התנגד להצעה".

יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. הכנסת, יולי 2018 (צילום: הדס פרוש)

יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. הכנסת, יולי 2018 (צילום: הדס פרוש)

ב-2014, כשקידמת את החוק בגלגול הקודם שלו, ההחלטה למשוך את ההצעה היתה שלך. מה קרה שם? מי גרם לך לעשות את זה?

"אותה התנגדות שבה נתקל החוק הנוכחי: ליצמן, וגם חברים בתוך הקואליציה שלנו, עשו יד אחת ואמרו שהם לא יעבירו את החוק כמו שהוא. אפשר לקחת את הפרוטוקולים ולראות את השמות. יכולת לראות את הלחצים הבלתי רגילים, ואיך חברי-הכנסת לא רוצים להעביר את החוק כמו שהוא, כמו שצריך היה להעביר אותו. ועבורי, הנושא של הפרסום היה מאוד קריטי. הבאתי אז לחברי הוועדה מחקרים שהראו את הקשר הישיר בין פרסום לגיל שבו מתחילים לצרוך סיגריות, ואיך שבמדינות שהפסיקו לחלוטין לפרסם בהן סיגריות חלה ירידה דרסטית במספר המעשנים. זה היה לי מאוד-מאוד חשוב".

בפועל, התוצאה של זה היתה עוד ארבע שנים של פעילות יחסית חופשית לחברות הטבק.

"נכון, אתה צודק, אבל במצב אז אי-אפשר היה להעביר את החוק – היה אפשר להעביר רק חוק שיהיה נכה לחלוטין. אחרי שאושרה ההצעה הנוכחית, אמרתי לאיתן כבל שהוא ידע לעמוד בלחצים. כנראה שיושב-הראש הקודם של ועדת הכלכלה (חבר-הכנסת לשעבר אבישי ברוורמן; א"ב) לא כל-כך עמד בלחצים האלה. אם אני הייתי יושבת-הראש, הדברים היו שונים.

"יכול להיות שאני חושדת בכשרים, ויכול להיות שלא – אבל אני רוצה שזה ייוודע. אף אחד גם לא מדבר על זה. אם מישהו מחברי-הכנסת פונה נגד העיתונות, אחר-כך חוששים שמא העיתונות תתנקם בו, או לא תסקר אותו"

"יש לי הערכה אדירה כלפי כבל, זה באמת הישג אדיר – אבל על החוק הזה יש כתם, ואני לא מוכנה שיעברו על הכתם הזה בשתיקה, ואני גם לא מוכנה למחוק אותו. זאת הסיבה שהצבעתי נגד ההצעה, והייתי היחידה שהצביעה נגד. ידעתי שהחוק יעבור, ואני שמחה שהוא עבר – אבל חשבתי שמן הראוי לבוא ולומר את הדברים. לבוא ולומר שמישהו השפיע על ועדת השרים, ומישהו איים – או יותר נכון התנה את העברת החוק בכך שיחריגו את העיתונים. וכאשר מישהו עושה דבר כזה, צריך לבדוק אם היה לו אינטרס. יכול להיות שאני חושדת בכשרים, ויכול להיות שלא – אבל אני רוצה שזה ייוודע. אף אחד גם לא מדבר על זה. אם מישהו מחברי-הכנסת פונה נגד העיתונות, אחר-כך חוששים שמא העיתונות תתנקם בו, או לא תסקר אותו".

כשדיברת בכנסת אחרי אישור ההצעה, אמרת שמנכ"ל "ידיעות אחרונות", ינון אנגל, השמיץ אותך באחד מדיוני הוועדה. למה לדעתך הוא תקף דווקא אותך?

"שאלה טובה. את התשובה אתה יכול לנחש: אם האינטרס שלו הוא הפרסום, ואני מתנגדת להחרגה של העיתונות, אני פוגעת באינטרס שלו. נראה לי שזאת היתה הסיבה. אגב, בדיונים השתתף גם עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ'. כששאלתי אותו אם העיתונים באמת יתמוטטו במקרה שייאסר על פרסום סיגריות, הוא השיב בכנות: 'לא, אנחנו לא נתמוטט, ההפסד הוא מזערי'. מנכ"ל 'ידיעות אחרונות' לא אמר".

הנוסח שעבר בסוף לא רק מגן על בעלי העיתונים, הוא גם מיטיב איתם: בגלל הסעיף שמחייב לפרסם מודעה נגד עישון על כל מודעה של חברות הסיגריות, הם צפויים עכשיו למכור שטח פרסום כפול, והעלות מן הסתם תגולגל על המפרסמים.

"בדיונים באו ואמרו לי 'אוקיי, אנחנו בעיקר דואגים לדור הצעיר – והדור הצעיר לא קורא עיתונים'. זה לא נכון. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת גילה – להפתעתי הרבה, דרך אגב – ש-44% מבני 15 עד 18 חשופים לפחות פעם בשבוע לעיתונות"

"בוודאי. בוודאי. יש פה עוול כפול: זה לא רק שהחריגו את העיתונים. משום שהפסיקו את האפשרות לפרסם בערוצי מדיה אחרים, כמו למשל באינטרנט, תקציבי הפרסום שהיו מיועדים למדיות אחרות קרוב לוודאי שיעברו לעיתונות. היו צריכים לבוא ולומר, 'אוקיי, אנחנו מחריגים את העיתונות, אבל שהעיתונות לא תפרסם סיגריות יותר ממה שהיא מפרסמת היום. זה היה יכול להיות עוד איכשהו סביר. החוק החדש אמנם מגביל אותם למודעה אחת ביום, אבל תאר לך שיום-יום תופיע מודעה על חצי עמוד, אולי על עמוד שלם – יום-יום, יום-יום, יום-יום. זה נורא ואיום.

"בדיונים באו ואמרו לי, 'אוקיי, אנחנו בעיקר דואגים לדור הצעיר – והדור הצעיר לא קורא עיתונים'. זה לא נכון. אחד המסמכים שהוגשו לוועדה הוא מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שגילה – להפתעתי הרבה, דרך אגב – ש-44% מבני 15 עד 18 חשופים לפחות פעם בשבוע לעיתונות.

"וגם, אם תפתח עיתון ותבדוק איפה שמים את הפרסום של הסיגריות – הרבה פעמים הוא יופיע ליד המשחקים שפונים לילדים, התשחצים וכל הדברים האלה. הממזרים האלה יודעים איפה לשים את המודעות כדי למשוך את בני הנוער. זאת אומרת, עבר בכנסת חוק נהדר – אבל על החוק הזה יש כתם, ואי-אפשר לעבור על זה לסדר היום. צריך לדבר על הכתם הזה, ומישהו גם צריך לברר מדוע מישהו לחץ בכיוון הזה. ואני לא הייתי מוכנה לשתוק".