מודה ומתוודה, ההרגל לצפות מדי ערב במהדורת חדשות בטלוויזיה (למעט חדשות הספורט בערוץ 5) יצא מחיי. לעתים רחוקות אני צופה בחדשות 10, אך לא זוכרת מתי לאחרונה צפיתי במהדורה מלאה. באירועים גדולים ומתגלגלים, ובמערכות בחירות כמובן, אני נצמדת למסכים ומזפזפת במשך שעות ארוכות, אבל את תוכניות האקטואליה היומיות זנחתי ובמשדרי האקטואליה הליליים מעולם לא צפיתי (למעט אולי, לפני שנים, ב"מהיום למחר" בערוץ 1). למרות זאת אני מחזיקה מעצמי בקיאה, יחסית, בענייני אקטואליה (גם אם אין לי שמץ מושג אם "הרי החדשות ועיקרן תחילה" עדיין נשמע ברשת ב' בכל שעה עגולה).

את הבקיאות היחסית בענייני השעה המהותיים (בעיני) אני חייבת לקריאה; לגלישה די אינטנסיבית באתרי חדשות, בעיקר באתר "הארץ", לשיטוט בפייסבוק ולצפייה מזדמנת בידיעות ובכתבות חדשותיות, כתובות או משודרות, באמצעות קישורים ברשת.

בנסיבות האלה, ההזדמנות לבחון מהדורה מלאה של חדשות 2 היתה עבורי חידוש. ואם נדרשת להתנסות החד-פעמית הזו מסקנה גורפת, יש לי אחת ברורה: המהדורה המרכזית אינה מהדורת חדשות. היא מהדורת ישנות. ולא באשמת עורכיה ומגישיה המקצועיים.

חדשות עם זקנקן

חדשות, מעצם טיבן, יכולות להיות חדשות רק פעם אחת – ברגע פרסומן. אחרי שדווחו בפעם הראשונה הן נעשות ישנות. וכיוון שאנחנו חיים בעידן המעודכן, וכלי התקשורת מתחרים ביניהם בפרסום חדשות לאורך כל שעות היממה, עצירה אחת ביום, למשך שעה רצופה, היא מלאכותית. יממה חדלה להיות יחידת זמן רלבנטית לחדשות. בעולם שמתעדכן בתדירות של עשיריות שנייה, שעה היא נצח. ובכלל, "סיכום חדשות היום" הוא סיכום, ההפך מחידוש.

המהדורה המרכזית. צפייה מאוחרת באינטרנט מאפשרת עצירה

במובן זה, המהדורה המרכזית, במתכונתה הנוכחית, לא רק בערוץ 2, סובלת ממה שהעיתונים היומיים סובלים: אריזה של מידע פעם אחת ב-24 שעות מאבדת רלבנטיות חדשותית ומחייבת ייצור של ערך מוסף. העיתונים, וכך גם המהדורה המרכזית, נוטים להשתמש לשם כך בשתי דרכים. אחת היא הענקת נופך דרמטי מוגזם למידע משומש (למשל, הקרנה חוזרת של צילומי מכונית היועמ"ש המפוארת באה או יוצאת בחשכה ממשרדי יחידת להב). והשנייה – ניסיון ליצור עניין ייחודי באמצעות חומרים מגזיניים אקראיים ולא בהכרח חדשותיים.

לפחות שלושה אייטמים מגזיניים היו בין 18 האייטמים במהדורה של יום רביעי. אך מגזין הוא עניין של טעם אישי. בלוגר חרדי שיושב בניו-יורק וגובה מלקוחותיו כסף עבור פרסום או אי-פרסום של טינופת לא נתפס בעיני כשחיתות בוערת. ותחרות הזמרה השנתית של בית-הספר רימון, "שנערכה השבוע בפעם ה-23", כפי שדווח, היא גרביים מאוד משומשים. אפילו פרסומה ב"חדשות" לא הופך אותה לחדשות, להפך – הוא מטשטש את ערכה החדשותי של המהדורה ומוליד ביקורת מוצדקת.

"למה על הכל מדברים, אפילו על הדברים הפשוטים, אבל על השביתה ברותם-דשנים, שנכנסת תכף לשבוע השלישי, לא נאמרה אפילו מלה?", קובלת גולשת בדף הפייסבוק של חדשות 2 באותו יום. "[...] הפגינו היום, הפגינו ביום חמישי, ואין תזכורת על כך כלל [...] 1,200 איש ששובתים הם לא בראש מעייניכם. בושה, פשוט בושה, זה מה שיש לומר, ולא מלה אחת טובה [...]".

ניוז יו צ'וז

הרשת, על גודש המידע שהיא מלבה וקצב העדכון המטורף שלה, היא האויב הראשי של מהדורות מרכזיות. אבל תרבות הרשת היא, בעיני, דווקא חבל הצלה. האפשרות לצפות בתכנים חדשותיים באמצעים ובזמנים שונים ולהגיב עליהם במרחב הציבורי אינה פוגעת בערכם העיתונאי של התכנים האלה. ההכרח למצוא דרכים חדשות להעברת מידע חדשותי משמעותי הוא אתגר יצירתי מרענן.

באותו יום רביעי, בשעת בוקר, צפיתי במחשב הנייח בסרט הדוקומנטרי המצוין של דורון צברי "שבעת מדורי הגיהנום של הדיור הציבורי", שיש בו חדשות משמעותיות יותר מאשר בכל מהדורה מרכזית. הסרט שודר לראשונה בערוץ 2 ביום שני (24.3.14) בתוכניתה של מיקי חיימוביץ' "המערכת", וזכה ל-17.2% רייטינג לפי "וואלה" ו-7% לפי "העין השביעית", אבל המספרים משקרים. מדידת הרייטינג נעצרת בשידור אחד בטלוויזיה, ואילו הלינק לסרט רץ בפייסבוק, והסרט זוכה לתגובות ולהתייחסויות רבות.

כותרות המהדורה בדף הפייסבוק של חדשות 2

בין השאר, גולשת מספרת בדף הפייסבוק של הסרט על יחסה המתנכר של חברת עמידר לתלונות משפחתה בעניין התחזוקה הגרועה של דירת אביה החולה בן ה-86, ומצרפת להוכחה תמונות עגומות מאוד. כך המימד החדשותי של הסרט ממשיך להתחזק, אולי אפילו לא בידיעת יוצרו.

"ניוז יו צ'וז", קורא ג'ון קינג, עורך ומגיש פוליטי בכיר ב-CNN, לתבנית צריכת החדשות החדשה הזאת. הפרק התשיעי של הסדרה "עתיד החדשות" (שיצר ניוזיאום, מוזיאון העיתונות בוושינגטון, כבר ב-2009) מפגיש את קינג, איש המדיה ה"ישנה", עם סטיב גרוב, איש ה"ניו-מדיה", העומד בראש ערוצי החדשות והפוליטיקה ביוטיוב, לשיחה מרתקת על ההבדלים בין ישן לחדש ועל הקשר האפשרי ביניהם.

קינג, בעל תפקיד מרכזי ברשת טלוויזיה, שרק לפני 20 שנה היתה בעצמה "המהפכה", לא נבהל מהשינוי, מאובדן המעמד המרכזי, מהתחרות ומריבוי נקודות המבט שיש בעולם החדש. הוא מציע לתקשורת המסורתית לרדת מהכן הגבוה, להשתלב בקהילה, לקיים דיאלוג ולראות את עצמה כאחד מנותני השירותים לציבור.

העתיד לא שם

האש של "מדורת השבט" המסורתית דועכת, זה ברור, מה גם שהיושבים סביב הגחלים הלוחשות הולכים ומזדקנים. על-פי מחקר שפורסם ב-2010, הגיל החציוני של הצופים בערוצי הברודקאסט בארה"ב עלה בשני העשורים האחרונים בקצב כפול מקצב הזדקנות האוכלוסייה. ב-CBS הגיל החציוני של הצופים הוא 55 (היה 45 ב-1991), ב-ABC הוא 51 (היה 37), ב-NBC הוא 49 (היה 42) ובפוקס-ניוז – 44 (היה 29 ב-1991).

בישראל המגמה דומה. על-פי ניתוח של ועדת המדרוג בסוף 2013, חמישית מצופי החדשות בערוץ 2 הם בני 65 פלוס, וכך גם למעלה מרבע מהצופים בחדשות 10. כשני שלישים מהצופים, על-פי המחקר, הם בני 18–60, קבוצת גיל רחבה מאוד, שבוודאי כוללת לא פחות מבוגרים מצעירים.

העתיד, אם כך, לא שם. אך כיוון שמידע עיתונאי בדוק ומוסמך נותר מצרך מבוקש מאוד, גופי התקשורת צריכים להתחיל ליהנות מתפקידם ומעמדם החדשים – לא מדורה, לא אש מרכזית וגדולה, אלא יצרני גצים; חצים בוערים שיכולים להבעיר מדורות רבות.

חדשות 2 באתר "מאקו". המהדורה המרכזית מפורקת ליחידות (צילום מסך)

ב"מאקו", אתר האינטרנט של קשת, כבר הבינו את זה. המהדורה המרכזית של חדשות 2 מוגשת באתר לצפייה במלואה, אך גם מפורקת ליחידות, כך שאפשר לצפות בכל אחד מהסיפורים החדשותיים בנפרד, לשתפם בקלות, ולהגדיל, לצערנו, את מספר הפרסומות המטרידות המוצמדות לכל אחד מהם.

אך כיוון שחברת החדשות תלויה בשני גופי שידור, לא נשמרת בינתיים אחידות בהגשתה באינטרנט. באתר של רשת ניתן לצפות במהדורה רק במלואה. הכפילות הייחודית והלא מטופלת הזו מאפשרת לגולשת עייפה ליצור מצבים משעשעים, כמו למשל צפייה בשתי מהדורות בו בזמן. כך זה נראה באתר רשת, באותו יום רביעי לקראת חצות:

מהדורה מיום שני (במרכז הדף) ומהדורת רביעי העדכנית (בחלון למעלה משמאל). רק משה נוסבאום נמצא שם תמיד (צילום מסך)

בקיצור, גם בעולם החדש אין טוב בלי רע.

* * *

המאמר מתפרסם כחלק מפרויקט "סריקת מערכות", שבמסגרתו נעמיד בכל פעם מתחת לזכוכית המגדלת של כותבינו תוצר עיתונאי יחיד – גיליון, מהדורה, תוכנית – של מערכת תקשורת מרכזית, במטרה לנסות לפצח את המנגנונים הפנימיים המניעים אותה. והפעם: המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 מיום רביעי, 26.3.14.

♦ לעמוד הפרויקט: סריקת מערכות - חדשות ערוץ 2

♦ לעמוד הפרויקט הקודם: סריקת מערכות - "ידיעות אחרונות"